רבי אליהו אליעזר דסלר בעל המכתב מאליהו

שישים שנה לפטירתו של המשגיח הנודע הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, משגיח דישיבת פוניבז', אומנם את אילן היוחסין של משפחת דסלר, כבר הזכרנו בעבר בהרחבה רבה, לפני כשלש שנים, בעת שנפטר בנו רבי נחום זאב ביום י"ח שבט תשע"א, אבל בכל אופן, לא נימנע מלעסוק כאן שוב בדמותו, וביחוס משפחתו, ויבואו כאן גם חידושים שלא פורסמו במאמר ההוא.

ואמנם, ראוי וחשוב הוא לפרסם כאן את יחוסו של הרב דסלר, שכן הוא עצמו התעניין רבות במשפחתו, וערך רשימות ארוכות לתולדות משפחתו, ופירוט אילן היוחסין שלו, ועל בסיס רשימותיו אלו, ערך בנו את הספר 'אילנא דחיי'.

את החשיבות שראה הרב דסלר בהכרת היחוס, ניתן למצוא בכתביו הרבים, וכך כתב לבנו ר' נחום זאב במכתב משנת תרצ"ה, "הביטה אל צור חוצבת, זקניך גדולי עולם, זכותם יגן עליך ועלינו. הלוך בדרך זו אשר דרכו בה, ובודאי בעולם האמת כל חפצם ומגמתם לראות נינם ונכדם הולך בדרכם הקדוש, הוא דרך המוסר ויראת שמים באמת מקרב לב, ולא רק בפה כצפצוף העופות".

ואלו תולדותיו בקצרה, רבי אליהו אליעזר נולד ביום ט"ז סיון תרנ"ב בלייפאיה שבלטביה. בבחרותו למד בישיבת קעלם, בתקופת רבי צבי הירש ברוידא חתנו של הסבא. נסמך להוראה על ידי דודו הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי. 

הרב אליהו דסלר

נשא לאשה את מרת בלומה בת רבי נחום זאב זיו ברוידא, ונכדתו של הסבא מקעלם. בשנת תרפ"ח נסע עם אביו לאנגליה לצורך טיפול רפואי

רבי שלמה חיים ברנשטיין

בשבת קודש י"ח טבת, תמלא שנה להסתלקותו של הגאון הצדיק רבי שלמה חיים ברנשטיין, שבערוב ימיו היה גר בפתח תקווה, ולזאת, ננסה כאן בשורות הבאות, לכתוב מעט על קורות חייו ועל אילן היוחסין של משפחת ברנשטיין, העולה מעלה מעלה, ומסתעף אל כמה וכמה משפחות חשובות ומיוחסות.

וזה החילי, שלמה חיים נולד ביום י' סיון תרע"ח, לאביו רבי ישראל ברנשטיין מקראסנא, ולאמו מרת שרה לבית כהנא ליברמן. בילדותו, בהיותו כבן התייתם מאביו, ונשאר עם אמו וחמשת אחיו. בבחרותו למד בישיבות חשובות בהונגריה, בין היתר אצל הגאון המפורסם רבי שמעון גרינפלד המהרש"ג, לישיבתו נכנס כבר בהיותו בן עשר בלבד, ואצל הגאון רבי משה נתן נטע למברגר ממאקאווא, במקום מגוריו - פאלגאר [שם למד בחברותא עם אחיו רבי אהרן למברגר], אתו שמר על קשר גם בעלותם לימים לארץ ישראל.

רבי שלמה חיים ברנשטיין

משם עבר לעיר טאשנאד, ללמו בישיבתו של הגאון רבי מרדכי בריסק, המפורסם בכינויו מהר"ם בריסק הי"ד, שאף בחר בו כחתן לבתו פערל, אלא שלא הספיקו להינשא, ובימי המלחמה היא נהרגה עם בית אביה, הי"ד. וכך כותב לו רבו בתשובה: "המלך שהשלום שלו יענה את שלומו ה"נ כבוד אהובי המיל"ח [המיועד להיות חתני] הבחור המורם מעם לומד תורה בימי זעם חתן תמים חמדת הימים חריף ובקי זך ונקי כש"ת שלמה חיים בערנשטיין הי"ו נצח סלה ועד".

רבי יוסף כהן צדק מלונדון

מחר יום שישי, עשרה בטבת, ימלאו מאה ועשר שנים לפטירתו של החכם הנודע רבי יוסף כהן צדק מלבוב ולונדון. רבי יוסף כהן צדק עסק רבות בנושא הההיסטוריה הקרובה של עם ישראל בכלל, ובנושא היחוס בפרט, ומן הראוי הוא שנקדיש מאמר או שניים לאיזכור פעלו ויחוסו.

רבי יוסף נולד בלבוב, בשבת כ"א סיון תקפ"ז, לאביו הגביר רבי אהרן כץ. בילדותו עברו הוריו לעיר יברוב, ושם קנה יוסף את ראשית חינוכו. בשנת תקצ"ח התיתם מאביו, ועבר עם אמו לבראד. מפאת כישוריו, כבר מגיל תשע הפסיק ללמוד אצל מלמד תינוקות רגיל, אלא למד מפי רבנים גדולים שכיהנו ברבנות.

בהיותו כבן שש עשרה נשא אשה, ועסק במסחר בלבוב, ונסע לשם כך לגרמניה ואף לאטליה. משכשל במסחר, עבר לעסוק בדפוס, ומשכך נכנס לעומק אל כל נושא הספרות. השתתף ברוב כתבי העת של תקופתו, וכתב הקדמות לספרים רבים. יוסף נחשב גם לחלוץ העתונות העברית בגליציה, כבר באמצע המאה התשע עשרה. [אולם ראוי לציין כי מבחינה כלכלית, עיתון עברי לא היה מספיק ריווחי, והוא נאלץ להוציא גם עיתון ביידיש על מנת להצליח].

לערך בשנת תרכ"ח עזב את פולין, והחל לנדוד לכיוון מערב אירופה, דרך גרמניה, צרפת והולנד, עד שקבע את מושבו בלונדון. שם שימש כמגיד מישרים, בעדת דורשי תורה וחכמה של יוצאי רוסיה ופולין.

מתורתו נדפסו הספרים, 'שפת אמת', ו'התורה והמצווה', וכן נדפסו ממנו מאמרים רבים מאד במאספים שהוציא לאור, ובכתבי עת אחרים. ועשרות חיבורים חיבר והדפיס לחכמת ישראל, בהם גם ספרים רבים ובהם ידיעות חשובות לתולדות משפחות.

ידיעה בעיתון היהודי [בו פורסמו מאמרים רבים פרי עטו] על הלויתו

כאמור, רבי יוסף כהן צדק נפטר בבית חולים בלונדון, ביום עשרה בטבת תרס"ד. אחרי ששכב כמה חודשים בבית חולים. על פי המסופר בעיתון 'היהודי', [שנדפס בלונדון] "הוא, נפל מחמת מלאכה, הוא, נפל וספר בזרועו, הוא, נפל כגבור וחרבו בכף ובשובו מבית הבריטיש מוזיאום, ששם עיין בדבר שצריך הוא למלאכתו הקדושה, לדעת את יחוסו של התוי"ט המהר"ל מפראג, והמהרש"ל,

יחוס משפחת שפיצר

עסקנו בשבוע שעבר, בתולדותיו של הגאון רבי שלמה זלמן שפיצר, וכעת הגיע הזמן לעסוק בבירור הידוע על משפחות אבותיו.
והנה, ביחוסו נפלו אי אלו ספקות, ואלו הדברים,

בספר עיר פרסבורג וגדוליה, סיגעט תרעב, כתב יקותיאל גרינוולד כי, אביו היה הגאון המפורסם מו"ה ליב שפיץ ראב"ד דק"ק אובן ישן.

וכן בספר שם הגדולים מארץ הגר, פאקש תרעד, כותב כי אביו של רבי שלמה זלמן היה ר' לייב הירש שפיץ.

הוא מסתמך על תשובה של החתם סופר, המופנית אל 'מחותני' ר' לייב הירש שפיץ. [התשובה בשו"ת חתם סופר חלק יורה דעה סימן רלח].

אבל, ידוע ומפורסם הוא, שר' זלמן נשא את בתו של החתם סופר רק לאחר פטירתו בראשית שנת ת"ר. הוי אומר, לא יתכן שהחתם סופר יקרא מחותני לאביו של ר' זלמן, מכיוון שהם נעשו מחותנים רק לאחר פטירתו.

הגאון רבי זלמן שפיצר

וכבר באגרות סופרים, שנדפס ויען בודפסט תרפט, כתב ששם אביו הוא יעקב דוב שפיץ, ואכן, גם במקורות אורגינאליים אחרים [כמו רשימות נכדו רבי משה המבורגר] נכתב, כי אביו היה, רבי יעקב דוד שפיץ דיין בק"ק אובן ישן.
על כל פנים, מוסכם על כולם שהוא היה מצאצאי הגאון מו"ה אברהם פאסילבורג מפראג.

רבי שלמה זלמן שפיצר דיין דק"ק שיפשוהל בוינה

מחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן סגל שפיצר רב דק"ק שיפשוהל בוינה.

נולד באובן ישן [בודפסט], ביום ט"ז חשון תקפ"א [ויש שכתבו תקפ"ו] לאביו שכיהן כראב"ד בעיר. למד תורה מפי אביו, ואחר נסע על העיר יערגען לישיבתו של המהר"ם שיק - הגאון רבי משה שיק אב"ד חוסט, ונודע כתלמידו המובהק, וכן היה תלמידו של הכתב סופר.

רבו בעל הכתב סופר, השיא לו לאשה, את אחותו מרת גיטל, שהיתה אלמנה מבעלה הראשון רבי אליהו קורניצר, כפי שכבר הזכרנו בעבר בהרחבה, במאמר על רבי עקיבא קורניצר, כאמור שם, גיטל נולדה עש"ק י' למב"י תקע"ה, נישאה לבעלה הראשון אחרי תק"ץ ונתאלמנה בשנת תר"א לערך, היא נפטרה כ"ד שבט תרל"ג ונטמנה בפרשבורג.

מצבת גיטל אשת ר' זלמן שפיצר. צילום: שמחה שכטר

בשנת תרי"ב נתקבל לכהן כרב קהל יראים בעיר הבירה וינה, יוצאי הונגריה בוהמיה ומורביה אשר בוינה, וכעבור כעשר שנים בנו את בית הכנסת הנודע שיף שוהל. בשנת תרי"ח נתקבל כדיין ומו"ץ בקהילה הרשמית בעיר. ונודע במלחמותיו - מלחמות ה', גדר פרצות רבות שנפרצו בחומת הדת. והקים בה ישיבה שהתנהלה בבית מדרש עץחיים בוינה.

פולמוס גדול בהלכה התנהל סביב הוראתו להתר סוג מסויים של קפה לפסח, שנודע כפולמוס כשרות הציקורייה. [והיתה גם הוראה אחרת שלו, לאסור שתיית קפה ב"קאפעהויז"].

בשנת תרל"ב חיבר את קונטרסו הידוע בשם Rabbinische gutachten, ובו חוות דעת תורה המחייבת את פרישת היראים מהקהילה הכללית בוינה, בעקבות החלטתם של ראשי הקהילה [שנמנו על הרפורמים] לשנות את סדרי התפילה, להשמיט כל איזכור לציון וירושלים, ולהכניס עוגב אל בית הכנסת. על קונטרס זה חתמו, שלש מאות שמונים ותשעה (389!) רבנים, בין הבולטים שבהם נמנו, ר' יצחק דוב במברגר מוירצבורג,

האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב

מחר ימלאו 15 שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב, רבי אליעזר זאב נולד בשנת תר"ע לערך. לאחר השואה, בשנת תש"ז עלו לארץ ישראל, בספינת מעפילים, אך הבריטים לא נתנו להם לגשת אל ארץ ישראל, וגירשום לקפריסין. כאשר ניסו יושבי הספינה להתנגד לפלישת החיילים הבריטים לאונייתם, פתחו הללו באש, ממנה נהרג שאר בשרו [לימים נשא לאשה את אחותו] הבחור יצחק אייזיק רוזנבוים הי"ד, ונפצעו עשרות, הדבר היה ביום ג' כסלו תש"ז. כאשר הגיעו לקפריסין, ושיכנו אותם הבריטים במחנה, היה בולט רבי אליעזר זאב בהתמדתו, ולמד שם בחברותא עם הרה"ח רבי עביר ווייס, כל יום מארבע לפנות בוקר ועד הצהריים. 

לאחר שבאו לארץ ישראל, נשא לאשה את מרת רכיל בת דודו האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנא, ביום י"ט אב תשי"א בתל אביב. אחר נישואיו השתכן תחילה ברמלה, ומשם עבר בשנת תשכ"ב לעיר רמת גן, שם הקים את בית מדרשו, סמוך ונראה לבני ברק, שם כיהן עד לפטירתו כאמור, ביום י"ח כסלו תשנ"ט. מקום מנוחתו הוא בבית החיים ויז'ניץ שבבני ברק.

משפחת אדמורי נדבורנא, היא אחת המשפחות המסובכות ביותר, שכן נפוץ אצלם מאד הנישואין בין בני דודים, ונישואין אחרים בין קרובי משפחה מדרגה שניה ושלישית, אך בכל אופן, אנסה להעביר כאן בשורות הבאות את יחוסו של האדמו"ר מראחוב זצ"ל:

• אביו האדמו"ר רבי יצחק רוזנבוים הי"ד מראחוב, נהרג בשואה ביום ג' סיוון תש"ד. זוגתו מרת חיה בת דודו רבי שלמה אייזיקסון מראמאן. ואלו צאצאיהם א. רבי מאיר רוזנבוים מדרוהוביטש חתן רבי משה מזידיטשויב דראהאביטש, אף הוא נהרג בשואה, ביום ב' תשרי תש"ד. ב. רבי אליעזר זאב הנ"ל. ג. הבחור חיים מרדכי רוזנבוים הי"ד. ד. הבחור יששכר דוב הי"ד.

רבי שרגא פייבל פרנק מקובנא

מחר י כסלו תשע"ד ימלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין רב ואב"ד סלבודקא וראש הישיבה הגדולה כנסת ישראל. וביום זה גם מלאו שישים שנה לפטירת גיסו הגאון רבי איסר זלמן מלצר.

הרבה יש מה לכתוב על יחוס משפחתם של שני הגיסים. למרות שאת יחוסם הזכרנו בעבר בקצרה בבלוג, על רבי משה מרדכי כתבנו בקצרה כאשר נפטר נכדו רבי שמשון אפשתיין, ועל רבי איסר זלמן כתבנו ממש בקצה המזלג כאשר נפטר רבי יהודה עמיטל, אך עדיין חזון למועד.

במאמר זה, ברצוני להתמקד בחותנם הגביר הצדיק רבי חיים שרגא פייבל פראנק, וביחוס משפחתו.

ר' שרגא פייבל נולד בשנת תר"ג, לאביו רבי צבי פסח פראנק [הראשון].

רבות מסופר עליו ועל הנהגתו, למרות שנפטר צעיר. ביתו היה בית ועד לחכמים, והיו מתכנסים בו כל חודש אלול, רבי ישראל סלנטר עם תלמידיו הגדולים. ובעליית ביתו, היה יושב באורח קבע רבי איצעלע בלאזער.

לפרנסתו עסק ר' שרגא פייבל במסחר בעורות, ומסופר כי היה נוהג במסחרו ביושר רב. והיה נותן מכספו כסף רב להחזקת תורה. והיו מכנים אותו בקובנא בשם "מונטיפיורי".

נפטר צעיר ממחלה בשנת תרמ"ו.

בעת פטירתו ציוה שלא להספידו, ואמר רבי יצחק אלחנן ספקטור, כי הוא היה צדיק גמור, על כן הוא חרד מלעבור על צוואתו זו, ונמנע מלהרבות בשבחיו.

בספר בדרך עץ החיים, אודות רבי איסר זלמן מלצר, האריך הרבה בסיפורים אודותיו.

ידוע ומפורסם הסיפור, שלפני פטירתו ציווה לאשתו שתשיא את בנותיהם אך ורק לחתנים מצויינים בתורה, וציווה אף את בנו הגדול רפאל, על ענין זה. ואכן כך נהגה. ארבע בנות היו להם, וארבעתם נישאו לגדולי תורה ויראה, ואלו הן.

א. מרת חיה מנוחה נישאה בשנת תרמ"ט לגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת כנסת ישראל ואב"ד סלבודקה. נפטרה אור ליום ג' ט"ו טבת תש"א,

המשגיח הצדיק רבי נתן מאיר ווכטפויגל

היום מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נתן מאיר וואכטפויגעל המשגיח המיתולוגי של בית מדרש גבוה לתורה דלייקוואד.

רבי נתן מאיר נולד ט' אדר א' תר"ע בעיירה קטנה בליטא בשם קול, סמוך לפלונגיאן, שם כיהן זקינו כרב. בילדותו קנה את חוק לימודיו בעירו, בשנת תרפ"ה לערך, נסעו הוריו לקנדה, שם כיהן אביו כרב במונטריאל, נתן מאיר נשאר עוד קצת בעירו להשלים את חוק לימודיו. ובשנת תרפ"ה נסע אל הוריו. משם נסע לניו יורק, ללמוד בישיבת רבי יצחק אלחנן, שם למד בצוותא עם רבי אביגדור מילר.

כעבור כשנתיים, כשנוספו לימודי חול לתוכנית הלימודים בישיבה, אירגן רבי נתן מאיר מחאה, וביחד עם קבוצה מחבריו עזבו את הישיבה, והוא נסע ללמוד בישיבת מיר בפולין. כשבע שנים למד בישיבה, והושפע רבות מהמשגיח רבי ירוחם ליוואוויץ, ורבי יחזקאל לוינשטיין. זמן קצר למד גם אצל רבי ברוך בער. אחר שנפטר המשגיח ר' ירוחם, החליט ר' נתן לחזור לקנדה, אך קודם לכן קיבל סמיכה לרבנות, מרבי ברוך בער, רבי שמעון שקופ, וראש ישיבת מיר רבי אליעזר יהודה פינקל.

עם בואו לניו יורק, שמע שר' אלחנן וסרמן נמצא בעיר, והתייעץ עמו על חששותיו כאשר הוא חוזר להשתקע באמריקה החומרנית, רבי אלחנן יעץ לו לנסוע ללמוד בתלמוד תורה בקעלם. ומיד חזר רבי נתן על עקבותיו ונסע חזרה לאירופה, ללא השתהות לנסוע לקנדה לפגוש שוב את הוריו. [אך קבל מהם את ברכת הדרך לנסיעתו]. בקעלם התעלה ר' נתן מאיר, תחת שרביטו של הגאון רבי דניאל מובשוביץ הי"ד. ונשאר בבית התלמוד כמעט עד לסוף המר של הת"ת ורבניו, גם לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, למרות שהיה יכול לברוח באמצעות הדרכון הקנדי.

בשנת ת"ש לערך, התארס עם כלתו מרת חוה בת רבי ישראל זלמן שלומוביץ, מחבר בית ישראל ואב"ד בכמה מקומות, חוה היתה בוגרת הסמינר למורות של שרה שנירר בקראקא.

כאשר הרוסים נכנסו לקעלם בקיץ ת"ש, מיהרו כל תושבי החוץ להימלט מקעלם, ביניהם רבי נתן מאיר וכלתו, שברחו ברכבת למוסקבה, ומשם לוולדיווסטוק, ולבריסביין, בדרכם לאוסטרליה.

בקיץ תש"ב נוסד הכולל הראשון באמריקה בוייטפליינט, על ידי קבוצה של אברכים צעירים, ובתוכם רבי נתן מאיר. כשהעמידו עליהם את רבי אהרן קוטלר, נתבקשו להצטרף אליו ללייקווד, ומשם הדרך היתה קצרה למינויו של רבי נתן למשגיח הישיבה. במשך למעלה מחמישים שנה, כיהן רבי נתן כמשגיח, ועיצב את הדמות המוסרית של הישיבה, ושל תלמידיה.

מלבד תפקידו בישיבת לייקווד, תמך רבי נתן ביסוד ישיבות וכוללים רבים ברחבי אמריקה, והרבה מן התורה שנפוצה ברחבי היבשת, נזקפת לזכותו. אך עם כל זאת, לא החזיק טיבותא לנפשיה, ונשאר כל ימיו ענוותן גדול, ושפל ברך מאד.

המשגיח רבי נתן ווכטפוגל

ביום ב' בכסלו יום היארצייט של רבי אהרן קוטלר, נפטר גם רבי נתן מאיר בשנת תשנ"ט, והובא למנוחת עולמים, בחלקת הרבנים החדשה, בהר המנוחות שבירושלים.

וזה סדר יחוסו:

רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

אחרי המאמר הקודם, אודות הגאון רבי ראובן כץ, מן הראוי להקדיש מאמר גם לחותנו.

חותנו של רבי ראובן כץ, היה הגאון רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן, אב"ד סטויפץ. רבי אברהם יצחק נולד בחשוון שנת ת"ר, בבחרותו למד בישיבת וואלוזין, בשנת תרי"ח נשא לאשה את מרת חנה יהודית לבית פישביין,החל משנת תרל"ד כיהן כאב"ד סמולוביץ עיר מולדתו, ואחר כך נקרא לחאסלאוויטש, ובסוף ימיו בסטויפץ. חיבר שני ספרים בכת"י שות "זרע איתן" ו"נהרות איתן" על כללים בש"ס, שני הספרים אבדו, אולם יש מעט תשובות ממנו ואליו בכמה שותים. נתבלט כאוהב ציון אמיתי, ופעולות רבות פעל לחיזוק מקיימי מצוות התלויות בארץ. נפטר י"ד חשוון תרס"ה, מתוך הספד על אחד מתלמידי החכמים שבעיר. [ומסופר כי נתרגש במיוחד בזמן ההספד, מפני דאגתו מהפורעניות הקרבות ובאות, בגזירת הגיוס שריחפה על בחורי ישראל, מפאת מלחמת רוסיה]. 

רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

זוגתו מרת חנה יהודית לבית פישביין, נפטרה בסוף מלחמת העולם הראשונה, י"ב כסלו תרע"ט, בעיר סרטוב שברוסיה. צאצאיהם. א. רבי מאיר יהודה לייב משכיל לאיתן מנובוזינקוב הי"ד, עסק במסחר,

הגאון רבי ראובן כץ אב"ד פתח תקווה

רבי ראובן כץ

היום חל יומא דהילולא של הגאון הגדול רבי ראובן כץ, רבה הראשי של פתח תקווה, וראש הישיבה הגדולה פתח תקוה, ומחבר ספר דגל ראובן. חמישים שנה מלאו לפטירתו.
ואלו תולדותיו:
רבי ראובן, נולד בר"ח אייר תר"מ, בעיר אולשאן שבליטא, לאביו הסוחר הנכבד ר' שמעון כץ, למד בישיבות ליטא, באושמינה, באיוויה, מיר, ראדין, סלבודקה, סלוצק [היה בין י"ד התלמידים הראשונים שיסדו את הישיבה], ובקיבוץ של רבי חיים עוזר בווילנא. בישיבות נתפרסם בשם העילוי מאולשאן, ונבחר על ידי הרבי מחסלוביץ לשמש כחתן לבתו הכלה, חתונתם התקיימה בשנת תרס"ג.. 
בשנת תרס"ה, עם פטירת חותנו, נקרא לכהן כרב בעיירה סאלוב כעבור שלש שנים עבר לכההן בעיירה אמדור, בה כיהן במשך ארבע עשרה שנה, ונתפרסם כפוסק הלכות, ומנהיג ציבורי. בשנת תרפ"ה נסע לכהן כרב בעיר סטאביסק. בשנת תרפ"ט נתבקש על ידי החפץ חיים לצאת למסע לאמריקה לגיוס כספים לטובת ועד הישיבות בליטא. בהיותו שם, נתבקש להישאר בניו ג'רסי ולכהן כרב בעיר באיון, ובאייר תרצ"א נתמנה לכהן כסגן נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.
כמעט ולא מלאה שנה לכהונתו בארצות הברית, וכבר פנו אליו בבקשה לכהן כרבה של העיר פתח תקווה בארץ ישראל, רבי ראובן נענה לבקשה, ועלה לארץ ישראל, כהונתו כרב העיר, נמשכה למעלה משלושים שנה, החל משנת תרצ"ג עד לפטירתו, מלבד כהונתו כרב העיר, כיהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית.

רבי ראובן כץ בשבתו כדיין, עם הרב שמשון קרליץ והרב עובדיה יוסף

בפתח תקווה, נצטרף גם להנהלת ישיבת לומז'ה השוכנת בעיר, אך לימים נפרדו דרכיהם והמשיך להרביץ תורה בישיבה משלו היא ישיבת פתח תקווה.
רעייתו מרת רייכל נפטרה בשנת תשי"ד, ולזכרה נדפס החיבור אהל רחל.
בשנת תשי"ח נשא רבי ראובן בשנית את אלמנתו של המקובל רבי אלעזר קניג מירושלים.
כאמור, ביום ט"ז חשון תשכ"ד נפטר והלך לעולמו.

הגאון רבי נחמיה מאלין

ברוך דיין האמת.
בירושלים נפטר הבוקר הגאון רבי נחמיה מאלין, מייסד מוסדות כנסת יהודה בירושלים.
רבי נחמיה,זכה לאריכות ימים ושנים, בפטירתו היה כבן תשעים וארבע שנים.
ואלו תולדותיו:
נולד בשנת תר"פ לערך, בעיר בריסק, בה כיהן אביו ר' איסר יהודה כראב"ד. בבחרותו למד בישיבות ליטא, אצל רבי משה סוקלובסקי בבריסק, ואצל רבי ברוך בער בקמניץ, ובימי מלחמת העולם, גלה עם כל בני ישיבת מיר לשנחאי, משם המשיך עם בני הישיבה לארצות הברית.
תמיד הרביץ תורה לתלמידים, אם באמריקה, ואם בעלותו לארץ ישראל בשנת תשל"ה. כאן ייסד עם אחיו רבי מאיר, את המוסדות לעילוי נשמת אביהם. במוסדות כנסת יהודה, בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, ישנם תלמוד תורה גדול, ישיבה קטנה, וכולל בו לומדים עשרות רבות של אברכים. והכל התנהל בשנים האחרונות, מאז פטירת אחיו, תחת הנהגתו של ראש הישיבה הגאון הגדול רבי נחמיה מאלין זצ"ל.
לפני כשנתיים נפטרה רעייתו הרבנית נחמה ע"ה לבית בוגנר. ועתה נפטר גם רבי נחמיה.
מתורתוו הדפיס בספרזכרון בית יהודה, עליו נדפסה הסכמה מעניינת מהסטייפפלר.

וזה סדר יחוסו:

• אביו, הגאון רבי איסר יהודה מאלין הי"ד ראב"ד בריסק, נולד בשנת תרל"ז, נהרג בשואה ביום ט' אב תש"א. רעייתו מרת חנה רחל לבית גרשטיין, נהרגה אף היא בשואה. כל צאצאיהם נהרגו בשואה, מלבד שני הבנים, שברחו עם בני ישיבת מיר, רבי מאיר, ורבי נחמיה.

רבי איסר יהודה מאלין השני מבריסק

• אביו, הגאון רבי יוסף שרגא פייבל מאלין, בעהמ"ח זכרון יוסף נולד בבריסק בראשית שנות הת"ר, כיהן כרב באחת מן הקהילות שסביבות ראדום, וכאשר עלה אביו לארץ ישראל, נקרא למלא את מקומו כראב"ד

רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה בעל חובת התלמידים

היום מלאו שבעים שנה, לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה, שנודע בעולם על שם ספרו החשוב חובת התלמידים.

רבי קלונימוס קלמיש, נולד לאביו רבי אלימלך שפירא מגרודזיסק, לעת זקנה, כאשר היה נשוי לאשתו השנה, חנה ברכה לבית הורוביץ, בתו של האדמו"ר מחענטשין. בהיותו כבן שלש, התייתם מאביו, ועבר לגדול אצל סבו, האדמו"ר רבי חיים שמואל מחענטשין. בהיותו כבן שש עשרה, נשא לאשה, את מרת חיה רחל לבית הופשטיין. סבתה של הכלה שרה דבורה, היתה אחות מאב של רבי קלמיש, וכך למעשה, היה נשוי לנכדת אחותו! בבית חותנו קיבל הרבה מתורת החסידות, מבית קוזניץ וקרלין.

רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה.ויקיפדיה

לאחר פטירת חותנו, בהיותו אך כבן עשרים, החל רבי קלונימוס קלמיש, לכהן כאדמו"ר, את מושבו קבע בעיירה קטנה מדרום לווארשא בשם פיאסצנה, והצטרפו אליו חסידים, שהיו נמנים בין חסידי אביו, וחסידי חותנו.

את עיקר חייו, מסר למען חיזוק הבחורים, ועמידתם בניסיונות הדור והתקופה, לבל ימשכו אחר התנועות הלאומיות ויעזבו את הדת. הוא פיתח שיטת חינוך מיוחדת, המיוסדת על דרכי החסידות, אך בהתאמה מיוחדת לבני הנוער של ימיו, תוך כדי שימוש בכלים מודרניים, כירידה אל רמתו של הבחור הקורא, והדרכתו שלב אחר שלב. תלמידים רבים חבים לו את עולמם הרוחני.

בימות השואה, היה רבי קלמיש בגטו וורשא, ונתפרסם במאמציו הרבים, לקיים את מצוות התורה, גם בתנאים תת אנושיים כאלו ששררו בגטו. לאחר חיסול הגטו, בפסח תש"ג, נשלח למחנה הריכוז טרווניקי על יד לובלין, שם נרצח עם שאר יהודי המחנה, ביום ד' חשוון תש"ד.

צאצאיו:

צאצאי בעל השלחן שלמה

היום מלאו מאתיים וארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן מירקעס בעל השלחן שלמה. אמנם, על יחוסו כבר כתבנו כאן בעבר בפרוטרוט בסידרה של מאמרים ארוכים.

רבי שלמה זלמן מירקש אב"ד מיר בעל שלחן שלמה

יחוס משפחת מירקס להרמ"א ולשר שאול וואהל

עץ משפחת מירקש - פרק שלישי - קאליפארי

משפחת רבי שלמה זלמן מייזליש - היחוס מצד אמו

אך בכל אופן לא נשלמה המלאכה, ישנם צאצאים רבים שלו, שלא ידוע יחוסם המדוייק עד אליו, ובמאמר זה אביא רשימה של כמה רבנים כאלו, אשר מקובל שהם מצאצאיו של בעל השלחן שלמה.

• רבי נפתלי הירץ אב"ד נעשוויז, מחבר כמה ספרים על התורה ועל הש"ס שנשארו בכתבי יד. אבי רבי מרדכי, שהוא היה אביו או חותנו של רבי יוסף, שהוא היה אבי מרת מינה אשתו של הגאון רבי חיים דב רבינוביץ אב"ד טורעץ. שני בנים היו לו לרבי חיים דב, האחד רבי יוסף יצחק רבינוביץ אב"ד טורעץ, בעהמ"ח ברכת יצחק, ובראש הספר הוא כתב על זקינו רבי נפתלי הירץ אב"ד נעשוויז כי היה בנו של רבי שלמה זלמן מירקעש. אך כאמור, בן נוסף היה לו לרבי חיים דב, בשם רבי מרדכי אליהו רבינוביץ אב"ד איזבאלין, בעהמ"ח שו"ת נר למאור, ושם למרבה הפלא, הוא כותב על זקינו רבי נפתלי הירץ, שהיה רק מצאצאיו של רבי שלמה זלמן מירקעס, ולא ממש בנו.

• רבי אשר דוב זוסמן דיליאון, הזכרנו בתוך דברינו במאמרים הנ"ל, את דבריו של בנו הגאון רבי יוסף זוסמנוביץ [חתן הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה], בספרו 'משפט ירושת משרה', קובנה תרפ"ח, בהקדמתו שם שכותב וז"ל: והנה אבי הרב שליט"א הוא מנכדי הגאון שולחן שלמה. על תולדותיו וצאצאיו הארכנו לאחרונה, במאמר על משפחת יונגרייז בירושלים.

• ר' משה לייב בערינשטיין, רב בעיר עליזאבעטה שבארצות הברית, נולד בשנת תר"ל בעיר פיסעציע פלך מינסק, לאביו המופלג ר' יעקב מצאצאי שלחן שלמה. למד בישיבת וולוזין, ובשת תרמ"ב נסע לאמריקה. [המקור הוא בספר דור רבניו וסופריו, חלק חמישי, ונראה שיש שם קצת טעויות עם התאריכים]. ר' משה לייב ברנשטיין, עלה לאחר מכן לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים, ואף כיהן כיושב ראש העדה החרדית.

• רבי מיכל שמעון איסקאלסקי שנשא לאשה את אחותו של הגאון רבי מאיר מארים מקוברין, אף הוא היה מצאצאיו של רבי שלמה זלמן מירקעס. הוא היה אבי ר' דובער איסקאלסקי שנפטר בשנת תר"פ ובניו היו רבנים באמריקה.

• ר' מרדכי הלפרין, מצאצאי סדר הדורות, אשתו מרת פייגה לבית שפירא, מצאצאי בעל השלחן שלמה, הורי ר' דב בער הלפרין מניעזין, שזו' שרה בת ר' שמואל גוטקין, ר' דב בער, נולד בשנת תרי"ט לערך, ונפטר בהיותו כבן שישים שנה בשנת תרע"ט.

רבי דוב בער טרייווש בעל רביד הזהב

היום יום הושענא רבא, מלאו 210 שנים לפטירתו של הגאון רבי דוב בער טרייויש ששימש כאב"ד זאגער, ומשם נלקח לכהן כספרא ודיינא בעיר ווילנא, [בעיר וילנא, משרת ספרא ודיינא, היתה המשרה השניה בחשיבותה אחרי הראב"ד]. בהסכמת רבי אריה לייב אב"ד הנובר - בן הפני יהושע על ספרו, הוא קורא לו רישא דב"ד רבא דק"ק ווילנא.

בהיות רבי דוב בער בווילנא, היה נחשב כאחד המיוחד בבית מדרשו של הגאון [עליות אליהו], ואף בספרו מזכיר הכרעות הלכתיות בשם הגר"א, עוד בחייו.

את ספרו רביד הזהב הדפיס בהוראדנא בשנת תקנז, ולימים נדפס שוב בוורשא תרמ"ה, ותרצ"א ועוד.

בספרו הוא מזכיר כמה פעמים, מדברי תורתו של אביו זקנו, רבי יואל משעברשין, בעהמ"ח מגיני זהב, ומספר פעמים אף מזכיר מדבריו שלא נדפסו, ונשארו בכתב ידו. כך למשל, מזכיר את חיבורו אור שבעת הימים על הל' סוכה. אך יחוסו אל רבי יואל לא נודע.

לעומת זאת, הוא כותב בספרו בפרשת אמור כך: "מצאתי כתוב בחיבור אא"ז הגאון מו"ה שניאור טרייוויש מפפד"מ שהיה נוהג שלא לאכול בסוכה ליל ש"ע ע"פ מעשה דרש"י ראש משפחתנו". ויחוסו אל ר' שניאור כן נודע, כדלהלן. אודות יחוס משפחת טרייויש אל רש"י, ישנם מספר גירסאות כיצד הוא בדיוק היחוס, ואין כאן המקום להאריך.
 

שער הספר רביד הזהב

בהקדמתו לספרו מספר ר' דוב בער על הצרות שפקדו אותו לעת זקנה, כאשר ילדיו נפטרו על פניו, ואף אשתו נהרגה כאשר ביתו התמוטט עליהם, ועוד ועוד.

חיבר גם ספר שיר חדש, פירוש על שיר השירים, וילנא תק"ס.

זקן ובעל יסורים, נפטר רבי דב בער ביום הושענא רבא כ"א תשרי תקס"ד בעיר ווילנא.

על מצבתו נכתב,

שבר על שבר יחד ידבקון \ דובב שפתי ישנים נחית לעומקא דדינא \ בער לבי בקרבי על זקן שחכמה קנה \ עוקר הרים תוספתא ומתניתא שונה \ ראש גלות אריאל קברניתא דספינא \ ה"ה מורינו הרב דזאגאר מהור"ר \ דוב בער במה' יהודא ספרא ודיינא \ וי"נ ביום הושענא רבא שנת תקס"ד לפ"ק \ תנצבה.

מאמר קצר לתולדותיו ואודות ספרו, כתב רבי יעקב קאפל רייניץ, בהמעיין מה, א.

וזה סדר יחוסו:

• רבי דוב בער טרייוש אב"ד זאגער ודיין בוילנא

• אביו הגאון רבי יהודה טרייויש אב"ד שאדאווע

הגאון רבי מאיר פערלס אב"ד קראלי

מחר, ביום טוב ראשון של חג הסוכות, ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו הגאון רבי מאיר פערלס אב"ד קראלי. לפיכך כהרגלנו, נכתוב כאן את תולדותיו ואת אילן היוחסין שלו.

רבי מאיר, נולד בשנת תקע"א [כך כתב חתנו ר' אברהם צבי, אולם מעניין שבשם הגדולים השלישי כתב שכשנפטר היה בן תשעים ואחת, ולפי זה נולד בשנת תקס"ג], לאביו הגאון רבי יצחק משה פערלס אב"ד אונגריש בראד. בצעירותו למד רבי מאיר, אצל החתם סופר בפרשבורג, ולאחר מכן, נחשב כתלמיד חבר להגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. נשא לאשה את מרת סלאווה בתו של הגאון רבי יעקב יצחק פרענקל, היא נפטרה צעירה ביום כ"ב סיון תקצ"ה.

מבין צאצאיו ידוע לי רק אחד, חתנו בן אחיו, רבי אברהם צבי פערלס הרב דק"ק פעטש [פינפקירען], ומקודם כיהן בעיר קעטשקעמעט, מפורסם למגיד נפלא.

• אביו, הגאון רבי יצחק משה פערלס אב"ד ברודא היא אונגריש בראד, נולד בשנת תקמ"ד בברודא, למד אצל הגאון רבי משולם איגרא, ולאחר מכן נסע לפוזנא, יחד עם ידידי הבחור ר' מאיר אלמאש, ללמוד אצל הגאון הצדיק רבי יוסף חתנו של הנודע ביהודה, בתחילה כיהן בערים גאטיין, שם גם היתה לו ישיבה, וכן בהאליטש, ואייזנשטאט, ומשם עבר לבאניהאד. נפטר ביום ט"ו אב תרי"ד, ומנוחתו בברודא. שו"ת ממנו נדפס בספר בית נאמן על ידי נכדו, עם תולדותיו בקצרה, סיגעט תרסו. מילא את מקומו באונגריש בראד, חתנו, רבי צבי הירש ראטה כדלהלן. זוגתו מרת חיה שרה בת ר' שלמה זלמן בריל, נישאו בשנת תקס"ט, נפטרה בקראלי א' דר"ח אייר תרל"א. צאצאיהם: א. רבי מאיר פערלס הנ"ל. ב. רבי יצחק יהודה פערלס מעיר ווערקווא, אביו של הגאון רבי צבי הירש פערלס אב"ד קיצע. ג. רבי יעקב פערלס דיין בק"ק נאדי קאראלי, זוגתו מרת ליבא בת רבי מאיר נש, הורי ר' אברהם צבי פערלס הנ"ל. ד. מרת פייגלה אשת רבי אברהם פריידער אב"ד דק"ק טשאב-רענדעק. ה. מרת טשארנא אשת רבי אברהם צבי אבעלעס אב"ד שארבאגארד תלמיד החתם סופר, ומוזכר בשו"ת כתב סופר, נפטר בהיותו בן נ"ב שנים, ביום כ"ד אדר תרל"א. ז. מרת הינדל אשת הנגיד ר' חיים פינטשאף מבודאפעסט, נפטרה כ"ז תמוז תרנ"ה ומנוחתה בכפר שארקויז אוילאק [מפי חוקר היוחסין ר' דובעריש וועבער]. ח. מרת רוזא אשת רבי צבי הירש ראטה אב"ד ברודא על מקום חותנו, נפטר שם בפורים קטן תרכ"ד בהיותו בן ארבעים שנה. [בתחילה היתה רוזא נשואה לר' יוסף בריין ונתגרשה ממנו]. ט. רחל. י. מינדל נפטרה צעירה.

• אביו, רבי יעקב פערלס היה דיין בברודא, וכיהן כראש ואב בית הדין, נפטר שם בשנת תקפ"ג. צאצאיו: א. רבי יצחק משה פערלס הנ"ל. ב. רבי הירש ברודא ראב"ד ווערבויא, נפטר ח' חשון תרט"ו.

• אביו רבי משה פערלס.

• אביו רבי אברהם פערלס.

הרב מאיר וונדר - גליציה בספרים

לפני כחצי שנה, התקיים בספריה הלאומית בירושלים יום עיון בנושא גנאלוגיה יהודית.

בין המרצים הבולטים בכנס, שלמעשה היה זה שנעל את הכנס, היה הרב מאיר וונדר מחבר סדרת הספרים הנודעים אנציקלופדיה לחכמי גליציה.

הרצאתו היתה אודות עבודתו הגדולה באיסוף החומר לאנציקלופדיה, 

להלן הרצאתו:

גליציה בספרים: אוספי הספרייה ככלי מחקר גנאלוגי

אל ההרצאות הנוספות מיום העיון, ניתן לגשת דרך אתר האינטרנט של הספריה, בדף המספר על יום העיון.

אילן יחוסו של רבי שמואל גור

א. רבי שמואל הלוי גור

ב. בן רבי חיים הלוי גארעלאוו, נולד באודסה בשנת תרס"ד נפטר במעלבורן שבאוסטרליה בשנת תשי"ב, זוגתו מרת חיה שרה לבית ליפקין נולדה בדוודז'ין בשנת תרס"ב, נפטרה בירושלים.

ג. בן רבי שמואל הלוי גארעלאוו, נולד במאלאסטאווקא בשנת תרל"ה, נפטר באודסה בשנת תרס"ח. זוגתו מרת מרגלה נולדה באמציסלב בשנת תרל"ה, נפטרה במלבורן בשנת תשט"ו.

ד. בן רבי גרשון הלוי ממלסטובקה, נולד תר"ט נפטר תרס"ג. זוגתו מרת שושה בילה.

ה. בן רבי סיני הלוי משם, נולד תק"פ, נפטר תרל"ג. זוגתו מרת בילה.

ו. בן רבי שמואל הלוי סגל משם.

ז.בן רבי יצחק הלוי משם.

ח. מרת חיה שרה הנ"ל באות ב, בת ר' מאיר אורליק הכהן ליפקין, נפטר כ"ג כסלו תשי"ב. זוגתו מרת לאה מרים נולדה תרכ"ד בדוודז'ין, נפטרה תש"ח בתל אביב.

ט. בן ר' אברהם הכהן ליפקין. וזוגתו מרת חיה שרה.

י. מרת מרגולה הנזכרת לעיל באות ג', בת ר' שמואל הלוי סגל ממלסטובקה, נפטר בוורשא  ביום ט"ו אב תרפ"ז. זוגתו מרת מאשה נחמה בתר' ראובן נפטרה אף היא תרפ"ז.

יא. בן ר' סיני הלוי הנזכר לעיל באות ה'.

יב. מרת שושה בילה הנזכרת לעיל באות ד', בת ר' יצחק וליקובסקי ממסטיסלב, וזוגתו מרת עטא.

יג. בן ר' יהושע לייב וועליקאווסקי משם וזו' מרת הינדא.

יד. בן ר' יחיאל וועליקאווסקי משם.

טו. בן ר' יצחק אייזיק ר"מ ודיין במסטיסלב.

טז. מרת לאה מרים הנזכרת לעיל באות יח, בת ר' יהושע היישיק הכהן אגרנט מדוודז'ין, נולד בשנת ת"ר נפטר בשנת תרצ"ה, זוגתו מרת גרונא לבית כגן.

יז. בן ר' אליעזר הכהן אגרנט, נולד בשנת תק"פ לערך, נפטר בשנת תר"ע לערך.

יח. בן ר' שרגא פייבל הכהן אגרנט ממונסטרישץ, וזוגתו מרת ראסיה.

יט. מרת עטה הנזכרת לעיל באות יב, בת ר' אריה לייב סלוצקין מקישינב, נפטר בשנת תר"י, כנראה מצאצאי רבי אריה לייב אב"ד סלוצק.

כ. מרת הינדא הנזכרת לעיל אות יג, בת ר' יהושע קולוניער מדובראוונא וזוגתו מרת רוסא.

כא. בן ר' יוסף אב"ד ליניץ ושקלוב.

חוקר היוחסין רבי שמואל גור

היום מלאו עשרים וחמש שנה לפטירתו של חוקר היוחסין הנודע רבי שמואל גור. כאן אני מקיים את הבטחתי מלפני כשלושה חודשים לכתוב את תולדותיו ויחוסו.

את פרטי תולדותיו, כתבתי על פי מאמריהם של ידידי חיים פרידמן, ומר צ'ארלס ברנשטיין, בכתב העת SEARCH [Jewish Genealogical Society of Illinois ] כרך 8, גליון3, 1988. 

ואלו תולדותיו:

ר' שמואל נולד במלבורן שבאוסטרליה ביום י"א תשרי תרצ"ב, להוריו ר' חיים הלוי גארעלאוו, ולאמו חיה שרה לבית ליפקין. שהיגרו מרוסיה לאוסטרליה, הוריו מיוחסים לדורות רבים של רבנים, ובמיוחד גאוותם על היחוס למהר"ל מפראג.

בהיותו כבן עשרים, נסע ללמוד בישיבת טעלז בקליבלנד אוהיו, [והיה הבחור הראשון מאוסטרליה שנסע ללמוד בישיבה], משם המשיך לישיבת גייטסהעד. את לימודיו השלים עד לקבלת סמיכה להוראה.

כאשר חזר לאוסטרליה, ניהל את עסקי אביו, ועסק באמנות ובשירה יהודית. בשנת תשכ"ח עלה ר' שמואל לארץ ישראל ביחד עם אמו, וגרו בקרית יובל שבירושלים.

בירושלים נכנס לעבוד ביד ושם, ובמחלקת כתבי היד של הספריה הלאומית בירושלים, הוא גם עסק בכתיבת ערכים לאנציקלופדיה יודאיקה, אודות רבנים וקהילות.

רבי שמואל גור חוקר היוחסין

בעקבות עבודותיו, גילה ר' שמואל את שטח מחקרי היוחסין, והוקסם מהיכולת לבנות עצי שורשים, ולחקור אודות משפחות מיוחסות, ולהרכיב להם מגילות יוחסין עד לרבנים מפורסמים. ובזה עסק בעשרים שנותיו האחרונות, במשך יום ולילה, בניסיון לבנות את עץ המשפחה היהודי, על ידי בחינת יחסי הקירבה בין משפחה אחת לרעותה, ובין משפחות לאבות משותפים.

הרבה אנשים מרחבי העולם פנו לר' שמואל גור, בבקשה לנצל את הידע והניסיון שלו כחוקר גנאלוגי, בבקשה שיחקור אודות משפחתם, וכך הצטבר אצלו ידע נוסף, אודות משפחות שונות, וגם את הידע הזה מינף על מנת להמשיך הלאה במחקריו, ולהרכיב אילנות יוחסין גדולים יותר.

הוא התברך באינטואיציה מיוחדת להתחקות אודות מקורות נדירים, היה לו אוסף פרטי של ספרים וכתבי יד, העוסקים בגנאלוגיה יהודית. וכן היה לו אוסף של למעלה מ-15,000! תצלומים של רבנים מפורסמים.

כתב מאמרים רבים, ואף שמש כעורך בכתב העת Search במשך מספר שנים. בעיקר כתב מאמרים על שמות משפחה.

ביתו שימש כמקום מפגש למגוון רחב של קבוצות, מכל הסוגים והמינים, וכל חובב דעת, ידע שיוכל למצוא בביתו אוזן קשבת.

שימש כמורה ומדריך בסמינר לגנאלוגיה יהודית שהיה בשיקאגו בקיץ בשנת 1984.

ר' שמואל נחשב לאחד מפורצי הדרך הראשונים שעסקו בגנאלוגיה כאן בארץ, וכאמור, כאשר אי מי מן התפוצות רצה חוקר שיחקור עבורו בארץ ישראל, הרי שר' שמואל היה הדמות האולטמטיבית לענין זה.

היתה לו מומחיות מיוחדת למחקר אודות הישוב היהודי בארץ ישראל במאה התשע עשרה, והמחקר הזה קשר אותו מקרוב אל אנשי הישוב הישן בירושלים.

רבי אלכסנדר עקשטיין ראב"ד בודפסט

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הגאון רבי אלכסנדר סנדר עקשטיין רב דקהילת בודפסט.

רבי אלכסנדר נולד בשנת תרכ"ג בכפר האלינבא, נקרא על שם אבי זקינו רבי אלכסנדר סנדר מייזליש אב"ד סערדעהאלי. בצעירותו למד אצל הגאונים רבי מנחם כץ פרוסטיץ ורבי משה פאללאק אב"ד באניהאד. נשא לאשה את מרת קלעריל חיה לבית ליבער. אחר נישואיו, ישב סמוך אצל חותנו בכפר טאקאן. ניסה לשלוח ידו במסחר ולא הצליח. שימש בתחילה כמגיד מישרים בבית מדרש של סוחרים, לאחר מכן, שימש כדיין בבוסקוביץ. זוגתו קלעריל, נפטרה צעירה ביום י"ב אלול תרס"ב, ונשא בשנית את מרת רייזל בת ר' צבי עקשטיין דיין פאפא. [לא ידוע על קשר בין המשפחות, ר' צבי היה בן ר' יונה בן ר' נפתלי]. כאמור, ביום י"ג אלול תרע"ג נפטר רבי אלכסנדר בהיותו בן חמישים שנה, ומנוחתו בבודפסט.

ואלו הם צאצאיו. מזיוו"ר: א. רבי נתן בנימין עקשטיין. ב. מרת טויבא אשת רבי יצחק אייזיק ווייס. ג. מרת פיגלא אשת רבי ברוך שטרן. ד. רבי נפתלי חיים עקשטיין. ומזיוו"ש: ה. רבי יונה עקשטיין הי"ד. ו. רבי אברהם אליעזר עקשטיין הי"ד. ז. מרת מינדל אשת רבי יהושע גולדשטיין. ח. מרת דיילא.

ועתה נעבור על אילן היוחסין שלו.

• אביו, רבי אברהם אליעזר עקשטיין נולד י"א אדר תקצ"ח, למד תורה מפי הגאונים רבי דוד דייטש אב"ד באלאש'דיארמאט ורבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל וכן אצל הגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. ונסמך להוראה משלשתם. לאחר נישואיו עסק במסחר, וסירב לכהן ברבנות תחת הגבלת ראשי קהילה רפורמים. לבסוף קבע את מגוריו בבודפסט, ושימש שם כדיין ומורה, נפטר ביום י"ג אב תרס"ח. זוגתו מרת פייגלא לבית פייפער, נפטרה ביום ב' חשוון תרנ"ג.

  

  רבי אברהם אליעזר עקשטיין, מתוך למשפחותם מעתון המבשר

• רבי אהרן יהודה עקשטיין, הנקרא ר' לייב אוהן על שם כפר הולדתו אוהן, שימש דיין ומורה צדק בעיר סערדעהעלי.  כיהן כדיין בעיר ווייצן, נזכר כמה פעמים בשו"ת מהר"י אסאד, ובשו"ת שואל ומשיב. חיבר קונטרס כנפי נשרים, בשנת תרכ"א, בענין התרנגולים שבאו מסין. נפטר כ"ב חשון תרכ"ו ונטמן בעיר ווייטצען. נדפס ממנו ספר לא יסור שבט מיהודה, חידושי תורה ממנו ומצאצאיו, ותולדות ימי המשפחה. זוגתו מרת רייזל, נפטרה ה' תמוז תרמ"ד, ואף היא נטמנה בווייטצען.
• אביו, רבי שמחה בונים עקשטיין. נפטר כ"ח אייר, וזוגתו מרת מינדל.
• אמו מרת דיילא.

אמו של רבי אלכסנדר אשת רבי אברהם אליעזר, מרת פייגלא הנ"ל, היתה בת רבי פנחס יהודה המכונה זעליג לייב פייפער אב"ד קאוואגאארש, תלמיד החתם סופר, נשארו ממנו הרבה כתבי יד. נפטר א' דראש השנה תרכ"ט. אשתו מרת טויבא בתו של הגאון רבי יחזקיהו כץ בעל המגדנות יחזקיהו, אחרי שנתלמן ממנה נשא שוב את אסתר בת אורי הכהן, וכשנפטר עלתה לארץ ישראל. בתו השניה של רבי פנחס היא מרת חנה אשת רבי יוסף שמואל הרשלר, מלפנים רב דק"ק סאבאדי, ועלה לירושלים.

אודות היחוס המדוייק עד לרבי אלכסנדר סנדר מייזליש הנ"ל, שהיה בנו של בעל התוספות שבת, ישנן כמה גירסאות, ולא נאריך בהן כעת. ואי"ה עוד חזון למועד.

מה שכן נשאר לנו עוד לכתוב, זהו אודות חותנו של רבי אלכסנדר עקשטיין ועץ המשפחה שלו.

עוד על רבי יוסף חיים קרא ויחוסו

הזכרנו במאמר הקודם, את רבי אליהו אפטר מקאליש - אבי אמו של רבי יוסף חיים קרא, ויש מה לדון ביחוסו.

כאמור, היה רבי אליהו אפטר, בן אחר בן עד השר שאול וואהל, כפי שמבואר בארוכה, בקונטרס ניר לדוד ולזרעו הנ"ל, וחזר ונשנה בדעת קדושים, אבל צריך לכתוב מעט על חותנו של רבי אליהו.

כי הנה בספרים הנ"ל, ניר לדוד ולזרעו, ואחריו בדעת קדושים, נכתב כי רבי אליהו היה חתן דודו אחי אביו, הפרנס ומנהיג רבי שמואל מפוזנא. 
אולם, בקונטרס אהל אהרן הנ"ל (בסוף ספר בית אהרן), הובאה מגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם רבי מרדכי ווייץ, שהיה בקיא גדול ביוחסין ודייקן מאד, ובמיוחד היה בקיא בקורות העיר פוזנא, ואף הכין לדפוס ספר שלם לתולדות רבני העיר בשם פז נאה, והוא כתב בתוך דבריו כך,

והקצין מו"ה אלי' ב"ר הירש הנ"ל היה חתן הקצין וראש מו"ה שמואל היילפרין בקראטאשין פרנס הועד דגליל פוזנא בן הקצין ר' יוסף היילפרין (חתן הרה"ח מו"ה איצק דיין בביד"ר בלעסלא) בן הקצין החסיד מו"ה ישראל היילפרין בקראטאשין ולמעלה בקודש היה חתן רבנו הגה"ק המקובל בעל מגלה עמוקות זי"ע.

את גירסת מי נקבל?

לכאורה נראה דבתראה עדיף.

*    *    *

על יחוס חותנו של רבי יוסף חיים, הוא רבי יצחק זעליג קרא אב"ד קאליש והנובר, לא נאריך כעת, למרות שיש הרבה מה להאריך על יחוסו על פי מגילת היחס של משפחת קרא, על גרסאותיה הרבות.

רק זאת אעיר, שאחד מצאצאיו, של רבי יצחק זעליג, היה רבי יוסף חיים קרא אב"ד וולוצלבק, בעהמ"ח כמה ספרים, מן הראוי להבחין בין שני רבי יוסף חיים קרא אלו, דידן היה אב"ד בקאליש, והאחר היה אב"ד וולוצלבק, דידן נפטר לפני כמאתיים שנה, והאחר מאה שנה מאוחר יותר.

ואצרף כאן את תמונתו היפה והיחודית של רבי יוסף חיים קרא אב"ד וולוצלבק

אילן היוחסין של רבי יוסף חיים קרא

במאמר הקודם כתבנו את קורות חייו של רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש, ופירטנו את רשימת צאצאיו.
במאמר שלפנינו, נסקור את שושלת יחוס אבותיו, ונעמוד על כמה מן הנקודות הבעייתיות ביחוסו.

וזה סדר היחוס 

• רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.

• אביו היה רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, נפטר בשנת תצ"ז.

• אביו רבי לייב פרעגער, דיין ודרשן בלונטשיץ.

• מגזע המהר"ל מפראג.

אודות הקשר בין רבי לייב פרעגער עד למהר"ל, נמסר בידי צאצאיו, בכמה מקורות, הוא היה דור רביעי למהר"ל מפראג.

ראיתי בספר 'עלי מרורות', שכתבו שר' לייב זה, הוא הוא שהיה בנו של רבי שמואל בן רבי בצלאל אב"ד קעלן בנו של המהר"ל מפראג, אך גירסא זו אינה נראית בעיני. כי על רבי יהודה לייב זה, ידוע שנפטר בתשרי תס"ו בפראג, ולא כתוב עליו בשום מקום שהיה דרשן ודיין בלונטשיץ.

עוד אעיר, כי אילו אכן צדק המעיר שם בספר עלי מרורות, נמצא, כי רבי אביגדור קרא מפינסק - בנו של רבי יוסף חיים כאמור - היה בן דוד שני בשלישי עם בר פלוגתתו בעל התניא.. שאף הוא היה מצאצאי רבי יהודה לייב בר שמואל הנ"ל. [איני בא לאמר שזו ראיה לשלילה, רק ציינתי נקודה מעניינת].

*     *     *

יחוסו למשפחת קצנלבוגן ולשר שאול וואהל,

נמסר בכתבי היוחסין, כי אביו, רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא היה חתנו של רבי אליהו אפטר מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל קצנלבוגן,

האומנם?

הנה כך כתב ר' צבי הירש עדעלמאן [חן טוב] בספר ניר לדוד ולזרעו, [לונדון תריב, ונספח לספר גדולת שאול, לונדון תריד],

"הרב מוהר"ר אליה בהגאון מוהר"ר הירשל הנז' הוליד... בת אחת היא הרבנית מרת מיכלא אשת הגאון מוהר"ר סענדר ז"ל אבד"ק לעסלא ובסוף ימיו פרנס ומנהיג בק' קראטשין, והוא נאסף אל עמיו בשנת תצ"ז".

נראה, כי אכן, רבי יוסף חיים היה בן בתו של רבי אליהו אפטער מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל.

אלא, שהגאון רבי אפרים הלוי אב"ד קויל, שכאמור היה חתנו של רבי יוסף חיים קרא, כתב צוואה לפני פטירתו, היא נדפסה בספר של חתנו רבי יששכר וויינגורט - פתחי שערים זרעים, תחת השם "ברכת אפרים", ובאחרונה נדפסה בספר בפני עצמו. בתוך הצוואה, בסעיף כג, כותב ר' אפרים לבניו כך,

רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש

אחד מגדולי רבני פולין, לפני כמאתיים וחמישים שנה, היה הגאון רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.

רבי יוסף חיים נולד בערך בשנת ת"ס לאביו רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, מגזע המהר"ל מפראג, ושאר גדולים.

נשא לאשה את מרת בילא, בת רבי יצחק זעליג קרא אב"ד קאליש, אף היא מגזע גדולים, ולימים מילא את מקום חותנו בקאליש.

מסופר עליו, כי בעת שהיה אב"ד קאליש, אחד הקצבים מסר אותו לשלטונות, וכאשר נודע לו מזה, תיכף אמר לאשתו הרבנית שמוכרחים לעקור מכאן, ולברוח מהעיר, הימים היו ימי אלול, ועד ראש השנה, הגיע לעיר פוזנא, לאחר ראש השנה, המשיך במנוסתו, עד שהגיע לברלין. בהיותו שם, הופיע בבית הכנסת, בליל יום כיפור יורש העצר (קרוין פרינץ), שאהב להאזין לניגוני תפילות היהודים, וכאשר ראה את רבי יוסף חיים, שהיה גדול בקומה משכמו ולמעלה ויפה תואר ובעל הדרת פנים, התעניין לדעת מיהו הרב האורח, ואמר עליו בזה הלשון, איך מעכט מיר ווינטשען שיהי' האיש הזה רב בברלין, כי אז לא הי' רב בעיר ברלין, והבטיחו לו על זה ראשי העדה אשר היה שוחח עמהם, ובמוצאי יום הכיפורים, באו פרנסי וראשי הקהל אל רבי יוסף חיים, וסיפרו לו כל המעשה שהי' ודרישת היורש עצר, על כן המה מציעים לפניו שיקבל על עצמו משרת הרבנות בעירם. ועמד רבי יוסף חיים מכסאו ואמר בכעס ובצעקה גדולה "האם אתמנה לרב על ידי גוי? היתכן כזאת!" וכה חזר ושנה כמה פעמים, ולא חפץ לקבל את הרבנות, ובבוקר השכם עמד בהחבא ובסתר וברח משם ונדד הלאה ונתמנה אח"כ לרב בעיר קרעמיזר במדינת הנובר. [הסיפור הובא לראשונה על ידי ראש"ח מיכלזון בספרו אהל אברהם פיטערקוב תרעא, אות פב. בשמו של רבי שלמה ענגעלמאן אב"ד קלאדאווי מצאצאיו של רבי יוסף חיים, ומשם נדפס כמה פעמים].

כפי הנראה, חזר אחר כך לעירו קאליש, שהרי דרשותיו בקרעזמיר הם משנת תקי"ג ויש ממנו הסכמה בשנת תקכ"ג מקאליש.

רבי יוסף חיים השאיר אחריו כתבים רבים שהיו בידי נכדו ר' שלמה ענגלמן אב"ד קלאדאווא וביניהם חיבור בשם 'כל הכתוב לחיים', והובא שם מדרשותיו בעיר קרעמזיר בשנת תקי"ג, אך לא נדפס. בספר בית אהרן לנכדו הובאו ממנו כמה חידושי תורה.

ביום כ' תמוז תקכ"ג, הסכים על "פירוש על שיר השירים" [המיוחס] לרמב"ן אלטונא תקכ"ד, בצוותא עם רבי יהונתן אייבשיץ ושאר רבנים.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף חיים:

א.      רבי אריה יהודה לייב קרא דיין בקוטנא ודרשן בפוזנא בין השנים תק"ל-תקל"ו, אשתו יוכבד בת ר' אברהם, אחר פטירתו, נדבה עבור נשמתו פרוכת לבית הכנסת בפוזנא. בנו רבי מאיר, מילא את מקומו.

ב.      רבי אביגדור קרא אב"ד לעסלא ופינסק, הוא שנתפרסם בחיכוכיו עם החסידים שבעיר. בנותיו: א. אשת הרב הצדיק מו"ה יהודה ליבוש זצ"ל מק' ניעשוויז, אבי הג"מ יעקב צבי אב"ד שישלעוויטש. ב. אשת רבי גרשון גורדון פו"מ וגבאי דחברא צדקה גדולה בק' ווילנא שנסע לארץ הקודש, אביו [או שמא זקינו] של רבי עקיבא גורדון שהביא לדפוס הגדה של פסח עם פירוש ביזת מצרים לזקן זקינו רבי עקיבא אב"ד בוריסוב, ירושלים תרכה.

הכרך השני בסדרת "למשפחותם לבית אבותם"

שוב מפתיע חוקר הגנאלוגיה וההיסטוריון מ. ירושלמי את עולם הספר, בספרו המרשים והמונומנטאלי "למשפחותם לבית אבותם", כרך ב', מבית "למשפחותם" - המרכז לשורשי המשפחות ותולדות ישראל.

הקורא המעלעל בספר רב הכמות והאיכות, בן כ-700 עמודי כרומו משובחים, עומד נפעם אל מול עבודת המחקר רבת ההיקף שערך המחבר בגפו וללא צוות עורכים.

כמעשהו בכרך הראשון, בו תועדו המשפחות: רוטמן, גולדברג-ידלר, ברז"ל, בינדיגער ושיינברגר, כך מעשהו בכרך זה, בו שרטט ביד אמן את תולדות שלוש המשפחות המעטירות והמפוארות בישראל: ויינשטוק, מינצברג ואסאד.

בספר מפורטים בסדר מופתי דורותיהם של אבות המשפחות, תולדותיהם וקורות חייהם, רשימה מפורטת של הצאצאים, בליווי שושלות משפחה מפורטות ומאירות עיניים.

בגולת הכותרת של הספר עומד האוסף האדיר והנדיר של קרוב ל-800 תמונות ומסמכים מרהיבים, בהם תמונות נדירות ובלתי מוכרות. אוסף התמונות מוסיף נופך רב לספר המהודר, ומעורר השתאות אל מול עבודת הנמלים של איסוף החומר כמו פרטי החיים, אל פונדק אחד.

בני המשפחות המפורטות בכרך, מקבלים כשולחן ערוך את תולדות אבותיהם ובני משפחתם, מגלים שארי בשר לא מוכרים, שלעתים יכול אף להיות השכן מול דלתם, ומקבלים תובנות לחיים, הליכות ומידות נאצלות וצועדים בעקבות האבות.

המחבר לא חסך עמל ויזע, על מנת לשמר לדורות את צאצאי המשפחות, למען לא יחסר המזג, ופעל בשקידה ללא לאות כדי לכבד את אישי המשפחה בדורות עברו ולהנציח את זכרם לנצח.

אל הספר נספח פרק היסטורי על השתלשלות בית חשמונאי ותקופת בית המקדש השני עד חורבנו, וכן מדור מיוחד למכתבי קוראים וצרור מפתחות מפורטים, המהווים חלק אינטגראלי ליצירה כבירה זו.