הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד

שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים בירושלם. עבורנו זו הזדמנות להתחקות אחר אילן היוחסין שלו, לברר את יחוסו, לחקור את משפחת חמיו, ולפרט את צאצאיו הרבים. נתחיל בפירוט תולדותיו בקצרה,

רבי יוסף חיים זוננפלד

ר' יוסף חיים נולד ביום ו' כסלו תר"ט, בעיירה ווערבוי לאביו ר' אברהם שלמה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, אמו נישאה בשנית, ובתחילה עוד גדל אצלה, אך כאשר אביו חורגו רצה לשלוח אותו לבית ספר תיכוני, עזב את ביתם ונסע ללמוד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער, משם עבר לישיבת פרשבורג והיה מטובי תלמידיו של בעל הכתב סופר. כבר בהיותו בן שמונה עשרה נתעטר בתואר מורינו. בשנת תר"ל נשא לאשה את מרת שרה בת ר' שלמה זאלצער מקויברסדורף, וגר שם בעיר סמוך על שלחן חותנו. רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי אברהם שאג, ור' יוסף חיים דבק בו ובתורתו, וכאש רבי אברהם שאג עלה לארץ הקודש עלה אחריו גם רבי יוסף חיים בשנת תרל"ג. בירושלים נתקרב גם לבעל האמרי בינה ולמהרי"ל דיסקין שמינהו לראב"ד בבית הדין הגדול שבירושלים. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין נתקבע מעמדו של הריח"ז כמנהיג העדה החרדית בירושלים, ועל פיו נשק כל דבר, הוא ניהל את כל המערכות הציבוריות, ופעל בעוז לביצור חומות הדת. כאמור, הריח"ז נפטר ביום י"ט אדר תרצ"ב, ונטמן במרומי הר הזיתים.

בשנת תרח"ץ נדפיסו בירושלים את ספר תשובותיו בשם 'שלמת חיים'. ובשנים האחרונות נדפס מחדש בשם תורת חיים, ונדפסו ממנו עוד כמה וכמה כרכים של חידושיו.

יחוס משפחתו

אביו רבי אברהם שלמה זוננפלד, היה ירא שמים ולמדן, תלמידו של הגאון רבי בנימין זאב לעוו אב"ד ווערבוי, ומפי השמועה נמסר כי ערך חלק מכתביו של רבו לדפוס, הוא ספר 'שערי תורה'. כאמור נפטר צעיר והשאיר אחריו אלמנה עם שלשה יתומים, ומנוחתו בווערבוי. בנו הגדול היה שמואל זוננפלד. אשתו, זעלדא בת ר' אהרן (ב"ר חיים) וגננדל מווערבוי. בני אברהם שלמה, הבכור שמואל, מרת יעטל, וחיים. ר' אברהם שלמה נפטר כ"ה סיון תרי"ג, כאשר בנו היה כבן שש שנים. זעלדא עלתה לירושלים בערוב ימיה, ושם נפטרה ביום י"ז חשוון תרמ"ז, ומנוחתה על הר הזיתים.

אביו הגאון רבי שמואל נאדיש אב"ד יערגין הסמוכה לפרשבורג, ותלמידו הקרוב של החתם סופר, ותשובות רבות אליו נדפסו בשות חתם סופר. עד שנת תקע"א שימש כדיין בווערבוי בבית דינו של הגאון רבי יעקב קאפל חריף אלטקונדשטאט, ואז נתקבל להיות אב"ד ביערגען. הוא נפטר בהיותו בן חמישים ושמונה כ' אייר תקצ"ז, [עיין דרשות חתם סופר כרך ב דף שצג, ג. והספדו נדפס בספרו של החתם סופר על התורה מהדורא קמא פרשת בחוקותי], לאחר פטירתו נתקבל ביערגען המהר"ם שיק, ומיד כשנתקבל שם, ערך הספד ביום ה' באייר על ר' שמואל ועל רבי עקיבא איגר, לדרשות מהרם שיק. חיבוריו בהלכה שרדו בכתב יד, ובהם גם העתקות מתורת רבו החתם סופר. זוגתו מרת רוזא בת יטל.

אביו, רבי דוד. מלבד בנו ר' שמואל, היתה לו עוד בת אחת מרת אידל אשת ר' יהודה סידאן, היא נפטרה בשנת תרי"ג והוא בשנת תרי"ז. הורי הגאון רבי שמעון סידאן אב"ד טירנא תלמיד דודו ר' שמואל נאדיש, ותלמיד החתם סופר, בעהמ"ח 'שבט שמעון' חמשה חלקים.

נשותיו של הריח"ז

אשתו הראשונה, מרת שרה היתה בתו של הר"ר שלמה זאלצער ז"ל שהיה שו"ב בקויברסדורף. שרה ע"ה נפטרה בירושלים י"ז אייר תרע"ב.

בידי צאצאיו של הריח"ז נשתמר דף מספר המשניות של הגרי"ח בו רשם לעצמו את ימי היארצייט של בני משפחתו, ומזכיר גם את: חמי הר"ר שלמה בן הר"ר יהודה לייב ז"ל שנפטר בעיה"ק בראשון של חג הפסח תרנ"ד. זוגתו מרת רחל בריינדל נפטרה בחג הסוכות ט"ו תשרי, והיה ר' יוסף חיים אומר ט"ו ט"ו לגזירה שווה.

הוריו של ר' שלמה זלצר, היו ר' יהודה ושרה בריינדל.

בניו של ר' שלמה זלצר [מלבד בתו שרה] הם,

•  ר' דוד יהודה לייב זאלצער נולד בשנת תר"י לערך, היה חתנו של הגאון רבי דוד כץ אב"ד מאטרסדורף בעהמ"ח 'מנחת כהן', ר' דוד לייב זלצר כיהן כאב"ד באטרוקס ואחר כך אב"ד הומנא. מתורתו נדפס בספר של חותנו תחת השם 'מנחת בכורים' עם 'שיורי מנחה'. גם בספר ילקוט הדרוש, העתיקו איזו דרשה ממנו. תשובות אליו בספרי גדולי דורו. נפטר בשנת תרע"ה. חתניו הם: א. רבי אריה רייכהארד נינו של מהר"י אסאד. ב. ר' יצחק אייזיק פריעדריך אב"ד טורץ על מקום אביו ר' חיים שנפטר בתרס"א, ואחר כך אב"ד הומנא על מקום חותנו, נפטר י חשון תרפ"ז. והוא חותן ר' יצחק אהלבוים אב"ד טעשין ואחר כך בטורונטו ומחבר ספר שאילת יצחק. ג. ר' אשר אנשיל יונגרייז אב"ד טשענגער. ד. ר' יואב אדלר בנו של ר' שלום אדלר אב"ד סרעדנא מחבר רב שלום. ה. ר' יהודה סגל קראוס מחבר ספרים.
• ר' אליעזר זוסמאן זלצר נפטר ב' טבת תרפ"ט, וזוגתו מרת פיגלא בת ר' שמואל שטרן נפטרה יז אייר תרפח.

זוגתו השניה של הריח"ז מרת חיילא, היתה צעירה ממנו בשלושים שנה, וע"פ ברכתו זכתה לאריכות ימים כמוהו, נפטרה ד' אדר תשכ"ח, בהגיעה לגיל תשעים שנה. היא היתה בתו של רבי מנדל דייטש שהיה דיין בק"ק טאפלשיין, ובתחילה היתה נשואה לרבי יהודה לייב אייבנשיץ, היה לה מזיוו"ר בת אחת מרת לאה (נפטרה כ"ט אייר תש"ו), היא היתה אשת הגאון הצדיק רבי חיים זאב פינקל משגיח דישיבת מיר (נפטר י"ח אלול תשכ"ה), בנו של הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר.

אודות צאצאיו הרבים של הריח"ז נרחיב במאמר נפרד בפעם הבאה אי"ה.