במהלך המחקר שלי על הקהילה האשכנזית בצפת, מצאתי מידע על משפחות רבות, וביניהן משפחת אטיק הירושלמית, משפחה שהגיעה לירושלים מצפת, אך עוד קודם לכן, מקורה בקהילה האשכנזית בטבריה. ועתה, כאשר נפטר הגאון רבי מנדל אטיק, מצאתי הזדמנות לפרסם את המידע שברשותי.
הגאון רבי מנדל אטיק נפטר בירושלים בשבת האחרונה לאחר מספר שנים של מחלה, ואלו תולדותיו.
רבי מנדל, או בשמו המלא מנדל שניאור זלמן אטיק, נולד בירושלים שבין החומות בשנת תרפ"ט לערך. בצעירותו קנה את תורתו במוסדות עץ חיים, תחילה בת"ת עץ חיים המפורסם, ולאחר מכן המשיך בישיבת עץ חיים. התקרב אל גדולי הדור, כמו רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, והגאון בעל החזון איש, שעודדו מצידם את הלמדן הצעיר. אך פרשה בפני עצמה, היא קרבתו הגדולה אל הרב מבריסק - רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, רבי מנדל השתתף בשיעורו השבועי, וקיבל ממנו רבות.
נשא לאשה את מרת שרה לאה לבית שלזינגר, מצאצאי אנשי המעלה שבירושלים. אביה רבי שמעון הלל שלזינגר היה נכד רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ומצאצאי רבי נחום שאדיקר ורבי אליעזר ברגמן. אמה, אסתר הענדיל היתה בת רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, מזכיר העדה החרדית בירושלים, וחתן חתנו של רבי אברהם שאג.
כאמור, רבי מנדל הגיע מישיבת עץ חיים אל הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, והיה בין התלמידים הראשונים בישיבה, גם אחר נישואיו, המשיך ולמד בכולל שעל יד ישיבת מיר, שנים רבות, ונחשב לאחד מגדולי השקדנים.
בשנות התש"ל, פתח כולל בירושלים, בו למדו אברכים שקדנים שגדלו והיו למרביצי תורה בעצמם.
בשנת התש"ן, פתח ישיבה בירושלים, ישיבת ארץ צבי, ובה הרביץ תורה לתלמידים רבים. במשך כעשרים שנה פעלה הישיבה, ונחשבה לאחת הישיבות החשובות בירושלים.
כאמור, לפני שנים מספר נפל למשכב, וכעת, נפטר לבית עולמו, והוא בן תשעים וארבע שנים.
* * * * * *
וזה סדר יחוסו,
[אומנם, כבר פרסמתי את עיקרי יחוס משפחת אטיק, לפני כשמונה שנים, עת נפטר אחיו הצעיר רבי אברהם אטיק ראש ישיבת באר שלמה, על פי מה שפירסם נפתלי וקשטיין במדור ויתילדו מספר שנים קודם לכן, אך כאמור, נתווסף לי כעת מידע חדש על המשפחה הצפתית, והמשפחה הטבריינית, ובו אתמקד במאמר זה].
- אביו, הגאון החסיד רבי שלמה צבי אטיק, נולד בעיר צפת בשנת תרס"ה לערך, נשא לאשה את מרת חיה לאה בת רבי יהושע שמעון וינגרטן, מחסידי קרלין בירושלים, ומשכך, קבע את מושבו בירושלים. רבי שלמה צבי נפטר ביום ט"ז כסלו תשמ"ז ומנוחתו על הר הזיתים. על מצבתו לא נכתבו תארים, רק הביטוי התלמודי המפורסם: "שייף עייל שייף נפיק, וגריס באורייתא תדירא, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה". מצאצאיו: א. רבי מנדל דידן. ב. רבי אהרן יוסף אטיק מבני ברק נפטר תשע"ה. ג. רבי אברהם דוד אטיק הנזכר. ד. מרת שרה אשת הגאון החסיד רבי יעקב קוז'ליק מחסידי גור. ה. מרת חנה אשת רבי יעקב יצחק פרקוביץ ו. מרת רחל קלפהולץ. ז. מרת אסתר אשת האדמור מפוריסוב. ח. מרת ראדיל אשת רבי משה קליקשטיין.