משפחת סולובייציק, בעקבות מצבה

בעולם התורה, נודעה משפחת הרבנים הלויים למשפחת סולובייצ'יק, החל מרבי יוסף דב [ר' יושע בער] אב"ד סלוצק ובריסק בעהמ"ח בית הלוי, בנו הגאון רבי חיים סולובייציק אב"ד בריסק, וכלה בצאצאיהם הרבנים עד ימינו. מוצא משפחה זו בקובנא.

אמנם, ישנה גם משפחת סולובייצ'יק שאינם לויים, אודותיהם להלן.

בגנזי משפחה אחת בארה"ב נמצאה תמונת המצבה הזאת:

מאחורי התמונה רשום:

G. Hubner, Photograph

Gottingen, Gronerildstr.29

דהיינו פירמה של צלם מהעיר גוטינגן שבגרמניה.

לבני המשפחה אין שום מידע של מי הקבר ואיפה הוא, ומה הקשר שלהם אליו. [יעויין כאן] והנה עיון היטב בכיתוב שעל הקבר מעלה את הכיתוב הבא:

פ"נ

הרב הגדול בתורה

וביראה מו"ה משה ז"ל ב"ר

יעקב סאלאווייצק ראש ישיבה

הגדולה מסובאלק

אבן מקיר תזעק

מה גדול השבר

שורר פה בקבר

הוקמתי עליו למצבה

בעצם ימי העלומים

נאסף צדיק תמים

ישכב פה למעצבה

עזוב בארץ נכריה

קרוב אין לעורר תאניה

באין מכיר ערך גדולתו

ותורתו הגדולה

לבו אוצר כל סגלה

נודע רק ליוצר נשמתו

נפטר י"ז אייר תרנ"ו בשנ' ל"ז לימי חייו

מי הוא רבי משה סאלאווייציק? ביזכור בוך של קהילת סובאלק, הוא מוזכר כ"רבי משה ב"ר יעקב סולובייציק חתן זקן הדיינים ר' נפתלי פרנדל. היה פעיל בעסקי הציבור בסובאלק. נפטר בגוטינגן בתרנ"ו".

א"כ הקבר נמצא בגוטינגן, שהיא עיירה בגרמניה, וכנזכר בכיתוב של הצלם שמאחוריה. מובן א"כ נוסח המצבה "עזוב בארץ נכריה". אולי הוא נחלה ונסע לדרוש ברופאים.

בהשקפה ראשונה נראה מהמצבה שר' משה היה ראש ישיבה בסובאלק. אבל ביזכור בוך הנ"ל לא נזכר רק שהיה פעיל בעסקי ציבור. כמו כן בספר 'עדן גנים', מר' הלל דוד טריוויש, ווארשא תרנ"א, יש רשימת "פארנומערענטען" מסובאלק. ראשון ברשימה הוא הרב, ואחריו כמה נכבדי העיר, עם תוארים חשובים. ואחריהם בני העיר, בתואר הרב בלבד, ר' משה בר' יעקב סאלאווייציק נמנה מספר 23! אין זה מתאים למי שכיהן כראש ישיבה. נראה א"כ שהוא לא כיהן בעצמו כראש ישיבה, אלא המכוון שאביו ר' יעקב היה ראש ישיבה בסובאלק. יתכן גם שאביו עוד היה בחיים בתרנ"ו, שהרי מילת "ז"ל" במצבה כתובה אחרי ר' משה, ולא אחרי האב ר' יעקב.

במצבה לא כתוב שהיה לוי. אם כן נראה שלא השתייך למשפחת סולובייציק המפורסמת, שבניה שימשו ברבנות בבריסק, אלא למשפחה השניה בשם זה, שלא היו לויים. לגאון רבי יעקב מקארלין בעל המשכנות יעקב, היה חתן בשם ר' בצלאל סולובייציק. בנו ר' מאיר חיבר ספר 'המאיר לארץ', סלוצק תרע"א.

כמו כן מצאנו ספר נוסף, ספר 'ישועת יעקב' (זיטאמיר תרס"ז תרס"ח) שחיבר ר' יעקב ב"ר בצלאל סולובייציק. נראה שהוא אחיו של ר' מאיר הנ"ל, אם כי לא נזכר בספר זקנו המשכנות יעקב.

האם ר' משה ב"ר יעקב סולובייציק מסובאלק קשור למשפחה זו? האם השאיר צאצאים? מי הוא ר' נפתלי פרנדל? ובכלל מה מוצא משפחת סולובייצ'יק שאינם לויים, האם אף הם מקובנא במקור? כל היכול להוסיף מידע יבוא על הברכה.

בירור מסורת משפחתית - בעזרת ספרים ומקורות ארכיוניים

להלן מכתב שקבלתי מאחד מהנאמנים שבקוראי הבלוג, ואני מפרסמו כאן ככתבו, עם שינויי לשון קלים.

לכבוד בנימין מפתח תקוה

אני מתיחס כאחד מצאצאי הרב הקדוש ר' ישראל יצחק בארון בנו של הסבא קדישא מראדושיץ, לפי המסורת שעברה במשפחה ידענו, שר' ישראל יצחק היה חתן הגאה"ק ר' ראובן הורוביץ בעל מח''ס 'דודאים בשדה'.

הדבר היה קצת דחוק עם השנים, שכן ר' ישראל יצחק נולד בשנת תק"ע, בשעה שהיה ר' ראובן כבר בא בימים, וע''כ ניסיתי לחפש ולמצוא מידע נוסף עליו, לאמת את השמועה או לשלול אותה. עד שאורו עיני, ובספר 'משפחות עתיקות בישראל' (יעקב שפירא, תל אביב תשמ"ב), מצאתי שהוא כותב אכן, שר' ישראל יצחק היה חתן ר' יהודה ליב הורוביץ בנו של ר' ראובן הורוביץ הנ"ל. זה כבר הרבה יותר מסתבר מבחינת השנים.

היות והמקור לא היה מספיק מוסמך נמנעתי מלקבל את הדבר באופן ודאי.

עברתי לשלב הבא, של חיפוש מסמכים בארכיונות הפולניים, על מנת לדעת משם פרטים אודות חותנו של ר' ישראל יצחק. הוצאתי את כל המסמכים בראדושיץ על משפחה זו, ובהם אכן מוזכר שמה של הרבנית מרת צירל אשתו של ר' ישראל יצחק, אך אפילו באחד מהם לא הוזכר שם אביה.

ב''ה בעזרתך, הגעתי למקור בעיר פשעדבורז, שבו יש רישום נישואים בין ר' יעקב דוד בנו של רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ, לבין מרת רבקה לאה נכדתו של הגאון הקדוש רבי ישעיה מפשעדבורז, בת חתנו ר' בעריש וינברג.

מסתבר שהפקידים האחראים על הרישום בפשעדבורז, היו יותר נדיבים בפרטים, ושם מופיע על המסמך שם אביה של מרת צירל, ואכן כתוב ששם אביה הוא יהודה ליב, מובן אם כן, שגירסתו של יעקב שפירא, בספר משפחות עתיקות בישראל היא הנכונה, ור' ישראל יצחק בארון היה חתנו של ר' יהודה לייב הורוביץ בנו של ר' ראובן בעל דודאים בשדה.

בדרך אגב זה מוסיף לי ייחוס רב משום שאשתו של יהודה ליב הורוביץ היתה אחותו של החוזה מלובלין וכך נוסף לי ר' קאפל ליקוור

וכן השל''ה(עי' שער הספר מעיל אליהו)האם ידוע לך איך החוזה היה נכד השל''ה?

כ''ט ח.י.ל.ח.

בדקתי מעט אחרי הכותב, והנה מה שהעליתי בחכתי.

זו לא רק מסורת משפחתית. שר' ישראל יצחק היה חתנו של בעל דודאים בשדה.

בהקדמה לספר הקדוש 'דודאים בשדה', כותב ר' אליעזר ירוחם בארון מקראקא, המביא לדפוס את סדר השתלשלות הבאת הספר לדפוס, ומאריך בשבח הספר והמחבר כמקובל, וכך הוא חותם, "הק' אליעזר ירוחם בלאאמו"ר הרב הקדוש המנוח מו"ה ישראל יצחק זצלה"ה הכ"מ, בן לאא"ז הרב הצדיק הקדוש א"א מופ"ה חסידא סבא קדישא מוה"ר ישכר בער זצלה"ה אבדק"ק פרשעדבורז וראדשיץ וחתן הרב הקדוש א"א המחבר זלה"ה זי"ע".

על פי הקדמה זו, אכן כתבו בכמה ספרים, שכתוב שר' ישראל יצחק היה חתנו של הרה"ק ר' ראובן מזארנאווצי, כך למשל בספר מקור חיים, [לר' אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון, בילגוריי תרע"ב] סי' לח, כתוב על הרה"צ ר' אליעזר ירוחם בארון בנו של ר' ישראל יצחק, שאמו היתה בת ר' ראובן אב"ד זארנאווצי. והיתה אחותו של אשת ר' לייבוש אב"ד אוזרוב. וכן שם בסי' קלד, כותב שהיה ר' ישראל יצחק חתן ר' ראובן. כך גם בקובץ 'נחלת צבי' י, עמ' קנט. ובהנצחות בסוף ספר עטרת חיים על התורה מהדברי חיים, ברוקלין תשלח.

אומנם, כבר בספר נפלאות הסבא קדישא כתב אחרת. בחלק א', של הספר לא מדייק, רק כותב על ר' ישראל יצחק ש"היה חתן לבן הרה"ק המפורסם גאון גדול וציס"ע גברא רבה ויקירא וכו' מו"ה ר' ראובן זצללה"ה אבד"ק דזארנאווצא בעהמ"ח סה"ק דודאים בשדה" (עמ' סא עב [122]), ובמקום אחר כותב "אשתו ראשונה של הרה"ק רבי ישראל איטשע זצ"ל היתה נכדת הרה"ק ר' ראובן הורוויץ זצ"ל בעהמ"ח ס' דודאים בשדה" (ושם בעמ' סב עב [124]). לעומת זאת, בחלק ב של ספרו, כבר כותב בדיוק, עמ' מח עב [96] כותב שהיה חתן ר' יהודה לייב.

על פיו כתב גם הסופר המומחה ר' מאיר וונדר, בספרו, 'חכמי גליציה' עמ' 568 שר' ישראל יצחק היה חתנו של ר' יהודה לייב בנו של ר' ראובן.

שתי גירסאות אלו, יצרו בלבול רב, ומצאתי שפעמים אף באותו הספר מופיעות שתי הגירסאות.

כך בספר 'ימי זכרון' [לר' אהרן שפירא מפרדס כץ], בכרך של חודש שבט, עמ' פד, בערכו של ר' ראובן, מונה בין בנותיו את אשת ר' ישראל יצחק בארון. אך בשאר חלקי הספר, באדר עמ' פד, ובניסן עמ' כב, ובסיון עמ' קצא, ובאלול עמ' ה' ו-ו, כותב כגירסא הנכונה.

וכן, בספר שם ושארית, לר' לוי גרוסמן, בעמ' צו, כתב שהיה ר' ישראל יצחק בעל נכדת הרהק ר' ראובן. ובהוספות בסוף הספר בעמ' יט, כותב שר' ראובן היה חותן ר' ישראל יצחק.

וראה גם בספר 'עלי זית', ירושלים תשסג, עמ' 94 הערה 4.

אך כאמור במכתב, נמצא בתעודות רשמיות בפולין, שאשתו הראשונה של ר' ישראל יצחק, הרבנית צירל, היתה בתו של ר' יהודה לייב. וכפי הנראה בהקדמת ר' אליעזר ירוחם הנ"ל נשמטה מילה אחת, וצ"ל, חתן בן הרב הקדוש א"א המחבר זלה"ה זי"ע.

ראיה נוספת יש לי להביא, שהרי ר' יהודה לייב הורוביץ הנזכר, היה ערב קבלן בתנאים של בת הסבא מראדושיץ. מצד הכלה. (ראה דברות חיים עמ' קד). על פי האמור שהוא כבר היה מחותן עמו, יותר מובן שיהיה ערב קבלן, מאשר אילו רק היה בן מחותנו.

אשתו השניה של ר' ישראל יצחק בארון, היתה בתו של ר' ישעיהו הכהן זינגער, כפי שכבר כתבנו בבלוג בעבר.

ממשפחות האצולה שבירושלים ב

עץ המשפחה של ר' מנחם פרוש זכרונו לברכה, מכיל בין ענפיו, פרקי היסטוריה רבים של משפחות ירושלמיות שורשיות. במאמר הקודם, התמקדנו בשורשי משפחת פרוש, וכעת אנו עוסקים במשפחת ריבלין.

משפחת ריבלין אינה צריכה פרסומת ממני, המשפחה ידועה מספיק, ומתועדת די הצורך. באתר של משפחת ריבלין, אפשר לעקוב באופן די רציף אחרי שורשי המשפחה, אבות המשפחה והצאצאים כמעט עד ימינו.

אומנם, כאן אין אנו עוסקים בכל משפחת ריבלין, אלא ביחוסו של מנחם פרוש ז"ל, שהתייחס שתי פעמים [שהם שלש, כדלהלן] אל משפחת ריבלין. פעם אחת מצד אמו מרת שפרה, ופעם שניה מצד אם אביו מרת מרים יוכבד שפרה.

אמו מרת שפרה, אשתו הראשונה של רבי משה פרוש, היתה בתו של רבי משה מנחם ריבלין. שפרה נולדה בשנת תרנ"ה לערך, ונפטרה צעירה לימים, אחרי שילדה בן ובת, כדלעיל.

אביה, רבי מנחם משה ריבלין, נולד בירושלים, ונשא לאשה את מרת תמר מרגלית ליבא בת ר' חיים ילקוט ראצקער [איש יקר תם וישר, זקן ונשוא פנים, נפטר במגיפת החולירע אדר"ח חשוון תרכ"ו, ב"ר אריה יהודה לייב]. ר' מנחם משה היה חביב על כל יודעיו לאיש טוב ומעורב עם הבריות, יצא בשליחות ירושלים לארצות הברית, שם שהה שבע שנים כשד"ר ישיבת 'עץ חיים'. לאחר כשבע שנים, בשנת תרע"ב, התכונן לחזור ארצה להשתתף בירושלים בשמחת נישואי בתו, אלא שימים אחדים לפני נסעו חלה ומת, באדמת נכר, בארצות הברית.

אביו, הגאון החריף רבי אליהו יהושע ריבלין מירושלים, היה גבאי ביקור חולים, ומייסד חברת משמרים בירושלים, נשא לאשה את מרת חיה ראשע בת אחיו רבי אברהם בנימין. רבי אליהו יהושע נחלה אף הוא, במגיפת החולירע שפקדה את ירושלים בחורף תרכ"ו, ונפטר בו' חשוון תרכ"ו.

אביו, רבי משה מגיד ריבלין, נולד בשקלאב בשנת תקמ"א לערך. היה מגיד מישרים בשקלאב, ובשנת ת"ר עלה לירושלים, ועד מהרה היה לאחד מראשי עדת האשכנזים בירושלים. חיבר ספר "בית מדרש". רעייתו הראשונה היתה מרת ראשע בת ר' אברהם קאלער, ורעייתו השניה היתה מרת יוכבד בת ר' יצחק שעפטיל ראשקעס משקלאב. בשנת תרכ"א נדפס בוילנא, ספרו על המדרש רבה 'בית מדרש'. בהסכמות שם, שיבחוהו גאוני הדור, וכן כותב עליו רב עירו, ר' משה יצחק אביגדור: "הרב הגדול המפורסם בצדקתו ויראתו כ"ש מהו' משה ריבעלין ז"ל שהי' מ"מ פ"ק ובסוף ימיו נסע לאה"ק ושם מנוחתו כבוד, והשאיר אחריו ברכה כתבים מרובים בחידושי תורה". ר' משה שמואל פינס ראב"ד מינסק כותב: "הרב המפו' בקצוי ארץ ביראתו הקודמת לתורתו מוה' משה זצ"ל מ"מ דק"ק שקלאוו". ועוד האריך שם בשבחו, בנו ר' יצחק אייזיק, שהביא הספר לדפוס. נפטר בירושלים כ"ח אלול תר"ו.

ממשפחות האצולה שבירושלים

כשנפטר רבי מנחם פרוש, לפני כחודש וחצי, הבטחתי לכתוב על תולדות משפחתו, אלא שלא הבטחתי מתי..

כעת אני מביא את הפרק הראשון לתולדות משפחת אבותיו.

במאמר זה לא נבוא לספוד לרב מנחם פרוש, גם לא לספר על כל מפעליו הרבים, לטובת כלל ישראל. אלא נספר על שורשי משפחתו, משפחה ירושלמית ותיקה, משפחת פרוש, שנשתלבה במשפחת ריבלין. שתיהם משפחות מבוני ירושלים, אשר קורותיהן משולבים היטב בתולדות הישוב הישן והחדש בירושלים.

הרב מנחם פרוש, נולד בירושלים כ"ח אדר ב' תרע"ו, לאביו רבי משה פרוש. מראשי אגודת ישראל בירושלים, עסקן ציבור בולט, שאף כיהן כסגן ראש העיר ירושלים. לאחר שעוד בימי הבריטים, שימש כמשקיף מטעם אגודת ישראל במועצת המושל הצבאי. היה אף חבר הנהלת בית החולים ביקור חולים, וחבר הנהלת החינוך העצמאי.

לתולדותיו, וסיפור חייו ופעולותיו הרבות לטובת הכלל, החל מהימים שנשלח ליבנאל כמלמד לתשבר, יסוד תלמוד תורה בני ציון בירושלים, ועוד, כתב בנו מנחם פרוש את הספר 'שרשרת הדורות בתקופות הסוערות'.

נולד בשנת תרנ"ד בירושלים, נשא לאשה את מרת שפרה, בת ש"ב ר' משה מנחם ריבלין, ב"ר אליהו יהושע. ממנה נולדו לו, מרת תמר אשת הגאון ר' זיידל הייזלר, ובנו הגדול ר' מנחם פרוש. לאחר שנפטרה מרת שפרה בקיו"ש, בעיירה יבנאל, נשא ר' משה לאשה את מרת פייגא טויבא בת ר' נח חיימסון 'המנקר' בירושלים, בנו של ר' חיים דב חיימזון שהיה משמש בקודש אצל הצמח צדק, וחתנו של ר' ברוך שור מברדיטשוב. ר' משה נפטר בשבת קודש, פרשת בהר בחוקותי, כ"ד אייר תשמ"ג בירושלים.

בן רבי נפתלי צבי פרוש. מגדולי עסקני ירושלים, יסד את שכונת שערי חסד, והיה אחראי על הגמח שלה כל חייו. בימי מלחמת העולם הראשונה, לקח לעצמו זהות של יהודי אמריקאי בשם גליקמן, על מנת להיפטר מהגיוס לצבא. ובשל כך, גורש לדמשק, כנתין זר. כל ימיו עסק בירושלים, בענייני הציבור, כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט, היה מהממונים, על עץ חיים וביקור חולים, ושאר ענייני הישוב. יזם הקמת שכונות רבות בירושלים, לאפשר מגורים בתנאי נוחים, ומחירים מוזלים.

נולד בשנת תרל"א בירושלים, למד בת"ת עץ חיים, נשא לאשה את מרת מרים יוכבד שפרה בת ר' משה ריבלין, נפטר בירושלים כ"ג שבט תשי"ב. צאצאיו הם, ר' משה פרוש הנ"ל. מרת רבקה אשת רבי מאיר דרוק, אביהם של הסופר ר' משה עקיבא דרוק עורך המודיע, ור' שלמה זלמן דרוק חבר עיריית ירושלים. ר' ליבר מרדכי פרוש מזכיר הגמח הכללי שערי חסד, חותנו של הגאון רבי חיים קמיל. מרת רחל אשת רבי אברהם דב זוננפלד, נכדו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. מרת חיה שרה אשת רבי עמרם בלויא. מרת שיינא אשת ר' שלמה צדוק זייבלד.

בן רבי שלמה זלמן פרוש. נולד בשנת תר"ה (או תרי"ב) בוילקומיר, עלה עם אביו כילד לארץ ישראל, כשנתייתם מאביו, נתגדל אצל דודו רבי יעקב ברלין, אביו של הנצי"ב. מראשי הישוב בירושלים, וכל ימיו עסק בצרכי ציבור באמונה. נפטר כ"ג תמוז תרנ"ח. זו' מרת מלכה יענטא בת רבי מרדכי ליבר ליפקין, שנפטר בירושלים בצעירותו כבן כ"ז בלבד. [רעייתו חזרה לרוסיה]. בן רבי יהושע ליפקין, שהיה חוזר וש"ץ אצל הצמח צדק, ונקרא בפי כל ר' הושיעא. מלכה יענטא נפטרה ט' אדר ב' תרע"ט.

צאצאיו של רבי שלמה זלמן הם, רבי נפתלי צבי פרוש הנ"ל. רבי אליעזר ליפא פרוש. רבי יהושע מרדכי פרוש. הגאון הקדוש רבי עקיבא פרוש בעל מחבר כמה ספרים. רבי אהרן יעקב פרוש בעל מחבר מתנות אהרן ועוד. ר' אליהו נחום פרוש משגיח רוחני בישיבת עץ חיים. מרת שרה ליבא אשת רבי יוחנן דוד סלומון בנו של ר' יואל משה סלומון מפתח תקווה. מרת שיינא גיטל אשת בן דודה רבי מנחם מנדל פרוש. מרת צביה אשת הגאון החסיד רבי חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים ואביו של הגאון הגדול מרן רבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק לברכה.

בן רבי נפתלי צבי פרוש, מבוברויסק. נולד בשנת תקפ"ג, לאחר נישואיו ישב בסלוצק. מתלמידיו של הגאון רבי ישראל סלנטר. לפני עלייתו לארץ ישראל, ישב בפרישות בוילקומירר, על כן נקרא שמו פרוש. בשנת תרט"ו עלה לארץ ישראל, נפטר בימי מגיפת החולירע הגדולה שהיתה בירושלים, בחודש חשון תרכ"ו. זוגתו מרת לאה, בת רבי אליהו הכהן מאטלין, שכבר הארכנו כאן בכמה מאמרים, לתולדותיו ותולדות משפחת חותנו רבי עקיבא אלטשולר. מרת לאה האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה י"ז אדר א' תרס"ח בירושלים. היו להם שני בנים, ר' שלמה זלמן הנ"ל. ורבי גרשון פרוש שנשא את נכדתו של ר' מנחם מנדל בוים מקמניץ, בעל 'קורות העתים'.

בן רבי אליעזר ליפמן מבוברויסק.

בן רבי מנחם מנדל.