לפני כשנה, נדפס בירושלים ספר 'כתבי הגר"י', בספר נדפסו כתביו של הגאון ר' יצחק אב"ד לעטשוב, ובהם חידושים על התורה דרך פילפול, בדרך דרש, על ספר תהילים, ועוד הרבה תורות ודרשות מהמחבר, בכל מיני נושאים.
המחבר הלא הוא ר' יצחק מלעטשוב, נולד בו' אדר ב' תפ"ו. בעיר זסלב, לאביו ר' דוד מזסלב נכד ר' דוד לידא. ולאמו מרת טויבא בת ר' ישראל חריף הלפרין אב"ד זסלב. קודם שנת תק"י, נישא למרת רייזל בת ר' נחמן ז"ק מטיסמניץ נינו של ר' נחמן כהנא רפופרט אב"ד לבוב. בחודש שבט שנת תקי"ד, נתקבל להיות אב"ד לעטשוב. לאחר ארבעים ושניים שנה, נתקבל להיות גם כרב המחוז כולו. כולל מעזיבוז ודרזני' ואוייעזד. ונפטר בשנת תקנ"ח.
מביאי הספר לדפוס, צאצאי המחבר, בני משפחת אנשין מירושלים, עשו עימנו חסד, ולא הדפיסו רק את החלק התורני של הכתבים, ובצורה מעובדת, כפי שנהוג בימינו. אלא הדפיסו את כל כתביו של המחבר כמות שהם. ומכאן נפתח צוהר לעולמו של רב בישראל שחי לפני למעלה ממאתיים שנה. בספר נדפסו מספר דרשות שלו, שות"ם למיניהם, הספדים, דרשות לניחום אבלים, צוואות אישים שונים ממשפחת המחבר, צוואת המחבר עצמו, רשימה מהספרים של המחבר, [לא ספרים שהוא חיבר, אלא ספרים שהחזיק ברשותו, בשנת תק"ן], ועוד רשימות שונות.
העולה על כולנה, נדפסה בספר מגילת יוחסין שכתב המחבר, ובה נכלל יחוסו לגדולי ישראל, ולמשפחות המיוחסות, מצד אביו, מצד אמו, ומצד חותנו וחותנתו. אמנם, חלק גדול מהנדפס שם, כבר היה ידוע ממקורות אחרים, אך עדיין יש במגילה, שהיתה ספונה למעלה ממאתיים שנה, חידושים מעניינים, ששופכים אור על כמה משפחות חשובות, ואי"ה, במאמרים הבאים נפרט יותר על מקורות המגילה, ועל הפרטים המתגלים ממנה.
בספר נדפס גם מבוא רחב, מאת המו"ל, ובו פרטים נוספים על המחבר ומשפחתו.
מהספר אפשר ללמוד הרבה דברים על חיי היהודים והנהגת הרבנים דאז, כמו גם על התפשטות החסידות, אך כאן אנו עוסקים בענייני יוחסין, ולכך נייחד אף את המאמר הזה, וזה החלי.
רוב כותבי היוחסין, [בעיקר אלו המתיחסים על שושלת משפחת רוקח, כי ר' ישראל חתן התבואות שור, היה חותן ר' שמואל שמעלקא רוקח, רב דחייטים בבראד וכו'] העתיקו כפי שכתב פרידברג, שר' ישראל חתן התבואות שור, היה ב"ר מרדכי נאמן דד' ארצות ב"ר יצחק אב"ד בראדי ומעב"ק, מגזע הר"ר העשל והש"ך.
והנה, בספר תורת מנחם, [מאת ר' מנחם מנדל שור, מונקאטש תרס"ג], נדפס בראש הספר 'מכתב תנחומים ואגרת יוחסין', מאת הרב ר' אברהם איטינגא, המפורסם בידיעותיו הרבות והמדוייקות בשטח היוחסין בכלל, ובתולדות העיר בראדי בפרט. וכך הוא כותב שם בתוך דבריו, [הערה ג'], "... הרב החריף מו"ה אברהם שור, אחיו של הרה"ג הצדיק מו"ה אלכסנדר חיים תבואות שור מבראדי בני הרב הפרנס מו"ה ישראל בר' מרדכי ר' יעקליס מבראד חתן רבינו הגאון בעל תבואות שור זצ"ל...", ובסוגריים מוסיף ר' אברהם איטינגא וכותב: "בס' תולדות משפחת שור כתב שה"ר ישראל אביו של הר"ר סענדר חיים הי' בן ר' מרדכי באב"ד וטעות הוא, כי אביו הר"ר מרדכי ר' יעקליס הוא אחר, ולא קרב זה אל זה כמבואר בחיבורי 'אנשי מופת'". [במאמר המוסגר: חיבור אנשי מופת, כתב ר' אברהם איטינגא, לתולדות חכמי העיר בראדי, אלא שלא הובא לדפוס וחבל על דאבדין].
וכן העיר בזה, הרב דובעריש וועבער מניו יארק, במאמרו 'לתולדות בעל מעשה רוקח זצ"ל', [הערות על ספרו של ר' אהרן חיים הויזמאן מירושלים 'תולדות מעשה רוקח'], בקובץ בית אהרן וישראל, קכה, ירושלים, סיון תמוז תשס"ו.
כאמור, המחבר של מגילת היוחסין, היה ממשפחתם הקרובה של האחים בני ר' יצחק אב"ד בראדי. אמו של המחבר, מרת טויבא היתה בת אחותם של האחים, וקראה לבנה המחבר בשם זקינה ר' יצחק. ר' יעקב דעם רב'ש נפטר בשנת תק"ח, ואחיו ר' מרדכי נפטר בשנת תקי"ב, המחבר הכיר, וסביר להניח שאף פגש את שניהם, והיה יודע לו היו מחותנים עם בעל התבואות שור.
גם בכל ההמשך, כשמפרט את צאצאיו מזכיר רק את בנו ר' מענדל [הוא ר' מנחם מנדל באב"ד מרבני גליל לבוב, חתן הגאון מקרעשוב], ואת צאצאי בנו ר' מיכל [הוא ר' יחיאל מיכל באב"ד, שמפורסם עליו כי היה אב"ד בילקאמין (ולכאורה כאן, מהצוואה, וממגילת היוחסין, לא נראה שהיה רב), בנו ר' איצק הנזכר, הוא ר' יצחק באלחובער ראש מדינה, חותנו של ר' משולם הכהן כ"ץ אב"ד לבוב בעהמ"ח עיקר תוס' יו"ט]. ולא מזכיר מאומה, מבן בשם ישראל, או מצאצאיו.
העולה מכל הנ"ל, צאצאי ר' ישראל חתן התבואות שור, ובתוכם רוב משפחת רוקח, אשר עליהם נמנית שושלת בעלז, אינם נמנים מצד זה על צאצאי הר"ר העשל והש"ך, רק הם מצאצאי בעל התבואות שור.
למהות הכינוי 'דעם רב'ש'
ר' מרדכי דעם רב'ש, ר' מרדכי היה בנו של ר' יצחק אב"ד בראדי, בן בנו של הר"ר העשל. ככל בני הרב בעיר בראדי, כונה גם ר' מרדכי בשם דעם רב'ש, דהיינו ר' מרדכי של הרב.
גם ר' נפתלי אהרן ווקשטיין, עומד לפרסם בהמודיע, מאמר על מגילת יוחסין מעניינת זו.
