עץ משפחת נבון מירושלים

בשבת מלאו מאה ושישים שנה לפטירתו, של הגאון רבי בנימין מרדכי נבון, מחבר 'בני בנימין', שכיהן כראב"ד ירושלים, ועמד בראשות מספר ישיבות בעיר הקודש. למרות שרבי בנימין מרדכי נפטר ערירי בלא שהשאיר אחריו צאצאים, נערוך כאן אילן יוחסין למשפחת נבון המעטירה, ששוכנת בירושלים כבר מאות שנים והוציאה מקרבה תלמידי חכמים גדולים, וביניהם אף כאלו שכיהנו בתפקיד הראשון לציון.


רבי בנימין מרדכי נולד בשנת תקמ"ח בירושלים לאביו רבי אפרים נבון, ולאמו מרת אלישבע, מלבד האמור עליו לעיל, היה מקובל גדול ומראשי ק"ק בית אל, וגם נתמנה להיות עובר לפני התבה כי היה מטובי המכוונים. בנו חורגו העיד עליו,

לא עבר עליו חצות עת דודים, תורת אמת היתה בפיהו, מחצות ואילך עד אחר אור הבקר שקע בתלמודו, ותמיד כל היום עסוק בצרכי צבור ותלמודו בידו, אם אמרתי אספרה גודל רחמנותו ורוב צדקותיו תרומותיו וכו', לא יסופר ולא ישוער אחת ממאה, מעיד אני עלי שמים ארץ, כי מיום אשר נכנסתי בהיכלו צעיר רך בשנים הייתי, מצאתי שני יתומים בחורי חמד למדנים סמוכים על שלחנו, ושלש אלמנות במרום קנו, אוכלות משלו וכמה יתומים ויתומות יושבים בצלו והוא מכניסם לחופה.

בשנת תר"ג הביא לדפוס את חלק ב' מספר 'נחפה בכסף' לזקנו רבי יונה חנון נבון.

בצעירותו נשא אשה, ונולדו לו ממנה שני בנים, אך התאלמן מרעייתו זו, ואף שני בניו נפטרו. ביום ט"ו תמוז תקפ"ח, נשא לאשה את אלמנתו של רבי אליעזר ירוחם אלישר מצפת, וגידל את בנה הצעיר, שברבות הימים היה אף הוא הראשון לציון בירושלים, הוא רבי יעקב שאול אלישר, אודותיו כבר הרחבנו בעבר, בשלושה מאמרים מפורטים על יחוס משפחת אלישר, התעלומה - האם הראשון לציון ממשפחה אשכנזית, והפתרון - מגילת היוחסין אינה מדוייקת.

בשל היותו ערירי, קרא רבי בנימין מרדכי את ספרו 'בני בנימין'. ספרו זה נדפס בשנת תרל"ו על ידי בנו החורג רבי יעקב שאול אלישר, שהוסיף עליו מחידושיו תחת השם 'קרב איש'.

אף שסירב להפצרות חבריו להתמנות כראשון לציון, בשנת תר"ט נתמנה כעוזרו של הראשון הראשון לציון רבי יצחק קובו, ולמעשה סמכויות רבות היו בידיו.

רבי בנימין מרדכי נפטר בירושלים בהיותו כבן ששים וארבע שנים, ביום ה' טבת תרי"ב, והובא למנוחת עולמים על הר הזיתים מול מקום המקדש.

אילן יוחסין למשפחת נבון

אביו של רבי בנימין מרדכי, היה רבי אפרים נבון, מחכמי ירושלים. רעייתו היתה מרת אלישבע לבית מונדבי. רבי אפרים חתם עם חכמי ירושלים על מספר תקנות בשנים תקמ"א – תקס"ו. ובשנת תקס"א הסכים על ספר 'דין אמת', שחיבר שאר בשרו רבי יצחק נבון מקושטא. מעט מחידושיו של רבי אפרים נדפסו בספרו של אביו 'נחפה בכסף'. בשנת תקנ"ב, יצא בשליחות דרבנן לאסוף כסף לטובת חכמי ירושלים. ובדרך שליחותו בחו"ל הדפיס את ספר גט מקושר לאביו. מכיוון שמקום קברו לא מצוי בהר הזיתים, משערים שיצא לשליחות פעם נוספת ונפטר בחו"ל.
מלבד בנו רבי בנימין מרדכי, היו לו עוד שני בנים, רבי חנן נבון, ורבי יונה סעדיה נבון המכונה בכור, הוא יצא בשנת תקנ"ט לשליחות יחד עם בן דודו רבי יונה משה נבון דלהלן. ויצא עוד מספר פעמים נוספות בשנים הבאות, בנו של רבי יונה סעדיה, היה רבי רחמים מרדכי נבון, [שטר כתובתו משנת תקפ"ט הועתקה בספר בית האוצר].


אביו, רבי יונה נבון, מחבר הספרים 'נחפה בכסף', ו'גט מקושר'. נולד בשנת תע"ג לערך, רעייתו מרת מרים היתה בת למשפחת אזולאי. רבי יונה היה דודו ורבו של החיד"א, שהעריכו עד מאד, וכך כתב עליו בהקדמת הספר 'נחפה בכסף',

הלא זה אדוני החכם השלם הדיין המצויין סיני ועוקר הרים עטרת תפארת ראשי מורי ורבי המחבר הי"ו לאורך ימים דלימטי ליה שיבה, כי לו שלם עמד וימודד כל מדות טובות שמנו חכמים עשר ידות כל היד המרבה כרכא דכולהא ביה אדם מועד בעדי עדים זה כלל גדול בתורה יושב אהלים ביתא דרבנן ולא ימיש מרחובה.

גיסו ר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי [אבי החיד"א] כתב עליו בהקדמת הספר, "כבר שית וכבר שבע זרחה עליו השמש, וילך הלוך וגדל בתלמוד, ובן י"ז שנה פירש גופי הלכות לעיין בעומקא דדינא ושקיל וטרי, מקשה ומותיב תריץ וישיב, קולע אל השערה ארי שבחבורה, מתגבר בהויות דאביי ורבא, מתנהג בחסידות ודבורו בנחת.

ובשם הגדולים כתב, "כמעט שלא היה פסקן כמותו בגלילותינו". בהסכמת רבני ירושלים כתוב "מה נאה אילן זה מזה בן מזה בר אבהן ובר אוריין, עץ החיים שתול על פלגי מים... החכם השלם הדיין המצויין עצום ורב כמה"ר יונה נבון נר"ו". בשנים תצ"ז ותק"א, יצא לשליחויות מטעם חכמי ארץ ישראל, לצפון אפריקה, טורקיה ויוון. בשנת תק"ו כבר עמד בראש מדרש כנסת ישראל. נפטר טז שבט תק"כ.

נכדו רבי בנימין מרדכי, בהקדמת נחפה בכסף חלק ב', כותב על הסבתא, אשת רבי יונה, "ונות ביתו צדק רבת התעלות, הכבודה והצנועה הרבנית גדולה שבגדולות, מרת מרים תמ"ה אשת חיל נאה במעשיה כפה פרשה לעני וידיה, גם היא היתה לי לעזר להוציא לאור זה הספר. הנותן אמרי שפר, ישלם ה' לה את גמולה הטוב יאריך ימיה בטוב בשוב ונחת בהשק' ובטחה לו תוסיף תת כחה, ותעש זה וכסף".

לרבי יונה ומרת מרים, היו שלשה בנים, רבי אפרים נבון הנזכר, רבי בנימין נבון, היה נקרא בנימין הצדיק, ספר פי שנים עם חברו ר' רפאל חיים מרדכי סורנאגה, נפטר כט טבת תקמ"ה. [בנו היה רבי יונה משה נבון, נתמנה כראשון לציון בח' טבת תקצ"ו, עד לפטירתו, בכ"ג טבת תר"א]. ורבי מרדכי נבון, שלא היו לו בנים כי אם בנות. ונזכר בספר של אביו גט מקושר.


אביו, רבי חנון נבון, נולד בנקופול, היה דיין בירושלים, וחתום על ספר זרע אברהם לר' אברהם יצחקי. החיד"א כתב עליו שהשאיר ס' דרושים נחמדים והמה בכתובים. נפטר י"ט שבט תפ"ב בירושלים.


אביו, כנראה רבי רפאל עלי נבון, עלה לירושלים בשנת ת"ל בערך, ונפטר בירושלים ו' אייר תקט. אם אכן הוא אביו של רבי חנון, כנראה שהאריך ימים הרבה.

*

אמו של רבי בנימין מרדכי נבון, מרת אלישבע הנ"ל, היתה בתו של רבי חיים מונדיבי, היה תלמידו של הרב הקדוש ר' חיים בן עטר זלה"ה בעל אור החיים הקדוש, ועמד בראש ישיבתו הקדושה 'תפארת ישראל' כמה שנים. נפטר בירושלים י"ב ניסן תקכ"ה.

*

מרת מרים אשת רבי יונה נבון הנזכר, היתה כנראה בתו של רבי ישעיה אזולאי מחכמי ירושלים, שנפטר ו' אדר תצ"ב וקבור בהר הזיתים, סמוך לקבר זכריה הנביא. אשתו כנראה מרת חנה נפטרה כמה שנים אחריו בירושלים.

רבי ישעיהו היה בנו של המקובל רבי יצחק אזולאי מחברון, נולד אחרי שנת שע"ט, נשא לאשה את בתו של רבי יצחק דנינו, אחותו של רבי נחמיה דנינו. נינו החיד"א האריך בשבחיו בשם הגדולים [ערך ר' נסים רוזילייו, ובערך ר' אברהם אזולאי].

רבי יצחק הוא בנו של הגאון הקדוש רבי אברהם אזולאי בעל חסד לאברהם. בן רבי מרדכי אזולאי בן רבי אברהם אזולאי הראשון.