רבי שמואל סלנט, מאה שנים לפטירתו

לרגל מלאת מאה שנים לפטירתו של ר' שמואל סלנט, [בשבוע שעבר, כ"ט אב תרס"ט – תשס"ט] והיות ונתקבצו אצלי כמה פרטים חדשים הנוגעים למשפחתו של הרש"ס, ערכתי כאן מאמר עם פרטים מתולדותיו, כמובן בהקשרים הנוגעים לענייננו, חקר היוחסין. עלי לציין, שהביוגרפיה המדוייקת ביותר על הרש"ס, נמצאת בשפה האידיש, בספר שכתב נינו, ר' נתן נטע סלנט, ושמו 'ספר זכרון רבינו שמואל סלנט', ניו יורק תר"ף. ביוגרפיות אחרות ומאוחרות שנכתבו, בדרך כלל, לוקות בחסרים ובשגיאות. אך גם ספרו של ר' נתן נטע, לעתים משמיט אי אלו פרטים. את התולדות שאני כותב להלן, ערכתי על פי השוואת מקורות רבים ושונים על קורותיו של הרש"ס. ואם מאנדהוא סובר כי לא דייקתי בפרטים, אשמח לקבל הערות.

גידולו של רב

הרב שמואל סלנט, נולד בעיר וולקוניק הסמוכה לביאליסטוק, בב' שבט תקע"ו, לאביו ר' צבי שכיהן באותה עת כרב העיר, ולאמו מרת ריסא.

אביו ר' צבי, כיהן גם ברבנות העיר טרוקי פלך וילנא, פיעסק, וערים נוספות. אמו של ר' שמואל, מרת ריסא בת ר' שמעון, עלתה אף היא לירושלים בערוב ימיה, שם נפטרה בה' תשרי תרי"ז, ומנוחתה בחלקת עדת הספרדים.

בילדותו גדל ר' שמואל על ברכי אביו, וממנו למד תורתו. לאחר שנתייתם, שלחוהו קרובי משפחתו, אל העיר קיידאן, ללמוד תורה מפי הגאון ר' צמח שפירא, שהיה אחר כך לאחד המנהיגים הגדולים בעיר ווילנא בתקופתו של ר' אבלי פאסאוולער, וכונה גם ר' צמח דרוביאנער. ביתו של ר' צמח - בית של תורה, היה מקום גידול נאות עבור הנער שמואל.

האיש מקדש

שם בקיידאן, בהיותו בן עשר שנים, נלקח ר' שמואל להיות לחתן, אצל ר' שמעון קאדאנער, ויקבע מועד החתונה, לזמן היכנסו של ר' שמואל לעול תומ"צ. אולם, מי הוא זה ר' שמעון קאדאנער? מקובל בפי העולם לכתוב שחותנו היה הגאון ר' אברהם שמעון טרויב, יליד העיר קיידאן, שלימים היה לאב"ד שם בעיר. מה נעים ומה נחמד, ר' שמואל למד בקיידאן, ורב העיר לקחו להיות לו לחתן. אמנם, באותם הימים הוא עדיין לא היה רב העיר, אבל עדיין יש כאן שידוך יפה ומכובד לר' שמואל.

אך דבר זה אינו הגיוני לחלוטין, שהלא ר' אברהם שמעון נולד רק בשנת תקע"ה [כך כתוב בתולדותיו של הראש"ט שנדפסו בספר דליית הכרם חלק ג', בני ברק תשס"ז], והיה מבוגר ממנו רק בשנה אחת, וכיצד זה שבהיותו בן ארבע עשרה חיתן את בתו עם ר' שמואל.

אמנם, בדיקה נוספת של המקורות הראשונים, מעלה שאכן נפלה כאן טעות, ב'ספר זכרון רבינו שמואל סלנט' - הספר הראשון לתולדותיו של הרש"ס – נכתב, שר' שמעון קאדאנער, היה ראב"ד בירז, ואילו אודות ר' אברהם שמעון טרויב, מעולם לא שמענו שהיה רב בבירז', הוא נולד בקיידאן, כל משפחתו היתה מקיידאן, שימש ברבנות בקיידאן, ושם אף נפטר.

בספר 'ליטא' – פנקס בירז' [בעריכתם של שמואל חסידה ומשה צינוביץ, בני ברק תשכ"ה, עמ' 28] חשו בטעות זו. בכתבם את תולדות רבני בירז', כתבו גם על ר' שמעון הזרחי ומנו אותו כאב"ד שם, וכתבו שהוא היה חותנו של ר' שמואל סלנט. לכאורה, יש לנו אישיות המתאימה למה שאנו מחפשים, שמו שמעון, חותנו היה מקיידאן, ולימים היה ראב"ד בירז', זהו אם כן, חותנו של הר"ש סלנט. אך מדוע אף אחד לא כתב את זה עד היום, והלא ר' שמעון הזרחי עלה אף הוא לירושלים, כיצד אף אחד מכותבי העיתים לא הזכיר שר' שמעון הזרחי הוא זה שהיה חותנו של רבה של ירושלים, עד שבאו עורכי הספר 'ליטא' וזיהו אותו?

והאמת, שאומנם חותנו של ר' שמעון הזרחי, אכן היה מן העיר קיידאן, וכנראה שסמך על שולחנו כמה שנים, אז סביר שנקרא בשם ר' שמעון קיידאנער, [אם כי, אני לא נתקלתי בשום מקום שמזכירים שמו כך]. אך בשום מקום לפני הספר 'ליטא', לא מצינו שר' שמעון היה אב"ד בבירז', לא בתולדותיו הנדפסות בספרו 'נחלת שמעון' [וילנא תרנ"ז], ולא בתולדותיו שנדפסו בעיתון 'הכרמל' מיד לאחר פטירתו. כולם הזכירו רק שהיה רב ביאקבשטאט ובטאווריג, ולא בבירז'.

ולמען האמת, טעו שם בספר בערכו בעוד אי אלו טעויות, המקדמות אותנו ומכוונות אותנו אל האמת. כתבו שם על ר' שמעון הזרחי, כביכול היה בנו של ר' אברהם שוועקסנער, ואנו יודעים שאביו של ר' שמעון, שמו היה זרח. אם נחפש ר' שמעון ב"ר אברהם שוועקסנער שהיה אב"ד בבירז', נמצאהו בהקדמה לספר 'זכרון יחזקאל' ורשא תער"ב, המחבר ר' משה אברהם שמואל רבינוביץ אב"ד וידוקלא, מספר על דודו זקינו, ר' שמעון שפירא, המכונה ר' שמעון קיידאנער, והוא היה אב"ד בירזש, ושם אביו אברהם. אם כן, ר' שמעון זה, הוא התואם לכל הפרטים הנזכרים אודות חותנו של הרש"ס, ולא עוד, אלא שאחיו של ר' שמעון זה - זקינו של המחבר 'זכרון יחזקאל' - הוא לא אחר מאשר ר' צמח שפירא קיידאנער רבו של הרש"ס.

וכבר בספר 'לתולדות היהודים בליטא וזאמוט', [קיידאן תרצ"ד, עמ' 78], כתוב אודות ר' שמעון מערקיל שפירא אב"ד בירז', שהוא היה חותנו של ר' שמואל סלנט.

פרטים נוספים אודות משפחת שפירא זו, ניתן למצוא בהקדמה לספר 'זכרון יחזקאל' הנ"ל, ובספר 'לקורות היהודים בקיידאן', אבי האחים, ר' אברהם שוועקסנער, היה אב"ד בעיר טעלז, והוא אחיו של הגאון החסיד האמיתי מו"ה דוד מראסיין שנפטר בשנת תק"ס ח' אייר, בניו של הרב מו"ה אליהו ז"ל, מגזע הגאון בעל 'מגלה עמוקות'. אשתו של ר' אברהם שפירא היתה מצאצאי השל"ה. בניו האחרים של ר' אברהם, הם הגאון ר' משה שפירא מק"ק קראז והגאון המקובל מו"ה שמואל שפירא אבד"ק דרויא ובק"ק פאניוועז ובק"ק טעלז בעהמ"ח מעיל שמואל, שנפטר כ"ו שבט תקצ"ח בן ס"א שנה. ר' דוד מראסיין הנ"ל, הוא זקינו של הגאון ר' אליהו ראגולער מקאליש.

חותנו של ר' שמעון שפירא, היה ר' נתן ב"ר אהרן מקיידאן, וקראו את ר' שמעון 'ר' שמעון קיידאנער', כי לאחר נישואיו סמך על שלחן חותנו בקיידאן. מסופר אודות ר' שמעון, כי היה מבאי ביתו של החסיד ר' שמואל מראסיין, שהיה ש"ב, והיה נחשב לחכם מדיני והיו מזמינים אותו לפשרות ולד"ת חשובים, בשנת תרי"ב שולח במלאכות פלכי רוסיה הלבנה אל ועדת הרבנים הראשונה בפטרבורג.

המחבר 'זכרון שמואל' מספר בהקדמתו, אודות אביו ר' יחזקאל שפירא אב"ד וידוקלא, כי לאחר שנתייתם בילדותו מאביו, ר' צמח קיידאנער, גדל בבית דודו ר' שמעון קאדענער, ולמד בביתו עם כל חתניו הגאונים שהיו אז סמוכים על שולחנו ולומדים בביתו. לאור מה שנתבאר, מובן שאחד מחתניו הגאונים, היה ר' שמואל סלנט.

כאמור, בהיותו בן עשר שנים, חגג ר' שמואל את אירוסיו, בגיל שלש עשרה נישא, ואף נולדה לו בת מזיווג זה [לא ידוע לי מה עלה בגורלה, ואם נישאת וכדו']. לאחר נישואיו, נסע שמואל הצעיר עם חברים, לעיר סלנט, ללמוד תורה מפי הגאון ר' צבי הירש ברוידא, המכונה ר' הירשל סלנטר. לאחר שלש שנים, באו חיי הנישואין אל קיצם, והזוג הצעיר נתגרש.

ר' שמואל חזר לסלנט, ואז עליו ר' יוסף זונדל את עיניו, ולקחו לו לחתן. שלש שנים ישב אצלו עד אשר עלה ר' יוסף זונדל לירושלים בשנת תקצ"ז לערך, ואז נסע ר' שמואל ללמוד בישיבת וולוז'ין. וקרוב לשנת ת"ר עלה ר' שמואל לירושלים.

ישנם גירסאות נוספות, יש אומרים שנסע לוולוזין עוד לפני שנשא את בת הריז"ס.

ברשימה שפירסמנו כאן בעבר, הבאנו את רשימת צאצאיו, של ר' שמואל, מאשתו השניה, מרת טויבה בתו של ר' יוסף זונדל סלנט.

זיווג שלישי

לאחר פטירתה של מרת טויבא, נשא ר' שמואל לאשה, את מרת ראשע אלמנתו של ר' משה לייב שנייטוך. נכדתו, בת בתו, של ר' משה מגיד ריבלין.

מזיווג זה, נולדו לו בן ובת. הבן, ראובן, נפטר צעיר בתור בחור. הבת מרת רבקה [על שם סבתה אם אמה, בתו של ר' משה ריבלין], היתה אשתו השניה של ר' חיים הירשברג, המפורסם בירושלים בתור חיים שו"ב.

ר' חיים הירשברג

ר' חיים היה בנו של ר' אליעזר דוב הרשברג. ר' חיים נולד בשנת תר"ך לערך, שמו המלא היה חיים בן ציון, על שם זקנו ר' בן ציון רמבך שנפטר צעיר.

בזיווגו הראשון נשא מרת חיה דבורה בת ר' צבי גראייבסקי. משתי נשותיו אלו, לא היו לו צאצאים.

בספר 'אוסף תמונות (אלבום) מילידי הארץ', לר' פנחס גראייבסקי, חלק ראשון, בסופו. הובאה תמונתה של מרת רבקה הירשברג, וכתוב עליה שהיתה בת ר' שמואל סלנט. בספר 'שלשה עולמות' [ירושלים תש"ח, חלק ג' עמ' קי"ב], מזכיר את ר' חיים הירשברג, וכותב עליו שהיה חתן הרב סלנט בזיווג שני. ונזכר גם בשו"ת אהל משה של הריל"ד, כתב עליו 'ר' חיים שוחט ובודק, חתן רשס'.

לעת זקנה, נשא ר' חיים אשה שלישית בשם לאה, ממנה נולדו לו בן ובת. ממרת לאה, הובא סיפור על הרש"ס בספר 'שמואל בדורו'.

אשה רביעית

לאחר שנתאלמן ר' שמואל אף מאשתו השלישית מרת ראשע, נשא אשה רביעית לעת זקנותו, היא מחותנתו, אמו של ר' חיים הירשברג, מרת חיה. היא היתה בתו של ר' בן ציון רמבך, ונפטרה יז טבת תרפ"א. עליה, בנות ציון וירושלים, חלק שלישי, עמ' 172-3.

הוספה חדשהעל פי הערתו של ר' שמואל גלינסקי כאן למטה, ועל פי מה ששלח לי בהתכתבות אישית.
אכן, עולה ברור, כי אשתו הראשונה של ר' שמואל סלנט, היתה מרת פרומה, וכאשר נתגרשה ממנו, נישאה להגאון ר' אשר ניסן לוינזון בעהמ"ח גן נעול ועוד, שכיהן כאב"ד בירז אחר חותנו. ואלמנתו, מרת פרומה, עלתה לירושלים לאחר פטירתו, ומנוחתה כבוד על הר הזיתים בחלקת הרבנים.
ר' אשר ניסן בספרו גן נעול, מזכיר את חותנו ר' שמעון ב"ר אברהם.
על מצבתה של פרומה בהר הזיתים כתוב בת הרה"ג ר' שמעון מבירז.
בספר חלקת מחוקק [חלקה ח' שורה י"א סי' י"ב], כתוב שהיא אלמנת ר' אשר ניסן.
בספר זכרון ר' שמואל סלנט הנ"ל, בעמ' 10, מסופר, שכאשר למד ר' שמואל בישיבת וואלאזין, הגיע לאוזניו הידיעה, כי גרושתו נישאה לר' אשר ניסן.

להלן תמונת מצבתה של מרת פרומה, שקבלתי מר' שמואל גלינסקי, ותודתי נתונה לו בזאת.

























עוד הוספות
הבאתי בהרחבה במאמר גילויים חדשים במשפחת רבי שמואל מסלנט.

עץ המשפחה הגדול ביותר לצאצאי הגאון מוילנא ומשפחתו

ידידי, הגנאלוג חיים פרידמן, כתב לפני שנים רבות ספר בשם 'ענפי אליהו', לתולדות צאצאי הגאון מוילנא ואחיו, הספר כולל אתת כל הענפים הידועים מהמשפחות הנ"ל, שהתפשטו על פני ארצות תבל. והוא אחד הספרים המקיפים ביותר שנעשו בגנאלוגיה היהודית.

הספר נדפס באנגלית ושמו המלא הוא:
Eliyahu's branches: the descendants of the Vilna Gaon (of blessed and saintly memory) and his family
הספר נדפס על ידי הוצאת 'אבותינו' בניו ג'רזי, 1997.

בימים אלו, עובד מר חיים פרידמן, על עדכון מאגר הנתונים ועריכתו מחדש. אי לכך, הוא מזמין את כל אלו שהינם מצאצאי הגאון מוילנא ומשפחתו, שאינם מופיעים בספר. או שמופיעים בספר, אך בצורה לא מעודכנת, שחסרים פרטים וכדומה, או כל מי שיודע על אישים מצאצאי הגאון מוילנא, ששושלתם ידועה, ואינם מופיעים בספר, ליצור קשר עם חיים במייל המופיע כאן: chaimjan@zahav.net.il

מצורף כאן קישור לבלוג של חיים פרידמן, בו ניתן לקרוא על מחקריו המעניינים. http://chfreedman.blogspot.com/


וזה נוסח ההודעה המלאה ששלח לי חיים פרידמן:
I am in the process of updating my database of descendants of the Vilna Gaon and his siblings, published in my book "Eliyahu's Branches - the Descendants of the Vilna Gaon and His Family" (Avotaynu 1997).

In the light of material received from many families and with resource to archival records which were not available when my book was published, I have much to re-assess.

I invite those whose families appear in my book to send updates of children born since its publication twelve years ago, and corrections. I would also like to hear from all families who hold a tradition of a relationship with the Gaon.

Please send family trees in a gedcom file if possible.

מגילת יוחסין מכתבי הגרי – הערות נוספות

במאמרנו זה, נוסיף ונדון בגילויים נוספים מעניינים שעולים ממגילת היוחסין הישנה, שנכתבה על ידי ר' יצחק מלעטשוב לפני למעלה ממאתיים שנה. וכעת פורסמה בספר 'כתבי הגר"י' ירושלים תשס"ח.

על מנת להכיר יותר טוב את המגילה, מהראוי לבדוק מה מקורה, ועל מי נסתמך ר' יצחק אב"ד לעטשוב בכותבו את מגילת היוחסין שלו.

נצטט מעט מהקדמת המו"ל לספר, בתארו את מגילת היוחסין: "ספר יוחסין מחולק לשני חלקים, חלקו הראשון עוסק ביחוסו של המחבר מצד אביו ומצד אמו, ובו שלשה קטעים. הקטע הראשון עוסק ביחוסו מצד אביו, ובסוף הקטע הזה כותב 'עד כאן מצאתי', (וכנראה ב' הקטעים האחרים שבחלק זה כתב המחבר עצמו) הקטע השני עוסק ביחוסו של המחבר מצד אבי אמו, ובסוף קטע זה מסכם המחבר בקצרה סדר היחוס דקטע זה. והקטע השלישי עוסק ביחוסו של המחבר מצד אם אמו. החלק השני עוסק ביחוס חותנו של המחבר, והמחבר העתיקו מכת"י רבי יעקב אב"ד הוסיאטין אבי חותנו, ובו ארבעה קטעים. הקטע הראשון עוסק ביחוס אבי חותנו מצד אביו, הקטע השני ביחוס חותנו מצד אם אביו, הקטע השלישי עוסק ביחוס חותנו מצד אמו, והקטע הרביעי עוסק ביחוס חותנו מצד חותנו וחותנתו, ואחר זה כותב 'עד כאן מצאתי' (כלומר בכת"י ר' יעקב אב"ד הוסיאטין), וקאי על כל קטעי חלק זה. ואחר כך מסכם המחבר את יחוסו בקצרה בשני קטעים, הקטע הראשון סיכום יחוסו מצד אביו, והקטע השני סיכום יחוסו מצד אמו".

הקטעים שנעסוק בהם כעת, הם שני הקטעים האחרונים בחלק הראשון של המגילה, דהיינו, שני הקטעים המדברים על משפחת אמו של המחבר, שהיתה בתו של ר' ישראל חריף הלפרין אב"ד זסלב ואוסטרהא. הקטע הראשון לענייננו, הוא הקטע בו ר' יצחק כותב על משפחת אבי אמו, דהיינו משפחת הלפרין ומעלה בקודש, החל מהשר שאול וואהל, והקטע השני, בו כותב ר' יצחק על משפחת אם אמו, דהיינו, מצד חותנו של ר' ישראל הלפרין – ר' יצחק באב"ד ומעב"ק, מצאצאי הר"ר העשל.

עוד כבר העיר שם המו"ל, שכתביו של ר' יצחק מלעטשוב, היו לפני רמ"מ ביבר, לפני שהדפיס את ספרו 'מזכרת לגדולי אוסטרהא', ברדיטשוב תרס"ז, ומזכיר שם בעמ' 75: "אח"כ בא לידי כת"י יקר מאד, חידושים ופלפולים על ש"ס. את הכת"י מיחסים לגאון אחד שהיה אב"ד בלעטשעב ובראש הכת"י נמצא כתב יוחסין שכתב המחבר..." וממשיך רמ"מ ומצטט מתוך מגילת היוחסין. והנה, בהמשך ספרו, בעמ' 97, כשמספר את קורותיו של 'הרב הגאון מוהר"ר ישראל חריף היילפרין אב"ד ור"מ בזסלב ואב"ד פה', הלא הוא אבי אמו של ר' יצחק אב"ד לעטשוב דידן, כותב רמ"מ שם, בהערה 4, "נמצא בידי 'מגילת יוחסין' שכתבה הרב המופלג מוהר"ר נפתלי הירץ היילפרין מו"ץ דק"ק זסלב חוטר מגזע משפחת היילפרין, ועל דבריו סמכתי הרבה בפרק הזה..", והנה, לא עלתה בידי, לידע בדיוק מי הוא ר' נפתלי הירץ היילפרין זה, אך ברור שהוא נכדו או נינו של ר' ישראל חריף הלפרין הנזכר. ואם רמ"מ ביבר, ציטט את מגילת היוחסין שלו, כמקור לתולדותיו של ר' ישראל, ולא את המג"י של ר' יצחק מלעטשוב, אזי כנראה שהקטעים הללו, במגילת היוחסין, הם העתק ממגילתו של ר' נפתלי הירץ היילפרין. או עכ"פ שמקור אחד להם.

מעניין מאד לציין, למגילת יוחסין נוספת, כמעט זהה, שנדפסה בספר 'שפתי צדיקים', מאת הרב ר' יהושע העשל מרימנוב, [נפטר תקצ"ז] דפוס פרעמיסלא תרמ"ג [על ידי ר' עקיבא ליבר מיאשיצא]. בהקדמה שם למגילת היוחסין, כותב ר' יהושע העשל כי העתיק ממגלת יוחסין שתחת ידי ש"ב ומח' ר' נפתלי צבי מראפשיץ.

גם ר' יהושע העשל הנ"ל מחבר מגילת יוחסין זו, הינו מצאצאי השר שאול והר"ר העשל. וכמובן שחלק הארי במגילה שלו, עוסק גם כן באותם משפחות הנזכרות במגילה ב'כתבי הגר"י' צאצאי השר שאול וואהל עד לר' ישראל חריף הלפרין, וצאצאי הר"ר העשל עד ר' יצחק באב"ד אב"ד בראדי.

לא רק ששתי מגילות היוחסין עוסקות באותם משפחות, אלא הם גם מאד דומות זו לזו בלשונותיהן, ובתארים של האישים הנזכרים. וניכר שמקור שני המגילות אחד הוא, לדוגמא, שני המגילות מתחילות ומפרטות על משפחת ר' שאול וואהל. המגילה בכתבי הגר"י פותחת את הקטע העוסק במשפת השר שאול: "איש הי' מפורסם בכל העולם הגאון האדיר המפורסם ר' שואל וואל ז"ל", והמגילה בשפתי צדיקים פותחת: "איש מפורסם הי' בכל העולם ה"ה האדיר הגאון המפורסם מוהר"ר שאול וואהל ז"ל". וכן הלאה, לאורך המגילות ניכר שמקורן אחד.

ויש לאפיין את שתי המגילות, בסך הכללי, בשניהם יש לא מעט שיבושים, אולם אפשר להבחין בין דברים אמיתיים לדברים שנשתבשו. מעיון בשתי מגילות היוחסין, והשוואתם למקורות אחרים שבידינו, נראה, שבין צאצאי השר שאול, בדרך כלל במגילתו של ר' יצחק אב"ד לעטשוב, יש מעט יותר פירוט, וכמו כן, גם יותר דיוק, בשמות הערים וכדו'. וכנראה שהמגילה של בעל שפתי צדיקים עברה יותר העתקות, וממילא יותר שיבושים. לעומת זאת, על צאצאי הר"ר העשל, בשפתי צדיקים מדייק ומפרט יותר. וכמה וכמה שיבושים וחסרונות, שנפלו ברשימותיו של ר' יצחק מלעטשוב, מתבארים על ידי המגילה שבשפתי צדיקים.

על משפחתו הקרובה של בעל שפתי צדיקים, ודאי שיש פירוט רב יותר ודיוק רב יותר, במגילתו, ובכתב יוחסין של ר' יצחק מלעטשוב, כמעט ולא הזכיר למשפחה זו.

ולעומת זאת, גם הפוך, בקרב משפחתו הקרובה של ר' יצחק מלעטשוב, הוא זה שדייק יותר, שבין צאצאי ר' מרדכי דעם רב'ש, בעל ה'שפתי צדיקים', החסיר ולא פירט את כולם, ובכתבי הגר"י נכתבו ביתר פירוט וכנראה שר' יצחק השלימם מהיכרותו הקרובה עם בני משפחתו.

עוד הבדל, ב'שפתי צדיקים', הולך ומתפשט למשפחות רחוקות של מחותנים וכדו' וב'כתבי הגר"י', לא.

ניכר מעבודתו של המו"ל של כתבי הגר"י, שהשקיע רבות רבות, על מנת לפענח האישים והדמויות הנזכרים במגילת היוחסין. ומאידך, נראה מדבריו שלא הכיר את מגילת היוחסין הנדפסת בשפתי צדיקים, שכן אילו היה מכירה, ומזהה ששתי המגילות מקור אחד להם, היה בזה סיוע ממשי לזיהוי אישים הנזכרים, ולמניעת טעויות.

אמנה כאן כמה דוגמאות, שבכתבי הגר"י נפלה טעות, אשר מתבררת מתוך המגילה בשפתי צדיקים, ולפעמים להפך.

בסוף הקטע הראשון, מונה המגילה, את בניו של הגאון ר' ישראל חריף [הלפרין] אב"ד מזסלב, השלישי מביניהם הוא "הנגיד ר' זלמן מזסלב שהי' חתן הגאון דק' פינסק", המו"ל שם, בהערה 176, כמובן לא ידע מי הוא הגאון דק' פינסק, ורק כתב ששמו המלא של ר' זלמן, היה ר' אפרים זלמן. אמנם, בשפתי צדיקים, כתב על בנו השלישי של מוה' ישראל חריף אב"ד בק' זאסלאב, "הנגיד מוה' זלמן משם חתן הגאון מק' פייאסק הנ"ל". מי הוא הגאון דק' פייאסק הנ"ל, כמה שורות קודם, במגילה, מזכיר בין חתני ר' יעקב דעם רבש, את הגאון ר' חיים לנדא אב"ד פודקאמין, אך בשפ"צ מכנהו אב"ד בק' פייאסק, ממילא כשכותב על ר' זלמן שהיה חתן הגאון דק' פייאסק הנ"ל, ודאי כוונתו שהיה חתנו של ש"ב ר' חיים לנדא הנ"ל.

בין בניו של ר' העשיל אב"ד וילנא, ראשית יש כאן טעות בשפ"צ, כי בכתבי הגרי כתוב כהוגן, שר' שמחה חתנו של ר' העשיל, היה בנו של הגאון ר' זלמן אב"ד דראהאביטש, ובן נוסף של ר' זלמן היה ר' איציקל אב"ד דוקלא [הוא בעל אמרי רברבי], מה שאין כן, בשפתי צדיקים כותב, שר' איציקל אב"ד דוקלא היה בנו של ר' העשיל אב"ד וילנא. ענין נוסף, בנוגע לר' שמחה עצמו, בנו של ר' זלמן מדראביטש, וחתנו של ר' העשיל מווילנא, בכתבי הגר"י, כתב עליו שהיה אב"ד מארלי', ובהערה שם, פענח המו"ל, שהכוונה שהיה אב"ד בעיר ארלי, כדרך כל הערים הנזכרים במגילת היוחסין שכתב עליהם אות מ' בתחילתם, [דהיינו, אב"ד מוילנא, אב"ד מקראקא, אב"ד מדוקלא, וכן הלאה]. אבל בשפתי צדיקים, שהשמיט את האות מ' מכל הערים הנזכרות [וכתב כסדר, אב"ד ווילנא, אב"ד קראקא, אב"ד דוקלא, וכן הלאה], כאן, לא השמיט המ' ותיקן מעצמו וכתב ר' שמחה אב"ד מאהלוב. כמובן, שר' שמחה לא היה אב"ד במאהלוב בשום פנים. אמנם, גם לא שמענו שהיה רב בעיר ארלי, ורק כתבו עליו שהיה אב"ד סלאנימא.

כשמזכיר במגילה בכתבי הגר"י, את בניו של ר' העשיל מטרנפאל, כותב על בנו "הנגיד ר' יעקב משוברשין חתן הגאון ר' אהרן שפירא אב"ד משם", בהערה, מעיר המו"ל, כי יתכן שהוא ר' אהרן שמואל ב"ר עזריאל לעמל כהנא שפירא, אשר הוא ידוע לנו כאב"ד שוברשין. והנה במגילה בשפתי צדיקים, נזכר בפירוש שמו המלא, "הגאון מוה' אהרן שמואל שפירא אב"ד בק' שעברשין". זאת ועוד, בהמשך המגילה בשפ"צ, מונה את צאצאיו של ר' אהרן שמואל, וביניהם מזכיר נין אחד, בשם עזריאל לעמל.

ויש עוד הרבה דומגאות לסתירות שנפלו בין שני המגילות, וכל זה בא רק ללמדנו, עד כמה צריך בדיקה, גם במגילת יוחסין ישנה, כי הרבה פעמים נפלו טעויות בהעתקות וכדו'.