פתרון תעלומת יחוסו של רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא

רבים מאנשי ירושלים, הם צאצאים של רבי אליעזר לייזר אב"ד סאמפאלנא, היה תמיד ידוע, כי רבי אליעזר משתייך למשפחה מיוחסת, אולם, עד היום לא נודע בדיוק מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא, ומיהם אבותיו.

תחילה אפרט כאן את צאצאיו של רבי אליעזר בירושלים. שתי בנותיו הידועות נישאו לשניים מתוך חמשת האחים המפורסמים בני משפחת לעווי מעמודי היסוד של ירושלים, ואלו הן:

בתו מרת רחל, היתה אשת הגאון רבי יעקב יהודה לייב לעוי אב"ד שלעשין וראב"ד בירושלים, היא נפטרה בירושלים ביום ח' תשרי תרנ"ד. ואלו צאצאיהם: א. רבי שלמה זלמן לעווי חתנו של רבי משה מגיד משקלוב. ב. רבי אברהם צבי לעווי. ג. רבי מרדכי לעווי חתן רבי ישראל איסר אב"ד רוזבדוב נפטר כ"ח כסלו תרנ"ב. ד. רבי יצחק דוד לעווי חתן בנו של רבי מנדל משקלוב. ה. רבי אהרן לעווי חתן רבי ישעיה אורנשטיין. ו. רבי ישראל לעווי. ז. רבי אשר אליעזר לעווי. ח. מרת חנה אשת ש"ב רבי אברהם אליעזר לעווי.

בתו השניה מרת חיה, היתה אשת ר' יחזקאל מפרעשבורג שנפטר צעיר, ולאחר פטירתו נשאה לגאון ר' נחום לעווי משאדיק, וילדה לו כמה בנים. ונפטרה בשמחת תורה תרי"ז. ואף רבי נחום נשא לו אשה אחרת אחר פטירתה, ונולדו לו ילדים אף ממנה. מבעלה הראשון רבי יחזקאל, נולדה לה בת אחת, מרת יענטא רייכל, אשת רבי שמעון דייטש תלמיד החתם סופר, שהיה גר בירושלים, וממנו נסתעפו משפחות רבות בעיר. ומבעלה השני, נולדו כאמור מספר ילדים, והם: א. רבי שלמה זלמן בהר"ן בונה ירושלים. ב. רבי אברהם אליעזר בהר"ן. ג. מרת רחל אשת רבי יהודה ברגמן, אשר ממנו נסתעפה משפחת ברגמן הירושלמית. אולם רבי דוד בהר"ן, רבי אשר לעמיל, ואחותם אסתר גיטל, נולדו לרבי נחום משאדיק מאשתו השניה.

ובכן, מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא? ומהו יחוסו.

כאמור למעלה, רחל בתו של רבי אליעזר נפטרה בצעירותה, בירושלים. בהקדמת ספר בית לאבות, מזכיר המחבר רבי יעקב לייב לעווי את אשתו "רחל תחי', בת חמי הרב המאוה"ג הצדיק מוהר"א לייזר זצ"ל, שהיה אבד"ק סאמפאלנע". ועל מצבתה של הרבנית רחל בהר הזיתים

הגאון רבי יוסף חיים בלוי רבה של אשקלון

ברוך דיין האמת.
לפני שעה קלה נפטר הגאון רבי יוסף חיים בלוי שכיהן כרבה של העיר אשקלון שנים רבות.
רבי יוסף חיים נולד בירושלים בחודש אלול תרצ"ג, ולנד במוסדות התורה שבעיר, בישיבת מיר היה לאחד מתלמידיו המובהקים של רבי חיים שמואלביץ זצ"ל.
נשא לאשה את הרבנית אודל הדסה, בתו של הגאון רבי אליהו חיים רוז'ין. היא נפטרה לפני כחודש.
בשנת תשמ"ב נבחר לכהן כרבה של אשקלון, ונערץ על כל תושביה.
לווייתו, תצא היום ב17:30 באשקלון, ומשם לירושלים דרך שמגר אל הר הזיתים.

וזה סדר יחוסו

• אביו, רבי אברהם ברוך בלויא, וזוגתו מרת טויבא לבית זוננפלד נכדת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים. היתה אחותה של מרת יהודית אשת רבי חנוך דוב פדווא, אודותיו כתבנו אך לפני מספר שבועות.
• אביו, רבי יצחק שלמה בלויא, נולד בשנת תרי"ז, היה תלמידו של הכתב סופר בפרשבורג. בצעירותו, נשא לאשה את בלימה בת דודו ר' מיכאל הירש וילדה לו שישה ילדים, אך היא והם נפטרו, ונותרה ממנה אך בת אחת. ובזיווג שני נשא לאשה את מרת שיינא אסתר לבית אורנשטיין וממנה נולדו לו שאר בניו. בירושלים הרביץ תורה לצעירים ומבוגרים, ואף עמד בראשות בית היתומים דיסקין. מתורתו נדפס בספר מלא העומר. נפטר ביום טז אדר ב תש"ג., ומנוחתו בחלקת הרבנים שבהר הזיתים. רעייתו שיינא אסתר נפטרה ביום יט תשרי תשי"ח.
• אביו, רבי עמרם בלויא הראשון,  בשנת תרכ"ט עלה לארץ ישראל עם משפחתו, בהיותו כבן ארבעים, ונפטר ביום ח' אדר א' תר"ס. וזוגתו

רבי ישעיהו ראובן אב"ד סיווען

רבי ישעיהו ראובן קלינגער אב"ד סיוען
היום מלאו מאה ושלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי ישעיהו ראובן קלינגר אב"ד סיווען, אשר עלה לארץ ישראל, ופעל רבות לטובת הישוב היהודי בארץ, ונפטר ונקבר בטבריה.
כאמור, בצעירותו, היה רבי ישעיהו ראובן רב ברומניה, בעיר סיווען.
אחד מתלמידיו מאותם ימים, הזכירו שנים רבות מאוחר יותר, כרבו המובהק, הוא רבי יואל דוידזון אב"ד הערץ, שבערכו בספר אהלי שם, [מעין אנציקלופדיה לרבנים שפעלו ברחבי העולם בשנת תרעב - 1912, וכידוע, הערכים שבו נכתבו לרוב על פי מכתביהם של הרבנים עצמם], מוזכר רבי ישעיהו ראובן כרבו המובהק.
בשנת תר"ך עולה רבי ישעיה ראובן לארץ ישראל, ונזכר במכתבו של רבי גמליאל שלנק, אל הגאון רבי אליהו גריידיצר, ומכנהו, ידידי הרב מו"ה ישעי' ראובן נ"י בעל תפלה מביהמ"ד של כוללנו. [לוח ירושלים תשו, עמ' רח].
אחר כמה שנים, מצינו את רבי ישעיהו ראובן בצפת, והחזיק שם ישיבה ליוצאי רומניה, והיה נוסע לחוצה לארץ, לאסוף כסף עבור החזקת בני הישיבה.
בשנת תרל"ד הוא כבר בטבריה, וחתם כדיין בבית דינו של הראב"ד רבי אברהם צבי הלוי, על אישור חתימות של ממוני כולל וואהלין נגד הקמת כולל קארלין, [בית אהרן וישראל קלח].
בשנת תרל"ט הביא לדפוס בקניגסברג את ספרו מעשה המנורה, כולו הלל ושבח למשפחת רוטשילד על מפעלותיה לטובת יהודי ירושלים, ומן הספר ניתן ללמוד רבות על יהודי ירושלים ומצבם באותם הימים.
באותה שנה, הדפיס גם את ספרו כליל תפארת משה לכבוד השר משה מוניטפיורי, ובו הוא מתאר בארוכה את מסעו השישי של מונטיפיורי בארץ ישראל. ובסוף הספר חותם גם בשם משפחתו, קלינגר. בראש הספר, יש תיאור מפורט של ביקורו בשנת תרל"ח אצל רבי משה הלוי, שהיה החכם באשי של איסטנבול.