רבבות יהודים נתקרבו לשמירת תורה ומצוות, על ידי רבי שלמה קרליבך, במישרין בעקיפין. שירתו שיצאה מתוך מעמקי הלב, חדרה וחודרת לבבות רבים, אף לבבות מאבן, אשר בשום צורה אחרת לא היו נפתחים, שירתו של רבי שלמה המיסה. רבבות יהודים חייבים לרבי שלמה את עולמם הרוחני, והזכויות שנזקפות לזכותו בשמים, ודאי רבות הן.
במאמר שלפנינו, נסקור את שורשיו העמוקים של אילן רב פארות זה, ונתוודע למשפחתו הענפה של רבי שלמה, משפחת רבנים ותלמידי חכמים ששמרו על יהדותם בעוז, גם בימי ההשכלה והרפורמה בגרמניה.
רבי שלמה נולד בברלין בשנת תרפ"ה, עם אחיו התאום אליהו חיים. לאחר עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה, לבאדן, אוסטריה, ומשגם שם החלה הקרקע לבעור, נסעו בשנת תרצ"ט לניו יורק. רבי שלמה למד בישיבת תורה ודעת, ובישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ובאותם הימים נחשב לאחד מגדולי התלמידים של הגאון רבי אהרן קוטלר. זמן קצר אחר כך, התקרב עם אחיו לחסידות חבד, אך לימים נותק הקשר. בשנות התש"כ הקים בסן פרנציסקו "בית אהבה ותפילה", לקרב צעירים מחפשי דרך לעבודת ה'.
באותם הימים החל רבי שלמה לנצל את כשרונו הגדול שטבע בו הקדוש ברוך הוא, כשרון ההלחנה והשירה מתוככי הלב, והחל להופיע בפני צעירים בכל רחבי אמריקה, ולקרבם לתורה ולמצוות באמצעות שירתו הסוחפת. אפשר אף לראות בו דמות טראגית, רבי שלמה הקריב מעולמו הרוחני, למען קירוב יהודים לתורה ולמצוות. ואחרי מות קדושים אמור.
רבי שלמה נפטר בט"ז חשון תשנ"ה, בהתקף לב במהלך טיסה, מסע הלוויתו יצא מאמריקה לארץ ישראל, והוא נטמן בהר המנוחות, מקום מנוחתו הפך למוקד עליה לרגל לחסידיו. היום מלאו שש עשרה שנים לפטירתו.
ונסיים בציטוט מדבריו, "כשהתמניתי לרב, הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת, ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה, ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת הייתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית, ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שירי, הם נותנים כח כמו גלולת ויטמין יהודית".
שושלת היחוס בקצרה
רבי שלמה קרליבך נולד בגרמניה, לאביו רבי נפתלי קרליבך שכיהן כרב בברלין בין השנים תרע"ז-תרצ"ב ובבאדן בין השנים תרצ"ב-צ"ח, ובסוף ימיו בניו יורק. בן הגאון רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק שבגרמניה, משנת תר"ל כיובל שנים, עד לפטירתו בשנת תרע"ט. בן רבי יוסף צבי קרליבך. בן רבי עמנואל מנחם מנדל קרליבך מהילדסהיים. בן רבי יוסף קרליבך המכונה יוסף הירש. בן רבי צבי קרליבך.
אביו, רבי נפתלי קרליבך, נשא לאשה את מרת פסיה (פאולה) בת הגאון רבי אשר מיכאל כהן אב"ד באזעל, נפטר תרפ"ו. מתלמידיו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר. הרב מבאזל היה מן הדוחפים והממריצים בעת הקמת אגודת ישראל. [ואין להחליפו ברבי משה מיכאל כהן אב"ד פולדא]. קודם לכן, היה פעיל במסגרת הקונגרס הציוני הראשון, ואליו כתב הרצל את מכתבו בו הצהיר, כי ההסתדרות הציונית לא תעשה לעולם איזה דבר שהוא נגד דתי ישראל ותורתו. במפתח לספר שו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר, כתבו על ר' מיכאל שחיבר ספר 'מנחת אשר', לא הצלחתי למוצאו. ואולי הוא ספר דרשותיו שנדפסו בשנת תרפ"ח בגרמנית, ובשנת תשל"ב תורגמו לאנגלית.
זקינו, רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, נשא לאשה את מרת אסתר בתו הבכורה של רבי אלכסנדר זוסמן אדלר אב"ד מייזלינג (מויסלינג) פרבר הסמוך לליבעק, מצאצאיו של גאון ישראל רבינו דוד הלוי סג"ל בעל הטורי זהב - הט"ז. תשובות בהלכה לרבי אלכסנדר נדפסו בספרות השו"ת של רבני גרמניה בזמן ההוא, בשו"ת 'בנין ציון' לרבי יעקב עטלינגער (אטלינגר) ובשו"יד הלוי להרב מוירצבורג, ר' יצחק דב הלוי במברגר. רבי אלכסנדר זוסמן אדלר נפטר בשנת תרכ"ט. בתו מרת אסתר, כתבה שירי חג ומועד בהיותה בן 15, ונתפרסמו על ידי רבי שמשון רפאל הירש בכתב העת ישורון, בשנת תרכ"ח.
רבי עמנואל מנדל קרליבך חתן אצל משפחת שטרן.
אבי זקינו, רבי יוסף צבי קרליבך, היה חתן ר' הערץ מארקס (וזוגתו מרת פראטל) בן ר' מרדכי מהילדסהיים (וזוגתו מרת בלה).
רבי יוסף קרליבך נשא לאשה את מרת שושנה.
רבי אלכסנדר אדלר, היה חתנו של הרב הקודם שהיה במייזלינג, הוא רבי אפרים פישל יואל, ואף הוא היה חתנו של הרב שכיהן שם לפניו, וכך דור אחר דור, עברה הרבנות מחותן לחתן. וכולם קבורים הם עד היום בבית הקברות הישן במייזלינג פרבר ליבעק.
תולדותיהם למשפחותם לבית אבותם
אביו של רבי שלמה, היה רבי נפתלי קרליבך, הוא נולד בשנת תרמ"ט בעיר ליבעק שבגרמניה, בשנת תרע"ז נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרת פסיה (פאולה) בת רבי מיכאל קאהן אב"ד באזל, מיד לאחר נישואיו נתמנה לכהן כמחנך בגימנסיה היהודית בלייפציג, ואחר כך נקרא לכהן כרב בבית כנסת בברלין, שם נודע ביתו כבית ועד לחכמים, וכל גדולי תורה ורבנים שהיו מזדמנים לברלין, היו מתארחים בביתו, שם אף נולדו לו ילדיו, בשנת תרצ"ב, עבר לכהן בבאדן שבאוסטריה, ובשנת תרצ"ח, קודם שהשתלטו הנאצים על אוסטריה, נמלט דרך ליטא לאמריקה, וקבע מושבו בניו יורק, עם משפחתו, וכך ניצלו מאימי המלחמה. רבי נפתלי נפטר בניו יורק במוצאי שבת פרשת וישב, אור לכ"א כסלו תשכ"ז, אחרי שנים רבות בהם עמד בראשות "קהלת יעקב", רעייתו מרת פאולה, נולדה בשנת תרנ"ו, ונפטרה בניו יורק בשנת תש"ם.
צאצאיהם: מרת שולמית אשת רבי שמחה זיסל ליוואויץ, בנו של המשגיח הגאון הצדיק רבי ירוחם ליוואויץ ממיר. והאחים התאומים, רבי אליהו חיים ורבי שלמה בו אנו עוסקים. רבי אליהו חיים קרליבך מחסידי חב"ד הוא נשא לאשה את בתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, רב בלוקניע פאריז וברוקלין. הוא היה בן אחר בן לאדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאויטש, ומצד אמו היה מצאצאי הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי אליהו חיים עסק רבות בההדרת ספרי חסידות, ומחקרים בקורות ימי החסידות, הוא הקים את מכון 'זכר נפתלי' (על שם אביו) שהדפיס למעלה מארבעים ספרים. הוא גם מילא את מקום אביו ברבנות בית הכנסת בניו יורק. באדר תש"ן לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו בהר המנוחות.
אביו של רבי נפתלי, היה רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, הוא היה מילדותו בעל כשרון נעלה, ולמד בשקידה רבה בישיבות הגדולות שהיו בגרמניה בזמנו, ויצק מים על ידי גדולי ישראל. הוא השתלם גם בלימודים כלליים והיה לו תואר דוקטור לפילוסופיה. בשנת תר"ל, נקרא למלא את מקום חותנו שנפטר, כרב הגיטו במייזלינג [מויסלינגען] - פרבר מחוץ ל'עיר החופשית' - ליבעק. וביום ט' תמוז עלה לכהן כרב העיר ליבעק, כאשר הותר ליהודים לגור בתחומי העיר. בשנת תר"ע הדפיסו בניו וחתניו קובץ ליובלו לרגל מלאות לו ארבעים שנה ברבנות העיר, ובו נדפסו מאמרים רבים ממשפחתו ומרעיו הרבנים, הקובץ 'לשלמה', נדפס בברלין תר"ע. רבי שלמה עצמו גם חיבר ספרים, ספרו 'בית יוסף צבי', על מסכתות הש"ס, נדפס בברלין בשלשה חלקים, בשנים תר"ע-תרע"ו. נפטר אדר תרע"ט.
אודות צאצאיו שלרבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, ופרטים נוספים, נמשיך ונפרט במאמר הבא אי"ה.
רבי אלי חיים קרליבך אומנם החל דרכו בחב"ד אך היה חסיד באבוב.
השבמחקתודה על ההערה.
מחקהוא היה מלאה חום ואהבה. היה מתאים לו הרבה יותר להיקרא חמליבך!
השבמחקבנימין מפתח תקוה.
השבמחקאני עוסק בשחזור ארון הקודש ובימת התפלה בבית הכנסת בליבק. אודה לך מאוד אם תוכל למצוא בארכיון המשפחתי תמונת מתוך בית הכנסת.
0524489213 - מוטי נמדר