רבי אברהם מתתיהו משפנשט

בשבת חל יומא דהילולא של האדמו"ר הצדיק רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט, ומלאו שמונים שנה לפטירתו.

רבי אברהם מתתיהו נולד כ"ה כסלו תר"ז, בהיותו צעיר אך כבן עשרים ושתיים, נתנה למלא את מקום אביו כאדמור בשטפנשט. כנכדו של הצדיק מרוז'ין התפרסם אף הוא כצדיק וקדוש, ונודע כמחולל פלאות. 
שתי נשים היו לו לרבי אברהם מתתיהו, הראשונה בת רבי יצחק רייך, מגזע ראפשיץ. והשניה בת דודו רבי יוסף מונזון חתן הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. 

רבי אברהם מתתיה נפטר ביום כ"א תמוז  תרצ"ג ללא שהותיר אחריו צאצאים.

נקבר בעיר שטפנשט שברומניה, ובשנת תשכ"ט העלו את קברו לארץ ישראל, ומנוחתו בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב.

וזה סדר יחוסו

אביו האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט, נפטר י"ד כסלו תרכ"ט.

אביו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א.

ומעלה בקודש.

רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט היה חתנו של רבי אלעזר קושאנסקי מגזע הרה"ק רבי גדליה מליניץ.

לרבי אלעזר היתה עוד בת נוספת בשם לאה, היא היתה אשת ר' חיים ברוך מקישינב, שעלה לארץ ישראל וקבע מושבו בצפת, והוא אבי מרת הניה אשת הגאון רבי רפאל זילברמן אב"ד צפת.

יום עיון - גנאלוגיה בספריה הלאומית

הספריה הלאומית בירושלים, פותחת את שעריה לעוסקים בגנאלוגיה, כחלק מתוכנית הפיתוח הכללית שלה, והציבור הרחב מוזמן להנות.
מזה תקופה, מפעילה שירותי יעץ ללא תשלום, למעוניינים להתחיל לחקור את שורשיהם, השירות ניתן פעמיים בשבוע בתיאום מראש.

השרות הוא פרי יוזמה של המכון הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית ומרכז פאול יעקבי בירושלים והספרייה הלאומית, בשיתוף העמותה לחקר המשפחה היהודית, והעמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה.

לפרטים נוספים ראו באתר הספריה.

אף שטח המדפים של הספרים העוסקים בגנאלוגיה באולם הקריאה - יהדות, הוכפל, והמדפים עברו לאגף החדש, בצמידות לחדר בו ניתנות ההדרכות.

אוסף גנאלוגי מספריית פאול יעקבי

כזכור, פרסמתי כבר לפני כחודש כי הושלם תהליך העלאת המפתוח של אוסף שמואל גור לאתר הספריה.

כחלק מתוכנית זו, יתקיים השבוע בספריה יום עיון מיוחד שיעסוק בנושאי גנאלוגיה יהודית בכלל, והאפשרויות הגלומות בספריה לטובת החוקרים הגנאלוגיים. [ואם אפשר מילה אישית, שעות על גבי שעות ביליתי בספריה בתחילת דרכי הגנאלוגית, ונעזרתי רבות, בספרים, בספרנים, ובמבקרים. ואף כיום אני שמח לבקר שם מעת לעת].

יום העיון יתקיים ביום רביעי, י"ח תמוז תשע"ג 26.6.2013

האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב

היום מלאו שבעים שנה לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב.

רבי שלמה חיים נולד בשנת תר"מ בעיר נובומינסק. מילדותו עסק בתורה, והיה רגיל להתכתב עם רבני פולין, והיו משיבים לו בתארים גדולים, כי לא ידעו שהכותב הוא ילד צעיר (ראה בשו"ת מנחת משה, תשובה אליו משנת תרנ"ד). 

תמונה מימי צעירותו של הרבי

הרבי עם בנו

נסמך להוראה מכמה מגדולי הדור ברוסיה ובגאליציען. בשנת תרס"ה נתקבל לממלא מקום דודו וחותנו בבולחוב. מפורסם בלמדנותו ובאהבתו את הבריות. הקים בעירו ישיבה לבחורי חמד שעמדה תחת חסותו. חיבר ספרים רבים: סדור קהלת שלמה (תרס"ז). מקדש שלמה על תהלים, תרצ"ז, ובהקדמתו פרט את יחוסו. בנין שלמה, יד שלמה, ספר 'תוספות חיים' [הוכן על ידו לדפוס אלא שנמנע מלהדפיסו בהוראת אביו. דוגמא ממנו נדפס בקובץ שפתי צדיקים, גליון ד]. 

הנאצים הארורים הוציאוהו להורג ביום י"א תמוז תש"ג, בכיכר העיר סטרי.

זוגתו מרת פייגה דבורה, בת דודו אחי אביו רבי יהושע העשיל מבולחוב. נהרגה עם אמה ובתה ביום ח' תשרי תש"ב בבולחוב.

תמונתו מימי השואה

צאצאיו:
רבי יעקב יהושע העשיל פרלוב, נולד אחרי תרס"ה, נפטר צעיר לימים, ביום י"ג אלול תרצ"ז.

הרב יהושע נויבירט זצ"ל

ברוך דיין האמת.
בירושלים נפטר הבוקר הגאון רבי יהושע ישעיה נויבירט מרבני שכונת בית וגן, מחבר הספר הנודע שמירת שבת כהלכתה.
בן שמונים וחמש היה בפטירתו.
הרב נויבירט נולד בגרמניה בשנת תרפ"ז, ממלחמת העולם השניה ניצל, כאשר ברח עם משפחתו להולנד עוד לפני פרוץ המלחמה, בהגיעו לארץ, נכנס ללמוד בישיבת קול תורה, שיוסדה על ידי יוצאי גרמניה, ובה נעשה לתלמידו המובהק של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך, שהיה מורה דרכו בהכנת הספר שמירת שבת כהלכתה, חיבר גם ספרים נוספים בהלכה, על שמיטה, טהרת המשפחה, ועוד.
חותנו היה רבי יעקב הלוי זון.

הרב נויבירט. מתוך בחדרי חרדים

בשנים האחרונות יסד ישיבה לבחורים בבית וגן, שעמדה תחת הנהגתו.
כאמור, הבוקר, ג' תמוז תשע"ג הלך לעולמו. לווייתו צפויה לצאת בשעות הצהריים לכיוון הר הזיתים.

וזה סדר יחוסו:
אביו הגאון רבי אהרן נויבירט, לפנים כיהן כרב ומו"צ בכמה קהילות בגרמניה, מגנצא, הלברשטאט וברלין. בימי מלחמת העולם השניה שימש כמורה דרך ליהודים באמסטרדם, אליה נמלט כאמור.
מסופר כי בעת המלחמה, כאשר הנאצים עברו מבית לבית לגרש את היהודים למחנות השמדה, נכנסו גם לביתו, באותה עת הוא ישב  ולמד תורה בביתו,כשהגיעו הגרמנים ופרצו לביתו ראו אותו יושב וספר תורה לפניו. הגרמנים שאלוהו לפשר ספר זה. אמר להם הרב: "זהו ספר תורה, בספר זה נזכר שאסור לאדם לרצוח. עלי החובה להתדבק בתורה. אתם עשו את המוטל עליכם ואני אעשה את המוטל עלי - להמשיך וללמוד". והנה , למרבה הנס, עזבו הגרמנים את ביתו של הרב זצ"ל ולא חזרו לבית זה עד סוף המלחמה
בבואו לארץ ישראל, קבע מושבו ביפו, ואף בה הרביץ תורה ברבים, ודאג לקרב הרחוקים. נפטר י"ט שבט תשי"ח.
זוגתו מרת שרה חיה לבית במברגר. נולדה בשנת תרנ"א, נפטרה בשיבה טובה ל' סיון תשמ"ז.
צאצאיהם שנהרגו בשואה, ר' שאול צבי יחזקאל נויבירט הי"ד, ר' שמחה אליעזר נויבירט הי"ד. עוד שני אחים ואחות ניצלו עם ההורים.

רבי ראובן כהן אב"ד נארווע

במאמר הקודם דיברנו על יחוס הגאון רבי ראובן פיין, מצד אביו, הגאון רבי שבתי פיין גאב"ד בעליצא הי"ד, בן הגאון רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים הי"ד, בן ר' שבתי פיין. והרחבנו מעט בסקירת עץ המשפחה של צאצאי משפחת פיין, והזכרנו את כל בני המשפחה. כאמור, יש עוד להרחיב אודות יחוס המשפחה, מצד הנשים, הן מצד משפחת אשתו של רבי יהודה לייב פיין, משפחת קונציפוביץ מקובנא, והן אודות אמו של רבי יהודה לייב פיין, המתיחסת למשפחת גינצבורג, ויחוסו עולה מעלה בקודש לגאוני ישראל.

אך כאמור, במאמר זה, ברצוני לדון על משפחת אמו של רבי ראובן פיין, אשת רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא.

האמת ניתנת להאמר, שבעבר כבר הזכרתי בבלוג את יחוס המשפחה במשפט אחד, אך הפעם יש עמי פרטים נוספים, וגילויים מעניינים, שראוי להקדיש עבורם מאמר מיוחד.

וזה החלי,

אשתו של הגאון רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, מרת סירל יענטא, נרצחה על ידי הנאצים ביום כ"ג אב תש"ב, בעיר ז'טיל יחד עם בתה דבורה הענא. ה' יקום דמן.

אביה, היה הגאון רבי ראובן כהן, גאב"ד נארווע פלך ביאליסטוק. נולד בשנת תרי"ג, ובשנת תרל"ז, והוא אך בן עשרים וארבעה שנים, נתמנה לכהן כרב בעיר נארווא, בה כיהן במשך כיובל שנים עד לפטירתו. לא ידוע בדיוק מתי נפטר, אך ברור שלפני שנת תרפ"ד, שאז נולד נכדו רבי ראובן פיין ונקרא על שמו.
בין תלמידיו נמנה הגאון רבי יעקב גדליה סמארגאן אב"ד דאגדא.

אשתו מרת איטה רבקה, עליה כתב נכדה ר' ראובן, בהקדמת ספר עונג שבת, כי מסרה את נפשה עבור העניים וחסרי לחם, בימי המלחמה הראשונה.

על פי מה שכתב נכדו, בהקדמה לספר עונג שבת, היתה מסורת שנמסרה במשפחה מדור לדור, כי הם מצאצאי הגאון רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד המבורג בעל הכנסת יחזקאל, והתוספות יום טוב, ועוד גאוני וצדיקי הדורות. אך לא ברור מדבריו, אם היחוס הוא מצד רבי ראובן כהן, או מצד אשתו.

מלבד בתו מרת סירל ינטה, היו לו לרבי ראובן עוד שתי בנות,

• מרת רעכיל אשת הגאון רבי יצחק זונדל [איצל'ה] קרליץ גאב"ד קוסובה על מקום אביו רבי שמריהו יוסף קרליץ. אחיו החזון איש אמר עליו, "הוא כלי חמדה, אין צורך להרבות בדיבורים עליו". אף רבי יצחק עם משפחתו נהרגו בשואה בשנת תש"ב. הי"ד.
• מרת נחמה גולדה אשת הגאון הגדול המפורסם רבי משה מרדכי פערלין גאב"ד 'קמין קאשירסק', וקודם לכן כיהן כאב"ד לובעשאוו פלך מינסק. נמסר עליו, כי אביר הרועים ר' חיים מבריסק הפליג בגדלותו.

על יחוסו של רבי ראובן כהן מעלה בקודש, לא נודע כמעט מאומה כאמור, רק שם אביו אליהו, ועוד נמסר שהוא מצאצאי הכנסת יחזקאל. ואף כשחיפשתי, לא מצאתי.

על אשתו איטה רבקה, נכתב בהקדמת 'עונג שבת' כי היתה בתו של הגאון החריף המפורסם בדורו המכונה בפי כל ר' לייבצ'יק חריף זיע"א שהיה רב דציטיויאן, ריטובה, ובויסוקה ליטובסק.

הא ותו לא.

לא נרשמו עוד פרטים על ר' לייב זה, שכיהן כרב בכמה ערים. ויצאתי לחפש מיהו.

הגאון רבי ראובן פיין

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי ראובן פיין.

ואלו תולדותיו, ר' ראובן נולד בשנת תרפ"ד, בליטא, לאביו רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, ונקרא על שם זקינו רבי ראובן כהן. למד בישיבות בליטא, ישיבת סלונים בראשותו של הגאון רבי שבתי יגל, וישיבת מיר בראשות הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, אליה הצטרף במהלך מלחמת העולם השניה, כאשר ברח מוילנא ליפן, ומשם הצטרף אל שאר בני הישיבה אשר היו בשנחאי, הצטרף אליהם גם ר' ראובן. משם נסע עמם לארצות הברית.

לאחר עלותו לארץ ישראל, נישא למרת יהודית, בתו של רבי אליעזר אלפא מרבני חיפה, חתנו של הגאון רבי מאיר קרליץ, אשר כבר נזכר בבלוג כאשר כתבנו על משפחת הסטייפלר והחזון איש.

לימים נתמנה כראש ישיבה בישיבת בית מאיר, על שם חותנו זקינו רבי מאיר קרליץ. בתפקיד זה נשא למעלה מעשרים שנה. לאחר מכן כיהן זמן קצר בישיבה של חסידי ביאלה בבני ברק. ולבסוף נקרא לכהן בישיבת תורה ודעת בארצות הברית, שם כיהן עד לפטירתו ביום כ"ה סיון תשנ"ג.

תורתו על מסכתות הש"ס נדפסה בסדרת הספרים 'בין המשפתיים'.

וזה סדר יחוסו,

אביו, רבי שבתי פיין הי"ד אב"ד בעליצא, נולד בקובנא בשנת תרנ"א לערך, בבחרותו למד בישיבת וולוזין (השניה) אצל רבי רפאל שפירא ואצל רבי איצל'ה מפניבז', בימי מלחמת העולם הראשונה, גוייס לצבא הרוסי, אחר המלחמה למד ב'קיבוץ הגבוה' בביאליסטוק. נהרג בשואה ביער בעליצא עם 35 מבני קהילתו, ביום כ"ח תמוז תש"א, אשתו מרת סירל ינטה לבית כהן נהרגה אף היא ביום כ"ג אב תש"ב.

בנו רבי ראובן הדפיס את תורת אביו בספר 'עונג שבת'.

צאצאיו:

א. רבי ראובן פיין דידן. ב. יעקב אליהו פיין הי"ד, נהרג בשואה בהיותו כבן שבע עשרה ביום כ' טבת תש"ג. ג. דבורה הענא פיין הי"ד, נהרגה כבת ארבע עשרה.

אביו, רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים, נולד בשנת תרל"א בוילקומיר, למד בישיבה בסלבודקא, ובקיבוץ הפרושים באיישישוק אצל הגדול ממינסק. לאחר מכן אצל ר' איצלה מפוניבז', ונסמך להוראה מרבי יצחק אלחנן ספקטור. נשא לאשה את מרת דבורה הענא לבית קונציפוביץ, כבר בשנת תרנ"ה נתמנה ר' יהודה לייב לאב"ד פיסוצ'נה, משם נתמנה לאב"ד קופישוק בתרנ"ט, ובתרס"ו כבר כיהן באושמינה, החל משנת תרפ"ג כיהן בעיר הגדולה סלונים, עד ימי השואה, בהם נהרג על ידי הנאצים ביום כ"ב תמוז תש"א, כאשר הצטרף לבני עדתו שהוצאו להריגה. הי"ד. היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ובוועד אגודת הרבנים בפולין זוגתו מרת דבורה הענא נפטרה בימי מלחמת העולם הראשונה ממגיפת טיפוס י"ז אדר ב' תרע"ט. בזיווג שני נשא לאשה את מרת פרומה חיה [בת דבורה למשפחת רוגוב], והיא נהרגה בשואה בסלונים בי"ד תמוז תש"ב.

צאצאיו: