תעלומה במשפחת רוקח צאצאי הרבי מבעלז

פנו אלי בני משפחה של האדמו"ר מברלין, רבי משה יחזקאל רוטנברג הי"ד, עם שאלות על יחוס משפחתם.

רבי משה יחזקאל היה בנו של האדמו"ר רבי יצחק מנחם רוטנברג מוואלברום שכיהן בבנדין, ונפטר זמן קצר לפני השואה ביום ב' שבט תרצ"ט, [ובחודש שעבר מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו]. אשתו של רבי משה יחזקאל, היתה מרת חיה.

רבי יצחק מנחם רוטנברג

רבי משה יחזקאל, בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין, שם הקים בית מדרש, והתקבצו סביבו חסידים רבים שהיגרו אף הם מפולין. בעליית השלטון הנאצי, גורש מגרמניה ועבר לוינה, לאחר מכן נתפס ונכלא בדכאו, ועל פי המסופר נהרג בריגה.

בכ"א כסלו תרצ"ט בהיותו במחנה הריכוז בדכאו, פנו רבני ווארשא בקריאה אל הרב הרצוג לעזור לו לעלות לארץ ישראל, ולהצילו מן היסורים שעובר במחנה, על פי בקשת אביו הרה"צ רבי יצחק מנחם הלוי שליט"א מבענדין, כחודש וחצי לפני פטירתו של האב. המכתב נמכר בבית המכירות קדם.

בתוך המכתב מזכירים הרבנים את יחוסו, נכד הרה"ק בעל אור לשמים זצ"ל, נכד הרה"ק מבעלז זצ"ל, נכד היהודי הקדוש זצ"ל, נכד הרה"ק ר' דוד מלעלוב.

ובכן, הבה ונברר את יחוסו,

יחוסו לבעל האור לשמים, הוא בן אחר בן,

אביו רבי יצחק מנחם רוטנברג מבנדין, בן רבי אלתר מאיר דוד רוטנברג מוואלברום, בן רבי יצחק מנחם רוטנברג מוואלברום, בן רבי פנחס מאפטא, בן הרב הקדוש רבי מאיר מאפטא בעל האור לשמים.

יחוסו לרבי דוד מלעלוב אף הוא ידוע, זקינו רבי יצחק מנחם רוטנברג מוואלברום, היה חתן הרה"ק רבי משה מלעלוב בן הרה"ק רבי דוד מלעלוב.

ממילא, נודע גם יחוסו אל היהודי הקדוש, מכיוון שרבי משה מלעלוב היה חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא.

ומהו יחוסו אל הרה"צ מבעלז?

בספרי התולדות [ספרי ר' מאיר וונדר ור' אהרן שפירא] מבואר שאביו רבי יצחק מנחם, או כפי שהם קוראים לו בשמו, יצחק מנחם חיים יעקב רוטנברג, היה חתנו של רבי נפתלי רוקח מנאוואריה, בנו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלזא.

אלא, שיש כאן משהוא קצת מוזר,

אם אכן, היה רבי משה יחזקאל בן בתו של רבי נפתלי רוקח מנאוואריה, הרי שהיו יכולים להוסיף ולייחס אותו עוד, שהרי אשת רבי יהושע מבעלזא, היתה נינת האוהב ישראל מאפטא, ואשת רבי נפתלי רוקח היתה מצאצאי המגיד מקוזניץ והרה"ק רבי אלימלך מליזענסק, ומדוע הזכירו רק חלק מיחוסו, כאשר אפשר ליחסו עוד אל שלשה מרועי החסידות.

שאלה זו לכשעצמה, היא לא כל כך קשה, מכיוון שיתכן שלא היה מקום במכתב, או שלא היתה העת מספיקה ליחוסו בפירוט, וכדומה.

*   *   *

בבית החיים בבענדין, שהוא אחד מבתי הקברות השמורים ביותר בפולין, שוכנת מצבה של בתו של רבי נפתלי הנ"ל, ושם אכן כתוב, כי היא נכדת רבי אלימלך מליזענסק ורבי אברהם יהושע העשל מאפטא, והשר שלום מבעלזא. לפי הסדר ההגיוני שאכן היינו מצפים, ראשית ליזענסק, אחר כך אפטא, ואחר כך בעלזא.

נציג כאן את תמונת המצבה, והטקסט המלא:

פ"ט האשה החשובה הרבנית הצדיקת המפורסמת בצדקתה מנשים באהל תבורך מרת חנה רחל ע"ה בת הרב הקדוש המפורסים מוהור"ר נפתלי זצללה"ה נכדת רבינו הקדוש ר' אלימלך מליזענסק זצללה"ה זי"ע ונכדת רבינו הגאון הקדוש ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא זצללה"ה זי"ע ונכדת הגאון הקדוש מרן שר שלום מבעלזא זצללה"ה זיעכ"י ומעלה בקודש גאוני וקדושי דור דור עד דורות הקדמונים רש"י ובעלי תוספות..

האם אכן מדובר במצבה של אמו של ר' משה יחזקאל?

ראוי לשים לב, כי על המצבה לא כתוב מי הוא בעלה, ולא כתוב גם תאריך פטירתה. אומנם, המתנדבים שהעלו את הצילומים מבענדין לאתר הJRI הוסיפו בסוגריים ששמה רוטנברג.

וכאשר נעיין בספרי התולדות [כבר בספר שם ושארית לגרוסמן], נמצא כי לרבי נפתלי רוקח מנאוואריה, אכן היתה בת בשם חנה רחל, אלא שהם כתבו כי היא נישאה בשנת תרס"ד לרבי שמואל אברהם אבא רבינוביץ מזולקיב, ונולדו להם כמה ילדים. 

רבי שמואל אברהם רבינוביץ מזולקווא

נו, יתכן שיש להם טעות, או שמא היו לה שני זיווגים.

טעות אין להם, כי גם ברישומי לידה מנאוואריה, רשומים הזוג חנה רחל רוקח עם אברהם רבינוביץ, ובשנת תרס"ה נולד להם בן.

אפשר אומנם לומר שהיו לה שני זיווגים, אמנם זה קצת צפוף כי כיצד נולד לה בן בשנת תרס"ה, ורק אחר כך נישאה לרבי יצחק מנחם רוטנברג, ונולד להם בן שהספיק לכהן כאדמו"ר בבערלין, עוד לפני עליית הנאצים לשלטון. אפשר, אבל דחוק בזמנים.

זה גם מסביר לנו, מדוע המצבה של חנה רחל, נמצאת בבנדין ולא בזאלקווא.

אלא שבספר היזכור לזולקווא, עמוד 457-460, מסופר על הרבנית חנה רחל, ומתארים את פעולותיה בהרחבה, ולא נראה שהיתה נשואה לר' שמואל אברהם רק זמן קצר, אלא שחיה ופעלה בעיר זולקווא.

*   *   *

בבית החיים בבענדין ישנה מצבה נוספת, במיקום שונה, ואף היא של הרבנית חנה רחל בת הרב הקדוש המפורסים מוהור"ר נפתלי זצללה"ה.

כמעט כל נוסח המצבה זהה, רק שלא מפרטים את יחוסה, אלא שכותבים עליה שהיא אשת הרב היוחסין המפורסים ר' חיים מרדכי יצחק מנחם הלוי שליט"א.

השם לא זהה במדוייק, הלא בספרים כתוב ששמו יצחק מנחם חיים יעקב, וכאן הוא נקרא חיים מרדכי יצחק מנחם. אלא שמצאתי שאכן הספרים טעו, וישנה הסכמה לספר מגדל דוד [סיפורים על הרה"ק רבי דוד מלעלוב] עליה חתום רבי יצחק מנחם בשמו המלא כפי שמופיע על המצבה.

 מה ראינו עד עכשיו?

שתי מצבות בבענדין, של חנה רחל בת נפתלי. האחת ודאי נכדת השר שלום מבעלז, והאחת היא אשת רבי יצחק מנחם רוטנברג.

האם יתכן ששתיהן בנות רבי נפתלי רוקח מנאוואריה, ונקראו באותו שם?

יתכן אם נאמר, שנולדו לאביהם משתי נשים. לרבי נפתלי היו שלש נשים, ומשתיים מהם נולדו לו ילדים. יתכן שלבת שנולדה מאשה שניה, נתנו שם כמו לבת מאשה הראשונה. אכן, גם זו תופעה לא נפוצה, אבל היא תיתכן.

האם יש בפנינו אפשרות נוספת?

יתכן שאשת רבי יצחק מנחם אינה בתו של רבי נפתלי רוקח, אלא של ר' נפתלי אחר, ולכן לא הזכירו על המצבה את יחוסה, אלא הזכירו שבעלה הוא 'היוחסין'.

וכיון שקבורות בעיר שתי חנה רחל בת ר' נפתלי, טעו וחשבו שגם אשת ר' יצחק מנחם אף היא בת ר' נפתלי רוקח מנאוואריה.

לפי זה, יובן לנו מדוע לא הזכירו כותבי המכתב כי ר' משה יחזקאל הוא צאצא לרבי אלימלך מליזענסק ובעל האוהב ישראל. ושמא תשאל אם כן, מדוע הזכירו כי הוא צאצא לבעלז, והרי לדברינו אבי אמו לא היה רבי נפתלי רוקח מנאוואריה אלא ר' נפתלי אחר.

אתרץ לך, כי אבי אביו, רבי אלתר מאיר דוד רוטנברג, היה נשוי למרת שרה בת רבי משה רוקח בנו של השר שלום מבעלזא. ואם כן, הרי ר' משה יחזקאל היה צאצא לשר שלום מבעלזא מצד אביו.

אלא, שלפי זה עדיין איננו יודעים מדוע חנה רחל אשת רבי שמואל אברהם רבינוביץ מזולקווא נקברה בבענדין.

אפשרות נוספת,

המתנדבים שהעלו את הצילומים לאתר הJRI העלו אפשרות, שמדובר למעשה בטעות, ושתי המצבות הן של אותה אשה, אשת ר' יצחק מנחם. אלא שהם כנראה לא היו מודעים לחבילת הראיות שהבאנו לעיל, שחנה רחל בת רבי נפתלי רוקח מנאוואריה היתה אשת רבי שמואל אברהם רבינוביץ מזולקווא.

אשמח לקרוא רעיונות נוספים לפתרון התעלומה.