אילן היוחסין של רבי מאיר הורוביץ מטיקטין, מהווה חלק נרחב ממגילות היוחסין של רבים מצדיקי הדורות. על צאצאיו נמנים הרבנים לבית רופשיץ, צאנז, ועוד גדולים וגאונים. כיוון שנזכר בבלוג יחוסו מצד חותנו, מהראוי להזכיר גם את עץ משפחת הורוביץ, יחוסו מצד האב.
הנה, רוב כותבי היחוס, רגילים לכתוב, כי ר' מאיר הלוי הורוביץ מטיקטין היה בן ר' שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד טארני, בן ר' יהושע סג"ל הארוך, בן ר' פנחס הורוביץ מקראקא גיסו של הרמ"א.
המקורות הראשוניים, הם בעל ההפלאה, בשער ספרו, אופיבאך תקמ"ז, והוא מזכיר רק שהוא בן הרב הגאון מהור"ר צבי הירש הלוי ז"ל בן הרב הגאון מהור"ר מאיר הלוי ז"ל בן הרב הגאון מהור"ר שמואל שמעלקא הלוי ז"ל ולמעלה בקודש הקדשים גאונים עולם דור דורים, קדושים אשר בארץ המה ואדירים, עומדים בפרץ וגודרי גדרים, המאירים לארץ ודרים..
ולא הודיע לנו בפירוט מי היה אביו של ר' שמואל שמעלקא ומהו יחוסו. אבל במגילת יוחסין שכתב רבי מאיר פערליש הדיין מפראג, ונדפס לראשונה בסוף ספר מטה משה זאלקווא תקכ"ב, כותב "אשר ממנו (מהקצין רייך שמעלקא) נסתעף יחוס השמעלקש, כגון הגאון מוהר"ר שמעלקא מאוסטרא, והגאון מוהר"ר שמעלקא סג"ל הורוויץ שהיה אב"ד טארני, בהרב הגדול מוהר"ר יהושע הארוך סג"ל".
ועדיין איננו יודעים מי היה אביו של רבי יהושע, יחוס זה, נדפס לראשונה על ידי ר' אהרן וואלדן, ב'שם הגדולים החדש', ורשא תרכה. שם כתוב, בערכו של בעל ההפלאה, כי זקן זקינו ר' יהושע הארוך, היה בן הגאון הקדוש אלקי מו"ה פנחס הלוי הורוויץ זצ"ל גיסו של הרמ"א.
חמש שנים אחר כך, בהקדמת ספר 'נזיר השם' לבוב תרכ"ט, גם כתוב, על ר' יהושע ארוך הלוי איש הורוויץ האב"דק פרעמיסלא, שהיה בהרב הגאון הקדוש מו"ה פנחס הלוי איש הורוויץ האבד"ק קראקא גיסו של הגאון בעל רמ"א.
וכבר בספר 'דעת לנבונים', מונקאטש תרנ"ט, במגילת היוחסין בסופו (עמ' 21 בהערה), כותב ר' משה יעקב שווערדשארף (שבדרך כלל נודע כדייקן בנושא היוחסין), "יש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של הגביר הקצין החריף מו"ה פנחס הלוי איש הורוויץ מקראקא הפרנס דד"א, ויש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מו"ה יעקב הורוויץ בן ר' פנחס מקראקא הנזכר".
שש שנים לאחר מכן, בשנת תרס"ה הדפיס ר' משה יעקב, ספר נוסף, בשם 'גזע תרשישים', ובו הוא מפרט בחלק השלישי חלק 'גזע אור הצבי', את יחוס הרב הצדיק מוה"ר נפתלי צבי הורוויץ זצ"ל אבד"ק ראפשיץ. וכשהוא מגיע ליחוס משפחת הורוביץ, מוסיף עוד דעה, וכותב כך: "יש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מוה פנחס הלוי הורוויץ אחיו של השל"ה (והוא איננו ר' פנחס הפרנס מקראקא). ויש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מוה יעקב הלוי איש הורוויץ שהיה בן הקצין החריף מוה פנחס הלוי איש הורוויץ מקראקא הפרנס דדא, ורוב כותבי הדורות חושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של הקצין ר' פנחס הורוויץ הנזכר מקראקא".
עוברות עוד שש שנים, ואחיינו של ר' משה יעקב, הלא הוא ר' אברהם מיכלזאהן, בנו של הגאון רבי צבי יחזקאל מיכעלזאהן אב"ד פלונסק, מדפיס ספר אהל נפתלי, בלבוב בשנת תרע"א, והוא "כולל ליקוטי ח"ת, ושיחות יקרים ונפלאים, עם סיפורים נוראים, והנהגות טובות ונאים, ממקורים נאמנים ... מאת האדם הגדול בענקים ... רשכבה"ג הר"ר נפתלי צבי הורוויץ זצ"ל אבד"ק ראפשיץ ..." לקראת סוף הספר בסימן שצג, מצטט ר' צבי יחזקאל את יחוסו של ר' נפתלי, מתוך הספר גזע תרשישים, ומזכיר גם את הדברים הנ"ל.
גירסתו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץאולם, ידוע לנו, כי רבי נפתלי מראפשיץ עצמו, סבר אחרת, הוא חשב את עצמו כצאצא של השל"ה, דהיינו, שרבי יהושע הארוך, היה מצאצאי השל"ה.
וכך מספר ר' אברהם מיכלזאהן עצמו בתחילת הספר (סימן מא), בשם אביו, בשם רבי יקותיאל אריה קמלהר: "פעם אחת התועד יחדיו [הרה"ק מראפשיץ] עם הרה"צ קדוש ד' מו"ה פייבוש [מהיבנוב] זצ"ל על עסקי חיתון, וחשב הרה"ק מו"ה רבי נפתלי צבי את יחוסו עד להשל"ה ולמעלה בקודש".
אם זה היה המקור היחיד, לא הייתי מסתמך על רי"א קמלהר, כדי לשנות את היחוס, אולם גם בספר 'עשר קדושות', ורשא תרס"ו, (מערכת מהרצ"ה מזידיטשוב סי' ל"ג) מסופר כי רבי צבי הירש מזידיטשויב בעל העטרת צבי, אמר לרבי נפתלי מראפשיץ: "אייער זיידע דער של"ה הקדוש איז בייא אונז א אפטער גאסט", - הסבא שלך השל"ה - מתארח אצלנו לעיתים קרובות.
רבי צבי הורוביץ אב"ד דרעזדען, בספרו 'תולדות משפחת הורוביץ', קראקא תרצ"א, הערה קג, דן בנושא באריכות רבה, [ראה להלן], ובסוף דבריו, שמצא בספר אוהל נפתלי, "שהביא בשם הר' מענדיל מבראטשוב, (בן אחיו של רבי נפתלי), ששמע מהרה"צ מרופשיץ, כי הג"מ ר' יהושע הארוך היה בנו של הר' יעקב הלוי, ופעם אחת אמר לו כי הר' יעקב הלוי היה בנו של רבינו הקדוש בעל ה'של"ה' ופעם אחרת אמר לו כי היה אחי רבינו ה'של"ה'". [אני חיפשתי היטב בספר אהל נפתלי, ולא מצאתי את הסיפור הזה].
ובכן, יש לנו כבר שתי גירסאות, מה היה שם אביו של ר' יהושע הארוך, פנחס או יעקב, ועל כל אחד מהם, יש דעות מי הוא היה, על ר' פנחס יש שכותבים שהוא גיסו של הרמ"א, ויש הכותבים שהוא פנחס אחר, אחיו של השל"ה. ואודות ר' יעקב, יש כבר שלש דעות, או שהיה בן ר' פנחס מקראקא, או שהיה בן השל"ה או שהיה אחיו של השל"ה.
מאמרו של רבי צבי הורוביץ חוקר תולדות הרבניםכאמור, ר' צבי הורוביץ דן בנושא בארוכה, ומביא את כל המקורות הראשוניים הנ"ל, ובהמשך דבריו מספר, כי כאשר אביו רבי חיים אריה הורוביץ אב"ד קראקא, הדפיס את ספרו 'חיי אריה' בשנת תרמ"ט, ובראשו, הדפיס את סדר יחוסו, כבר פקפק אז בנו ר' צבי, על הנוסח שכתב בספר 'שם הגדולים החדש', כביכול ר' יהושע היה בנו של ר' פנחס, והפקפוק הוא מפאת פער השנים הגדול, שבין ר' פנחס לבין ר' יהשע הארוך. כי ר' פנחס בקראקא נפטר בשנת שע"ח, בהיותו כבן שמונים שנה, וגם אשתו מתה שמה בשנת שע"ז, ויתר בניהם נפטרו זמן לא רב אחריהם, והאיך ר' יהושע הארוך, שחי עדיין בשנת תנ"ב היה בנו. ור' שמואל שמעלקא בן ר' יהושע נפטר בשנת תע"ג, (על פי פנקס החברא קדישא של טרנוב), וכיצד היה נכד של ר' פנחס שנפטר ישיש מאה שנים קודם לכן. זה אינו מסתבר. ממשיך ר' צבי הורוביץ, ומספר כי באותו מעמד, היה נוכח גם דודו הרב הגאון מו"ה פנחס הלוי אבד"ק בראדשין ז"ל, ואמר כי קבוע בזכרונו כי חסר כאן דרו אחד, אשר שמו היה יעקב, אשר על שמו היה נקרא זקיננו הג"מ יעקב יוקיל אבד"ק גלוגא רבתי. ובעבור זה הדפיס אאמו"ר הגאון זצ"ל את אלה הדברים, "ובקיאי יוחסין חושבים שהגאון הנ"ל (הג"מ יהושע הארוך), היה בן הג"מ יעקב בן האלוף מו"ה פנחס פרנס ד"א גיסו של הרמ"א, ויען לא ידע דבר ברור בזה, ע"כ לא קיבל עליו אחריות הדברים האלו.
מכאן איפה, מקורו של ר' משה יעקב שווערדשארף הנזכר למעלה, להוסיף כי ר' יהושע היה בן ר' יעקב בן ר' פנחס.
בכל אופן, מסיפור זה, יש חיזוק לגירסתו של ר' מענדיל מבארשוב בשם הרבי מראפשיץ, כי שם אביו של ר' יהושע הארוך היה יעקב. השאלה שוב, מי הוא ר' יעקב הורוביץ הנ"ל.
מאמרו של חוקר היוחסין ר' דוד נחמן רוטנרר' דוד נחמן רוטנר במאמרו 'הערות לשושלת משפחת הורוויץ - הלויים', שנדפס בקובץ בית אהרן וישראל, שנה יט גליון ה (קיג), ואחר כך נדפס כנספח בספרו 'נצר משורשים', מוכיח שמוכרחים אנו לאמר, שר' יעקב זה היה בנו של השל"ה, כי ר' יעקב אחיו של השל"ה, נפטר בשנת שפ"ב, ושוב יש לנו פער גדול של שנים, ולרבי פנחס מקראקא, לא ידוע משום מקור שהיה לו בן בשם יעקב, והרי זו המצאה, על מנת ליישב את מה שכתב בספר שם הגדולים החדש, ואין להסתמך לחינם על המצאה זו.
ר' דוד נחמן מביא כמה פעמים בדבריו, שעיקר דבריו הם, על מנת לישב דבריהם של צדיקים, שישנו סיפור שהחוזה מלובלין שוחח פעם עם ר' נפתלי מראפשיץ אודות זקינו השל"ה.
אף על ענף אחר מהמשפחה - אחד מבני בניו של ר' מאיר הורביץ מטיקטין - הרה"ק רבי ראובן הורביץ מזארנאווצי בעל 'דודאים בשדה', נמסר שהחוזה מלובלין אמר עליו שהוא ממש דור י"ד לשל"ה הק', וזה פלא, כי בכל מקרה לא אמורים להיות יותר מעשר דורות בינו לבין השל"ה.
על כל פנים, מעיר ר' דוד נחמן: "לפלא הדבר שמעתיקי היחס בדורנו, למרות הוכחתו הנ"ל של רצ"ה, המבררת שלא ייתכנו הדברים, ועל אף שהגירסה שבהערה - ר' יהושע ב"ר יעקב - נתמכת בעדויותיהם של הרה"ק מרופשיץ והג"מ אבד"ק בראדשין אשר גם נותן טעם לדברים. והדברים כבר נפוצו בספרים , עכ"ז עדיין ממשיכים להעתיק - ר' יהושע ב"ר פנחס - כנוסחה השגויה של 'שם הגדולים החדש'".
מקור ישן שלא נודע עדיין
אם לאמר את האמת, עד כה, לא השתכנעתי מדבריו כל כך, ויותר היה לי נח לסבור כגרסתו של בעל שם הגדולים החדש. אך עתה שלח אלי ידידי הנאמן, מר ירון פדהצור, מציאה מעניינת במיוחד שהוא מצא, ששיכנעה אותי.
בנו בכורו של רבי איציק'ל המבורגר, זקינו של רבי נפתלי מראפשיץ, היה רבי מרדכי צבי הלוי הורוביץ שמילא את מקום אביו ברבנות העיר הורוחב. הוא נודע כרבו של המגיד מקוזניץ. חידושיו נדפסו בספר 'לחם מצה'.
בתו, נישאה לרבי יונה יהושע פרץ. ובתם, נישאה לרבי יוסף שמואל לנדא, אב"ד קעמפנא, בעהמ"ח ספר 'כור הבחינה', ברסלאו תקצז.
והנה בהקדמתו לספר כור הבחינה, מזכיר ר' יוסף שמואל, את אשתו ואת יחוסה בזה הלשון:
ובזכות זוגתי הצנועה, מ' דינה עלקא בת אחי אמי המפורסם מו"ה יונה יושע, ובזכות אבותיה קודש קדשים, שהיא נכד הגאון מו"ה מרדכי צבי הלוי הורוויץ מהארחוב, בהגאון מו"ה יצחק הלוי הורוויץ מאה"ו בהגאון מו"ה יוקל מגלוגא נכד של"ה.מכיוון שיש לנו כמה וכמה מקורות, מכמה ענפים במשפחה, המספרים כי הם היו מצאצאי השל"ה, דומני שזהו היחוס הנכון. אך עדיין צריך להסביר כיצד ר' שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד טארנא, היה ממשפחתו של רייך שמעלקא חותנו של המהר"ל מפראג.
מאמר יפה ומעניין.
השבמחקאבל שכחת פרט אחד, קדום יותר לרוב המקורות שהזכרת. הגרא"ז מרגליות, שהיה מחותנו של רצ"ה הורוויץ בעל "מחנה לוי", כותב בספרו מעלות היוחסין, שכמדומה שלו שמחותנו ההפלא"ה [בן בנו של ר' מאיר מטיקטין], היה נכדו של ר' פנחס גיסו של הרמ"א.
אכן, נשמט מזכרוני כעת דבריו של הראז"מ. אך עדיין אינני חושב שדבריו מטים את הכף, מכיוון שהוא כותב שזה רק מדומה לו (אולי על פי דמיון השם?). שזה לשונו המדוייק שם: "וכפי הנראה משפחת הורוויטץ שבזמנינו מיוחסין אחריו ומחו' הגאון החסיד מהר"פ האבד"ק פפד"מ על שמו נקרא אך איני יוד בבירור אם כן הוא".
השבמחקואחרים אמרו בודאי, שהם מצאצאי השל"ה.
רציתי לחזק את דבריו של בנימין לענין ראז"מ ולהוסיף.
השבמחקאם נקרא במעלות היוחסין נראה שכמעט כל פרטי היחוס המובאים שם בודאות נסמכים על כתב היחס המשפחתי של ראז"מ מדודו ראס"מ מסטנוב, שהוא כנראה בכלל אחד המקורות המוקדמים היחידים שהיו בנמצא בזמנו [ראו גם בגזע ישי, שם מרבה להסתמך על גרסה אחרת של כתב היחוס מרצ"ה מרגליות].
לגבי כל היתר מקיים ראז"מ חקירה ודרישה מדוקדקים (וביקורתיים מאוד) במקורות - שו"ת, שערי ספרים וכיו"ב, ומידי פעם מוסיף את השערותיו שלו. ראז"מ, חרף בקיאותו הרבה, לא היה נקי מטעויות, כך למשל זיהוי פנחס הורוויץ גיס הרמ"א עם פנחס מפולדא, וכך למשל (שיבוש בו החל עוד ראס"מ) החלפת אברהם מייזלש מקראקא בזה מפרג.
ראז"מ הקפיד מאוד לציין היכן הוא משער, וכאן בולט מאוד שזו השערה גרידא. מעניין שכבר ראז"מ, שכמדומני נפטר בשנת תקפ"ח לא היה לו את מי לשאול , בדומה למה שקורה למחפשי שורשים בימינו ...
אכן, נכון שהגראז"מ לא ידע בבירור על הייחוס לר' פנחס גיסו של הרמ"א. מ"מ ניתן להוסיף נקודה. מסתבר שאם אכן הם היו נכדים של השל"ה, היו יודעים זאת. וממילא גם המחותן הגראז"מ היה שומע זאת מחתנו או ממחותנו.
השבמחקגם ההפלא"ה כמדומני אינו מזכיר בשום מקום את השל"ה כזקנו.
כמובן אין מזה ראיה חותכת, באתי רק להוסיף נקודה למחשבה.
ההשערה שהג"ר יהושע ארוך היה בן הג"ר יעקב בן זקוניו של השל"ה הק', אינו עומד ב"מבחן השנים".
השבמחקהנה
• המהר"ם טיקטין נפטר בר"ח סיון שנת תק"ג (שמן הטוב אות קנג), בהיותו בן מאה ושבע (תולדות משפחת הורוויץ עמוד 78).
• אביו ההויכער רבי ר' שמעלקא נולד כעשרים שנה לניו בערך בשנת שע"ו.
• אביו הג"ר יהושע ארוך נולד בערך בשנת שנ"ו.
• -האמור להיות - אביו הג"ר יעקב מקראקא נולד בערך באותו תקופה בשנת שנ"ו, שהרי בשנת שס"ו עדיין היה נער, עי' בס' תולדות משפחת הורוויץ עמוד 31.
כמובן שאפשר לדחוק, אבל בשביל מה?
להגאון בעל כור הבחינה אח הוא הג"ר ישראל יונה לאנדא אשר בתו מרת חנה נישאת להג"ר מרדכי זאב אשכנזי, אבי הנגיד ר' משה יעקב אשכנזי חותן הר"ר דוד טעבל שווערדשארף, וזה האחרון היה אבי הר"ר משה יעקב בעל ה"גזע תרשישים", ובעל ה"דעה לנבונים", וחותן הג"ר צבי יחזקאל מיכלזאהן אבד"ק פלונסק, והנה דברי הרב שווערדשארף כבר הובאו למעלה, והנה הוא מתעלם מדברי דו"ז הנ"ל, וגם גיסו הרב מיכלזאהן, אשר כותב תולדות לרבים, לא מצאנו שיזכיר במקום כלשהו שהג"ר איציקל האמבורגער התיחס להשל"ה הק'.
יתכן שהתיבות "נכד השל"ה", עולה למעלה אל זוגתו מרת דינא עלקא, או אולי היתה אשת הג"ר מרדכי צבי מהארחוב נכדת השל"ה.
עי בשורה האחרונה שבכאן:
השבמחקhttp://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35548&st=&pgnum=22
מבלי שיש לי ראיה חותכת לכאן או לכאן, ברצוני רק להעיר -
השבמחק1. מיכלזון ושררודשרף היו שניהם מחברים מומחים, אני אישית אוהב לעבור על כתבי היחוס שלהם, כי בד"כ מזכירים מקורות. כמקור ראשוני, אני מסתמך עליהם רק כאשר מדובר במשפחתם הישירה והקרובה. בכל היתר - יש לפנות למקורותיהם.
2. אני משער שלא היה נוח להסתמך על כור הבחינה, לא על השער ולא על ההקדמה, בגלל הניסוחים המערבים יחוס אבות מדוייק עם מסורות. דווקא בגלל הניסוח המעורפל לעיתים, שנכתב "מדם ליבו" של המחבר שהיה חולה אנוש, אישית אני רואה בו מקור ראשוני מועדף.
3. לא אתפלא, אגב הדיון הקודם שניהלנו, שהייחוס דרך פנחס גיס הרמ"א נשען על אותה אמרה של ראז"מ במעלות היוחסין. כותבי היוחסין בדורם של רי"ל מסרוצק ואילך התיחסו לדברי ראז"מ ב"חרדת קודש". אבל, להבדיל מראז"מ, הבאים אחריו כבר לא כתבו לעיתים מתי הם משערים ומתי יודעים, והעדיפו את שלמות הצורה (דהיינו, כתב יחוס מלא ככל האפשר) על דיוק התוכן.
עוד יש לציין, שהרב מיכלזאהן פורט את צאצאי הג"ר שמואל למשפחת פרץ במגילת יוחסין מטה לוי שבראש ספר עין הבדולח להג"ר ישראל יונה לנדא, אבי הגאון בעל כור הבחינה, וגם אבי אביו של אשת בעל כור הבחינה. וז"ל: בניו המה. א) אשת הגאון המחבר (ה"ה הג"ר ישראל יונה). ב) אשת הג"מ יצחק אבד"ק וולאדווי. ג) הנגיד המופלג המפורסם מ' יונה יהושע פרץ מלוברטוב שהי' חתן הג"מ מרדכי צבי הלוי איש הורוויץ אבד"ק הורחוב בן הג"מ יצחק הלוי אבד"ק אה"ו. וכו'.
השבמחקאין שום תזכרות בכל המגילת יוחסין אודות השל"ה הק'...
רק למען הדיוק.
השבמחקמדבריך יונ"ה, משתמע שהרב מיכלזאהן פרט את יחוסו של ר' יצחק הלוי אב"ד אה"ו, ורק את השל"ה לא הזכיר. כי כתבת וכו', אחרי שמו.
אך למעשה, לא הזכיר אף לא את שם אביו ר' יוקל.
אני מבין את בנימין וכיהודה ועוד לקרא אני מאשר אותם
השבמחקבמאמר נכתב:
השבמחקגירסתו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ
אולם, ידוע לנו, כי רבי נפתלי מראפשיץ עצמו, סבר אחרת, הוא חשב את עצמו כצאצא של השל"ה, דהיינו, שרבי יהושע הארוך, היה מצאצאי השל"ה.
* *
מאין לך, שבזה שהרה"ק מראפשיץ אמר שהוא צאצא להשל"הק', שהוא דוקא דרך זקינו מצד אמו הג"ר יהושע ארוך, אולי -וכנראה- היה נכד השל"ה מצד אביו....
ברור שהוא אחז שהוא מצאצאי השל"ה, מכמה סיפורים.
השבמחקויש את דברי הרב מבראטשוב.
ראשית דברי הרב מבאשטשוב, אינו אלא ספק נכד השל"ה, שהרי פעם אמר לו שהוא נכד רבי יעקב בן השל"ה.
השבמחקשנית לעת עתה דברי הרב מבארשטשוב אין להם מקור בשום מקום. לכן לדעתי יש להתיחס כאילו לא נאמר כלל, יתכן שהרב מדרזעדען שמעו ממאן דהו שלא דק, ולא ידענא איזה פרט נשתבש ליה.
תיקון טעות "שהרי פעם אמר לו שהוא נכד רבי יעקב א ח י השל"ה"
השבמחקאני מכבר שיערתי שמא ר' נפתלי היה נכד מצד אביו,
השבמחקאבל בצירוף דברי הרב מבארטשוב, עם דברי בעל כור הבחינה. יש כבר יותר מדי תירוצים לתרץ, ועדיף להגיד פשוט.
לא צריכים לתרץ כלום.
השבמחקדברי הכור בחינה, מסתלקת מעצמו , אשר אף אחד מבני משפחתו לא ידע מדבר זה.
ודברי הרב מבארטשוב מסתלקת מעצמו, הן שהוא רק "ספק", והן שאין לה מקור.
בני משפחתו המוזכרים של הכור לבחינה אינם קשורים ליחוס. היחוס נמשך דרך חותנו, יונה יהושע פרץ, מצד חמיו של האחרון.
השבמחקלפיכך אין הכרח שצאצאי מעון הברכות (אביו של הכור לבחינה) ידעו על היחוס, לא כל שכן צאצאי משפחת פרץ בכלל , דוגמת רי"ל מסרוצק.
טיעון אחר שהועלה מעניין, האם אכן הזכיר ההפלאה את השל"ה בלי לקרוא לו זקני ? ואם כן, כיצד נהג ההפלאה כאשר הזכיר את אבותיו המוכרים ?
ענין דוחק השנים, שלא התעמקתי בו, מעניין. נדמה לי שגם רוטנר, שהקים לתחיה את גרסת השל"ה ככתוב במאמר, התקשה בזה. צריך לזכור שיש גם כל מיני ספקות בנוגע לזמנים של יהושע הארוך וצאצאיו.
לגבי הרב מברשטשוב, דווקא העובדה שהוחלפה שם דעה, פעם בן ופעם אחי השל"ה, מראה שניסו לדייק, ומכל מקום שבכל המקרים נזכר השל"ה.
עוד נקודה חשובה.
השבמחקהשם ישעיה אינו מופיע כלל - למיטב ידיעתי - בבני משפחה זו!
ואילו בנכדי השל"ה, הוא מופיע שוב ושוב.
עוד מקורות -
השבמחקראו מעלות היוחסין בהוצאת תשס"ב, עם צוואת רבי ישראל אריה מרגליות מפרמישלאן. בצוואה כותב על איציקל מאה"ו שיחוסו נמשך לשל"ה.
כנ"ל היה מיוחס גם ראי"ה רובין מיאסלו, לאיציקל מאה"ו ולשל"ה.
שאלה - האם יש בעצם הוכחה ש"שמלקא הלוי" הנזכר בשער ההפלאה הוא שמואל שמלקא מטרנוב בן יהושע הארוך הנזכר אצל פרילס ?
רק אסביר את פסקתו הסתומה של ירון, אודות ראי"ה רובין מיאסלו.
השבמחקבעת מינויו של ר' אברהם יהושע העשל רובין כאב"ד בצפת, נתפרסמו כתבות בעיתונות, בהם נכתב כי הוא נכד לר' איציקל מאה"ו, ומצאצאי השל"ה. זה היה בשנת תר"ן.
ירמיהו,
השבמחקלר' מאיר הורוביץ מטיקטין, היה בן בשם ר' ישעיהו, חתן ר' חיים לנדא אב"ד פודקאמין.
[לפי המאמר הבא, צריך להעמיד, שהוא מהאשה השניה].
ועוד שאלה אשאל אותך, האם במשפחת החוזה, נפוץ השם ישעיה?
ידועים לך דורותיו של החוזה למעלה ולמטה כדי לדון?
השבמחקובכלל, לגביו בטוח שהיה מצאצאי השל"ה?
יש מכותבי תולדותיו שכותבים שהיה מצאצאי אח השל"ה, אבל באמת היה צאצא של השל"ה.
השבמחקראה בתחילת ספר אזור אליהו, ורשא תרמה.
העירה לי גברת מרים נוי, כי בהקדמת ספר 'חידושי הפלאה', שנדפס כבר בשנת תרנ"ה, כתב המוציא לאור, את סדר יחוסו, ועל פי דבריו שם, ר' יהושע הארוך, היה בנו של ר' פנחס הורוביץ, גיסו של הרמ"א ואחיו של השל"ה.
השבמחקאומנם, עשר שנים מאוחר יותר בשנת תרס"ה, בספר דעת לנבונים, כותב שווערדשערף, כי אחיו של השל"ה, לא היה גיסו של הרמ"א, אלא אחר.
לפי הידוע, גיסו של הרמ"א, היה בן דוד שני של השל"ה.
מקור נוסף, המייחס את המשפחה לשל"ה, מופיע בראש ספר אלון בכות, דרוהוביטש תרמח, שם נכתב על רבי משולם יששכר הורוביץ, נינו של רבי איציקל המבורגר, כי הוא צאצא לשל"ה.
השבמחקמי זה יהושע אריה בן יחזקאל שרגא בן יהושע אריה שהיה גר באוגריה חתנו היה פאקטא
השבמחק