רבי אלעזר מרדכי קעניג זצ"ל

בצפת מובא למנוחות כעת הרב הצדיק רבי אלעזר מרדכי קעניג מנהיג קהילת חסידי ברסלב בצפת.
הוא נפטר הבוקר לאחר תקופה ארוכה שסבל ממחלה קשה.
שלושים ותשע שנים כיהן הרב קעניג כרבה של קהילת ברסלב, אותה יסד אביו. פיתח את הקהילה, וביסס את מוסדותיה, ורבים רבים ראו בו את מנהיגם הנערץ.
נולד ביום ח' חשון תש"ו בירושלים, בילדותו למד בחיידר הותיק עץ חיים, ומשם המשיך לישיבת ברסלב בבני ברק, וזמן מה, למד גם בישיבת מיר בירושלים. לאחר נישואיו נתיישב בבני ברק, מקום מגורי חמיו - ר' אברהם ברגר, ולמד שם בכולל ברסלב. ולאחר פטירת אביו, החליט לקחת על עצמו את עול הקהילה בצפת, ועבר לגור במקום. כאמור, הנהיג את הקהילה, וביססה מהמסד ועד הטפחות, על כל הנדרש מקהילה חשובה כזו, מוסדות תורה וחסד, על כל המשתמע מכך. בשנים האחרונות חלה, ומספר פעמים הגיע עד לשערי מוות ממש, אך ניצל והתאושש. והבוקר, למגינת לב תלמידיו הרבים, נסתלק והלך לעולמו.

וזה סדר יחוסו,

• אביו רבי גדליה אהרן קעניג, נולד בירושלים שבין החומות, בחודש ניסן תרפ"א. בצעירותו למד בישיבת חב"ד, והתקרב לדרכה. לאחר מכן היה תלמידו של רבי אברהם שטרנהרץ מגדולי חסידי ברסלב, והמשיך את דרכו. יסד את קהילת ברסלב בצפת, וחיבר קונטרס חיי נפש. נפטר באנגליה ביום כ"ג תמוז תש"מ והובא לקבורה על הר הזיתים. אחרי פטירתו הדפיסו צאצאיו עוד מחיבוריו, וחלקם עדיין בכתב יד. זוגתו מרת אסתר פרומעט לבית ארנטרוי, האריכה ימים אחריו, ונפטרה בשיבה טובה בחג השבועות תשס"ח.
• אביו רבי אלעזר מרדכי קעניג, היה מחסידי קוזניץ/פוריסוב, למד קבלה עם בעל כף החיים אצל המקובל רבי חיים שאול דוויק, חיבר ספר רקח מרדכי - פירוש על שאילתות דרב אחאי גאון,

רבי שאול קצין

היום מובא למנוחות בירושלים, חכם שאול קצין, רבה של הקהילה החלבית וכלל יהודי סוריה בניו יורק.

רבי שאול קצין נולד בירושלים בשנת תרפ"א, בבחרותו למד בישיבת פורת יוסף, וכשנסע אביו לכהן כרב בארצות הברית, אף רבי שאול נסע עמו, וכיהן שנים רבות לצד אביו כרב בקהילה החלבית, ולאחר פטירת אביו בשנת תשנ"ה, נתמנה למלא את מקומו. בשנים האחרונות חלה, והלך לעולמו בזקנה מופלגת, במוצ"ש וישב, אור לכ"ד כסלו תשע"ט.

וזה סדר יחוסו:

• אביו הגאון המקובל, חכם יעקב קצין, נולד בירושלים ביום כ"ג ניסן תר"ס, בבחרותו למד בישיבת אהל מועד בירושלים, בהגיעו לגיל שבע עשרה שנים, נתייתם מאביו, ולאחר חודש נתייתם אף מאמו. כעבור שנתיים נלקח לחתן לאחד מגדולי חכמי המקובלים שבירושלים רבי שלום הדאייה. אחר נישואיו החל לעסוק בקבלה בדרך שהתווה לו אביו, בשנת תרפ"ד נכנס לישיבת פורת יוסף, וזמן קצר אחר כך, כבר היה מורה ומלמד בישיבה. שנים מספר אחר כך, הקים את ישיבת גן הלבנון ללימודי הקבלה. כיהן גם כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים. בשנת תרצ"ב לערך, נסע לאמריקה, תחילה למטרת איסוף כספים לבית היתומים הספרדי, לאחר מכן נסע בשנית לכהן כרב קהילת מגן דוד של יוצאי סוריה, תחילה לשנה אחת, ולאחר מכן נשאר לכהן שם שנים רבות עד לפטירתו, ביום ג' טבת תשנ"ה, והובא לקבורה בעיר הולדתו ירושלים. הביא לדפוס ספרים נוספים, אור הלבנה, פרי עץ הגן, יסוד האמונה, תוכחת מגולה, ותשובותיו בהלכה נדפסו חלקם בספר של חותנו 'ודבר שלום', ולאחר פטירתו כונסו כולם, בספר קציני ארץ בהוצאת חברת אהבת שלום, ירושלים תשנה. רעייתו. מרת מזל (טוב) לבית הדאיה, נפטרה ביום ה' ניסן תש"ם.
• אביו רבי שאול קצין, נולד בשנת תרכ"ד בארם צובה היא חאלב, נשא לאשה את מרת אלטון [זהבה] לבית עטייה, נתגדל בתורה ובקבלה כבר מצעירותו, בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, תחילה ישב בחברון, ואחר כשלש שנים עלה לירושלים, שם נתחבר לגדולי המקובלים, נפטר ביום כ"ו כסלו תרע"ז. זוגתו מרת אלטון נפטרה כ"ו טבת תרע"ז.
• אביו רבי אברהם קצין מארם צובה, נולד בשנת תקע"א לערך, עלה לירושלים, בה נפטר ביום ו' חשוון תרנ"ז, ומנוחתו על הר הזיתים. מתורתו נדפס ליקוטי אברהם בתוך ספר ויאסוף דוד. זוגתו מרת סבתייה נפטרה ביום ה' שבט תר"ס והובאה אף היא למנוחות בהר הזיתים.
• אביו רבי בכור קצין, נפטר אחרי תרי"ב.
• אביו כפי הנראה [ולפי זה, האריך רבי בכור ימים, למעלה ממאה שנה], רבי יהודה קצין ראב"ד ארם צובה,

רבי אברהם חיים לוין

בשעות האחרונות הובא למנוחת עולמים בבני ברק, הגאון הגדול רבי אברהם חיים לוין ראש ישיבת טעלז בשיקאגו, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה. 
ואלו הם תולדותיו, 
נולד בשנת תרצ"ה לערך, בעיירה וואשקי שבליטא, שם כיהן אביו כרב, בילדותו נסע עם הוריו לאמריקה, ונשלח ללמוד בישיבת טעלז עוד לפני גיל בר מצוה, בהיותו אך בן 11 שנים, ונמנה על אחד מחשובי התלמידים בישיבה. ביום י"ט חשוון תשי"ח נשא לאשה את הרבנית אסתר מרים לבית גינצבורג, נכדת המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין. אחר נישואיו, בשנת תש"ך לערך, נקרא להקים סניף לישיבת טעלז בשיקאגו, ועמד בראשות הישיבה למעלה מיובל שנים עד לפטירתו שלשום, ביום כ' כסלו תשע"ט, מסע לווייתו יצא מישיבתו בשיקאגו, והסתיים כאמור, בבית החיים נציבי פוניבז' בבני ברק.

וזה יחוסו של רבי אברהם חיים

אביו, רבי אליעזר לוין אב"ד דיטרויט מישיגן, נולד בשנת תרנ"ח בעיר האנאשישאק שם כיהן אביו כרב. בנערותו נסע לאיישישוק, שם למד בישיבתו של רבי טוביה רוטברג, אחר כך נסע ללמוד בראדין, והיה תלמיד מובהק של החפץ חיים, משם המשיך לקעלם, וגם אחר נישואיו למד בכולל קעלם, והיה מגיד שיעור בהת"ת שם, עד שנקרא לכהן כרב בוואשקי על מקום חותנו, בשנת תרצ"ו לערך, נסע לאמריקה, תחילה כיהן כרב בעיר אירי פנסילבניה, ואחר כך נקרא לכהן כרב קהילת בית תקווה בדיטרויט, שם פעל רבות לטובת כלל היהדות בעיר, תחילה כחבר ועד הרבנים בדיטרויט, ולבסוף כיהן כאב"ד דיטרויט מישיגן, וראש ועד הרבנים שם. האירך ימים ונפטר ביום א' י"ד שבט תשנ"ב, והובא לקבורה בארץ ישראל ביום ג' ט"ז שבט. זוגתו מרת שרה מנוחה לבית הופנברג, היא נפטרה בשנת תש"ך. אחרי פטירתה נשא בזיווג שני את מרת חנה

רבי אליהו שמואל שמרלר ראש ישיבת צאנז

היום נסתיימה השבעה על פטירתו של הגאון החסיד רבי אליהו שמואל שמרלר ראש ישיבות צאנז קלויזנבורג.

רבי אליהו שמואל נולד בוינה, ביום כ"ז תשרי תרצ"א, בהיותו כבן שנתיים שב אביו לארץ ישראל, וקבעו מושבם בירושלים. בצעירותו למד בת"ת ובישיבת חיי עולם, וכן בישיבת תורת אמת, ונתקרב לגדולי ירושלים, ביניהם הגאון רבי גרשון לפידות אשר היה לומד עמו בחברותא בליל שישי.  

בהגיעו לפרקו נשא את מרת מאנצ'י ברכה, בתו של החסיד המפורסם רבי מנחם מנדל גפנר מירושלים.

עמד לימינו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג בהקימו את קרית צאנז בנתניה, וכיובל שנים כיהן בראשות ישיבת צאנז, ואף ערך את תשובותיו של האדמו"ר שנדפסו בשו"ת דברי יציב. כיהן גם כחבר נשיאות מפעל הש"ס מיסודו של האדמו"ר. מתורתו הביא לדפוס את הספרים שיעורי לימוד, ודברי אליהו, על מסכתות הש"ס.

בשבת קודש כ"ה חשוון תשע"ט, נפטר והלך לעולמו בבית בנו בחיפה, ולמחרת הובא למנוחות בנתניה.

וזה סדר יחוסו

• אביו, רבי יעקב ישראל שמרלר, נולד בצפת בשנת תרמ"ב, נשא בזיווג ראשון את מרת מרים, בת קדושים, ונולדו להם ששה ילדים. בשנות המלחמה, נפטרה אשתו ורוב בניו. בשנת תרע"ט קבע מושבו בוינה, ושם נשא בזיווג שני את מרת איידל לבית וויען. בשנת תרצ"ג חזר לארץ ישראל וקבע מושבו בירושלים, סמוך למגורי חמותו האלמנה. נפטר ביום י"ח שבט תש"י ומנוחתו בבית הקברות בשייך באדר. זוגתו השניה מרת איידל נפטרה ביום כ' שבט תשל"ט, ומנוחתה על הר הזיתים סמוך להוריה.

• אביו רבי משה מאיר שמרלר, נולד בערך בשנת תר"י, נשא לאשה את מרת חיה יהודית לבית בער, היה מתלמידי בעל הדברי חיים מצאנז. בשנת תר"מ עלה לארץ ישראל ונתיישב בעיר צפת. בשנת תרמ"ה נסע לאירופה על מנת לאסוף כסף למחייתו. בשנת תרמ"ז נסע לוינה לצרכי רפואה בשל מחלת העיניים של זוגתו. בסוף מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ח שררו בארץ תנאים קשים מאד, זוגתו חיה יהודית נפטרה ביום א' דר"ח טבת תרע"ח, וזמן קצר אחר כך, נאלץ רבי משה מאיר למכור את אשר לו, ולצאת מהארץ לאירופה דרך תורכיה. בשעת המסע, נחלה רבי משה מאיר, ונפטר ביום ט' מרחשוון תרע"ט באיסטנבול, ושם מנוחתו כבוד.

• אביו רבי מרדכי שמרלר, זוגתו מרת מרים בת רבי חיים אברהם ממיקולייב, נפטרה ביום ד' אב.

רבי יעקב ישראל שמרלר הנזכר חתנו של

• רבי אליהו שמואל וויען אב"ד בובריקא, זוגתו מרת חנה. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לוינה, ולאחר מכן עלו לארץ ישראל, וקבעו מושבם בירושלים, כאן היה רבי אליהו שמואל לאחד מן המלמדים בת"ת חיי עולם. הוא נפטר בשנת תרפ"ט לערך, והיא נפטרה כמה שנים אחריו, ומנוחתם על הר הזיתים. מצאצאיו גם משפחת וינד.

• אביו רבי אליעזר, מגזע הב"ח, ומעלה בקודש.

רבי לייבל מינצברג זצ"ל ראש ישיבת המתמידים

בט"ז מרחשוון תשע"ט נפטר בירושלים הגאון רבי לייבל מינצברג, ובשמו המלא, רבי נתן יהודה לייב מינצברג, מנהיגה הרוחני של קהילת המתמידים, אחת מן הקהילות הגדולות והחשובות בקרב הציבור הירושלמי, הקהילה אשר מונה כיום סניפים בערים נוספות, כמו ביתר, בית שמש, מודיעין עילית, ועוד, איבדה את מנהיגה אשר עמד בראשה שנים רבות, כמעט מיום היווסדה, ועל אף גילו הצעיר הנהיג את קהילתו ברמה, ושמר על יחודה של הקהילה כגוף ירושלמי חי ותוסס.
רבי לייב מינצברג נולד בירושלים בשנת תש"ג, בילדותו נתייתם מאביו שנהרג מפגז ירדני במלחמת השחרור, ונתגדל על ברכיו של הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן דיין בבית הדין של העדה החרדית. בילדותו, למד במוסדות עץ חיים, כבר בהיותו בן 16, נתמנה למדריך בחבורות של ישיבת המתמידים, ומני אז נגלה אורו כמחנך מופלא.
נשא לאשה את בתו של רבי אליעזר דוד ברנד מראשי מערכת אוצר הפוסקים בירושלים.
למד מספר שנים בכוללים בירושלים, וכאמור, זמן קצר לאחר נישואיו, נתמנה לעמוד בראש ישיבת המתמידים, והיה למנהיגה של הקהילה.
בשנה האחרונה חלה, ואושפז כמה פעמים, ועתה באור לט"ז מרחשוון, נפטר, ולמחרת הובא לקבורות על הר המנוחות בירושלים.
וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי אלימלך מינצברג, נולד בירושלים ביום כ"ב סיוון תרע"ב, כבן למשפחה חסידית ירושלמית, אך נכנס ללמוד בישיבת חברון, ואף נסע לליטא ללמוד בטעלז ובקעלם. בשובו לירושלים, נשא לאשה את מרת רבקה לבית חרושטשול. מצעירותו ניכר כי עדיו לגדולות, אך נהרג ביום ז'[או כ"ז] תמוז תש"ח, מפגיעת פגז סמוך לביתו בירושלים, הובא לקבורה בבית העלמין שייח באדר, ולאחר מכן הועבר משם אל הר המנוחות.
  

רבנים מצאצאי משיח השקר

האם למשיח השקר שבתי צבי, היו צאצאים שכיהנו ברבנות?
בנו של שבתי צבי נקרא בשם ישמעאל, הוא נולד בשנת תל"א, ובכתבים השבתאיים אין שום איזכור ממנו בגדלותו.

היעב"ץ בספרו תורת הקנאות כותב, "תולדותיו כיוצא בו, ולד הטומאה נפגר ישמעאלי, ונעקר שבתי צבי, וזרעו בליעל, כולו נכרת אין שריד לאכלו".
אולם, החוקר המפורסם מאיר בניהו, מביא כמה מקורות מהם משתמע, כי ישמעאל שב בתשובה שלמה, וישב והגה בתורה בשאלוניקי.
ממשיך בניהו ומעלה השערה, כי רבי יצחק צבי שכיהן לימים כרבה של סרייבו [סאראי], הוא הוא ישמעאל צבי בנו של משיח השקר המפורסם שבתי צבי. את ההשערה הזו, הוא תמך בהרבה ראיות נסיבתיות, אך ללא שום ראיה אחת חותכת. ראייתו העיקרית היא, מכך שרבי יצחק צבי, בשום מקום לא הזכיר את שם אביו, ואילו, בנו, ממלא מקומו ברבנות - רבי שם טוב צבי, בכל מקום ומקום, חותם בשם אביו, שם טוב בן יצחק צבי. את  דבריו, פרסם בניהו במאמר בכתב העת ספונות כרך יד.
השערתו זו מפתיעה, בפרט אחר שההיסטוריון שלמה רוזאניס, במאמר שפרסם באנציקלופדיה אוצר ישראל, (חלק ג, עמ' 9), משער כי רבי יצחק זה, נקרא בשם משפחתו צבי, על שם אביו, רבי צבי אשכנזי - החכם צבי! ולכן כתב, "כאשר שקטה הארץ הקימו עדת שאראיי את הרב יצחק בן צבי אשכנזי לאב"ד, ובזה הראתה העדה את חיבתה לחכם צבי".  לדבריו, יש לנו כאן בן נוסף לחכם צבי, שלא ידעו עליו כותבי קורותיו. [במאמר שפרסם הרב נפתלי אהרן לפני מעט יותר מחודש, ובו הוא פירט את כל אלו המיוחסים כצאצאי החכם צבי, הזכיר "בן" בשם יצחק, אשר כיהן כאב"ד חודרוב, אך גם הוא עצמו לא היה צאצא]. אומנם, לאחר כשלושים שנה, בספר קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, כתב רוזאניס קצת אחרת, "שהיה אולי קרובו של הרב הקודם ר' צבי אשכנזי".
בניהו הפך את ההשערה על פיה, מאחיו של רבי יעקב עמדין הלוחם במשיח השקר, אל בנו של משיח השקר...
במאמר שפירסם אמש ד"ר יעקב פוקס מן הספריה הלאומית בירושלים, הובא צילום של כתב יד מן הארכיון הלאומי בבולגריה, בו מפרט נינו של רבי יצחק צבי את יחוס ושבח משפחתו, ואף הוא למרבה הפלא עוצר ברבי יצחק, ולא ממשיך לפרט את הדורות מעלה בקודש.
עובדה מעניינת זו, מחזקת לדבריו את ההשערה של מאיר בניהו.
ואלו דבריו של הנין:
"אדם מועט מן המעטן, עבד טבי, צעיר מכל בית אבי, יאושע צבי בן לא"א הרב הכולל, ענוותן כהלל, אין גומרין עליו את הלל, כמוהר"ר יצחק צבי נר"ו, בן להרב המובהק ומאיר כברק, כמוהר"ר שם טוב זלה"ה, בן להרב המובהק ואח לברק, כמוה"ר יצחק זלה"ה".

למאמר המלא של ד"ר יעקב פוקס.

אם נבחן השערה זו במבחן השנים, נצטרך להכריח כי הן רבי יצחק צבי, והן בנו רבי שם טוב, נתמנו לרבנות סרייבו בצעירותם ממש. 

רבי שמחה בונים ערנפלד זצ"ל

בשבוע שעבר נפטר הגאון רבי שמחה בונים ערנפלד, חבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית וראש ישיבת חתן סופר, מצאצאי בעל החתם סופר, הוא נפטר בארצות הברית, והובא לקבורה כאן, בארץ ישראל.

רבי שמחה בונים נולד בשנת תרפ"ט בעיירה מטרסדורף שבאוסטריה, אחת משבע קהילות המפוארות במחוז בורגנלנד. עיר בה כיהנו ברבנות אבותיו הגדולים. כאשר קדרו שמי אירופה, נמלטה משפחתו לארצות הברית, ושם הקימו את קהילת מטרסדורף וישיבת חתן סופר. רבי שמחה בונים, למד תחילה בישיבתו של רבי שלמה היימן, ואחר כך חזר אל מקורו, בישיבת חתן סופר.

בהגיעו לפרקו, נשא את בתו של הגאון רבי שמואל אברהם זעלטנרייך אב"ד טשאקאווא.

כאשר נפטר אביו, נטל על שכמו את עול הנהגת הקהילה, קהילת מטרסדורף, ועמד בראשות הישיבה. כאשר במקביל הוקמה גם בירושלים קרית מטרסדורף, ורבי שמחה בונים מקרין מאורו אף שם. כאמור, שימש גם אחד מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

להלן סדר יחוסו:

אביו רבי שמואל ארנפלד, נולד בשנת תרנ"א בעיר מטרסדורף, נמסך להוראה על ידי רבי מאיר אריך ורבי יוסף ענגל. עמד לימין אביו בעבודת הישיבה והרבנות במטרסדורף. כאשר נפטר אביו, היה זה אך טבעי כי רבי שמואל ימלא את מקומו ברבנות ובישיבה. עם השתלטות הנאצים על אוסטריה, עסק בפעולות להצלת יהודים, והצליח אף הוא להימלט וקבע מושבו באמריקה, שם יסד ישיבת חתן סופר, בדרכי אבותיו.האריך ימים עד לגיל תשעים, הרבה יותר משאר אחיו, ואמרו שזהו בזכות מסירות נפשו בצעירותו לטיפול באביו החולה, נפטר ביום טוב שני של חג השבועות תש"מ. לתולדותיו נדפס ספר שם משמואל. זוגתו מרת רחל, אף היא לבית עהרנפלד, נפטרה ר"ח כסלו תשמ"א.

אביו רבי שמחה בונים עהרנפלד בעל מענה שמחה, נולד בשנת תרט"ו לערך, רוב תורתו למד אצל אביו, ואיזה זמנים למד אצל דודו זקינו בעל הכתב סופר בפרעשבורג. תחילה כיהן בק"ק שארוואר, ומשם עבר לכהן במטרסדורף על מקום אביו, עד לפטירתו בשנת תרפ"ו. זוגתו מרת גיטל לבית קראוס, נפטרה ו' תמוז תרע"ה.

בעל המענה שמחה, מתוך אוצר החכמה

אביו רבי שמואל עהרנפלד בעל מחבר חתן סופר אב"ד מאטערסדארף. נולד בשנת תקצ"ה, למד אצל דודו הכתב סופר, בשנת תרכ"ו נתקבל לכהן כרב בעיר בעטלאן, כעברו שנתיים עבר לעיר סיקסא, אחר תשע שנים נוספות עבר למטרסדורף, ברבות הימים נתקבל גם לאב"ד חוסט על מקום המהר"ם שיק, אך להפצרת בני הקהילה, נשאר במט"ד. נפטר ביום ראש חודש אב תרמ"ג. זוגתו מרת אסתר לבית פשקוס, האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה ביום כ"ח טבת תרס"ח.

רבי אהרן אב"ד לוברטוב

הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, מזכיר בספרו מעלות היוחסין את סבו רבי אהרן אב"ד לוברטוב,

וכך הוא כותב על אמו: "אביה הרב הגדול המפורסם מוה' אהרן ז"ל אבד"ק לובר".

אין לנו שום פרטים על קורות חייו, והמעט הידוע לנו אודותיו נלקח מתוך מספר מגילות יוחסין.

אבותיו,

בספר מעלות היוחסין הנ"ל כותב על יחוסו של רבי אהרן:

"בנו של הרבני המופלג הגביר הנכבד מוה' אליקים געציל ז"ל, שהיה מפורסם בעולם בצדקתו ובכשרון מעשיו, וראיתי כתב יד של הגאון מופת הדור מוה' יחזקאל לאנדא ז"ל שהזכירו בשבחו, שהיה נכבד מאוד, ונתחתן עם גדולי הדור כו'. ואשת אא"ז מה"ר געציל הנ"ל החסודה מ' חנה ז"ל, היא היתה אחותו של אא"ז מוה' שמואל לפאטינער".

את רבי אליקים געציל מלוברטוב כבר הזכרנו בעבר בבלוג, בעת שכתבנו על יחוסו של הגאון רבי יעקב מליסא בעל החוות דעת, הזכרנו שם את יחוסו למהרש"א, ואת יחחוס חותנו אל רבי אברהם ר' הירצקעס ואל המהרש"א והשארית יוסף.

הזכרנו באותו מאמר את צאצאיו של רבי אליקים געצל, א. בנו רבי אהרן דידן. ב. בתו אשת רבי יעקב משה אב"ד זבארוב אביו של רבי יעקב מליסא. ג. אשתו הראשונה של רבי מרדכי זאב אורנשטיין. על אלו יש להוסיף בן נוסף, ד. רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד מעזריטש, חותם של רבי יהודה לייב אב"ד שידלוב, ושל רבי יצחק אייזיק כץ בעל ברית כהונת עולם.

חותנו

בסוף ספר מעלות היוחסין נדפס קיצור מעלת היוחסין מנכד המחבר, ובו, הוא חוזר על כל הפרטים המופיעים בספר בקיצור, ולפעמים עם הוספת מספר פרטים.

ובחיבור זה, הוא מזכיר את רבי אהרן ומכנהו בשם הגאון מוה' אהרן ראבינאוויטש ז"ל אבד"ק לובערטוב, וכותב עליו כי היה חתן "הגאון המפורסים מוה' יעקב אבד"ק שארובקה שחיבר ס' דרשות ופשוטים בכ"י ונמצא כעת בבראד. בהגאון החסיד מוה' משה ז"ל מטארטשין בהרב הגאון מוה' מנחם מענדיל ומנחתו כבוד בקרעמיניץ". יש לציין כי ראז"מ מזכיר בהקדמת בית אפרים, קושיא שראה בכתבי זקינו רבי יעקב זה. ונזכר גם בכתב היחוס של רבי משה נחום ירושלימסקי, ומזכיר לו בן נוסף בשם רבי דוב בעריש שמילא את מקומו כאב"ד שארובקא.

צאצאיו

·         הזכרנו לעיל, וגם במאמר על רבי יעקב מליסא, כי בתו המפורסמת של רבי אהרן, היא מרת דבורה אשת רבי מנחם מאניש מרגליות אב"ד גריידינג וויטקוב, הוריו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי ואחיו רבי חיים מרדכי מרגליות אב"ד דובנא בעל השערי תשובה, ועוד שלושה אחים להם.

·         בן נוסף לרבי אהרן, הוא רבי דוד אשר מילא את מקום אביו כאב"ד לובר, ומובא על ידי הראז"מ בהקדמת ספרו בית אפרים חלק או"ח.

·         בן נוסף הוא, רבי יהודה אביו של ר' אליקים המילזהאגי מחכמי ומשכילי ברודי, ומחבר ספר ראביה. [שמו המלא הוא אליקים געצל על שם זקינו רבי אליקים געצל מלוברטוב הנ"ל].

·         בת נוספת היא אמו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב, אשר מילא את מקום זקינו ודודו ברבנות. רבי יעקב זה היה חותנו של הרה"ק רבי יצחק יואל מליניץ הראשון, בנו של הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל התשואות חן. מקור מידע זה הוא בקונטרס ערך אבות, שחיבר רבי יהושע העשל רבינוביץ בן לשושלת אדמורי ליניץ, ונדפס בראש ספרו תורת אבות על מסכת אבות. אמנם, יש לציין כי בהמשך יחוס המשפחה, כתב רבי יהושע העשל מעט בשינוי, לדבריו, רבי אהרן מלובר היה בן האשה חנה בת הגאון הר' אליקים געציל מלובר. ולעיל ראינו בכתביו של ראז"מ כי אמנם חנה היתה אמו של רבי אהרן, אך היא היתה אשת רבי אליקים געצל ולא בתו.

לזהותו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב

הזכרנו את בן בתו של רבי אהרן - רבי יעקב אב"ד לוברטוב. אם כי עדיין לא ידועה לנו זהותו המדוייקת, אך זה ודאי שהוא אינו רבי יעקב סגל לנדא אשר חתם כאב"ד לוברטוב, על הסכמה על ספר בית פרץ מיום י' תמוז תקי"ד, וכן ביום י"ד חשוון תקט"ז על ספר פרת יוסף לבעל הפרי מגדים. רבי יעקב זה היה בנו של רבי אברהם לנדא, ואחיו של רבי חיים לנדא אב"ד פודקאמין, ראש חכמי הקלויז בברודי.

אך כאמור, ודאי שהוא אינו רבי יעקב מלוברטוב אשר היה חותנו של רבי יצחק יואל מליניץ, כי הוא נמצא בלוברטוב, בתקופה הרבה יותר מוקדמת. שהרי רבי יצחק יואל מליניץ נולד רק בשנת תקנ"ג לערך, ולא מסתבר שהיה חתנו של רבי יעקב לנדא אשר היה מבוגר ממנו בשנים רבות כל כך. זאת ועוד, בשום מקור אודות רבי אברהם לנדא וצאצאיו, לא נזכר כי הם מצאצאי רבי אהרן אב"ד לוברטוב. ועוד בה שלישיה, על רבי יעקב לנדא אב"ד לוברטוב, נמסר כי הוא חתנו של רבי משה רוטנבורג אב"ד המבורג. ועל רבי יעקב אב"ד לוברטוב חותן רבי יצחק יואל מליניץ נמסר כי הוא חתנו של רבי לוי הגדול אב"ד ליניץ.

אם כן, עדיין איננו יודעים מיהו אבי רבי יעקב אב"ד לוברטוב אשר היה חתנו של רבי אהרן רבינוביץ אב"ד לוברטוב.