רבי בנימין אב"ד וילקומיר ומשפחתו

יחוס גדול ורב היה לו לר' בנימין אב"ד וילקומיר, וכן כותב נכדו בהקדמה לספרו 'משנת ר' בנימין': "הזקנים שבדור שזכו להכיר אותו ... היו יכולים להמציא לנו חומר רב ... וליתן לנו ידיעה נאמנה מסדר יחוסו".

כאמור, עץ משפחה מסודר לא היה ברשותם, אך ממעט הכתבים על משפחתם ששרדו בידי בנו ר' אליהו דוד עולים הפרטים הבאים. ר' בנימין אב"ד וילקומיר, היה בן ר' יחיאל ורבקה. רבקה נולדה בעיר פלונגיאן בזאמוט, היא היתה בת ר' זאב, בן חנה, בת מרדכי יפה נכד לבעל הלבוש. ר' מרדכי זה האחרון נפטר בשנת תק"ל לערך.

האדרת גם כותב שהוא שמע שהם נכדים של ר' משולם זלמן מירלס אב"ד אה"ו, ובהמשך דבריו הוא כותב, שממילא גם של החכם צבי, וכנראה שזו טעות של האדרת, שחשב שהחכם צבי היה חותנו של ר' משולם זלמן מירלס, בעוד שהאמת היא להפך. [וכנראה שזה לא מצד אביו של האדרת, כי אם מצד אמו וכדלהלן]

ר' בנימין נולד בעיר שקוד והיה תלמיד ר' צבי הירש ברוידא מסלנט הסמוכה.

בהיותו אך כבן ח"י שנים נתקבל לרב בפיקעלין בערב ראש השנה תקצ"ב [לפי זה יוצא שנולד בשנת תקע"ד או תקע"ג]

אחרי עשרים שנה שהיה רב בפיקעלין בשנת תרי"ב הלך לעיר שילעל לכהן שם כרב. ובשנת תרי"ט נתקבל לראגאלי, ובשנת תרכ"א, קבע מקומו בעיר וילקומיר, שם כיהן ברבנות עד יומו האחרון. לאחר פטירתו הדפיסו צאצאיו בירושלים את פירושו על המשניות, וקבעו שמו 'משנת ר' בנימין'.

אשתו של ר' בנימין אם ילדיו, מרת טויבא, היתה בתו של ר' שלמה ש"ץ. [האדרת כותב על אביו בנימין, 'לקחו אבי אמי הרב הצדיק ובקי בש"ס מוהר"ר שלמה זצל לחתן לבתו הצנועה בת אחת עשרה שנים מרת טויבא', ובאחד מן הספרים העתיקו מלשונו של האדרת על אביו, וכתבו על ר' בנימין, כביכול, 'לקחו אבי אמו' וכו'. ונשתבשו כאילו שלמה היה אבי זקינו של ר' בנימין].

כאמור ר' שלמה שהיה ש"ץ ושו"ב בעיר יעלאק הסמוכה לטעלז, נתקבל אחר כך על מקום אביו הרה"ג הצדיק כקש"ת ר' אליהו, שהיה ש"ץ ושו"ב בעיר חדש סוגינדט סמוך לגבול פרוסיא. אביו של ר' אליהו זה, היה שמו נחום, והוא היה יליד העיר בראד וברח משם בעת הדבר עם בניו אליהו ואליעזר, שהיו שניהם משוררים נפלאים. וכשגדלו הנערים פירשו זה מזה, ואליהו הקדיש נפשו וגופו לד' וילמד. ר' אליהו נפטר בחול המועד פסח תקצ"ה.

ר' אליהו דוד ואחיו התאום ר' צבי יהודה נולדו בחג השבועות בשנת תר"ג.

היו להם שתי אחיות, האחת מרת רבקה הגדולה, אשת ר' דובער רבינוביץ אב"ד פיאטניצא הסמוכה ללומזא, אביו של ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבא.

והאחות השניה, מרת אסתר לאה אשת ר' צבי הירש פאגריסקי שגר בחצר צעסארקא סמוך לוילקומיר.

בהיות ר' אליהו דוד בן חמש שנים נתייתמו האחים, עם פטירת אמם מרת טויבא בי"ד אלול תר"ח.

אביה ר' שלמה נפטר שלושה חודשים לפניה בט"ו סיון תר"ח.

לאחר שנפטרה רעייתו של ר' בנימין, נשא בזיווגו השני, אלמנה בת ר' זאב ראוויד מטעלז שהיה פו"מ בעירו. והיא היתה אלמנה מר' נתנאל ראסטאווסקי, בן ר' ליבל שרה'ס ממשפחתו של ר בנימין, ואף הוא היה נכד ללבוש. [בנו חורגו של ר' בנימין, ר' משה אייזיק ראסטאווסקי, היגר אחר מכן לאמריקה וגר בסן פרנציסקו]. ומזיווג שני נולד לו לר' בנימין בת אחת, מרת שרה חנה אשת הנגיד ר' ראובן זילבר בוילקומיר.

ר' בנימין נפטר באמצע לימודו בליל ט"ז חשון תר"ל. והאריכו בשבחו בהקדמה לספרו, וכן כתב שם: 'מנהגו הי' תמיד אחר תפילת שחרית לטעום גלוסקא קטנה ... ובכח הטעימה הזו למד כל היום מעוטף בטלית ומוכתר בתפילין עד נטות היום, ואז אם היה לו סיום מסכת הי' אוכל סעודת קבע, ואם לא, פטר את נפשו במיני תרגימא ותבשיל ... ומדי חדש בחדשו הי' מסיים כל הש"ס כולה וכו' עיי"ש'. ובספר קול ברמה לר' אברהם הופנברג, כתב עליו וז"ל: 'בודאי לא היה בהצדיק הזה שום חטא, לפי שחי בדור שהיו מקורבים לתורה ומרוחקים מן החטא'.

רשימת הצאצאים.

ר' אליהו דוד רבינוביץ, בעל האדרת, נשא לאשה, את מרת פייגא מינה בת ר' לייב חזן מפוניבז'. ר' אליהו דוד נפטר בירושלים ג' אדר תרס"ה, וזוגתו נפטרה בט"ז שבט תרע"ה בגלותם בכפר סבא, מפני הרעב, ושם נקברה. היו לו לאדרת ילדים רבים, אך רובם נפטרו על פניו בילדותם. צאצאיו שהאריכו ימים הם: א. ר' מרדכי יונה תאומים, נולד בשנת תרל"ז, זו' פיה בת ר' אהרן יעקב רוגובין, היה גר באיווענעץ, ובסוף ימיו בתל אביב, נפטר בשנת תש"ז. ב. ר' בנימין אברהם משה רבינוביץ, נולד בשנת תרל"ט זו' מרת חיה פייגה בת ש"ב ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבא. היה רב בשילעל, מורשת ממשפחתו. הוא הוציא לאור את הספר 'משנת ר' בנימין' לזקינו. נפטר בשנת תשכ"ה בתל אביב. ג. ר' רפאל לוי רבינוביץ, נולד בשנת תרמ"א, זו' שרה רבקה לבית לדרברג, נפטרה בשנת תשכ"ג. ד. ר' ישראל שמעון רבינוביץ, נולד בשנת תרמ"ג, נשא לאשה את מרת פרידה חנה בת גיסו הראי"ה קוק, ממיסדי העיר בת ים, וראש המועצה שלה בשנותיה הראשונות. ברשותו היו כתבי האדרת, וטרח בהדפסתם. נפטר כ"ב אלול תשכ"ח. ה. מרת אלטה בת שבע, בשנת תרמ"ו, נשאה לר' אברהם יצחק הכהן קוק, אב"ד זיאמל בויסק ויפו, ולאחר מכן נתקבל כרב הראשי בארץ ישראל. היא נפטרה צעירה והותירה אחריה בת אחת, מרת פריידה חנה אשת דודה ר' ישראל שמעון רבינוביץ.

ר' צבי יהודה רבינוביץ תאומים, נשא לאשה את מרת צפורה רחל בת ר' אלעזר ראוויד מטעלז בשנת תר"כ. הוא היה אב"ד ליגום, ולאחר מכן בראגאלי על מקום אביו, ונפטר בשבת כ"ד כסלו תרמ"ח. חיבר למעלה מעשרים ספרים. אשתו צפורה רחל, עלתה לארץ ישראל, ונפטרה ביפו כ" שבט תרס"ט, ובימי המלחמה העולמית הראשונה, העבירו את קברה לבית הקברות הישן בתל אביב, [בספר 'בית הקברות הישן בתל אביב, נדפסה נוסח מצבתה, וכתבו שם בספר, כי אביה היה ראב"ד בטעלז, ולא היא, רק היה שייך למשפחת ראוויד]. צאצאיו: א. ר' יעקב רבינוביץ, היה אבד על מקומו בראגאלי, זו' מרת שרה מלכה בן דודו ר' דובער רבינוביץ הנ"ל. ב. מרת רייזא רבקה אשתו השניה של הראי"ה קוק, וילדה לו, את בנו, ושתי בנותיו. ואלו הם: ר' צבי יהודה הכהן קוק, חתן ר' יהודה לייב הוטנר, ב"ר יוסף זונדל הוטנר אב"ד איישישוק. ר' צבי יהודה נולד בליל הסדר תרנ"א. למד בישיבות הישוב הישן בירושלים, ישיבת תורת חיים וישיבת פורת יוסף. בשנת תשי"ב נתמנה לכהן כראש ישיבת מרכז הרב, על מקום אביו והגרי"מ חרל"פ. נפטר ביום הפורים בשנת תשמ"ב ולא הותיר אחריו צאצאים. מרת בתיה מרים אשת ר' נתן רענן – הירשוביץ, נולד בשנת תר"ס בליטא, למד בישיבות ליטא, בפוניבז' וסלבודקא, ולאחר מכן עלה לארץ כבחור, וקבע לימודו בישיבת מרכז הרב, עד שנתעלה להיות חתנו של הראי"ה. לאחר פטירת הרב קוק, נתמנה הרב רענן כממלא מקומו ושימש כר"מ ומנהל ישיבת מרכז הרב בירושלים. [צאצאיו: 1. אברהם יצחק רענן, טבע בים צעיר, ולזכרו נדפס הספר לח"י רא"י. 2. מרת צפורה אשת ר' מרדכי פרום, שהיה ר"מ בישיבת מרכז הרב ונפטר ער"ה תשל"ג. 3. הרב אליהו שלמה רענן, נולד י"ב תשרי תרצ"ה, ונרצח בעיר האבות חברון כ"ח אב תשנ"ח, ולזכרו הוקם בית מדרש אור שלמה בחברון]. בתו האחרונה של הראי"ה אסתר יעל, שנהרגה בשנת תר"ף לערך בהיותה נערה צעירה.

ובסוף הדבר, הצלחנו להציג כאן עץ משפחה, ולא היה עמלנו לריק.