היום ט אדר א מלאו מאה ושמונים שנה, לפטירתו של הגאון
הצדיק רבי מנחם שטרן מסיגעט, ואחרי שעסקנו במאמר הקודם, בתולדותיו ויחוסו של רבי
חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, שהיה אב"ד סיגעט, אין מתאים מלכתוב גם על אחד
מקודמיו בתפקיד, הוא רבי מנחם שטרן, שנקרא ראשון הרבנים למחוז מארמורוש. ואלו הם
תולדותיו.
רבי מנחם נולד לאביו רבי שמואל שטרן מכפר
דראגמערעשט, שבמרמרוש, מראשוני החסידים שבמארמרוש, בית משפחת שטרן היה בית ועד
לאורחים רבים, וביניהם אדמורים ורבנים. ורבי מנחם היה מצעירותו מסתופף בצלם של
רועי החסידות, הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב, הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב,
והמגיד מקאז'ניץ. רבי מנחם נשא לאשה את מרת צירל בת ר' בנימין ממונסטרישץ, וישב
סמוך אצל חותנו כמה שנים, באותה עת, גם קבל תורה מפי רבינו יעקב מליסא בעל החוות
דעת, שכיהן באותם ימים כרב העיר. נסמך להוראה מפי הגאון רבי משולם טיסמינץ
מפרשבורג. ולימים, כאשר רבו בעל החוות דעת, נתקבל לכהן כרב בקאליש, הביא עמו את
רבי מנחם שיכהן לצדו כדיין. משנת תקס"ב עבר לשמש כדיין בסיגעט, בירת מחוז
מארמרוש, ולימים נתקבל לכהן כרב העיר ורב הראשי של כל המחוז, על מקומו של רבי
יהודה כהנא בעל קונטרס הספיקות, אחיו של בעל קצות החושן.
כאמור, רבי מנחם נחשב לאחד מראשוני המנהיגים
החסידיים באיזור, ומסופר אף כי רבו מקוסוב ביקש ממנו להנהיג עדה בפועל, באומרו,
"ר' מנחם, הגיעה השעה שתתחיל לעשות טובות לישראל", אך הוא סירב ברוב
ענוותנותו, אך סירובו זה לא מנע ממנו לתקן את הטעון תיקון באיזורים הכפריים, ולחזק
את בדקי היהדות, כפי שמסופר בארוכה בספר מצבות קודש לרבי יקותיאל יהודה גרינוואלד,
ומצוטטת שם התבטאותו בסוף ימיו, כאשר ראה כי אכן הצליח לחזק את היהדות באזור,
"מארמרוש היא גני ואני נטעתיו".
לאחר פטירתו נדפס מדברי תורתו הספר 'דרך אמונה',
טשערנוביץ תרכה, בעיני היסטוריונים, נחשב הספר לספר החסידי הראשון שחובר בהונגריה.
הוא נדפס על ידי נכדו ר' חיים שמואל שטערן.
צאצאיו:
בת אחת היתה לו, שנישאה לבן דודה רבי יוסף שטרן,
בן הדוד רבי
