ביום חמישי שעבר, נפטר הגאון רבי שלמה פישר, או בשמו המלא, רבי שלמה יהונתן יהודה פישר אשר כיהן כראש ישיבת איתרי כיובל שנים, והעמיד תלמידים הרבה במסירותו הנפלאה לישיבה ולתלמידיה.
רבי שלמה, נולד בירושלים, לפני כתשעים שנה, ביום כ"ט שבט תרצ"ב. בהיותו כבן 11 נתייתם מאביו, והגאון הירושלמי רבי מתתיהו דייויס עמד על גידול וגידול אחיו בתורה.
בבחרותו למד בישיבת מיר בירושלים, נודע מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול בכל חלקי התורה. בשנת תשי"ג נשא לאשה את מרת לאה בת רבי אליעזר דוד ברנד.
שנים רבות כיהן כדיין ואב בית דין בבית הדין האיזורי בירושלים, כאשר את הדברים הקשים היה מלבן על שולחנו של הגרי"ש אלישיב.
אולם, עיקר פעילותו התורנית, היתה בישיבת איתרי, בה הרביץ תורה כיובל שנים. שנים רבות שכן בישיבה במשך כל השבוע בלי לחזור לביתו, והיה מסור מאד לישיבה ולתלמידיה, שעות רבות הקדיש ללימוד בחברותא, עם תלמידי הישיבה, בחורים ואברכים.
מלבד הלימוד הישיבתי ופסקי ההלכה, עסק גם בתחומים נוספים. הקדיש רבות ללימוד כתבי הגר"א, גם בתורת הקבלה. מעט מדברי תורתו הדפיס בספרי בית ישי, דרשות, וחידושים. וחידושים רבים מתורתו ודברי תורה בעריכתו נדפסו במקורות אחרים. בשנת תשמ"ח זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, ובשנת תשס"א זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית.
וזה סדר יחוסו:
אביו, רבי אהרן פישר, נולד בעיר קארלסבורג, בראש חודש טבת תרנ"ו, בצעירותו עלה לארץ ישראל ונתיישב בירושלים, והיה מלמד בבית המדרש 'דורש ציון' בעיר. מספרים עליו כי בלם ביריית אקדח את התקפת הערבים על שכונת מאה שערים בפרעות תרפ"ט, אולם יש המפקפקים בסיפור זה. ניתן לעמוד על דמותו והלך רוחו מהקדמתו לספר קרבני לחמי שהדפיס מתורת אביו. נפטר בצעירותו בירושלים כ"ג טבת תש"ג. זוגתו מרת דבורה לבית יגר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' כסלו תש"מ.