הגאון רבי חיים שטיין ראש ישיבת טעלז זצ"ל

הושברנו בשלישית. מקליבלנד אמריקה מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו לגנזי מרומים של הגאון הגדול רבי חיים שטיין ראש ישיבת טעלז.

הגאון רבי חיים שטיין, מזקני ראשי הישיבות. נולד לפני תשעים שמונים שנים בעיירה שקאדוויל, שם גר אביו באותם הימים, סמוך על שלחן חותנו.

בימי המלחמה העולמית, ברח מטעלז עם קבוצה של שש עשרה בחורים, שנמלטו אל תוככי רוסיה ימים מספר לפני שהגרמנים כבשו את העיר. ובכך ניצל מגורל בני משפחתו ובני הישיבה שנהרגו כמעט כולם על קידוש השם.

בימי גלותו בטשקנט נשא לאשה את בתו של רבי חיים לייב זאקס, אב"ד אוזדא, מחסידי חב"ד.

רבי חיים שטיין משמאל

לאחר שוך המלחמה, הצטרף לישיבת טלז בקליבלנד, שהוקמה על ידי הגאונים, רבי אליהו מאיר בלוך ורבי חיים מרדכי קאטץ. ולמעלה משישים שנה הרביץ תורה בישיבה.

בחודשים האחרונים חלה, והיום, כ"ז סיון נפטר לבית עולמו.

לפני כמה שנים, נפטר בנו ר' שלום רפאל יהודה שטיין, ולזכרו נדפס ספר הזכרון 'שירתא דפסחא'. הוא היה חתנו של רבי אברהם מיכאל יעלין, מגזע הגאון רבי אריה לייב יעלין בעל היפה עיניים.

יחוסו לבית אבותיו

הגאון רבי חיים שטיין, היה בנו של רבי בנימין משה שטיין גאב"ד אופינא הי"ד, נהרג על ידי הרוצחים הליטאים כ"ו תמוז תש"א, וזוגתו מרת חסיה מרים נהרגה כ"ג אלול תש"א. צאצאיהם: רבי חיים שטיין זצ"ל. מרת עלא רויזעל הי"ד אשת ר' ישראל יהודה לייב רוטשטיין. רבי יהושע אריה לייב שטיין רב בסאלאנט הי"ד. ר' אבא מאיר שטיין הי"ד. והבחורים שלום ושמואל זלמן שטיין הי"ד.

הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זכר צדיק לברכה

הרב ליפקוביץ נפטר אמש בשעת ערב, בבית החולים שערי צדק בירושלים.
בשבת האחרונה התמוטט הרב ליפקוביץ, ומאז היה שרוי בלא הכרה בבית החולים, כשהרופאים נלחמים על חייו, וכלל ישראל התפלל לרפואתו. אמש נצחו אראלים את המצוקים.

ר' מיכל יהודה, כפי שנקרא בפי כל, נולד לפני תשעים ושבע שנים בעיירה וולוזין שבבלרוס, מקום יסודה של טיפוס הישיבה הליטאית, ולמעלה משמונים שנה חי ר' מיכל יהודה את עולם הישיבות. החל מנעוריו בישיבת רמיילס בוילנא, דרך ישיבת חברון - כנסת ישראל - בירושלים, עבור דרך ישיבת תפארת ציון בראשות חותנו, וכלה בישיבת פונביז' לצעירים, בראשה עמד מיום הקמתה במשך שישים שנה, עד לפטירתו. כאשר עד גיל תשעים וחמש, היה מוסר שיעורים בישיבה תמידים כסידרם. החל משנת תשמ"ט כיהן כחבר מועצת גדולי התורה שהוקמה בראשות הרב שך. היום הוא יובא למנוחות בעיר בני ברק, בה חי ופעל רוב ימיו.

רבי מיכל יהודה ליפקוביץ.    צילום: ב.י.

אביו, היה ר' משה דוד ליפקוביץ, 'מיקירי קרתא דוואלאזין', נפטר באשמורת הבוקר עש"ק פ' כי תשא י"ט אדר א' תרצ"ב, בואלוז'ין, כבן שמונים היה בפטירתו. אשתו [השניה], מרת חיה בת ר' משה לאוויט, נולד לו בנו ר' מיכל יהודה. מרת חיה, נפטרה בבני ברק בשנת תשלה. עוד בת אחת היתה לר' משה דוד, היא אשת ר' שמואל הכהן רוזובסקי, בעהמ"ח אמרות שמואל. [אין קשר משפחתי לר' שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניבז']. מרת חיה הנ"ל היתה נשואה בזיווג ראשון לבעל אחר, וממנו נולדו לה בן ובת, אריה לייב לובשיץ ואהובה (ליבע).

כאמור, חותנו של ר' מיכל יהודה, היה הגאון רבי אברהם יצחק גרשונוביץ.
רבי אברהם יצחק נולד בעיירה אלשאן, ליטא, למד בישיבות טלז, סלבודקא ומאלטש. כיהן כר"מ בישיבה לצעירים בלאפיטש פלך פרילוק. כיהן כרב במאנסטרישצנה, ואחר כך בפשראלשלה פלך סובאלק, אך נודע על שם רבנותו האחרונה על מקום אביו בעיירה ז'אבינקא הסמוכה לבריסק, בה כיהן כשלש עשרה שנים עד לעלייתו ארצה, והיה מבאי ביתו של מרן הגר"יז סולובייצ'יק ור' זעליג ריגר בבריסק. בעלותו ארצה נקרא לכהן כראש ישיבת תפארת ציון בבני ברק.
רבי אברהם יצחק נפטר ביום כ"ו סיון תשי"ד, לפני חמישים ושבע שנים בדיוק. וכך יצא שנפטר החתן ביום פטירתו של החותן.

רבי אברהם יצחק גרשונוביץ

רבי אברהם יצחק, היה בנו של רבי שמואל דוד גרשונוביץ אב"ד דזשאבינקא. משלשלת רבנים, שכיהנו שבע עשרה דורות ברבנות.

צאצאיו של ר' אברהם יצחק הם:

רבי יהודה לייב מרגליות בעל הפרי תבואה

לפני מאתיים שנה, בכ"ב בסיוון תקע"א, נפטר בעיר פרנקפורט דאודר (פפד"א - פרנקפורט שעל נהר אודר, להבדיל מפפד"מ – פרנקפורט דמיין, פרנקפורט שעל נהר מיין), רבה של העיר הגאון רבי יהודה לייב מרגליות. במאמרנו זה, נספר מעט על קורות חייו, מעט על יחוסו, ומעט על צאצאיו.
 

רבי יהודה לייב נולד בשנת תק"ז, כפי הנראה בעיר זבראז' מקום מגורי אביו רבי אשר זליג מרגליות. כבר בצעירותו התפרסם כעילוי גדול בתורה. בהיותו בן שמונה עשרה שנים, נסמך להוראה מהגאון רבי יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה, שכותב שדרש בעירו בכמה בתי כנסת, וראה שהוא בעל סברא ישרה ושכל צח. בהגיעו לפרקו, נשא אשה, בת ר' מאיר מטרניגרד, ועבר לגור בזאמושטש.

בצעירותו, כבר בהיותו כבן עשרים שנה, נתמנה לכהן ברבנות, ובראשונה, שימש כרב העיר סוכוסטוב, ולאחריה בעיר קופיטשניץ. בשנות התק"ל, כבר שימש כרב בבזאנוב, אחר כך היה רב בחאטין, שעברשין, לעסלא, פלאצק, ולבסוף בשנת תקס"ד נתקבל כרב בעיר פרנקפורט דאודר, בה כיהן עד לסוף ימיו, בה נפטר ונקבר, ביום כ"א סיוון תקע"א.

רבי יהודה לייב העמיד תלמידים רבים, מורי הוראות בישראל, אחד מתלמידיו הוא רבי ישראל ליקאווער, אביו של הרב הקדוש רבי שמעון מיערוסלב.

רבי יהודה לייב היה מחבר פורה, וכבר בהיותו בן ט"ו חיבר ספר 'טוב ויפה', אחר כך חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ובהם 'קרבן ראשית' חידושים ושו"ת, 'אור עולם' על חכמת הטבע, 'בית מידושת' דרושים ומוסר, 'פרי תבואה' שו"ת הלכתי, 'עצי עדן' דרושים, ועוד. בספריו, מתבטאת השקפתו, כנגד דעותיהם של המשכילים שהחלו להרים ראש בזמנו ובמקומו. אך הוא קרא לשמור על ארחות המסורת, ולא לשנות את הלבוש והלשון וצורת הזקן והפיאות. בסוף ספרו טל אורות, מבטא ר' יהודה לייב את תקוותו האיתנה לזכות ולעלות לארץ ישראל. [מעניין לשים לב, כי היה זה זמן קצר לאחר ראשית עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל].

ספר נוסף מעניין, הוא ספר מסורות חדשות, לבעל הלבוש, אשר נדפס עם מראה מקומות, מאת נכדו ר' יהודה לייב מרגליות, בנאווידוואהר תקמב. על שער ספרו 'קרבן ראשית', נכתב: "שאלות ותשובות וחדשוי הלכות, חיבור יקר מאד, על מסכת ראש השנה, בחריפות ובקיאות שחיבר כבוד הרב הגאון הגדול המובהק ... ... שישולתא דיחוסא המפורסם מרנא ורבנא כש"ת מו"ה יהודה ליב מרגליות ...". בהקדמתו לספר, כתב כי קרא את שמו קרבן ראשית, כי זה אותיות תקון רבי אשר. ובסוף ההקדמה חותם כך, "ראשון לציון נראה עין בעין, שמי ושם אבותי ומשפחתי מפורש, שנית כי בסיום תורה נוהגין כשורה להתחיל מבראשית, ראיה שעוד ידם נטויה ... אף אני ארמוז ... ראש לכל הטעמים כי אבי מת בחצי הימים וכדי לפרש שמו ותקונו בכבוד מנוחתו ומעונו קראתי קרבן ראשית". בהקדמתו לספר 'פרי תבואה', כותב שנקרא בלשונם [בלשון המדינה] יודא פעריל. (פערל בגרמנית זה מרגלית).

בשורות הבאות נרחיב מעט על יחוסו ועל צאצאיו

תיחזוק מצבות בבתי קברות יהודיים בבלארוס

כמדי שנה, ארגון במסילה, מפרסם על פעילויותיו בחודשי הקיץ לתיחזוק בתי עלמין בבלארוס.

וזו נוסח המודעה שהתפרסמה בעיתון יתד נאמן בשבוע שעבר:

בעבר הודענו אודות איתור ושיפוץ בתי עלמין יהודיים בבלארוס. עקב פניות ובקשות של הקוראים, אנו מוצאים לנכון להביא לידיעת הציבור, כי בחופשת הקיץ הקרובה יצטמצמו העבודות הנעשות ע"י, רק לבתי החיים אשר בבוברויסק וגלוסק (הלויסק). מצויה תחת ידינו חוברת המכילה מיקום מצבות יהודיות (כ-7500 מצבות) בעיר בוברויסק, אשר נקברו ב-100 השנים האחרונות. נשתדל לעזור בהשגת מידע גם באיזורים אחרים בבלארוס.

בברכה נאמנה!

"במסילה" החייאת יהדות בקהילות בלארוס

ת.ד. 16108

יארצייט האדמור מסלונים בעל הברכת אברהם

אמש מלאו שלושים שנה לפטירתו של אחד מגדולי אדמורי הדור האחרון, הלא הוא בעל הברכת אברהם מסלונים, האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי - בן ר' נח), נולד בטבריה בשנת תרמ"ט, לאביו ר' נח נכדו של בעל יסוד העבודה מסלונים, האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת סלונים. 

בשנת תשי"ד לאחר פטירתו של האדמו"ר ר' מרדכי חיים קסטלניץ, (ר' מאטיל דיין), נבחר [בבחירות דמוקרטיות!] רבי אברהם לכהן כממשיך שושלת סלונים. כיהן גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל, והיה זה המשך לתפקיד אותו מילא בשנים תרעג-ד, בימי ההתחלה של יסוד אגודת ישראל אז היה שותף פעיל למאמצי הגישור והתיווך בין גדולי ישראל מכל החוגים והפלגים לפני הכנסיה הגדולה הראשונה שיועדה לשנת תרע"ד. עשרים ושבע שנים נשא בנזר האדמורות, עד לפטירתו בשיבה טובה ביום י"ב סיון תשמ"א. 

האדמו"ר מסלונים, בתמונה מימין, בהנחת תפילין לבר מצוה

צאצאיו: א. ר' מרדכי שלמה וינברג, נולד בשנת תרע"ב, חתן ר' משה יצחק שיף. ב. ר' מתתיהו יעקב וינברג הי"ד, נהרג בפרעות תרצ"ח בטבריה, חתן ר' אהרן יפה אחיו של ר' משה קליערס. ג. הרבנית מרת חוה מרים נולדה בשנת תרע"ז אשת ש"ב האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, בעל הנתיבות שלום. ד. ר' זלמן מנחם זעליג וינברג, נולד בשנת תרע"ט, חתן ר' משה לייב חיימסון. ה. ר' שמואל משה וינברג נולד בשנת תר"פ, חתן ר' יצחק אייזיק אייזן מחסידי קרלין. ו. ר' ישראל דוד וינברג נולד בשנת תרפ"ד, חתן ש"ב ר' אהרן דוד קופילוביץ. ז. מרת שרה אשת ש"ב ר' פנחס שמעון קופילוביץ. ח. מרת רחל אשת משה דוד אייכנבוים ענבר. מלבדם, היו עוד שני בנים שנפטרו צעירים, יהושע ומיכל אהרן.

מגילת יוחסין לאדמו"ר בעל הברכת אברהם מסלונים

כאמור למעלה, רבי אברהם היה בנו של הרב הצדיק רבי נח וינברג מטבריה. ר' נח נולד בסלונים, ונשלח עוד בילדותו על ידי זקינו בעל יסוד העבודה, לעלות לארץ ישראל, ולגור בטבריה, שם היתה כבר חבורה של חסידי סלונים. ר' נח נשא לאשה את מרת חוה מרים בת ר' מנחם מנדל אפשטיין, ונולדו לו ממנה, כמה וכמה צאצאים, חלקם נפטרו בילדותם בשנים תרל"ט תר"ם, והאריכו ימים שני בנים ובת. א. הגה"צ רבי יצחק מתתיהו וינברג שבסוף ימיו גר באמריקה וגידל שם בניו לתפארה. ב. רבי אברהם וינברג, דנן. ג. מרת טשערנא בובע אשת הגה"ח רבי יואל אשכנזי. בזיווג שני נשא ר' נח, את בתו של רבי יוסף אריה פרגר השוחט מבריסק, מגדולי חסידי סלונים, המפורסם בכינויו ר"י שו"ב.

רבי נח וינברג היה בנו של הרה"צ רבי יחיאל מיכל אהרן וינברג מסלונים. ר' מיכל אהרן נשא לאשה את מרת חיה דוואשע, בנו האחר של ר' מיכל אהרן, היה האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל, חתן האדמו"ר רבי אברהם בהרה"ק ר'שלמה לייב מלענטשנא.

ר' מיכל אהרן וינברג היה בנו יחידו של האדמור הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה. נולד בשנת תקס"ד בפינסק. תלמידם המובהק של הרה"ק רבי נח ורבי מיכל מלכוביץ והרה"ק רבי משה מקוברין. היה מראשי הישיבה הגדולה בסלונים, ומסר בה שיעורים שנים רבות. משנת תרי"ח, לאחר פטירתו של רבו מקוברין החל להנהיג את עדתו בסלונים. נכדו ה"דברי שמואל" כותב עליו: "אחד היה אברהם שכל רז לא אניס ליה". נפטר י"א חשון תרמ"ד. מחבר: "יסוד העבודה", "חסד לאברהם", "באר אברהם". מעט מתולדותיו נדפס בספרים 'אור ישרים' ו'תורת אבות'. היה מגזע המהרש"א, ה'חכם צבי' וה'פנים מאירות'. זוגתו מרת אסתר דבושה, בת ר' דוד זלצר. ובזיווג שני, נשא את בת אחיו ר' הלל.

אמו של הגאון רבי משה רבקש - הבאר הגולה

לפנינו מאמר נוסף פרי עטו של ידיד מר חיים פרידמן, החוקר את משפחתו של הגאון מוילנא שנים רבות. מאמר זה, המהווה למעשה המשך למאמר הקודם על אילן יוחסין של הגר"א, הוא חוקר מי בדיוק היתה אמו של רבי משה רבקש, מאיזו משפחה היא מגיעה, ומי הם אבותיה.


מחקר נוסף מספק הסבר אפשרי, לבלבול אודות זהות אביו של משה רבק'ש, האם הוא נפתלי צבי הירש סופר מפראג או הירש פאס מקראקא. מצינו מקורות שמבלבלים ביניהם.

במאמר קודם שלי, דנתי בזהות של אמו של רבי משה רבקש, ונעלה שוב בקצרה את הנקודות העיקריות:

"קיימות שתי גירסאות לגבי זהותה של אשתו נפתלי צבי הרש סופר. שפירא (בספרו, 'משפחות עתיקות בישראל') מתייחס אל נפתלי כמו צבי הרש פאס, ורושם את שם אשתו - רבקה, בתו של נתן מנדל, בנו של מאיר מקראקא.

אבל זה לא יתכן, כי ישנן כמה בעיות, הירש פאס חי בקראקא, והיה שם פרנס ומנהיג, ואילו אביו של משה רבק'ש, נפתלי צבי הרש התגורר בפראג, שם החזיק בתפקיד סופר הקהילה. כהנא (בספרו, 'ענף עץ אבות'), מפרט את הצאצאים של הירש פאס, אבל שמו של משה רבק'ש אינו כלול ביניהם. נפתלי צבי הירש סופר נפטר בפראג בשנת שס"א, ואילו הירש פאס מתועד בפנקס הקהל בשנת שצ"ב. לכן די ברור כי שפירא בלבל בין שני אנשים. יתכן להסביר כי הבלבול נובע מהעובדה כי לייב בנו של הירש פאס היה חותן (בנישואיו הראשונים) של הרב גרשון אשכנזי מניקלשבורג ומוינה (1615-1693, מחבר עבודת הגרשוני) אשר ר' משה רבקש קורא לו - לר' גרשון "מחותני", בכותרת הסכמתו לבאר הגולה.

בנימין ריבלין מזהה את אמו של ר' משה רבק'ש:

על ר' נפתלי הירש סופר דק"ק פראג, בנו של ר' פתחיה, סיפר בנו ר' משה רבקש, בהקדמתו הנ"ל, כי "יצק מים ושימש לפני הרב הגאון מוהר"ר פלק כץ ז"ל בק"ק לבוב, אחרי חתונתו בשנת שנ"ו ושנ"ז לפ"ק, ושם הגיה השו"ע וכתב בצידו כמה ענינים מש"ע של הרב הגאון הנ"ל ז"ל".
אשתו היתה מרת טעלצא – מגזע הגאון ר' שאול וואהל, וכנראה הוא הוא "כ"ה הירש בן האל' כ"ה פתחיה סופר, רך בשנים, ספרא בן ספרא", שנפטר באלול שס"א בפראג.

אילן יוחסין של הגר"א

ביקשו ממני כמה מהקוראים, להביא שוב את כל המאמר מאת חיים פרידמן בצורה מרוכזת. כדי שיהיה אפשר לעקוב אחרי השתלשלות המחקר לשלביו. נעניתי לבקשתם, ובזאת מובאים כל ארבעת חלקי המאמר ברצף אחד, להקל על הקריאה. אם ירצה ה', אחרי שבת, אוסיף כאן מאמר נוסף, המיישב את הסתירות לגבי אבותיו של רבי משה רבקש – באר הגולה, ומעלה השערה חדשה ומעניינת, שתסביר את כל הפרטים הידועים בצורה מסודרת.

לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

*  *  *

אחת מהתמונות המיוחסות לגאון מוילנא

רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).

כתב יחוס מסוף תקופת הראשונים

נדיר למצוא מגילת יוחסין ישנה, מתקופה שלפני למעלה מחמש מאות שנים, אך פה ושם אפשר למצוא מציאות כאלו, בדרך כלל הם מקוטעות ולא שלמות, ואי אפשר לבנות מהם עץ משפחה מסודר, אבל לפעמים יש בהם פרטים רבים.

חברת "דובב שפתי ישנים" הדפיסה בהוסיאטין תרסב, 'קובץ דברים נחמדים', ובהם מעשה נורא נעתק ממהרי"ל כתב יד על קלף, מעשה נורא שקרה בימי מהרי"ל, אשר העתיק ר"ש שענבלום מלבוב ממהרי"ל כת"י על קלף שהיה לו, ואחר זה המעשה נמצא מכתבים וסליחות כתב המהרי"ל ז"ל. וכותרת כל החלק הזה של הספר, "ליקוטי מהרי"ל".

אחרי המעשה הנ"ל, הסליחות והמכתבים, באה בכתב היד [ומשם אל הדפוס] 'צוואת זקני (כנראה של המעתיק) הר' אלעזר בן הח"ר שמואל המכונה בונפט הלוי, אשר ציוה לבניו, ומפני שהנהגה טובה היא, אכתבנה בכאן כדי לנהוג כל אדם אחריה. ובסופה כותב המעתיק כך, "עד כאן צוואות זקני הח"ר אלעזר הלוי אשר היה מכונה דער גיט' ר' זלמן. וקבלה בידי שכל אשר שמם אלעזר וכינויים זלמן הם בני משפחתינו. והוא הלך לעולמו בראש השנה ביום ראשון ונקבר בשני בק"ק מגנצא. וזה הלשון ראיתי כתוב שם על מצבתו, פה טמון וספון אדם חסיד והגון, ומעשיו נאים ונעימים והגונים בדרכי חסידים וענוים, המקובלים בעיני השם .. הח"ר אלעזר בן החבר ר' שמואל הלוי".

"וזה התילדות משפחתו אשר העתקתי מכתיבת ידו: אלעזר בן הח"ר שמואל מכונה בופנט חזן ממגנצא, בן הר״ר יקר הזקן, בר שמואל ומאור עינים  [סגי נהור] היה, בר יצחק, בר אשר מקובלני אשר יסד אשר הניא שאומרים בליל פורים. ור׳ שמואל הנ"ל שהיה מאור עינים היה בן בתו של הרב ר' שמואל שיסד אלהיכם שכנו, בן רבינו יצחק סגן לויה זצ״ל:

העתקתי מכחב יד זקיני הרב רבי יקר שייחס עצמו ממנו עם הגדולים ההם זכותן וצדקתם יעמוד לנו לאחוז מעשיהם וצדקיהם בידינו ומהם לא נסור אא"ס [אמן אמן סלה].

ואני הכותב ספר זה אלעזר בר' יעקב זללה״ה המכונה זלמן משוטיגווערא בעבור שאני [נקרא] בהתיילדות שמו של שר הצוואה הכתוב לעיל. אוסיף עוד יחוסו כאשר העתקתי מכתב יד של מה״ר מנחם ציון אשר יחס את עצמו באותה המשפחה וז״ל, זקנתי אם אבא אדו' מרת ינטא בתו של מור' הר״ר יקר בר שמואל הלוי מקלונייא והיו לו ג' בנות ובן אחד האחת זקנתי הנ״ל ,והשניה הרבנית מרת פורא אשת הר״ר יצחק מדורא אשר יסד השערים מדורא. והשלישית מ' ורומוש אשת מו״ה ישעיה מווילא בנו של ר' משה הדרשן בן רבינו אלעזר הדרשן בן רבינו משה הדרשן שיסד "אקרא מודע לבינות שחוטות יפות" רבו של רש״י נר ישראל. והר' ישעיה הנ״ל היו לו ב' בנים הר' אלעזר מוורדא והשני הנ״ר ורי״דיל מגרמייזא ובת אחת שהיתה נשואה לרבי משה דרשן שתפס ישיבה בווירצבורק. ושם קדש הש"י שנת קט״ל  [נהרג על קידוש ה' בשנת ה' אלפים קלט, 1379], ובנו של זקיני הר' יקר הלוי הנזכר היה שמו בופנט חזן ממגנצא אביהם של הח״ר משה בער חזן משפ״ירא. והח״ר זלמן חזן ממגנצא איש חסיד עכ״ל.  נמצא שהוא אותו אלעזר בן הח״ר שמואל המכונה ביפנט הלוי בעל הצואה דלעיל".

לעת עתה לא חקרתי די אודות האישים הנזכרים, אך אני מאמין שאפשר לחקור ולברר יותר על הדמויות המופיעות במגילת יוחסין זו, ולהוסיף פרטים לעץ משפחה מסודר.