הרב הקדוש רבי ישע'הלה מקרעסטיר

במאמר הקודם כתבנו אודות רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדעלין שמלאו שבעים שנה לפטירתו. והזכרנו שהוא היה חתנו של הרב הקדוש רבי ישעיהו קרעסטירער, הלא הוא רבי ישעיהו שטיינר מקרעסטיר. ובזאת נכתוב את תולדותיו.

רבי ישעיהו נולד בשנת תרי"א, בעיר זבארוב ההונגרית, בשנת תרי"ד נתייתם מאביו ר' משה, ואמו הענטשא מרים גדלתו לבדה עד הגיעו לגיל שתים עשרה, אז נסע לליסקא ללמוד תורה מפי הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, שהיו עמו בקרבת משפחה. כבר בבחרותו הוכר כצדיק נשגב. ביום ו' עש"ק תזריע ד' ניסן תרל"ה נשא לאשה את מרת שרה בת רבי יצחק יונה ווינשטוק מהעיר מאד, וקבע מושבו בעיר קרעסטיר, [כיום העיר נקראת, Bodrogkeresztur]. ר' ישעיהו היה נוסע אל הרבה מצדיקי דורו, בהם הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדארג. ועוד.

נתפרסם כבעל מופת גדול, ויקר פרסומו כיום נודע בשל מעשים שהיו, שבזכות ברכתו, עכברים יצאו מאסמים של חיטים של יהודים אחרי נזקים גדולים שגרמו, ופעם אחרת אחרי ברכתו עכברים אכלו תיק תביעה שהיה תלוי ועומד בבית משפט נגד אחד מחסידיו. אחר פטירתו נפוץ המנהג עד ימינו [והשמועה אומרת שכך הוא על פי הוראתו] להשתמש בתמונתו על מנת להבריח עכברים.

רבי ישעיהו נפטר בהיותו בן שבעים ושלש שנה, יום ג' אייר תרפ"ה. ואשתו מרת שרה, נפטרה כ"ב תמוז תרפ"ב.

תולדותיו של רבי ישעיהו נדפסו כמה פעמים, בראשונה חיבר תלמידו ר' משה יוסף גינצלר, ספר בשם 'מי באר ישעיהו', ונדפס טארנא תרפ"ח (ובשנת תרפט הדפיס שם את הספר ביידיש בשם 'חזון ישעיהו'). לאחר מכן נדפס בשנית, ירושלים תשי"ז, על ידי שאר בשרו ר' שלמה זאב פרידלנדר. ולאחר מכן נדפס שוב. בשנת תשכ"ה הדפיס ר' שלמה זאב, ספר נוסף בשם 'בית אבות', ובו סיפורים על כל שושלת רבני קרעסטיר. ולאחרונה נדפס ספר נוסף, 'הצדיק ר' ישעה'לה מקערעסטיר' ירושלים תשנו, ישראל יעקב וידבסקי.

ואלו הם צאצאיו של רבי ישעיה,
א. בנו ממלא מקומו, הוא הרה"ק רבי אברהם שטיינר, נולד בשנת תרמ"ג לערך, נשא את מרת בלומה יהודית בת רבי מיכאל זשירקער, ברם לא זמן רב מילא את מקום אביו, כי פחות משנתיים לאחר הסתלקות אביו, נפטר גם רבי אברהם ביום ח"י אדר ראשון תרפ"ז. בנים לא היו לו לר' אברהם כי אם בנות ואלו הן, 1. מרת רבקה צירל אשת רבי מאיר יוסף רובין מקרעסטיר הי"ד נהרג ט"ו סיון תש"ד. 2. מרת מלכה אשת רבי נפתלי גראס. 3. מרת הענטשא מרים אשת רבי מנחם מנדל כהנא אדמו"ר בהומנא, בנו של האדמו"ר רבי צבי הירש כהנא מספינקא. נהרגו עם ילדיהם בשנת תש"ב במחנה חלמנאו הי"ד.
ב. מרת קריינטשא אשת ר' שמואל גראס מקראלי, נהרגו י' סיון תש"ד הי"ד. ג. מרת רבקה פייגא אשת ר' ראובן חיים קליין אב"ד סוגינא הי"ד. ד. מרת רחל אשת רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אודותיו הארכנו במאמר הקודם.

בית אביו,

ואלו הם אחיו של רבי ישעיהו,

א. רבי מנחם שטיינער בזבארוב נפטר כג שבט תרנ"ה, ועל מצבתו נכתב שהוא אחיו של הרב הצדיק מו"ה ישעי' מקערעסטיר. ב. ר' יהודה צבי שטיינר, נפטר באמריקה י"ב אייר תרע"ו. ג. אחותם מרת שרה פיה, היא היתה אשת ר' משה יעקב יששכר קליינמן, הוא היה חולה מאד והיה סגור בבידוד ונפטר צעיר, יום פטירתו כה אדר. שרה פיה נתגרשה מבעלה עקב מחלתו ועלתה לארץ הקודש, בירושלים נישאה בשנית לאחד ממשפחת סאמט, ונפטרה כו כסלו, וקבורה בהר הזיתים סמוך לבעלה השני. בירושלים היא היתה נקראת שרה פייא הצדיקת והיו מזכירים אצלה חולים. בנה מזיווג ראשון ר' ישעיה קליינמן גר אצל זקנו ר' זאב, ואחר כך עבר לגור אצל דודו רבי ישעיה מקרעסטיר ונסע עמו לגדולי דורו. כאשר גדל והיה לאיש, נתמנה כמו"ץ בסאטמר, חיבר ספר 'קרן ישעי'.

בית חותנו,

כאמור, חותנו של רבי ישעיהו, היה רבי יצחק יונה וינשטוק מקרעסטיר, תקופת מה גרו בעיר מאד, ולעת זקנתו חזר ר' יצחק יונה לגור סמוך לבתו, בקרעסטיר, שם נפטר ביום טוב שני של שבועות תרנ"ד. שם אביו, ר' ישראל חיים ויינשטוק ב"ר יעקב, ושם אמו מרת פייגה.

לר' יצחק יונה היו שתי בנות, ר' ישעיה נשא את הצעירה, אף שהציעו לו קודם את הבכירה. הבכירה היתה לבסוף אשת רבי טוביה מאיר וייס שוחט ובודק בק"ק סאטמר. בשנת תר"ע לערך, אחד השוחטים האחרים עורר פולמוס אודות הדרך שבה שחט ר' טוביה מאיר עגלים, וישנה תשובה מאת הגאון רבי שמעון גרינפלד בשו"ת מהרש"ג [חלק א' יו"ד סי' ט"ו] אל ר' טוביה מאיר בענין זה. תשובה נוספת שלח הגאון רבי מרדכי לייב וינקלר אב"ד מאד אל הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר, ובתוך תשובתו מזכיר שר' טוביה היה בתחילה שוחט בק"ק מאד, ואחר כך הלך לסאטמר, וכותב עוד בתוך תשובתו, "ומאשר כי הרבני המופלג מו"ה טוביה מאיר נ"י נודע שהוא תלמיד חכם וירא ה' מרבים, באתי למלאות רצון יראיו".  ר' טוביה גם חתם פרענומעראנטן על ספר 'צפנת פענח חדש', למברג תרנ. בנו של ר' טוביה מאיר היה ר' יצחק יונה וייס, שהיתה לו חנות ממתקים בסאטמר, (יש פרסומת ממנה בבית ועד לחכמים א', חוברת ו').

אשת רבי יצחק יונה, היתה מרת חיה מאטיל בתו של רבי ישעיהו כהן גדול מקרעסטיר. אודותיו מסופר, כי בימי הישמח משה, לא היה כהן יכול לדור בקערעסטיר, כי כל כהן שהיה בא לגור שם לא היה מוציא שנתו, ובאו אל הרה"ק בעל ישמח משה מאוהעל, והוא שלח לשם את רבי ישעיה שיקבע את דירתו שם, ומאז והלאה כוהנים גרו שם בלי הפרעה. והוא האריך ימים שם עד שנפטר בשנת תקפ"א. מני אז נקרא בפי כל, רבי ישעיה הכהן הגדול.

מלבד בתו חיה מאטיל, היה לרבי ישעיהו כהן גדול גם בן אחד ושמו רבי שלמה זאב הכהן מפאטיק, הוא נשא לאשה את מרת צארטיל בת ר' אברהם דייטש מפאטיק, ונולדו לו ממנה כמה ילדים בהם ר' חיים הכהן, ואחר שנפטרה נשא את אחותה מרת שיינדיל. מאשתו הראשונה נולדה לו מרת סעריל אשת רבי משה הכהן גראס אב"ד ביקוני שבהונגריה, לעת זקנתו עלה ר' משה לארץ ישראל ובה נפטר ביום כ' אדר תרע"ד, וסעריל נפטרה י"ז אייר תרע"ז, מנוחתם כבוד על הר הזיתים. מאשתו השניה נולדה לו לר' שלמה זאב בת ושמה מרת פרידא אשת ר' יצחק פרידלנדר מקעמעטשע, הורי ר' שלמה זאב פרידלנדר אביו של ר' משה יוסף פרידלנדר מדפיס הספרים אודות רבי ישעיהו מקרעסטיר.