מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל

בבית החולים מעייני הישועה נפטר הבוקר הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן, ראש ישיבת פוניבז' לציעירים, ראש כולל פוניבז', ראש ישיבת ארחות תורה, וראש מועצת גדולי התורה של דגל התורה. בן מאה וארבע שנים היה בפטירתו.
נולד בעיר בריסק, שם גדל על ברכי אביו, ולמד בחיידר ובישיבה שבעיר. לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, נסע לשווייץ, שם שהה במשך שנות המלחמה, וכך ניצל. שם גם נשא לאשה את רעייתו תמר, לבית קורנפלד, ממשפחת אדמורי גור.
בעלותו לארץ ישראל, למד שנים מספר בכולל לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה, אחר מכן נבחר לעמוד בראשות ישיבה לצעירים של תנועת צא"י בכפר סבא. לאחר מכן נקרא לבני ברק על ידי הרב כהנמן, מני אז, כאמור, כיהן כראש הישיבה קטנה דפוניבז', ועמד בראשות הכולל אברכים דפוניבז'.
ביום כ"ה סיון תשס"ב נפטרה רעייתו תמר.

וזה סדר יחוסו:

• אביו, רבי נח צבי שטיינמן, נולד בשנת תרמ"ה לערך. היה מלמד דרדקי בבריסק, וגבאי בית הכנסת חברת לויה, וכמו כן היה ממונה מטעם הקהילה לבדוק את כשרות העירוב בכל יום שישי. זוגתו מרת גיטל לבית גיברונובסקי, נישואיהם נערכו בשנת תרס"ט.
  
• אביו, רבי ראובן דוב שטיינמן, זוגתו מרת טעמא בת ר' יעקב לייב. צאצאיהם: א. רבי נח צבי שטיינמן הנ"ל. ב. מרת נחמה אשת ר' אליעזר שטיימן מויסוקי. ג. ר' פסח שטיינמן. ד. ר' מנדל שטיינמן.
  
• אביו רבי אריה יהודה שטיינמן מטערספאל. מלבד בנו רבי ראובן דוב, היה לו בן נוסף והוא, רבי אברהם משה שטיינמן אב"ד קלעוואן, רא"מ נולד בשנת תרט"ו ונסמך להוראה מגדולי הדור, תשובה אליהו בשו"ת אור גדול, סי' מ"ח, ובשו"ת מהרש"ם. מצאצאיו בארצות הברית.
• יתכן שהוא לייב שטיינמן שנפטר בכ"ד ניסן תרס"ו, בעיר בריסק, בן 94 שנים, ושם אביו וואלף.

רבי נח צבי הנזכר, היה חתנו של

• רבי משה אליהו גיברונובסקי, מתלמידי ישיבת וולוזין, שם למד בחברותא עם רבי איצל'ה פונביז'ר. נפטר צעיר לימים. זוגתו מרת עלקא גרונא, היתה צדקת גדולה מאד, והיתה לומד כל היום ספרי מוסר ומדרש. צאצאיהם: א. מרת פראדל. ב. מרת פרומא. ג. רבי אשר חיים גיברונובסקי נהרג בשואה בלא שהותיר אחריו צאצאים. ד. מרת גיטל פייגא הנ"ל. אחת מן האחיות הנ"ל, פרומא או פראדל, היתה אשתו של בן דודה רבי שלמה חיים גורפינקל מו"ץ דק"ק קאמניץ על מקום זקינו דלהלן.

רבי משה אליהו גיברונובסקי הנזכר, היה חתנו של

• רבי שלמה חיים וויצנבלום מו"ץ ומגיד מישרים דק"ק קאמניץ. נולד בשנת תקע"ד לערך, לא העריך ימים, ונפטר בשנת תרכ"ו בווארשא,
  

ראש ישיבת קול יעקב רבי יצחק דזימיטרובסקי זצ"ל

בשלהי יום החיתום - הושענא רבא, ולפני כניסת יום שמחת תורה, נפטר בבית החולים בירושלים, הגאון הגדול רבי יצחק דז'ימיטרובסקי, מראשי ישיבת קול יעקב. בפטירתו נעקרה מן עולם הישיבות דמות קמאית, של אחד מגדולי העילויים אשר עוד בילדותו למד לצידם של גדולי עולם.

ואלו תולדותיו של רבי יצחק: נולד בכפר סבא, ביום כ"ז ניסן תרצ"א, עוד לפני היותו בן עשר נכנס ללמוד בישיבה המקומית בכפר סבא, ואחרי שנתיים, נסע ללמוד בישיבת לומזה בפתח תקווה, והוא אך בן אחת עשרה וחצי שנים. בשנת תש"ט נוסדה ישיבת באר יעקב, מספר שנים לאחר מכן נקרא רבי יצחק לכהן כמגיד שיעור, והוא עוד לפני נישואיו.

בשנת תשט"ו נשא רבי יצחק לאשה את בתו של ראש ישיבת קמניץ בירושלים, רבי יעקב משה ליבוביץ, וקבע את מקום מגוריו בירושלים. שנים מספר כיהן כר"מ בישיבת אמשינוב, ושנים נוספות כיהן כמגיד שיעור בישיבת קמניץ. בשנת תשל"ד נתמנה למסור שיעורים בישיבת קול יעקב, תפקיד בו נשא עד סוף ימיו, כשבמקביל כיהן אחר הצהריים כראש כולל קארלין סטולין ללימודי חושן משפט. בשנים האחרונות נחלש, וחלה, עד לפטירתו ביום הושענא רבא לעת ערב, וכך עת עם ישראל מתכונן לחגוג את יום סיום הקריאה בתורה, נסתיימה לה תורת חייו של הגאון רבי יצחק.

כאמור, גם את יחוסו של רבי יצחק אשר היה מצאצאי בעל המחבר שפת הים, וממשפחות ענפות, ניתן לקרוא בגליון המתפרסם באתר פרינט מייל.

המשגיח רבי אליעזר גינזבורג זצ"ל

בשבת שעברה, שבת פרשת כי תבוא, י"ח אלול תשע"ז, נפטר הגאון הצדיק רבי אליעזר גינזבורג משגיח ישיבת פוניבז'.

המשגיח נולד בבני ברק לפני ששים ושמונה שנים, מילדותו גדל בפוניבז', בה כיהנו אביו וסבו בתפקיד המשגיח. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את נכדת מרן הסטייפלר, בת לחתנו רבי שלמה ברמן. בשנת תשמ"ה לאחר פטירת אביו, נתמנה לכהן כמנהל רוחני בישיבה, על פי בקשת הסטייפלר. ומני אז, ניצב בחזית המזרח של ישיבת פוניבז', כמשגיח ומנהל רוחני. למעלה משלושים שנה, מסר ועדים ושיחות לבחורי הישיבה, אשר העריצוהו וראו בו בבואה לדמות זקינו הגדול רבי יחזקאל לוינשטיין.

בשבוע האחרון לקה בליבו, ואושפז במצב קשה בבית החולים, תפילות רבות נישאו לרפואתו בהיכלי הישיבות, ובפרט בישיבת פוניבז', ובשבת קודש, הלך לעולמו. בהלווייתו שיצאה במוצאי שבת מהיכל הישיבה, הספידוהו ראשי הישיבה ורבניה.

את יחוסו ויחוס זקינו המשגיח רבי יחזקאל הלוי לוינשטיין, ניתן לראות במאמר המלא, המופיע באתר פרינט מייל.

תולדות ושורשים לדרך חדשה

אחרי תקופה ארוכה שלא פורסמו מאמרים חדשים עם מגילות יוחסין ופרטים על משפחות של רבנים, הבלוג חוזר לתפקד, לכבוד השנה החדשה העומדת בפתח, אך בפורמט שונה מעט.

אי"ה בשבועות הקרובים נמשיך ונפרסם מאמרים לתולדות רבנים ומשפחותיהם, כפי שפרסמנו כאן במהלך השנים האחרונות, אולם בבלוג עצמו יפורסם רק חלק קטן מן המאמר. את המאמר המלא לא יהיה ניתן לקרוא בבלוג, אלא רק להזמין עלון מודפס, באמצעות אתר פרינט מייל.

אתר פרינט מייל מארח מאמרי תוכן רבים, ממגוון גדול של תחומי דעת, בעיקר בעלי אופי תורני, אך לא רק. האתר לא ניתן לקרוא את החומר, אלא אך ורק להזמין מאמרים מודפסים אשר נשלחים אל תיבות הדואר של המזמינים.

הזמנת מאמר כרוכה בתשלום, על התוכן, ההדפסה, והמשלוח. סך הכל 49 אגורות לעמוד, והמאמר יגיע אליך הביתה. [מחיר זה תקף בסביבות הריכוזים החרדיים, באיזורים אחרים, מרוחקים יותר, יתכן שתתוסף עלות לשליחת התוכן באמצעות הדואר].

הזמנת מאמרים כרוכה בפתיחת חשבון באתר פרינט מייל, ותשלום ראשוני בשיטת ערך צבור.
אחרי פתיחת חשבון באתר, ניתן לעיין ברשומות. מאמרי הבלוג תולדות ושורשים, נמצאים ברשומה עם אותו שם, תולדות ושורשים - מגילות יוחסין, רשומה מספר 678.

מאות המאמרים שנתפרסמו עד כה בבלוג עצמו, ישארו ברשת כפי שהיה עד כה.

כתיבה וחתימה טובה.

שנה טובה ומתוקה.


עדכון, ג' חשוון תשע"ח:
אתר פרינט מייל, אינו פעיל בימים האחרונים. אקווה שיחזור לפעילות בקרוב.

הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל

הגאון הגדול רבי שמואל יעקב בורנשטיין ראש ישיבת קרית מלך בבני ברק, נפטר לפנות בוקר בבית החולים מעייני הישועה.
בפטירתו נעקרה מנופי היהדות החרדית אחת מדמויות ההוד. רבי שמואל יעקב כיהן שנים רבות כראש ישיבה, תחילה בישיבת חברון בגאולה, ולבסוף בישיבת קרית מלך בבני ברק. נודע בתפילתו מעומקא דליבא ברגשי קודש. בתקופה האחרונה חלה, ובמשך כמה שבועות היה מאושפז בבית החולים, ועתה לפנות בוקר, הלך לעולמו. מסע הלווייה יצא הבוקר מישיבתו בבני ברק, אל הר המנוחות בירושלים.
ואלו תולדותיו, רבי שמואל יעקב נולד בירושלים, בה גדל, ובישיבותיה נתגדל. רבי שמואל יעקב נולד בשנת תש"ו, למד בישיבה קטנה תפארת צבי, ומשם עלה לישיבת חברון. בימיו בישיבה, נמנה על קבוצת הבחורים, אשר היו הולכים לשמוע את שיעורי ראשי ישיבת מיר הסמוכה.
זמן קצר לאחר נישויו, כבר שימש כר"מ בישיבות. תחילה בישיבת כנסת יהודה בירושלים, אחר כך בישיבת נחלת דוד בפתח תקווה, ובישיבת טורדא.
כאשר הקים רבי חיים סרנא את ישיבת חברון מחדש בישיבת גאולה, קרא לרבי שמואל יעקב בורנשטיין שיבוא לכהן לצידו כראש הישיבה, ובמשך עשרים שנה נודע שמו כראש ישיבת חברון גאולה. לפני כחמש עשרה שנה, נקרא לכהן כראש ישיבת קרית מלך בבני ברק, תפקיד אותו נשא עד ליומו האחרון.
את דברי תורתו הדפיס בספרים, זאת ליעקב, אורה ושמחה, שי למורה, ברכת שמחה.
זוגתו של רבי שמואל יעקב, מרת שרה רסיא בת רבי יוסף לייב קליינר, נפטרה ביום ב' אייר תשע"ג. לא היו להם ילדים.

וזה סדר יחוסו
אביו, רבי יששכר דוב בורנשטיין מירושלים, נפטר כ"ז תמוז תשמ"ט. זוגתו מרת יהודית צביה לבית לובין, נפטרה כ"ג אב תשס"ז. מבניהם, גם רבי אלימלך בורנשטיין, מחסידי חב"ד, וכיהן כר"מ בישיבות חב"ד, נפטר לפני כחודשיים.
אביו, רבי משה אהרן בורנשטיין, זוגתו מרת שרה בת ר' פנחס, נפטרה י"א כסלו תרצ"ה.
אביו, רבי יעקב בורנשטיין.

רבי בנימין זאב רפפורט אב"ד פאפא

היום ט' ניסן, מלאו מאה ושמונים שנה לפטירתו של הגאון רבי בנימין זאב רפופורט אב"ד פאפא בעהמ"ח שמלת בנימין על הלכות נדרים, וספר שמלה שניה שו"ת, וספר עדות לישראל על מסכת מכות, וספר נוי סוכה על מסכת סוכה, ועוד ספרים, עליו נכתב כי הוא ראש נפוצת משפחת ראפאפורט בהונגריה.

רבי בנימין זאב נולד בבית אביו בלייפניק, וממנו למד, נשא לאשה את בתו של הגביר המפורסם רבי דוד באסקאוויץ מאובן ישן. אחר נישואיו היה רבי בנימין זאב מרביץ תורה לתלמידים בבית חמיו באובן, והיה חותנו מתפאר בו ובחתנו השני הגאון רבי בנימין וואלף באסקאוויץ, ואומר "ווען איך אויסריק מיט מיינע צוויי וועלף ציטערט פיר מיר דיא גאנצע וועלט". ובשנת תקמ"א נלקח להיות אב"ד ומורה בק"ק פאפא.

וזה סדר יחוסו בקצרה

אביו רבי יצחק ראפאפורט אב"ד לייפניק, אשר יצא מאשכנז למורביה, אחר נישואיו לבת רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג.

בן רבי ברוך כהנא רפפורט אב"ד פיורדא, שם כיהן בשנת תס"א עד לפטירתו ביום כ"ג ניסן תק"ו. אשר נספד על ידי הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, ראה יערות דבש ח"א דרוש י"ב. זוגתו מרת חיה שרה נפטרה בשנת תקי"א.

החכם רבי מנשה וועקנין זצ"ל

עם כלות השבעה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי מנשה וועקנין, ראש מוסדות רבי מאיר בעל הנס בטבריה, וראש ישיבת מאיר בת עין. ראיתי לנכון להעלות כאן את הידוע אודות יחוס משפחתו, משפחה המעורה בעיר הקודש טבריה, ובבתי המדרשות ובבתי הדינים שבעיר, במשך מאה וחמישים שנה.

רבי מנשה נולד בעיר טבריה, בשנת תרפ"ט, בה נולד ובה גדל על ברכי אביו הגדול, ועל ברכי גדולי העיר טבריה. בבחרותו גלה למקום תורה, ולמד בישיבת כנסת ישראל - חברון, בירושלים. בחתונתו השתתפו הרבנים הראשיים לישראל, רבי יצחק הרצוג ורבי יצחק ניסים. רבי מנשה כיהן כרב שכונה בעיר טבריה, וחבר הרבנות הראשית בטבריה. המשיך את מסורת משפחתו לעמוד בראש כוללות רבי מאיר בעל הנס, וישיבת מאיר בת עין על ציונו של רבי מאיר בעל הנס, ופיתח מוסדות רתורה רבים בעיר. בפעילות זו עסק כל ימיו, עד ליום אחרון.

בשבוע שעבר נפטר רבי מנשה, ביום ד' אדר, יום בו נולד אביו הגדול.

אביו, רבי מאיר ואעקנין רבה של טבריה, נולד ביום ד' אדר תרמ"ה כבנו הצעיר של רבי דוד, בהיותו כבן שתים עשרה, נתייתם רבי מאיר מאביו, וגדל על ברכי אחיו הגדול רבי יעקב, ונתקרב אל גדולי העיר, ובמיוחד אל רבי אברהם אבוחצירא. רבי אברהם היה גם זה שהציע לו לרבי מאיר את שידוכו, עם מרת יעל בתו של רבי מנשה חמוי, נישואיהם התקיימו בשנת תרס"ג. בשנת תרע"ד גירשו הטורקים את הנתינים הזרים מארץ ישראל, ובהם בני משפחת וועקנין. רבי מאיר גלה עם משפחתו לארצות הברית, ואת מושבו קבע בניו יורק, שם כיהן כרב לעדת אנשי ארם צובא ואנשי דמשק, בבית הכנסת שערי צדק בניו יורק. בשנת תרע"ט חזר לארץ ישראל, זמן קצר היה בירושלים, אך עד מהרה חזר לעיר הולדתו טבריה. בשנת תשי"ג נפטר רבי יעקב חי זריהן ראב"ד טבריה, ורבי מאיר נתמנה על מקומו כרב ואב"ד טבריה, תפקיד אותו נשא, עד לפטירתו ביום כ"ט אדר תשל"ה. רבי מאיר השאיר אחריו כתבי יד בהלכה ובדרש, ומתורתו נדפס שו"ת ויאמר מאיר. ואלו צאצאיו של רבי מאיר: א. רבי דוד חיים וועקנין, זוגתו מרת חנה בת רבי רפאל ביבאס. ב. רבי פנחס וועקנין, זוגתו מרת איוט בת רבי עובדיה צדקה, אחי הגאון רבי יהודה צדקה. ג. רבי מנשה וועקנין דידן. ד. מרת ג'והרה פנינה אשת רבי אליהו וועקנין בן דודה רבי יעקב. ה. מרת ריינה אשת רבי משה וועקנין בן דודה רבי שמעון, הוא נפטר צעיר ביום ח' תשרי תשי"א. ו. מרת אסתר אשת הגאון רבי שלמה ילוז. ז. מרת דינה אשת הגאון רבי דוד שלוש רבה של נתניה, אשר נפטר בשנה שעברה.

רבי מנשה וועקנין עומד מאחורי אביו רבי מאיר וועקנין

אביו, רבי דוד וואעקנין, נולד בעיר דמנאת, ולאחר מכן נסע עם אביו לאיזמיר. כאשר גדל והיה לאיש, כיהן כדיין בקזבלנקה, ובשנת תרכ"ח או תרל"א עלה לארץ ישראל. וקבע את מושבו בעיר טבריה. בשנת תרל"ה נתמנה לחבר בית הדין בטבריה, ולאחר כשנה עלה ונתעלה לכהן כראב"ד בעיר.

הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל

בבית החולים לניאדו נפטר היום הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין רבה של רמת השרון. הגאון רבי יעקב נולד בשנת תרפ"ד בעיר שומיאץ שברוסיה. בילדותו למד בחיידר המקומי. לאחר שנתייתם מאמו, ועבר לגור בבית  דודתו בעיר קלימוביץ'. בהיותו כבן עשר, עלה עם אביו לארץ ישראל. הם עלו לארץ ישראל באניה, במסע שארך כמעט שבועיים. במזוודה שלקחו עימם לשימוש יומיומי בזמן המסע, הכניס האב הגדול חומש ויקרא, וגמרא בבא קמא, והמשיכו בסדר לימודיהם הקבוע. וכשהגיעו אל דירתם הראשונה ברמת השרון, עוד לפני שהיו להם רהיטים, הלך האב הגדול אל בית הכנסת לשאול מן הגבאי גמרות נוספות בבא קמא, על מנת שיוכלו ללמוד כולם יחד, ולא יצטרכו להשתמש בספר אחד. בארץ ישראל, למד תורה בבית עם אביו הגדול, שנה אחת נסע לישיבת לומזא בפתח תקווה, אך חזר לבית אביו לללמוד עמו, עד הגיעו לגיל שמונה עשרה, אז נסע ללמוד בישיבת פוניבז', ונמנה על ששת הבחורים הראשונים שיסדו את הישיבה. לאחר פטירת אביו, נתמנה למלא את מקומו, כרבה של העיר, תפקיד אותו נשא ברמה במשך כשישים שנה. במהלך השנים מסר שיעורים בישיבות רבות, ואף כיהן כדיין בבית הדין של רבי ניסים קרליץ. נודע כפועל ישועות בברכותיו ובסגולותיו שהמליץ לרבים, שבורי לב ונדכאים אשר באו אליו לקבל את עצתו וברכתו. זוגתו הרבנית מינה לבית קרול, נפטרה ביום זאת חנוכה תשס"ט.

וזה סדר יחוסו,

אביו הגאון הגדול רבי צבי יהודה אדלשטיין אב"ד שומיאץ ברוסיה על מקום אביו, ולאחר שעלה לארץ ישראל, נבחר לכהן כרבה של רמת השרון. בילדותו למד תורה מפי אביו, והיו לומדים גמרא בעיון, אך רק גמרא רש"י ללא תוספות, וכאשר סיים את הש"ס בגיל 15 נסע ללמוד בישיבת וולוזין בראשותו של הגאון רבי רפאל שפירא, ובסלבודקא בישיבת כנסת בית יצחק, אצל הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, אשר כינהו בחיר הישיבה. בשנת תרע"ו גוייס לצבא הרוסי, ונפל בשבי הגרמני, משם שוחרר כעבור שנתיים. זמן קצר לאחר שחרורו מן השבי, נפטר אביו ורבי צבי יהודה נבחר לכהן כממלא מקומו ברבנות העיר, אז נפתח פרק חדש של מסירות נפש להחזקת חיי היהדות בעיר ולימוד תורה במסירות נפש, תחת גזירות הקומוניסטים. לאחר שנתאלמן מרעייתו, החליט לעלות לארץ ישראל עם בניו ועם אמו, ואחרי חג הפסח של שנת תרצ"ד יצאו לדרך, וכשהגיעו לארץ ישראל קבע מושבו ברמת השרון. וכעבור פחות משנה, נתמנה לכהן כרבה של העיר. נפטר ביום כ' חשוון תשי"א, בבית חולים בירושלים, והובא לקבורה ברמת השרון סמוך לקבר אמו, על פי הוראת החזון איש, שאמר כי טוב לאדם להיקבר במקום מנוחת אבותיו.

תעודה היסטורית על משפחת לוריא מצפת

אומנם כבר פרסמתי בבלוג מספר מאמרים לתולדות משפחת לוריא זו, אך כיוון שעסקנו שוב בקורות המשפחה, עקב פטירתו של הדיין דויזניץ, ולקראת הוצאה לאור של ספר חדש מתורתו של אבי המשפחה רבי אהרן יוסף לוריא, עם תולדות המשפחה, מצאתי לנכון לפרסם כאן תעודה היסטורית שנתגלתה לא מזמן, וממנה נתגלו פרטים חדשים על המשפחה, ונתאמתו סיפורים רבים שעברו במסורת הדורות.

הנה קישורים למאמרים שפרסמתי בעבר,
משפחת לוריא מצפת וטבריה
השורשים של משפחת לוריא הצפתית
רבי משולם זושא לוריא דיין דחסידי ויזניץ

וכעת אבוא אל פרטי התעודה,
בני משפחת לוריא, כמו רבים אחרים מבני הקהילה בצפת בשנים הללו, נמנו על חסידיו של הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל. אומנם, נסיעה מצפת אל האדמו"ר, היתה כמעט בלתי אפשרית בימים ההם. לכן, הקשרים התנהלו בעיקר באמצעות מכתבים, וכאשר נסע אי מי מבני החבורה, נתנו בני הקהילה בידו קוויטלאך אל האדמו"ר.
בשנת תרכ"ח נסע רבי אברהם חרש"פ [חתן רבי שמשון פלפל] מצפת אל הרבי מטשערנוביל, בשבוע של פרשת יתרו, כבר שלח משם מכתב ראשון לצפת. אחר כמה חודשים לשהותו שם, בי' אייר [כ"ה למב"י], שלח אליו גיסו, רבי חיים יצחק לאבין מצפת. במכתב הוא מדווח לו על הקורה בצפת, ובפרט בקלויז של חסידי טשערנוביל, ודן על הראויים לקבל חלוקה מטשערנוביל, ואלו שלא זכאים להיכלל ברשימה.
כיוון שכבר נשלח מכתב מצפת לטשערנוביל, באו גם אחרים להוסיף שורותיהם בשולי המכתב, כל אחד ובקשותיו, כל אחד וענייניו לבקש מרבי אברהם שיבקש עבורם אצל הרבי, ובעניני החלוקה. הכל על מנת לחסוך בדמי המשלוח.
המכתב נשלח כאמור אל טשערנוביל, אך לא ידוע אם הגיע למענו או לא.

הכתובת המופיעה על המכתב מבחוץ היא:

מעי"ק צפת. ליד גיסי המופל' בתו"י א"ח מו"ה אברהם חרש"פ נכד הרב מלאבין.

מצוה להגיע לידו בכל מקום שהוא, כי נחוץ הוא מאוד, ולא ידע מקומו אי' איפו...

על כל פנים, עברו להם שלש שנים, והתגלגל המכתב לידיו של משכיל אחד, משונאי החסידים, והלה מצא ענין בפרסום המכתב כפי שהוא, במטרה להדגים ממנו את קשריו הכספיים של הרבי עם תושבי ארץ ישראל, ועניינים נוספים.

רבי משולם זושא לוריא דיין דחסידי ויזניץ

ברוך דיין האמת

בבני ברק נפטר אתמול, יום ראשון, ט' שבט תשע"ז, הגאון החסיד רבי משולם זושא לוריא, דיין דחסידי ויזניץ.

רמ"ז נולד ברומניה, עת גרה שם משפחת בית אביו, בשנת תרפ"ט. אביו כיהן כרב בעיירה קטנה בשם אדמוש. בבחרותו, לאחר מאורעות השואה אז נהרג אחיו שלמה הי"ד, חזרה משפחתו לארץ ישראל, אל עיר הקודש טבריה.

כאן, בארץ ישראל, נסע ללמוד בישיבת ויז'ניץ, בצל קדשו של בעל האמרי חיים, ומני אז, דבק בחצר הקודש ויז'ניץ. והיה האמרי חיים מתבטא בפני אביו, עליו ועל אחיו, חמשה חומשי תורה שיש לך - שוים יותר ממליונים.

רבי משולם זושא לוריא לצידו של האדמור מויז'ניץ

אחר שנסמך להוראה על ידי הגר"ש וואזנר, נתמנה על ידי האמרי חיים לכהן כאב"ד של חסידי ויז'ניץ בבני ברק,] תפקיד אותו נסע למעלה מיובל שנים. ומני אז, היו מתיעצים איתו החסידים, והאדמורים לדורותיהם בכל ענין של הלכה. גם תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים של ויז'ניץ היו באים להיבחן אצלו בהלכה.

בתקופה האחרונה חלה, ואתמול כאמור נפטר. ללווייתו שהתקיימה אמש, קרא האדמו"ר מויז'ניץ לכלל חסידי ויז'ניץ ובחורי הישיבות שלה, להשתתף בלוויה.

על משפחת לוריא מצפת, כבר כתבנו בעבר, וכעת נתמקד ביחוס אבותיו של רמ"ז.

• אביו, רבי אהרן יוסף לוריא, נולד בצפת בשנת תרנ"ד, ולמד בישיבותיה, בבחרותו כאשר נסע אביו לרומניה, נצטרף אליו, ואף שם למד בישיבה,
  

רבי צבי דוד הלוי אב"ד קראקא

היום מלאו מאה ושמונים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי צבי הירש דוד הלוי אב"ד קראקא. רבי צבי דוד נולד כפי הנראה בלבוב, מקום מגורי אביו באותם ימים. בצעירותו נתמנה לאב"ד שבערשין, ולאחר זמן מה נסע לקראקא להיות עזר לאביו בעניני הרבנות.  לאחר פטירת אביו נתמנה לראש בית דין בקראקא, ואחר כך נתמנה לרב ואב"ד על מקום הגאון רבי משה שלמה זלמן, שנתקבל לאב"ד קראקא, ואף נשא דרשה בבית הכנסת הישן בעיר, אך לבסוף נשאר בווארשא, ומשכך, זכה רבי צבי דוד לישב על כסאו של אביו ברבנות.

בספר עיר הצדק כותב עליו, כי כפי המסופר עליו מבני דורו, היה אהוב מאד בעיני שרי בעלי פקודות העיר, אשר נהיתי לעיר חפשית בימיו, כי ידע למצוא חן בעיניהם על ידי דרכיו הנעימים, וקיבל את כל האדם בסבר פנים יפות. זכרו בכתבים כמעט ולא נמצא, רק בכמה מקומות ספורים, בשו"ת ברית אברהם [תקנות עגונות סימן ס"ד]. מכתבו אודות אתרוגי קארסקי שהובאו מאיטליה, שנתברר שיש בהם הרכבה, מוזכר בספר אגודת אזוב דף ל"ה. גם בספר מעלות היוחסין, מזכירו ראז"מ ואף קוראו מחותני, ומזכיר שדיבר עמו בענין המסורת בק"ק קראקא, שהרמ"א היה חתנו של רבי שכנא.

תמונת רבי צבי הירש דוד לוי מתוך ספרו של מ. בלבן, תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז'.

כמו כן, יש ממנו הסכמות על כמה ספרים, [לא רבים], אחת מהם היא על ספר אבני קודש לרבי אברהם אליעזר דמשק, שהיה דיין עמו בבית דינו, ואף בהסכמה זו מזכיר את הסכמת רבי אפרים זלמן מרגליות, ושוב קוראו מחותני.

רבי צבי דוד נזכר אחרון בסוף רשימת "שמות הצדיקים מהנרשמים בלוח בקרית קראקא בחצר מות על בה"כ של הגאון הרמ"א זצלל"ה" שנדפסה בסוף מגילת איבה למברג תקצ"ט, ונדפסה מחדש עם הערות בסדרת מאמריו של אברהם יערי בתלפיות כרך ט חו' א-ב, עמ' 309. [כאמור, רשימה זו הועתקה בתקצ"ט, וסביר שאחר כך המשיכו והוסיפו בה את שמות הרבנים הבאים].

הגאון הגדול רבי משה שפירא זצ"ל

ברוך דיין האמת.
בבית החולים הדסה עין כרם, נפטר במהלך השבת הגאון הגדול רבי משה שפירא, מגדולי בעלי המחשבה והמוסר בדורנו, לאחר מחלה קשה, ממנה סבל בחודשים האחרונים.
הגאון רבי משה נולד בפתח תקווה, לפני שמונים ושתיים שנה, לאביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא. בבחרותו למד בישיבות אור ישראל, משם המשיך לישיבת פוניבז', ועל פי עצת החזון איש, נסע גם לירושלים ללמוד בישיבת חברון, כאן נתקרב גם למרן הגרי"ז מבריסק. 
בהגיעו לפרקו, נבחר כחתנו של הגאון רבי אהרן ביאליסטוצקי ראש כולל אהל תורה בירושלים. כבר בצעירותו הוכר כגדול בתורה, ובספר 'ימי שנותי' שכתב אחד מקרובי משפחתו רבי אפרים רוזינג ונדפס בשנת תשל"א, כתב אודותיו כי הוא לומד בכולל של הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ועדיו לגדולות.
במהלך שנותיו נקרא להרביץ תורה במקומות רבים, בארץ ובעולם. תחילה באמריקה בישיבת בית בנימין לצדו של הגאון רבי שמחה שוסטל, אחר כך בארץ ישראל, בישיבת בית התלמוד, בישיבת אור שמח, בישיבת שב שמעתתא, ועמד בראשותו של כולל גדול מיסודה של קרן וולפסון. גם בקהילה היהודית במוסקבה, השקיע רבי משה רבות, בעיקר בישיבת תורת חיים.

רבי משה על ציון הגר"ח מוולאזין, צילם הרב רייכינשטיין 

אך עיקר גדלותו בא לידי ביטוי בשיעוריו הרבים בתורת המחשבה, והקבלה. שיעורו הקבוע בפרשת שבוע ביום חמישי משך אליו רבים וטובים. אך היו לו שיעורים קבועים במסגרות מצומצמות יותר, בהם הראה את כוחו הגדול בכל תחומי התורה. ועוד יבואו אחריו ויתארו את גדלותו הרבה, ואת שיעוריו בכל מקצועות התורה, בחריפות רבה, ועתה חסרנו כל זאת.
הלווייתו תצא מחר צום עשרה בטבת, בשעה אחת עשרה בצהריים, בשכונת רמת שלמה בירושלים.

וזה סדר יחוסו:
אביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא מפתח תקווה, נולד בעשרה בטבת תרס"ה, בצעירותו למד בישיבה הקטנה בקעלם, ואחר כך נסע ללמוד בישיבת טעלז, ולאחר מכן עבר לישיבת סלבודקא, ונמנה על תלמידיו הקרובים של הסבא מסלבודקא, רוב ימיו הרביץ תורה לתלמידים צעירים בבתי ספר, כך למשל בבית ספר צייטלין בתל אביב, ומשיצא לגמלאות נתמנה לכהן כמשגיח בישיבת נחלת דוד בפתח תקווה, נפטר כ"ב טבת תשנ"ו. זוגתו מרת רחל לבית קרלינסקי.

רבי נפתלי הירצקא פרנקל זכר צדיק לברכה

הגאון רבי נפתלי הירצקא פרנקל חבר הבד"צ של העדה החרדית בירושלים, נפטר הלילה לאחר מחלה קשה.
רבי נפתלי נולד ביום כ' תמוז תרצ"ט בעיירה מאקאווא שבהונגריה, ונקרא על שם אבי זקנתו רבי נפתלי הרצקא הרצוג. אחר השואה עלה לארץ ישראל, ולמד בישיבת בית יוסף צבי בירושלים, ישיבתו של הגאון רבי ישראל משה דושינסקי. נשא לאשה את בתו של הגאון רבי יששכר דוב גולדשטיין רב דחוג חתם סופר וראש ישיבת כולל שומרי החומות בירושלים.
בהלכה, היה תלמידו של רבי יצחק יעקב ווייס בעל המנחת יצחק, ונתמנה על ידו להורות בבית ההוראה שעל יד העדה החרדית. אחר כן מילא מקום חותנו כרב קהילת חוג חתם סופר בירושלים, ומנהל הכולל שומרי החומות. בשנת תשס"ו נתמנה כדיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים. לאחרונה עבר אירוע מוחי, ואושפז כמה חודשים בבתי חולים, עד שנפטר הלילה, אור לה' טבת תשע"ז בבית החולים לניאדו בנתניה. מתורתו הביא לדפוס לפני שנים מספר, את ספרו אמרי בינה.

וזה סדר יחוסו:
אביו, רבי יהושע פרנקל ממאקאווא, נולד בדאראג בשנת תרנ"ז, נפטר ד' כסלו תשל"ב בירושלים. זוגתו מרת הינדא לבית וינברגר, נפטרה כ"ז תמוז תשמ"ז.
אביו, רבי אליעזר פרנקל, זוגתו מרת אסתר לבית הורוביץ.