בעקבות המאמר שכתבתי בשבוע שעבר, עם פטירתו של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים זצ"ל, פנו אלי אחדים מבני המשפחה, והוסיפו לי חומר רב לתולדות המשפחה, עד כדי שנצטבר אצלי חומר למאמר נוסף בצורה מסודרת. ובזה אבוא להודות לכל הקוראים השולחים אלי הערות, תיקונים והוספות.
ערכתי את המאמר מחדש, אבל השמטתי חלק ממה שכתבתי שבוע שעבר, ויש כאן מה שאין שם, ושם יש מה שאין כאן. ומזה ומזה, יתברר הכל.
ראש בני המשפחה, היה רבי אריה לייב זלזניק מברדיטשוב, הוא נולד שם בשנת תק"ע לערך, ונפטר בשנת תרל"ד לערך. בניו, אהרן דב, אברהם ושיינה אסתר.
בנו רבי אהרן דב בער, נולד בשנת תק"ץ לערך בברדיטשוב., נישא למרת מרים בתיה לבית טרוצקי, [אביה ר' סיני נפתלי טרוצקי היה מהעיר סלונים, ומשם עבר לז'יטומיר, רעייתו מרת שרה היתה מגזע בעל התוספות יום טוב], ונפטר בירושלים בשנת תרנ"ג. רעייתו עברה להתגורר בלונדון אצל בתה, ומשנפטרה בשנת תרע"א, הובא ארונה במסע מורכב בתנאי אותם הימים, לקבורה בהר הזתים.
בני רבי אהרן דב: יצחק זלזניק, נולד בשנת תרט"ז, נשאר בליטא, היה לו בן אחד, משה יעקב. ר' מנחם יעקב זלזניק להלן. מרת חנה זלדה נולדה בחברון בשנת תרכ"ו, ונפטרה בשנת תש"ב, היא היתה אשת רבי מנחם מנדל חייקין. והבן האחרון, רבי בנימין לייב דיכובסקי (שינה שמו בתהפוכות הדורות), נולד בשנת תרל"ד, נסע ללונדון שם נשא לאשה את מרת ברכה לאה בת רבי אברהם אבא ורנר אב"ד קהל מחזיקי הדת בלונדון, ורב בפינלנד. צאצאי שני האחרונים היו בלונדון.
בנו של רבי אהרן דב, היה רבי מנחם יעקב זלזניק, הוא נולד בשנת תרי"ח לערך. וכשהיה ילד קטן, עלתה משפחתו לארץ ישראל, וקבעו מושבם בירושלים. כאן, בירושלים, הוא נשא לאשה את מרת אלטה חיה רחל בת רבי אברהם רובינזון מבריסק, שכונה בירושלים ר' אברהם בריסקער. אודותיו נרחיב להלן. רבי מנחם יעקב נפטר י"ז שבט תר"ן.
בני רבי מנחם יעקב זלזניק, מרת פראדל, נולד בשנת תרל"ז לערך, אשת רבי יצחק פרנקנטל, מרת פיגה נחמה נולדה בשנת תר"מ לערך, אשת רבי עמנואל שולביץ בן הגאון רבי אליעזר שולביץ ראש ומייסד ישיבות לומזה. רבי מרדכי זלזניק, נולד בשנת תרמ"ג נשא את מרת רוזה לבית מאיירס, נפטר באוקלנד שבניו זילנד בשנת תשל"ג. ר' ראובן זלזניק, נולד בשנת תרמ"ה לערך, בימי מלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי הטורקים לדמשק, שם נפטר, אלמנתו מרת לאה עם שתי ילדיה היתה בניו יורק. רבי שלמה זלמן זלזניק להלן. רבי שמואל נתן זלזניק, רב בניו זילנד, נפטר שם בשנת תשי"ח. רבי מנחם יעקב זלזניק נולד כ"ד אייר תר"ן בירושלים, לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו, זוגתו מרת אלקה למשפחת עפשטיין.
בנו של רבי מנחם יעקב, היה רבי שלמה זלמן זלזניק, ראש ישיבת עץ חיים, הוא נולד בירושלים בשנת תרמ"ז לערך, בזיווג ראשון נשא את מרת שרה חאשה ילידת ירושלים, בת רבי יצחק חאגיז [נולד בויטבסק תרכ"ג נפטר בירושלים תרע"ז, בן ר' יחיאל מיכל בן ר' הלל] היא ילדה לו את מרת בתיה אשת רבי עזריאל ברומברג, ואת רבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים שנפטר בשבוע שעבר, ונפטרה בשנת תרע"ו.
בזיווג שני נשא רבי שלמה זלמן את מרת לאה לבית בארג בח' טבת תרע"ט בירושלים, היא היתה יתומה מאביה ר' אברהם יצחק משעדליץ שנפטר בירושלים ד' טבת תר"ע, ונתגדלה בבית רבי זרח אפרים עפשטיין שהיה חותן אחיו. מזיווגו זה נולדו לו, לרבי שלמה זלמן, מרת רבקה הענדל אשת רבי שמואל קיבלביץ נפטר בשנת תשס"ד. מרת אסתר ע"ה. רבי שמעון דב בער זלזניק שהיה ר"מ בישיבת שעלבים, חתן רבי אברהם וינברג מראשי חסידי סלונים בירושלים. רבי יצחק ראובן זלזניק, תלמיד מובהק לרבי איסר זלמן, ראש ישיבה בטלז סטון, נפטר בשנת תשס"ב. מרת מרים אשת רבי שלום גליק. ר' משה יוסף זלזניק ז"ל נפטר תשס"ה. רבי זרח אפרים זלזניק, תלמיד מובהק לרב מבריסק, נפטר בשנת תשס"ה. אשת ר' שמואל דוד כהן.
רבי אברהם רובינזון, הנזכר לעיל, חותן רבי מנחם יעקב זלזניק, שמו היה חיים אברהם ב"ר ראובן [נפטר כ"ב תשרי תרט"ז ב"ר יהודה לייב], מוצאו היה מבריסק, ועל כן נתכנה בירושלים אברהם בריסקער. מכיוון שחתנו רבי מנחם יעקב נפטר בגיל צעיר, הוא גידל וחינך את נכדיו בני בתו. הוא היה מעסקני הישוב, נמנה בין גבאי ת"ת וישיבת עץ חיים, והיה גם גבאי ביקור חולים. נפטר לפני תרס"ג.
אשת רבי אברהם, מרת איטא לאה, היתה בת רבי מרדכי שניצער מאושמינא, בעל ידי אומן למופת, הוא בנה את ארון הקודש בבית הכנסת החורבה, ב"ר שמואל. רבי מרדכי וזוגתו מרת פייגה נפטרו בירושלים במגיפת החולירע הגדולה שהיתה בחודש חשוון בשנת תרכ"ו. מרת פייגה, היתה בת רבי חיים חייקל יפה, שעלה לארץ ישראל בין ראשוני תלמידי הגר"א שעלו לארץ. וזוגתו מרת פסיה בת רבי יעקב משקלוב. רבי חיים חייקל, היה בין הגבאים של חברת עץ חיים, וחתום על מסמכים מירושלים משנת תרי"ב ותרט"ו. לרבי מרדכי שניצר, היו עוד כמה צאצאים, מתוכם שני בנים, רבי פייבל שניצר, ומשה אהרן שניצער, שנפטר בבחרותו בשנת תרכ"ב.
אשת רבי שמואל קיבלביץ ביתו של רבי שלמה זלמן זלזניק שרה רבקה ולא רבקה הנדל
השבמחקנכון, אם אתה מכיר את שורשי המשפחה הזו, אולי תוכל להגיד לי מה מקור השם קיבלביץ ומה פירושו?
מחקאני חושב שכמו שהשם מנדלביץ, נגזר מהשם מנדל - של מנדל.
מחקגם השם קיבלביץ, נגזר מהשם עקיבא - של עקיבא.
אההה אוף, בכל אופן תודה!
מחקבס"ד
השבמחקהגאון הרב שלמה זלמן זלזניק זצ"ל לאחר ששמע איך הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל לומד פרק בתנ"ך, אמר עליו שהוא קדוש עליון שלא מהעולם הזה ולא רק שאסור לדבר נגדו אלא גם אסור להרהר עליו!
יש לציין שהגרא"ז מלצר זצ"ל שהגרש"ז זלזניק עמד לצדו כראש ישיבה ב"עץ חיים" היה מגדולי המעריצים של הרב קוק ואמר אמר עליו שהוא היה "יחיד הדור בגאונות, יחיד הדור בצדקות, יחיד הדור בחסידות!"
כאשר נפטר הרב מנחם יעקב זלזניק בטרם עת בשנת 1890 החל גיסו הרב מנחם מנדל חייקין לתמוך במשפחת זלזניק ואף דאג לשידוכים ומימן נישואין ועוד. בעת ששהה הרב קוק בלונדון גר בביתו של מנחם מנדל חייקין בשנים 1916-1919. בנימין זלזניק ששמו השתנה לדייכובסקי, הובא על ידי גיסו מנחם מנדל חייקין ללונדון בשנת 1896 שם דאג להשיא אותו עם בתו של ידידו הרב אברהם וורנר חיימא ובנימין הפך למזכיר של בית הכנסת מחזיקי הדת בלונדון אותו דאג מנחם מנדל לשפץ עד היסוד (לפני כן היה זה בית תפילה נוצרי ולדאבון הלב הפך כיום למסגד פקיסטני). מנחם מנדל הציע לרב קוק לשרת כרב בית הכנסת הנ"ל מאחר והרב חיימא וורנר נפטר בשנת 1912. אגב נכד של הרב חיימא היה סגן הנציב העליון הבריטי. כאשר שבו מנחם מנדל והרב קוק לא"י העניק הרב קוק, עד מותו, את ההכשר ליינותיו של מנחם מנדל ואחר כך הסתפק מנחם מנדל במתן כשרות מטעם עצמו :-)
מחקהוספה לתגובתי הקודמת (התגובה הראשונה שמ-2 בינואר):
השבמחקבנו של הגרש"ז זלזניק זצ"ל ואחיו של הגרא"י זלזניק זצ"ל, הרב שמעון זלזניק זצ"ל סיפר: "אבא ז"ל היה אומר ש'גאון' הוא הרב קוק. ישנם בירושלים ראשי ישיבות גדולים ששיעוריהם טובים מאוד, אבל היקף גדול כזה בכל מקצועות התורה - זה יש רק אצל הרב קוק. והוא הוא הגאון האמיתי". (הדברים האלו והדברים מתגובתי הקודמת הם מ'שדה הראי"ה' של הרב משה צבי נריה זצ"ל, עמ' 125)
ב"ה
השבמחקאביא בהרחבה את פגישת הגרש"ז זלזניק עם הרב קוק:
סיפר הרב שלמה זלמן זלזניק זצ"ל, מראשי ישיבת 'עץ חיים' בירושלים:
"פעם אחת ביום שישי אחר הצהריים, הייתי מוכרח לגשת אל הראי"ה לסדר איזה ענין בקשר לישיבה. כשבאתי לביתו וניגשתי לדלת חדרו הקטן בו ישב, למד וכתב, לא דפקתי מייד אלא שמתי אוזן לשמוע אולי הרב לומד, ואין להפריעו. והנה עולה באוזני קול המיה נרגשת... הרב לומד פרקי תנ"ך בהטעמה מרובה, וחוזר עליו ביתר הטעמה. ופתאום קולו עולה והוא חוזר וקורא את הפסוק בהתרגשות גוברת, וכאילו נתגלו לו דברי הנביא בגילוי חדש. הוא עובר לפסוק נוסף, וחוזרים הדברים, והלימוד נמשך. גדלתי בירושלים בין גדולים ויראים, צדיקים וחסידים. ראיתים בלימודם ושמעתים בתפילתם. אבל מעולם לא שמעתי לימוד תנ"ך כזה. היה זה לא לימוד, אלא תפילה. ולא תפילה רגילה, אלא עבודה שבלב. כך מתפללים קדושי עליון בעת רצון, בשעת התעלות, בדחילו ורחימו. עמדתי נרגש וחיכיתי, וגם כאשר נגמר הלימוד, כשנדמה התפילה, עדיין נשארתי עומד רתוק למקומי עד אשר שבה נפשי למנוחתה, ורק אז העזתי לדפוק בדלת. כשנכנסתי היו עוד פני הרב מלאים ריגוש, אולם הוא קיבלני כדרכו במאור פנים, וכשרק שמע את משלאתי הזדרז למלאותה.
כשנפרדתי ממנו אמרתי לעצמי: ידעתי שהרב הוא גאון וצדיק, אולם כאן הוא נתגלה לפני כאחד קדמון, שלא מהעולם שלנו. וכל אלה שמרשים לעצמם לבקר את מעשיו או את דבריו, אינם מכירים אותו כלל וכלל. מי שמסוגל ללמוד כך פרק תנ"ך, לא רק שאסור לדבר בו סרה, אלא שאסור גם להרהר אחריו. לא לנו למדוד דרכיו בקנה מידה רגיל, כי גבוה ונשגב הוא מכולנו. מאז קיבלתי על עצמי שלא להגרר אחרי בעלי מחלוקת, נזהרתי להתרחק מכל מי שפגע או נגע בו, ואף לא לשמוע דיבור ביקורת על איזה מעשה שלו או ביטוי שלו." ('בשדה הראי"ה' עמ' 125, ומובא שם שהגרש"ז אויערבך זצ"ל זכר אף הוא את הרושם הגדול שעשה הדבר על בעל המעשה, הרש"ז זלזניק).
דברי הרב שמעון זלזניק מופיעים ב'בשדה הראי"ה' שם.
ישנם כמה אי דיוקים צור קשר בבקשה א זלזניק 0504155535
השבמחקאשמח אם תכתוב את אי הדיוקים ושאר הערותיך, כאן או במייל, btoladot שטרודל gmail.com
השבמחקשלום
השבמחקאני בת 13 מירושלים ואני עושה עבודת שורשים. הגעתי לאתר הזה כשחיפשתי את סבא של סבא של סבא שלי, הרב מרדכי שניצר. קראתי את החלק שמתקשר אליו (פסקה אחרונה) וכנראה מדובר באותו אחד (גם לי סיפרו שהוא בנה את ארון הקודש). אבל גם אמרו לי שהוא הגיע מוילנא (ליטא)ולא מאושמינא. גם כתוב שם "שניצער" ואחר כך "שניצר". למה?
אשמח לתשובה
שלום גל,
מחקשניצער זה בעצם אותו שם כמו שניצר, רק בצורת הכתיב של השפה היידיש, האות ע' משמשת כאות ניקוד [כמו באנגלית].
אני קבלתי ידיעות מצאצאי משפחת זלזניק, והם כתבו שהסבא ר' מרדכי שניצר הגיע מאושמינא. צריך לבדוק במפקדי מונטיפיורי, אם כתוב מאיפה הוא הגיע.
אשמח אם תפרטי קצת על המשפחה שלך, מי היה הסבא של הסבא שלך, וכיצד הוא היה נכד של הרב מרדכי שניצר.
אחד מצאצאי המשפחה, קרא את ההתכתבות האחרונה, ובדק את המקורות.
מחקבחוברת 'מגנזי ירושלים', חוברת יא עמוד לב, כתב גרייבסקי שר' מרדכי שניצר עלה מווילנא.
אבל, במפקדי מונטיפיורי כתוב שהוא בא מאושמינא.
אודות מפקדי מונטיפיורי:
http://toladot.blogspot.com/2010/07/blog-post_27.html
שניצר ושניעזר זה אותו דבר וכן קראו לו גם מחוקק ופ"ח ראשי תיבות פיתוחי חותם משום שהיה אומן
מחקתודה.
מחקהרב מרדכי שניצר- שרגא פייבל שלמה- מנחם בן ציון (זיידל(- דב ברל- אליהו- מירה וצביקה פרידמן (ההורים שלי)- אני. גם מצאתי אצלנו ביית עץ שורשים ענק שמתחיל מהרב מורדכי שניצר וממשיך עד להורים שלי (אני עדיין לא נולדתי), אבל יש בו מלא אנשים. זה בערך 35 ע"מ בכתב קטן
השבמחקתודה רבה על תגובתך עם המידע המפורט.
מחקאשמח אם תוכלי לשלוח לי העתק מהעץ שורשים, למייל שלי: btoladot שטרודל gmail.com
אני אבדוק, וכשאשיג מעודכן במחשב (יש לי רק מודפס) אני אשלח לך.
השבמחקלמי שיש חומר על המשפחות זלזניק שניצר פ"ח רובינזון אשמח להשלים נתונים ולהחליף ידע מס 025712131 או0504155535 או במייל orez571@gmail.com בתודה מראש אוריאל זלזניק
השבמחקאני נכד של מנחם יעקב זלזניק אשמח לקבל לmail עותק של אילן יוחסין m.poliyas@gmail.com תודה
השבמחקאני נכדה של בת שבע כהן ז"ל, אשת ר' שמואל דוד כהן ז"ל,ביתו של ר' שלמה זלמן זלזניק זצ"ל, נפטרה השנה (תשע"ד) אור לכ"ב שבט. אשמח לקבל עותק של עץ השורשים של זלזניק וחומר נוסף, אם יש, למייל שלי: jujuci166@gmail.com.
השבמחקתודה.
שלום,
מחקאני חושב שבחומר שמופיע במאמר כאן למעלה, מופיע חלקו הגדול של אילן היוחסין. נותרה רק העבודה הקטנה, לשבץ כל אחד במקומו..
לבני דודי היקרים בני משפחת זלזניק. ניתן לפנות אלי ואשמח לשלוח את עץ משפחתנו מתחילת המאה התשע עשרה. אשמח לקבל עדכונים ותוספות. chaikin49@gmai.com
השבמחק