יום חמישי, 21 בינואר 2021

רבי יעקב אהרן לוי זכר צדיק לברכה

 מגפת הקורונה ממשיכה וגובה קרבנות, אמש נפטר בירושלים הרב החסיד רבי יעקב אהרן לוי, מזקני חסידי סוכטשוב. רבי יעקב אהרן, לא היה מגדולי הדור, ולא היה רב מפורסם מאד, אך ספורו המיוחד, ויחוסו המכובד, מספיקים בשביל לכתוב עליו מאמר מיוחד כאן בבלוג.

רבי יעקב אהרן, נולד בטרנוב שבפולין לפני כתשעים שנה, ביום ה' תמוז תרצ"א, לאביו רבי יצחק מאיר, ולאמו חיה לבית געוועלב. בימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, והיה בין הילדים הצעירים שניצלו מן התופת. בעלותו ארצה, היה מראשוני תלמידי "בתי אבות" שהוקמו בגבעת ישיבת פוניבז', והתקרב אל הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן מייסד הישיבה. כשגדל עבר ללמוד בישיבה המפורסמת בכפר חסידים תחת חסותו של המשגיח רבי אליהו לופיאן. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של ר' אברהם יעקב כץ אשר כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת פאג"י.

רבי יעקב אהרן לוי, פורסם על ידי אתר בחדרי חרדים


נסע לאיראן בעקבות אביו, והמשיך את דרכו שם, כמנהל רשת תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות, והרבה תורה נזקף לזכותו. לאחר מספר שנים חזר לארץ הקודש, ונבחר לכהן כראש המועצה הדתית בירושלים. כתושב שכונת בית וגן, היה מקורב אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. מאהבת התורה שבו, הקים כולל לאברכים, 'בית יצחק הלוי' בשכונת עזרת תורה, ודאג להחזקת האברכים ולרווחתם במשך שנים רבות.

לפני מספר שבועות חלה בנגיף הקורונה, ואמש, נפטר באור ליום חמישי, ח' שבט תשפ"א, וזמן קצר לאחר פטירתו כבר הובא למנוחת עולמים על הר המנוחות, סמוך לקבר אביו.

 

וזה סדר יחוסו:

  • אביו, רבי יצחק מאיר לוי, נולד בקראקא, לאחר נישואיו עבר לגור סמוך אצל חותנו בטרנוב, בפרוץ המלחמה, ברח ואחר דרך חתחתים הגיע לארץ ישראל, ומשם הציל את בני משפחתו, כאשר הוקם ועד ההצלה למשלוח חבילות מזון לפליטי רוסיה דרך פרס, נסע רבי יצחק מאיר לשם, ופעל רבות לטובת כלל ישראל, ואף היה לוח חלק בשחרורו של הרב מטשעבין. בהיותו בפרס, ראה רבי יצחק מאיר את מצבם הרוחני של יהודי המדינה, והקים רשת תלמודי תורה בשם אוצר התורה בפרס, ולאחר מכן נסע לתוניס, שם הקהילה היתה במצב רוחני יותר טוב, אך גם שם מצא לו בקעה להתגדר בה, ולחזק את מוסדות התורה. נפטר ביום י"ח אייר תשכ"ב בירושלים. זוגתו מרת חיה לבית געוועלב. צאצאיו: א. רבי יעקב אהרן לוי הנזכר. ב. אשת רבי יעקב קאפל זילברברג רבה של שכונת בית וגן.

יום חמישי, 7 בינואר 2021

הגאון רבי אברהם בנדיקט זצ"ל

הגאון רבי אברהם בנדיקט, נפטר הערב בבני ברק, לאחר שנים רבות של הרבצת תורה.
במאמרנו זה, נסקור את שושלת היוחסין שלו, כפי שכתב הוא עצמו. אך תחילה קורות חייו בקצרה.

רבי אברהם נולד בפרעשבורג המעטירה,עירו של מרן החתם סופר, בשנת תרצ"ו לערך, ובילדותו עלתה משפחתו לארץ ישראל. וגדל בתל אביב, בחרותו נסע ללמוד בישיבת פוניבז' בבני ברק, והיה חביב על ראשי הישיבה. נשא לאשה את בתו של רבי משה בנימין שוייצר, [מעט מדברי תורתו ולזכרו, נדפסו בקובץ זכרון עטרת משה, בני ברק תשנט].
זמן קצר לאחר נישואיו נתמנה לכהן כר"מ בישיבת חוג חתם סופר בבני ברק, שיסד הגאון רבי יצחק שלמה אונגר. ובמשך שישים שנה כיהן כר"מ בישיבה, ואף שימש כבעל תפילה בתפילת שחרית בימים נוראים בישיבה. 
לפני מספר שנים, הביא לדפוס את חידושי תורתו על סדר המסכתות בספרי באר אברהם, ואת חידושיו באגדה בספר באר המועדים, ובסופו הדפיס גם מגילת יוחסין לתולדות משפחתו, עם בירורים מעמיקים על מקור משפחת בנדיקט/בנעט, משם נלקחו עיקרי הדברים דלהלן.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו רבי אליהו בנדיקט, נולד בשנת תרס"ט בפרשבורג, בשנת תרצ"ה נשא לאשה את מרת רות לבית סטפנסקי. לאחר נישואיהם עלו לארץ ישראל, אך לאחר זמן קצר חזרו לפרעשבורג, ואחר פטירתו של אביו, שוב עלו לארץ בשנת ת"ש, היה ממיסדי חוג חתם סופר בתל אביב נפטר י"ח אייר תשכ"ה, והובא למנוחות בבית החיים זכרון מאיר בבני ברק, מרת רות האריכה ימים אחריו, ונפטרה בראשית שנת תשמ"ג.