במאמר הקודם: ממצבתו של ר' דניאל אביגדור הכהן בקובנא, למדנו על יחוסו ויחוס משפחתו, כולל בן דודו ר' צדוק הכהן מלובלין עד למשפחת השאגת אריה. אולם מי היה ר' דניאל אביגדור, על כך במאמר שלפנינו.
על המצבה של ר' דניאל אביגדור בקובנא, האריכו בשבחיו, וכך כתבו אודותיו: "אשר עמל ויגע הרבה בתורה, והי' כאחד הגדולים .. לא רצה להנות מעולם מכתרה של תורה .. עם ד', ועליו נאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ...".
עוד נכתב במצבה שהוא היה מן העיר קולנה. קולנה, היתה עיירה סמוכה ללומזא, איזור שעל הגבול [הפיזי והמנטלי] שבין פולין לליטא. ואולם מדוע נקבר בקובנא?
הסופר המפורסם ר' משה צינוביץ, מנציח יהדות ליטא, נותן לנו תשובה. בספר היזכור של יעדוובנא, הוא מספר כי ר' דניאל אביגדור, אכן היה תושב קולנה, היה שם נכבד ומופלג, אולם עסקיו היו בקובנא, הוא שימש שם כפקיד בבית מסחר גדול. והיה פוקד את ביתו בקולנה רק חודשיים בשנה, חדשי ניסן ותשרי.
ר' דניאל אביגדור עסק גם בהדפסת ספרים, בעיתון 'המגיד', מיום 6 בפברואר תרכ"א (1861) הופיעה מודעה ממנו על הדפסת ספרי משניות קטנים עם ביאור קב ונקי, ועוד שני ספרי מוסר מהראשונים, ספר אור ה' לר' חסדאי קרישקאש, וספר אמונת חכמים, "ואתה קורא נעים כבדני, הלא כתבתי לך שלישים במעצות, ודעת להודיעך קשט אמרי אמת. דניאל א' הכהן ראבינאוויטץ".
בפרענומעראנטין של ספרים, ברשימות מקולנא, מופיע ר' דניאל אביגדור מיד לאחר הרב, בתואר זהה, ה"ר, בניגוד לשאר התורמים המופיעים בתואר פשוט יותר. דבר המלמד על מעמדו בקהילה.
ומיהם צאצאיו של ר' דניאל אביגדור?
שם בספר, מזכיר שנים מחתניו. בתו האחת מרת בלומה, נישאה בשנת תרמ"ה לערך, לרבי אביגדור ביאליסטוצקי, שלימים היה אב"ד ידוובנה. ר' אביגדור, היה בן עירו של דניאל אביגדור, אף הוא נולד בקרינקי, לאביו ר' בצלאל אלקנה, מחסידי סלונים שבעיר, ולאמו מרת יוכבד אחותו של הגאון ר' אברהם עזרא הכהן אב"ד אמדור, [קודם היה רב באיסטרין, חיבר ספר החרש והמסגר, כת"י].
ר' אביגדור שימש כראש ישיבה בקולנא, ומשנת תרמ"ט כיהן גם כדיין שם, ומתלמידיו נמנו רבים.
בת נוספת לר' דניאל אביגדור, היתה מרת דינה נולדה בשנת תר"ם לערך, והיתה אשת רבי אברהם מקובצקי, בנו של ר' שמואל מקובצקי שהיה רב ביאנישוק, עד שויתר על הרבנות וישב באהלה של תורה, ונתפרנס מחנות שניהלה רעייתו. ר' אברהם, תלמיד ישיבת וולוזין, וחבירו של ר' שלמה פוליאצ'יק - העילוי ממייצ'יט. למד גם בכולל קובנא, ובקיבוץ התלמודי המפורסם של הגאון ר' חיים עוזר גרודזינסקי בוילנא. לימים, שימש ר' אברהם ברבנות במספר ערים, בתחילה היה רב בגלובוקי פלך וילנא, ואחר כך בערים נובי-ויטבסק, יקטרינוסלב, קריבורוג וברדיאנסק. בימי המלחמה העולמית הראשונה, שימש כרב בחרקוב על מקומו של הגאון רבי אליהו אהרן מילייקובסקי שעלה לארץ ישראל. בימי המלחמה העולמית השניה, נפטרה הרבנית דינה בגלות סמרקנד, [על מצבתה נכתב: "פ"נ אשה גדולה בת גדולים ושמה דינה, בת הרב דניאל אביגדור בהגאון ר' יוסף ז"ל ורביעי בקודש להגאון ר' אשר אבי בעל שאגת אריה, נפטר י"א מרחשון שנת תש"ג לפ"ק תנצב"ה"], ואז עקר ר' אברהם לסמרקאנד, משם חזר לחרקוב, וישב בה עד לפטירתו בשנת תשט"ז. מצאצאיו עלו לארץ ישראל. בנו האחד ר' אשר אריה מקובצקי היה חתן ר' אליעזר הכהן שפירא רב בשדה לבן.
מעיתוני התקופה נודע לנו, גם על בנים לר' דניאל אביגדור הכהן, בנו האחד הוא ר' יוסף הכהן רבינוביץ. מכתביו נדפסו בעיתוני התקופה, כך למשל בהלבנון תרמ"א נומער 18, נדפס מכתבו מקאלנא מעש"ק פ' וישלח תרמ"א, וכך הוא כותב: "שבוע זה באתי פה עיר מולדתי לראות את שלום הורי היקרים ומצאתי פה דבר חדש שלא היה מיום קאלנא עומדת, והוא בית גדול ... לאורחים עניים ... על ידי חברת הכנסת אורחים .... יוסף ב"ר דניאל אביגדור ראבינאוויץ".
בשנים שלאחר מכן, נסע ר' יוסף, כמו רבים מבני ישראל, אל הארץ החדשה, אל יבשת אמריקה. עם כל צאצאיו.
בן נוסף הוא ר' אשר ראבינאוויץ, שגם ממנו נתפרסמו ידיעות בעיתון הצפירה.
בעיתון המגיד מיום כ"ב אלול תרל"ב, הוספה להמגיד נומ' 38, מופיע ידיעה מעציבה מביאליסטוק: "מקרה נורא קרה פה ביום ו' עש"ק כ"ח תמוז, כי שני בחורי חמד נצלו במצולה וטבעו במים ... הילדים האלה היו בני שם, מיקירי משפחות רמות ונשאות ונכדי גאונים וגדולי ארץ, והאחד הוא כבן י"ד שנה, בן איש נודע ויקר שמו מ' שמעון היילפערן, חתן הה"ג ר' משה בן הגאון הגדול מ' יהודא בכרך ז"ל אבד"ק סיניי בעל נמוקי הגרי"ב ...ואביו הישר באדם הזה, בראותו פרי החדר כי רב הוא ותכסוף נפשו לעשות טובה גם עם בן אחותו מזאבלודאווע (אשר גם הוא הי' כבן י"ד שנה ולו לב רחב בלימודים והוא נצר מגזע ישרים נכד הגאון מ' יוסף אב"ד ד"ק קרינאק בעהמ"ח ס' כפות זהב) ולספחהו גם אותו החדרה ויקחה אל ביתו לאר לחברה עם בנו ... ביום הששי והשמש נטה לערוב ואותות ש"ק קרבו לבוא .. וברדתם אך לטבול בקצה הנחל אשר על יד ביתם והמה ירדו תהומות אל פי פחת, וכן צללו ועקבותם לא נודעו".
מסופר כאן, על נכד של ר' יוסף הכהן שטבע בביאליסטוק, ומכיוון שלא ידוע לנו על בן נוסף לר' יוסף הכהן אב"ד קרינקי, וממילא סביר כי הנער הנפטר בטביעה, הוא בנו של ר' דניאל אביגדור, וממילא נודעה לנו משפחת רעייתו, הלא היא אחות ר' שמעון הלפרין, שהיה חתן בנו של הגאון רבי יהודה בכרך. אך זאת כמובן, רק השערה, ולא קביעה.
על המצבה של ר' דניאל אביגדור בקובנא, האריכו בשבחיו, וכך כתבו אודותיו: "אשר עמל ויגע הרבה בתורה, והי' כאחד הגדולים .. לא רצה להנות מעולם מכתרה של תורה .. עם ד', ועליו נאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ...".
עוד נכתב במצבה שהוא היה מן העיר קולנה. קולנה, היתה עיירה סמוכה ללומזא, איזור שעל הגבול [הפיזי והמנטלי] שבין פולין לליטא. ואולם מדוע נקבר בקובנא?
הסופר המפורסם ר' משה צינוביץ, מנציח יהדות ליטא, נותן לנו תשובה. בספר היזכור של יעדוובנא, הוא מספר כי ר' דניאל אביגדור, אכן היה תושב קולנה, היה שם נכבד ומופלג, אולם עסקיו היו בקובנא, הוא שימש שם כפקיד בבית מסחר גדול. והיה פוקד את ביתו בקולנה רק חודשיים בשנה, חדשי ניסן ותשרי.
ר' דניאל אביגדור עסק גם בהדפסת ספרים, בעיתון 'המגיד', מיום 6 בפברואר תרכ"א (1861) הופיעה מודעה ממנו על הדפסת ספרי משניות קטנים עם ביאור קב ונקי, ועוד שני ספרי מוסר מהראשונים, ספר אור ה' לר' חסדאי קרישקאש, וספר אמונת חכמים, "ואתה קורא נעים כבדני, הלא כתבתי לך שלישים במעצות, ודעת להודיעך קשט אמרי אמת. דניאל א' הכהן ראבינאוויטץ".
בפרענומעראנטין של ספרים, ברשימות מקולנא, מופיע ר' דניאל אביגדור מיד לאחר הרב, בתואר זהה, ה"ר, בניגוד לשאר התורמים המופיעים בתואר פשוט יותר. דבר המלמד על מעמדו בקהילה.
ומיהם צאצאיו של ר' דניאל אביגדור?
שם בספר, מזכיר שנים מחתניו. בתו האחת מרת בלומה, נישאה בשנת תרמ"ה לערך, לרבי אביגדור ביאליסטוצקי, שלימים היה אב"ד ידוובנה. ר' אביגדור, היה בן עירו של דניאל אביגדור, אף הוא נולד בקרינקי, לאביו ר' בצלאל אלקנה, מחסידי סלונים שבעיר, ולאמו מרת יוכבד אחותו של הגאון ר' אברהם עזרא הכהן אב"ד אמדור, [קודם היה רב באיסטרין, חיבר ספר החרש והמסגר, כת"י].
ר' אביגדור שימש כראש ישיבה בקולנא, ומשנת תרמ"ט כיהן גם כדיין שם, ומתלמידיו נמנו רבים.
בת נוספת לר' דניאל אביגדור, היתה מרת דינה נולדה בשנת תר"ם לערך, והיתה אשת רבי אברהם מקובצקי, בנו של ר' שמואל מקובצקי שהיה רב ביאנישוק, עד שויתר על הרבנות וישב באהלה של תורה, ונתפרנס מחנות שניהלה רעייתו. ר' אברהם, תלמיד ישיבת וולוזין, וחבירו של ר' שלמה פוליאצ'יק - העילוי ממייצ'יט. למד גם בכולל קובנא, ובקיבוץ התלמודי המפורסם של הגאון ר' חיים עוזר גרודזינסקי בוילנא. לימים, שימש ר' אברהם ברבנות במספר ערים, בתחילה היה רב בגלובוקי פלך וילנא, ואחר כך בערים נובי-ויטבסק, יקטרינוסלב, קריבורוג וברדיאנסק. בימי המלחמה העולמית הראשונה, שימש כרב בחרקוב על מקומו של הגאון רבי אליהו אהרן מילייקובסקי שעלה לארץ ישראל. בימי המלחמה העולמית השניה, נפטרה הרבנית דינה בגלות סמרקנד, [על מצבתה נכתב: "פ"נ אשה גדולה בת גדולים ושמה דינה, בת הרב דניאל אביגדור בהגאון ר' יוסף ז"ל ורביעי בקודש להגאון ר' אשר אבי בעל שאגת אריה, נפטר י"א מרחשון שנת תש"ג לפ"ק תנצב"ה"], ואז עקר ר' אברהם לסמרקאנד, משם חזר לחרקוב, וישב בה עד לפטירתו בשנת תשט"ז. מצאצאיו עלו לארץ ישראל. בנו האחד ר' אשר אריה מקובצקי היה חתן ר' אליעזר הכהן שפירא רב בשדה לבן.
מעיתוני התקופה נודע לנו, גם על בנים לר' דניאל אביגדור הכהן, בנו האחד הוא ר' יוסף הכהן רבינוביץ. מכתביו נדפסו בעיתוני התקופה, כך למשל בהלבנון תרמ"א נומער 18, נדפס מכתבו מקאלנא מעש"ק פ' וישלח תרמ"א, וכך הוא כותב: "שבוע זה באתי פה עיר מולדתי לראות את שלום הורי היקרים ומצאתי פה דבר חדש שלא היה מיום קאלנא עומדת, והוא בית גדול ... לאורחים עניים ... על ידי חברת הכנסת אורחים .... יוסף ב"ר דניאל אביגדור ראבינאוויץ".
בשנים שלאחר מכן, נסע ר' יוסף, כמו רבים מבני ישראל, אל הארץ החדשה, אל יבשת אמריקה. עם כל צאצאיו.
בן נוסף הוא ר' אשר ראבינאוויץ, שגם ממנו נתפרסמו ידיעות בעיתון הצפירה.
* * *
בעיתון המגיד מיום כ"ב אלול תרל"ב, הוספה להמגיד נומ' 38, מופיע ידיעה מעציבה מביאליסטוק: "מקרה נורא קרה פה ביום ו' עש"ק כ"ח תמוז, כי שני בחורי חמד נצלו במצולה וטבעו במים ... הילדים האלה היו בני שם, מיקירי משפחות רמות ונשאות ונכדי גאונים וגדולי ארץ, והאחד הוא כבן י"ד שנה, בן איש נודע ויקר שמו מ' שמעון היילפערן, חתן הה"ג ר' משה בן הגאון הגדול מ' יהודא בכרך ז"ל אבד"ק סיניי בעל נמוקי הגרי"ב ...ואביו הישר באדם הזה, בראותו פרי החדר כי רב הוא ותכסוף נפשו לעשות טובה גם עם בן אחותו מזאבלודאווע (אשר גם הוא הי' כבן י"ד שנה ולו לב רחב בלימודים והוא נצר מגזע ישרים נכד הגאון מ' יוסף אב"ד ד"ק קרינאק בעהמ"ח ס' כפות זהב) ולספחהו גם אותו החדרה ויקחה אל ביתו לאר לחברה עם בנו ... ביום הששי והשמש נטה לערוב ואותות ש"ק קרבו לבוא .. וברדתם אך לטבול בקצה הנחל אשר על יד ביתם והמה ירדו תהומות אל פי פחת, וכן צללו ועקבותם לא נודעו".
מסופר כאן, על נכד של ר' יוסף הכהן שטבע בביאליסטוק, ומכיוון שלא ידוע לנו על בן נוסף לר' יוסף הכהן אב"ד קרינקי, וממילא סביר כי הנער הנפטר בטביעה, הוא בנו של ר' דניאל אביגדור, וממילא נודעה לנו משפחת רעייתו, הלא היא אחות ר' שמעון הלפרין, שהיה חתן בנו של הגאון רבי יהודה בכרך. אך זאת כמובן, רק השערה, ולא קביעה.
בן נוסף לר' אברהם היה ר' יצחק שמחה מקובצקי היה חתנו של ר' אריה לייב קפלן הי"ד רב בכמה עיירות באוקראינה, וכיהן ראש ישיבה במירון.
השבמחקבנו היה ר' אריה לייב מקובצקי, מח"ס לב הארי וחתנו של ר' מנחם זאב שטרן אב"ד גבעת שאול.
תודה על הפרטים המעניינים.
מחקלפי הידיעה היה שמעון הלפרין חתן ר' משה בכרך, בנו של ר' יהודה ולא של ר' יהודה בכרך עצמו.
השבמחקר' משה בכרך היה אביו של החכם ר' יעקב בכרך מחבר כמה ספרים.
תיקנתי.
מחקתודה.
ר' אביגדור בילוסטוצקי היה רב בידבבנה שנים רבות, ושם נספה יחד עם בני קהילתו בשנת תש"א. על כך ראה בספר ידבבנה ובספר "שכנים שכנים" שמתאר את שריפתם המזעזעת.
השבמחקאמת נכון.
מחקתודה על ההוספה.