הסטייפלער - רבי יעקב ישראל קנייבסקי

בס"ד
בבלוג שעוסק בענייני משפחותיהם של רבנים מגדולי הדורות, מצאתי לנכון לציין מלאות עשרים וחמש לפטירתו של אחד מגדולי הדור שעבר, וממנהיגי היהדות החרדית, הלא הוא, רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלער.
הסטייפלער, נולד בשנת תרנ"ט בעיירה הורונסטייפל שבאוקראינה לאביו רבי חיים פרץ קנייבסקי, ולאמו ברכה. על יחוס משפחת אביו ואמו, לא נודע מאומה, רק זאת ידוע שאביו היה מחסידי טשרנוביל וקרא את שם בנו של שם האדמור בעיירה, רבי יעקב ישראל מהורונסטייפל. את הוריו הנציח הסטייפלער, בספרו על התורה, שקרא על שמם 'ברכת פרץ'.
בצעירותו למד בישיבת נובהרדוק, בצילו של הסבא מנובהרדוק, במלחמת העולם הראשונה גוייס לצבא הרוסי, ואגדות רבות מסופרות על אותם השנים בהם שירת בצבא הרוסי. כבר בשנת תרפ"ה הוציא את ספרו הראשון בחידושי תורה 'שערי תבונה', ובעקבות כך, נתגלגל הדבר שנשא את אחותו של מרן החזון איש. בשנת תרצ"ד עלה רבינו הסטייפלר לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. בארץ ישראל שימש כראש ישיבת בית יוסף נובהרדוק שבבני ברק, ובאותם השנים החל להוציא את סדרת ספריו הנודעת 'קהילות יעקב'.
לאחר פטירת החזון איש בשנת תשי"ד, והרב מבריסק בשנת תשי"ט, הוכר מרן הסטייפלער כאחד ממנהיגי הציבור החרדי בארץ הקודש. נודע כבעל מופת גדול, ורבים באו לבקש ממנו ברכה ותושיה. בליל שבת קודש, כ"ג אב תשמ"ה, נפטר הסטייפלער, ונקבר למחרתו ביום ראשון בבית הקברות בבני ברק.


אנו נתמקד כאן במשפחת חותנו משפחת קרליץ, כאמור, רעייתו של הסטייפלער, היתה מרת פעשא מרים אחותו של רבינו בעל החזון איש. חותנו היה רבי שמריהו יוסף קרליץ אב"ד קוסובה שבליטא. הוא היה בן רבי שמשון, בן רבי שמריהו בן רבי גרשון זעליג, בן רבי שמשון אב"ד סלונים, ולבסוף אב"ד קעניגסבערג, על מקום שאר בשרו בעל הפרדס. כתבו אודות רבי שמשון שהיה גיסו של הרב הקדוש רבי אברהם הכהן מקאליסק, שעלה לארץ יחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק, ולא נודע לי כיצד.
רבי שמריה יוסף אב"ד קוסובה, היה חתנו של רבי שאול הלוי קצנלבוגן אב"ד קוברין. רבי שאול היה ממשפחת אפשטיין, אך את שמו נסב למשפחת קצנלבוגן כפי הנראה, מפני גזירות הצבא. אביו רבי מאי הלוי שניפישקער [כי לאחר נישואיו היה גר סמוך אצל חותנו רבי שמואל בר יצחק משניפישאק], היה מו"צ בק"ק וילנא, בנו של רבי אברהם הלוי אפשטיין, בן רבי יצחק הנקרא רבי איטשעלע גינשפריקער [חתן רבי אהרן מ"ץ בק"ק סלאנים חמישים שנה], בנו של הרה"ק רבי אריה לייב אפשטיין אב"ד קעניגסברג בעל הפרדס ומעלה בקודש.
רבי אריה לייב בעל הפרדס, היה מגדולי רבני ליטא, ונודע כאיש קדוש. ורבים רבים מתיחסים כצאצאיו, ואם נתחיל למנותם לא נגמור בפעם אחת, ואף לא בשני מאמרים. אנו נתמקד כאן, במשפחתו הקרובה של בעל החזון איש.
לרבי מאיר שניפישקער, המו"צ דק"ק וילנא, אביו של רבי שאול אב"ד קוברין היתה בת נוספת מרת חיה אשת רבי חיים שור הוריו של רבי אליהו יעקב דב שור אב"ד זופראן, בעהמ"ח נטיעות חיים, וילנא תרנ"ב, חתנו של רבי נתן נטע לוריא אב"ד קראקינאווי.
רבי שאול קצנלבוגן אב"ד קוברין, בתחילה היה אב"ד קאסאווי היא קוסובה, ומשם נתקבל לקוברין, שמה נפטר ביום הושענא רבה בשנת תרנ"ב בהיותו אך בן שישים שנה.
היו לו לרבי שאול לכל הפחות שלושה בנים, האחד רבי בנימין ישראל איסר קצנלבוגן אב"ד שווערזנא, בעהמ"ח אבן ישפה, וילנא תרס"ח [לאחר פטירתו], ונלוה עליו ספר אמרי יצחק חידושים וביאורים, מאבותיו רבי שאול, ורבי מאיר הלוי שניפישקער, שערך בנו ר' יצחק מאיר הלוי והוסיף עליהם משלו, בנו האחר של רבי בנימין, היה רבי אברהם חיים קצנלבוגן חתנו של הגאון רבי אליהו ברוך קמאיי אב"ד מיר וראש הישיבה שם. בן שני לרבי שאול, הוא רבי אברהם מאיר קצנלבוגן אב"ד סנאוו, מחבר 'אמרי נועם', וילנא תרס"ח [על שער הטופס שבספריית ליובאוויטש, כתוב בכתב יד שנפטר עש"ק ואתחנן עשרה ימים לחודש מנחם אב תרפ"ט], חתנו של הגאון ר' גרשון תנחום מו"צ דק"ק מינסק. והבן השלישי הוא רבי יצחק אליהו קצנלבוגן.
במאמר הבא נרחיב אודות צאצאי הבת, מרת ראשה לאה אשת רבי שמריהו יוסף קרליץ.