רבי מאיר שווארץ אב"ד שקלוב

היום מלאו כנראה תשעים שנה לפטירתו של רבי מאיר שוורץ אב"ד ור"מ שקלוב. ולמה כתבתי כנראה? כי מצאתי שני מקורות שונים על תאריך פטירתו, אם נפטר בא' טבת תרפ"ה או בא' טבת תרפ"ח. ולא מצאתי שום מקור ראשוני, כמו עיתוני התקופה, או הספד אודותיו, שיבאר לי מתי באמת נפטר רבי מאיר. בכל אופן, אבוא בזה לכתוב על תולדותיו של רבי מאיר, ועל יחוסו הרם. [בספר מקור ברוך, לרבי ברוך אפשטיין, שנדפס בוילנא תרפח, חלק שני, עמ' תעז, מספר מעט על רבי מאיר, וכותב בהערה שאת דבריו כתב בעת שהי' הרה"ג הזה בחיים אתנו, ועתה מנוחתו כבוד בגן עדן. אם היינו יודעים בבירור שהספר נדפס בתחילת תרפ"ח היינו מסיקים שר' מאיר נפטר בשנת תרפ"ה].

רבי מאיר נולד בעיר מיר לאביו רבי מיכאל בשנת תרכ"ד לערך. בבחרותו נשא לאשה את רעייתו מרת צערטיל, בת הגאון רבי יהושע הורוביץ שכיהן כאב"ד שקלוב. לאחר פטירת חמיו בשנת תר"ן, והוא אך בן עשרים ושש שנים, נתמנה למלא את מקומו כאב"ד ור"מ שקלוב. אולם למרות גילו הצעיר, נשתלב רבי מאיר היטב בהנהגת הקהילה, כך למשל בכתבה בעתון המליץ ביום 21 בפברואר 1895, חמש שנים לאחר שנתמנה, מסופר על עניותם ודלותם של יהודי העיר שקלוב, ומזכירים את השתדלותם של רבי מאיר ורעייתו לטובת העניים, וכך כתוב שם: "אמנם לולא הרה"ג האברך ר' מאיר שווארץ אב"ד דפה ורעייתו המלומדת בספרות הרבנית במדה גדושה, המשתדלים בכל עוז להלביש העניים ולהחזיק היתומים, המעוררים היחידים לבני עיר שקלאוו הגבירים היושבים במאסקוי [מוסקבה] ופטרבורג לעזור ולתמוך בידי עניי העיר, כי עתה- התגוללו תחת שואה ונפישי נפוחי כפן".

רבי מאיר גם דאג להקים בשקלוב ישיבה לבחורים, בין רבני הישיבה שימשו רבי פסח פרוסקין שלמעשה ייסד את הישיבה תחת חסות הרב, ואף עמד בראשותה עד שנת תרע"ב, רבי אברהם נח פאליי שנשלח על ידי הסבא מסלבודקא, רבי יוסף אליהו הענקין, ורבי אשר סנדומירסקי. רבים מבוגרי הישיבה שימשו ברבנות לאחר מכן, ביניהם, הגאון רבי אברהם גולדברג ששימש כרב וראש ישיבה במינסק.

הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק

אחרי אשר עסקנו במאמר הקודם, בתולדות משפחתו של רבי ברוך בער ליבוביץ, במאמר זה נמשיך ונעסוק, ביחוס המשפחה שלו, ונתמקד במשפחת חותנו הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן גאב"ד הלוסק וקרמנצ'וג.

רבי אברהם יצחק נולד בערך בשנת תר"כ, לאביו רבי מאיר הלוי צימרמן, את תורתו קנה בישיבות שהיו בליטא. נשא לאשה את מרת ביילה בתו של הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור - ירושלימסקי אב"ד מוש.  בהיותו בהלוסק, נתקבצו סביבו תלמידי חכמים צעירים, בהם רבי נח פאליי, ורבי אייזיק שר, שסיפר שלמד אצל רבי אברהם יצחק כל יום ארבעה דפים בגמ' עד שלמדו יחד רוב הש"ס. לימים נקרא לכהן בעיר קרמנצ'וג, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תרע"ז בקרמנצ'וג.

מתורתו נדפס ספר חידושי הראי"ה על הרמב"ם שני חלקים, ירושלים תשמח.

צאצאיו:

• רבי יעקב משה הלוי צימרמן בניו יורק, הוא נולד בשנת תרל"ז לערך. זוגתו מרת אסתר גיטל בת רבי אהרן חיים ווינמאן מקנוטופ, וזוג' מרת יהודית בת ר' לוי יצחק מאוסטראה, מצאצאי האוהב ישראל מאפטא. לאחר נישואיו נתמנה ר' יעקב משה כאב"ד קונוטופ, בשנת תר"צ לערך, עבר לארה"ב ונתקבל כרב בית המדרש הגדול בברודווי, נפטר ביום כ"ז תשרי תשכ"ב, וזו' ביום ד' טבת תש"כ. בנו של רבי יעקב משה, היה העילוי המפורסם רבי אהרן חיים צימרמן, ר"מ בבית מדרש לתורה בשיקאגו, ומחבר ספר אגן הסהר וספר בנין הלכה ועוד ספרים.
• רבי מאיר הלוי צימרמן כיהן כרב בקהלת הענקי בלונדון במשך עשרים שנה.

  

  תמונת רבי מאיר צימרמן מתוך מלך ביפיו

• רבי חיים הלוי צימרמן.
• רבי שלמה הלוי צימרמן, העילוי מקרעמענטשוג, נולד בשנת תרנ"ב לערך, נפטר צעיר ביום כ"ז כסלו תרפ"ט בלוס אנג'לס אמריקה.
• מרת פייגא הי"ד אשת הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ אשר בתולדותיו עסקנו.

הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ מקמניץ

היום מלאו שבעים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, מייסד ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. נכתוב את תולדותיו בקצרה, ונאריך ביחוסו ככל שניתן.

רבי ברוך בער נולד בשנת תרכ"ד בפודליבצ'ה פרבר העיר סלוצק, [אומרים שנולד בליל כ' כסלו], לאביו רבי שמואל דוד ולאמו מרת אסתר לאה. בילדותו למד אצל המלמד הישיש בעיר ר' ישראל יונה'ס, שאצלו למד גם רבי חיים סולובייצ'יק בילדותו. בבחרותו למד בישיבת וולוז'ין, והחשיב עצמו כל הימים לתלמידו של רבי חיים סולובייציק. נשא תחילה לאשה את בתו של הגאון רבי נח רבינוביץ אב"ד טימקוביץ ושאדאווא בעהמ"ח שו"ת מי נח, אולם הזיווג לא עלה יפה. ונישא בשנית בשנת תרמ"ד למרת פייגה בת הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק.

רבי ברוך בער עם תלמידי ישיבתו

כאשר חמיו עבר לרבנות העיר קרמנצ'וג מילא את מקומו כרב העיר הלוסק, והוא עוד צעיר לימים. בשנת תרס"ד נקרא לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק שנוסדה בסלבודקא, על שמו של רבי יצחק אלחנן ספקטור. כשנפטר חמיו נקרא למלא את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג, ופתח שם ישיבה. ובשנת תרפ"א נמלטו מחמת הפוגרומים מהעיר, כמה שנים ישבו בווילנא, אך בתרפ"ו קבעו הרב והישיבה את מושבם בקמניץ. זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה העולמית, נמלט עם הישיבה לוילנא על פי הוראתו של רבי חיים עוזר.

ביום ה' כסליו חלה והלך לעולמו בוילנא. הוא נקבר שם, בבית הקברות הישן - זארצא, ואף שלא היה עוד מקום לקברו שם, מצאו איזו פינה סמוכה לשביל, ומפאת צוק העתים לא הקימו מצבה על קברו עד היום. לאחרונה הצליחו לגלות את מקום קברו, על פי מיקום הקבר סמוך לשביל, והקימו מצבה על קברו.

  

על יחוסו של רבי ברוך בער, לא ידוע כמעט מאומה, אך בכל אופן פטור בלא כלום אי אפשר, וצריך לכתוב את הידוע על יחוסו, בתוספת פרטים מתוך פנקס הח"ק דסלוצק.

הגאון רבי יצחק ברנשטיין זצ"ל

בחיפה נפטר בשבת הגאון רבי יצחק ברנשטיין ראש הישיבה הגדולה ברכסים.
ראש הישיבה נולד בשנת תרצ"ו, למד בישיבת כנסת חזקיהו, ונלקח כחתן לנכדתו של הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שעל שמו נקראה הישיבה.
בחודשים האחרונים חלה מאד, ובשבת זו כ"ט חשוון תשע"ה, הלך לעולמו.
מגדולי היחס היה רבי יצחק ברנשטיין, מצאצאי בית הרב דוואלאז'ין, ועל כן ראוי להקדיש כמה שורות לסקור את אילן היוחסין שלו.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי חיים ברנשטיין נפטר ביום ג' טבת תשל"ב, זו' מרת חיה שרה מלכה לבית מייזל, היא נקראה על שם סבתה כדלהלן, נפטרה ביום ב' תמוז תש"ן.
• אביו רבי אברהם אליהו ברנשטיין תלמיד חכם ומגיד שיעורים בעיר לושה, מקום בו כיהן אביו ברבנות, אמרו עליו כי ראוי היה למלא מקום אביו ברבנות, אלא שלא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ונתפרנס מחנות מכולת, מחותנו של הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ. זו' מרת באשע בת ר' דוב.
• אביו רבי משה ברנשטיין רב העיר לושה (במחוז מינסק).

רבי חיים ברנשטיין הנ"ל היה חתנו של,

• רבי שלום שכנא מייזל, מנהל בית המדרש הגבוה "תחכמוני" בביאליסטוק, זו' מרת רבקה מרים לבית דננברג עלו לארץ ישראל בשנות התר"ץ.
• אביו רבי יצחק מייזל, וזו' מרת חיה שרה מלכה לבית יעלין, נפטרה בצעירותה בדר"ח אייר תרמ"ד.
• אביו רבי דוד מייזל.

רבי שלום שכנא מייזל הנ"ל, היה חתנו של

•  רבי חיים לייב דננברג, וזו' מרת פריידל לבית יפה.
• אביו רבי אהרן אליעזר דננברג מסטאוויסק, וזו' מרת גולדה לבית יפה, הזכרנו אותם לפני כמה חודשים בבלוג כאשר כתבנו על משפחת דננברג מסטאוויסק.

 רבי יצחק מייזל הנ"ל, היה חתנו של,

רבי משה טברסקי הי"ד

בפיגוע הנורא שהתרחש היום נהרג גם רבי משה טברסקי ראש כולל תורת משה בירושלים.


וזה סדר יחוסו,

• אביו, האדמו"ר רבי יצחק אשר טברסקי מטאלנא בוסטון, שהיה גם פרופסור לספרות עברית ופילוסופיה, נפטר י"א תשרי תשנ"ח, ומנוחתו על הר הזיתים.
• אביו, האדמו"ר רבי משולם זושא טברסקי מטאלנא בוסטון, הגיע לאמריקה בשנת תרפ"ט, נפטר בקיץ תשל"ב, הובא לקבורות בהר הזיתים. זו' מרת רבקה בת ר' יהושע ברונשטיין.
• אביו, האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טאלטשין, הוא נפטר בקייב ביום י"ט כסליו תרע"ו, מתורתו נדפס ספר מטמוני מנחם נחום. זו' מרת סימא האריכה ימים ונסעה עם צאצאיה לארה"ב ושם נפטרה ביום ט' ניסן תרצ"ז.
• אביו, רבי מרדכי טברסקי נפטר צעיר.
• אביו, הרה"ק רבי דוד טברסקי מטאלנא.
• אביו, הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל זיע"א.

ומעלה בקודש.

האדמו"ר רבי יצחק טברסקי הנ"ל, היה חתנו של,

• הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק אב"ד בוסטון וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן, נפטר בחוה"מ פסח תשנ"ג, זו' מרת טוניה נפטרה בשנת תשכ"ז.
• אביו הגאון רבי משה סולובייציק אב"ד חסלוביץ וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, נפטר בשנת תש"א, זו' מרת פעשא לבית פיינשטיין.
• אביו הגאון רבי חיים הלוי סולבייצ'יק מבריסק.
• אביו הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייציק בעל בית הלוי מבריסק.

ומעלה בקודש. 


האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טולטשין, היה חתנו של

• הרה"ק רבי משה צבי מטשיטשלניק זיע"א. 

רבי יוסף דוב סולובייצ'יק הנ"ל היה חתנו של,

רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש

היום מלאו מאה שישים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש .

ואלו תולדותיו, רבי אליהו נולד בשנת תקנ"ד לערך, את עיקר תורתו למד מפי אביו, בהיותו כבן שלש עשרה שנים, נשא לאשה את מרת גיטיל בת הנגיד רבי דוד גרדומר. כבר בצעירותו 'נתגלה' על ידי הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות בעל השערי תשובה, שנזדמן לעירו, ופרסם לתושבי העיר את גדלותו בתורה. מסופר כי נסע לוולוז'ין ללמוד תורה מפי רבי חיים מוולוז'ין, ואמרו, כי חפץ ללמוד מפיו את חכמת הקבלה. ואחר כארבעה חודשים שב לעירו. בשובו נתמנה למו"ץ בעיר שאט, ובשנמת תקפ"א נתקבל לרב ומו"ץ בעיר ראגאלי, על שם עיר רבנותו הראשונה, נתפרסם בשם רבי אליהו ראגולר. בשנת תקפ"ד, עבר משם לכהן כרב בעיר וילאמפול - סלאבודקא, בפרברי קובנא, בשנת ת"ר עלה ונתעלה לכהן כאב"ד קאליש שבפולין, שם כיהן עד ליומו האחרון. נערץ על ידי גדולי דורו, ועוד הרבה אפשר לספר עליו, אך כבר באו הדברים עלי ספר 'תולדות אליהו'. רבי אליהו נפטר ביום י"ט חשוון תר"י, ונקבר בקאליש סמוך לקברו של המגן אברהם. נספד בספר רשפי קשת, מרבי אברהם מסטאוויסק, נדפס בקעניגסברג. גם רעייתו גיטל נפטרה באותה שנה ביום ח' טבת.

השאיר אחריו שלושים וחמשה ספרים בכתב יד, בנגלה ונסתר ושו"ת ועוד, והיו אצל בנו ר' יהושע. מתורתו נדפס ספר יד אליהו, מאה ועשרים תשובות הלכה למעשה, שנלקטו ונסדרו על ידי בנו רבי דוד מהלוסק, שאף כתב הערות בשם יד דוד.

צאצאיו:

רבי יהושע רבינוביץ אב"ד קלעצק וניעשוויז, נולד בשנת תקע"ח לערך, נפטר כ"ב אדר תרמ"ז נספד בספר מספד תמרורים, לרבי משה זלמן, וכן בספר גנת אגוז שחיבר ידיד נעוריו רבי אליעזר זלמן גראייבסקי.

רבי דוד מהלוסק, כאמור עסק בכתבי אביו והדפסתם.

רבי מרדכי צבי, חתן ר' אריה לייב דובראווער, והיה גר שם אצל חותנו, בדובראווי פלך הוראדנא, נפטר בשנת תרנ"ט ומנוחתו בהוראדנא.

ר' יעקב נפטר בעיר פראפאיסק ביום י' אייר תרנ"ה.

מרת חאסיע אשת ר' בנימין בינוש מרגליות מנובהרדוק.

מרת אסתר זלאטא בקוברין.

מרת פעסיא אשת ר' דב בער לעוויטין מפראפאיסק שאף הוא עסק בהוצאת כתבי רבינו ותולדותיו.

מרת פרומא ליבע אשת הנגיד ר' יוסף חיים ריפ מסלונים.

ליפמן בספרו מתולדות היהודים מונה עוד כמה רבנים הנמנים מצאצאיו של רבי אליהו. א. הגאון רבי חיים אב"ד רעוויל, לא מצאתי אודותיו פרטים ולא נודע לי כיצד הוא מצאצאי רבי אליהו. ב. הגאון רבי יוסף לייב בלוך היה מצאצאיו מצד אמו, וזה אינו נראה לי נכון, אם כי יתכן שהיו שארי בשר, כי מוצא משפחות שניהם הוא בעיר ראסיין.

גאב"ד טשאבא זצ"ל - ברוך דיין האמת

בירושלים נפטר הלילה הגאון הצדיק רבי שלום משולם וינברגר גאב"ד טשאבא זכר צדיק לברכה.
רבי שלום משולם היה נכדו בן בתו של רבי שרגא שמואל שניצלר גאב"ד טשאבא עליו כתבתי בבלוג אך בשבוע שעבר כאשר מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו.
רבי שלום משולם נולד בהונגריה בשנת ת"ש לאביו רבי יעקב יצחק וינברגר, שהיה ראש ישיבה בעיר וואדקערט, ולאמו מרת מלכה לבית שניצלר כאמור. הוריו וכל משפחתו נהרגו בשואה, והוא לבדו נותר, ונתגדל על ידי זקנו רבי שרגא שמואל שניצלר, ומשכך, הנציח את זכר זקינו בבית המדרש טשאבא שהקים בשכונת בית ישראל בירושלים.
בבחרותו למד בישיבת פרשבורג, ובשנת תש"ך נשא לאשה את בתו של רבי יוסף דוד אונגר מפרשבורג.

גאב"ד טשאבא זצ"ל

שימש כבעל תפילה בימים נוראים אצל גאב"ד ערלוי, רבו מימי ישיבת פרשבורג.

כאמור, הלילה אור לה' חשוון, נפטר רבי שלום משולם בירושלים.


על יחוס משפחת אמו, כתבנו כאמור בהרחבה בשבוע שעבר, ורק נשאר לנו לספר קצת על יחוס משפחת אביו, וזה סדר יחוסו:
אביו כאמור, רבי יעקב יצחק ויינברגר הי"ד, נולד בעיר קליינוארדיין שבהונגריה, בבחרותו למד בישיבתו של בעל המנחת אלעזר במונקאטש ונסמך להוראה על ידו. יסד ישיבה קטנה לבחורים צעירים בעיר וואדקערט שבהונגריה, ולאחר מכן בעיר דינדיש, בישיבתו למדו תלמידים רבים מהסביבה הקרובה. רעייתו מרת מלכה הי"ד. בימי השואה, נלקח לפלוגות העבודה ההונגריות כבר בשנת תש"ב אך התגלגל ממקום למקום ושרד את רוב המלחמה עד יום כ' אייר תש"ה אז נפטר על אם הדרך. בקיץ תש"ד נהרגה גם רעייתו מרת מלכה ועמה רוב ילדיהם, ונשאר כאמור רק שלום משולם שהיה בבית זקנו.
אביו רבי שמואל צבי וינברגר מקליינווארדיין, זוגתו מרת ליבא.

עוד יש לנו לפרט את יחוס משפחת חותנו.
כאמור, חותנו של רבי שלום משולם וינברגר, היה רבי יוסף דוד אונגר, מחבר הספר קרית דוד, נפטר ביום כ"א כסליו תשכ"ב.
אביו, רבי אברהם יודא - אברהם לייב אונגר, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף מאיר טיגערמאן אב"ד נייהייזעל, בבחרותו למד בישיבתו של רבי דוד ליב זאלצער זצ"ל בהאמינא, ומשם המשיך אל ישיבת פרעשבורג בראשותו של רבי שמחה בונים סופר בעל שבט סופר, ונחשב לאחד מן התלמידים החביבים לרבו. בשנת תרנ"ט נשא לאשה את מרת מלכה לבית שטיינר, חבר ספר קריה נאמנה.

רבי שרגא שמואל שניצלר גאב"ד טשאבא

היום מלאו שלושים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי שרגא שמואל שניצלר אב"ד טשאבא. רבי שרגא שמואל נולד בשנת תרמ"ט בדרצ'קה שבהונגריה, בהיותו כבן שלש או ארבע נתייתם מאביו, וגדל בביתו של הרה"ק רבי נפתלי מראצפערט, עד אשר גם הוא נפטר בשנת תרנ"ח. אז חזר לבית אמו. לאחר מכן גלה ללמוד בישיבות בקאליב ובסאטמר. בשנת תרס"ח לערך נשא לאשה את מרת בלומה לבית גרינפלד מגזע הבעש"ט כדלהלן. מיד לאחר נישואיו נתמנה לרבנות, תחילה בעיירה קטנה בגלילות סטמר, ומשם עבר לק"ק פישפיקלאדאן, שם נתמנה תחילה כשוחט, ובהמשך גם כמור"צ ורב. 

הצדיק רבי שרגא שמואל שניצלר

נפטר כאמור, ביום כ"ז תשרי בשנת תש"מ. תורתו נדפסה בספר ברכות שמואל, ובסופו נדפס קונטרס עטרת בנים. זוגתו מרת בלומה נפטרה מיד בחוזרם מן המחנות, ביום י"ב אלול תש"ה ומנוחתה כבוד בפישפיקלאדאן. לאחר פטירתה נשא אשה שניה בשם גיטל בת רבי ברוך רייכפעלד ראב"ד אונגר חתנו של רבי חיים צבי מנהיימר. היא נפטרה כ"ד אלול תשכ"ד. ואחריה נשא אשה שלישית בשם לאה.

צאצאיו: א. רבי שלום שניצלר גאב"ד טשאבא ולאחר מכן בלונדון, רב בית הכנסת אהל שמואל, שם, מחבר שערי שלום ומבשר שלום, נפטר כ"א אדר א' תשמ"ט. זוגתו מרת שרה גיטל לבית קראוס נפטרה י' אדר ב' תשל"ג. ב. רבי משולם זושא שניצלר, נולד י"ג אלול תרפ"ז נפטר ביום י"ח ניסן תשל"ז בברוקלין. זוגתו מרת יענטא גולדה בת ר' אייזיק לייב מילר. ג. רבי ברוך יהודה שניצלר בברוקלין, זוגתו מרת שרה צארטל לבית מילר. ד. מרת יענטל אשת ש"ב ר' ברוך יהודה לעבאוויטש, שנפטר צעיר ו' אדר תשי"א, ובזיווג שני נישאה להרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען. נפטרה ה' שבט תשל"ו. ה. מרת מלכה אשת רבי יעקב יצחק וויינברגר, ראש ותופס ישיבה בעיר וואדקערט ודינדיש, נהרג על קידוש השם ביום כ' אייר תש"ה, ואף זוגתו עם רוב ילדיהם נהרגו כשנה קודם לכן ה' יקום דמם. ו. מרת עטיל אשת רבי מנחם זאב מילר בברוקלין. ז. מרת חיה אשת רבי יקותיאל זלמן פרקש, נכד בעל הקדושת לוי מברדיטשוב, רב ומורה הוראה בבודפסט, ונפטר שם י"ב חשוון תשי"ד, ובזיוו"ש אשת ר' בן ציון שווארץ בירושלים. ח. מרת פריידל הי"ד נהרגה באושוויץ עם בעלה רבי אברהם דוד לעבאוויטש. הי"ד. ט. מרת דבורה נפטרה בצעירותה כ"ג אב תשי"א בפישפיקלאדאן בהונגריה, אשת [רבי עמרם?] בנו של רבי אהרן זילברשטיין אב"ד בעלעד. י. חיים הירש נפטר בילדותו.

וזה אילן היוחסין של רבי שרגא שמואל:

• אביו, רבי ברוך יהודה שניצלר מדערעטשקע, הסתופף בצל כ"ק בעל הדברי חיים מצאנז, נפטר ביום ג' תמוז תרנ"ד. היה נקרא ר' ברוך דערעטשקער. בשנת תרל"ז נתמנה לכהן כרב בדערעטשקע, ואחר כשנתיים ויתר על הרבנות כדי שיוכל להתמסר לעבודת ה', ועל מקומו נתמנה רבי שלמה סופר בנו של הכתב סופר. זוגתו מרת חיה היתו בתו של רבי יעקב דוב הלוי מאנן מהישוב באלדאג מחסידי הדברי חיים, ושם זו' מלכה, חיה נפטרה כ"ב חשוון תרפ"ו. ומנוחת שניהם בדרצ'קה, כיום בהונגריה. צאצאיו: א. רבי שרגא שמואל דידן. ב. רבי יואל שניצלר וויל הי"ד נהרג בשואה. ג. ר' חיים צבי שניצלר הי"ד, נהרג ערב שבועות תש"ד, זוגתו מרת חיה שרה לבית שווארץ. ד. רבי אליהו נתן שניצלר הי"ד נהרג בשואה. ה. מרת ליבא גיטל אשת רבי משה גאנץ מצאצאי הרה"ק רבי אורי פייבל בעל אור החכמה. ו. מרת שרה הינדא אשת רבי יוסף יחיאל מיכל לעבאוויטש.

המגיד מקוזניץ

היום י"ד תשרי מלאו מאתיים שנה מיום פטירתו של הרב הקדוש רבי ישראל הופשטיין, המפורסם בכינויו המגיד מקוז'ניץ. רבי ישראל נולד בשנת תצ"ז לערך, בעיר אפטא, ובעודו קטן היה מפורסם לעלוי והי' נקרא בשם ישראל חריף, והיה מתמיד מאוד בתורה, אחר נישואיו דר כמה שנים בעיר אוסטראווצי הסמוכה לאפטא, והיה מלמד בכפר אצל בעל הבית אחד.

תמונת המגיד מקוזניץ

כפי המקובל לא ראה פני הבעש"ט [ויש האומרים שאף נולד לאחר פטירתו ונקרא על שמו, אך זה לא מסתדר עם הידיעה שחי 78 שנים] אך היה מצעירי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, ונחשב לאחד מממשיכי דרכו של רבי אלימלך מליזענסק בהפצת החסידות בפולין, וקיבל גם מרבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, ומרבי לוי יצחק מברדיטשוב. בנגלה, היה מתלמידיו של הגאון רבי יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב בעל כתר כהונה. חיבר ספרים רבים בנגלה ובתורת הקבלה, ספרו המפורסם הוא ספר עבודת ישראל. נפטר כאמור, ביום י"ד תשרי תקע"ה.

יחוסו מעלה בקודש לא ידוע, רק ידוע כי אביו היה איש תם וירא אלוקים, שהפליאו לתאר את הנהגותיו. ושמו רבי שבתי כורך ספרים ומקום מגוריו באפטא ונפטר ביום ו' כ"ה שבט תקכ"א. ושם זוגתו פעריל.

ושם אביו של רבי שבתי, ר' זאב וואלף

ואלו הם צאצאיו של המגיד מקאזניץ:

רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב

רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב

היום ו' תשרי מלאו מאה וחמשים שנים מיום פטירתו של הגאון המקובל רבי אברהם שמחה אב"ד מסטיסלאוו בעהמ"ח בנין של שמחה. רבי אברהם שמחה, נולד בערך בשנת תקנ"ה לאביו רבי יעקב נחמן אב"ד פהאסט, ומצעירותו, לא זזה ידו מדודו הגאון רבי חיים מוואלוזין, כפי שהעידו בני דורו. וראה בהסכמת ר' אבלי פאסוואלער לספר נפש החיים, שכותב עליו הרב המופלג השנון ירא ה' מרבים ... שהוא היה לעזר במילי דישיבה ... והרב הגאון ז"ל עדו בחיים חיותו הראה חביבות ופנים מאירות לבן אחיו מורינו הרב ר' אברהם שמחה הנ"ל.

ואכן, עוד בצעירותו כפי הנראה מתחת לגיל שלושים [בחייו של הדוד רבי חיים] נתמנה רבי אברהם שמחה למסור שיעור בישיבה בוואלוזין. ולאחר מכן, נתמנה לכהן ברבנות בכמה קהילות.

אחר פטירתו, הביא בנו את כתביו התורנים לדפוס, וקראם בשם 'בנין של שמחה', נדפס ווילנא תרכ"ט. ונצטט את דברי בנו בהקדמה, מה שמספר על דברי אביו: "כה היו דבריו אלי, בני בני הן זיכני ה' בימי חרפי להפיץ תורה בישראל במתיבתא רבתא דק' וולוזין יע"א, אשר הוקם על ע"י דודי ... ונתחדשו לי אז חידושים רבים בגפ"ת ובעוונותינו היו למאכולת אש בהתבערה שהי' שם בשנת תקפ"ז, ואח"כ כאשר טלטלני ה' טלטלה גבר והוטל עלי עול הרבנות בכמה קהלות קדושות, זיכני ה' להשיב לשואלי דבר ה' זו הלכה למעשה, לא בזכותי, רק בזכות אביותי הגאונים קדושי עליון נ"ע".

כאמור, בשנת תקפ"ז, עזב רבי אברהם שמחה את הישיבה, והחל לשמש כרב בעיר ראגאווא, ומשם עבר לביחוב ישן, ובשנת תקצ"ט עבר לשמש בעיר הגדולה יותר מסטיסלאוו / אמטשיסלאוו [בפלך מאהילוב] שם כיהן עד ליום פטירתו ו' תשרי תרכ"ה.

בא בהסכמות לספרים רבים, וניתן לציין ביחוד, אס הסכמתו לש,ס בדפוס ווילנא בשנת תרכ"ב, אזי בא ראשון לכל שאר הרבנים המסכימים אחריו.

בנו יחידו, רבי חיים יוסף היה דומ"ץ במסטיסלאוו, כמבואר בראש הספר בנין של שמחה. ולרבי חיים יוסף, היה בן בשם רבי ברוך באייבסקי שהוא כבר לא נשאר לגור באמטשיסלאוו, אלא היגר אל מדינה אחרת, [בחוברת אגרות בנין של שמחה, שהופצה לאחרונה, נתפרסמה תמונת מצבתו עם כיתוב באנגלית].

מכתב מעניין אודות מקצוע חקירת היוחסין

אחרי שעסקנו במאמר הקודם ביחוסו של הגאון רבי משה מישל שמואל מראגאווא, יש בנותן טעם להביא את מכתבו המעניין, שנדפס בראש מגילת היוחסין למשפחות תומרקין ובליניסון, שהדפיס ר' משה אליעזר בילינסון באודסה בשנת תרנ"א. את פעלו של בילינסון בהנצחת משפחות רבות מרוסיה בכלל ורוסיה הלבנה בפרט, כבר הזכיר רבי שלמה אנגלארד מראדזין, בהערה לאחד ממאמריו [אודות יחוס בעל התניא]. 

וזה לשון המכתב:

"מכתב מכבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה משה מישל שמואל שפירא נ"י אבד"ק ראגאווא בעהמ"ס הארות השמש".

יום ה' לסדר למען יאריכון ימיך שנת רנ"ת. הברכה והשלום כו'.

כבודו הודיעני, כי הנהו עוסק בסדור השתלשלות משפחות המיוחסות בישראל, וחלה אותי להיות לו לאחיעזר ואחיסמך בזה. ידידי, מאד יקרה בעיני מלאכה זאת, מלאכת הקדש יקרא לה, בהבנותה על טהרת הקדש. 

ואפרש שיחתי: הן כל המביט בעין חודרת על פני חלקת התלמודים ומדרשים יראה, מה גדול ערך יחש משפחות ישרון בעיניהם עד כי הרחיבו האריכו פארותיהם בבאור ופירוש דברי הימים עד למעלה ראש (יעויין פסחים סב וב"ב בפרק השותפין ועוד בכמה מקומות) כן מגדולי הראשונים חברו ספרים בזה, וכפי ראות מפני הגרושין והטלטולים ממדינה למדינה וממחוז למחוז נאבדו כמה מגלות יוחסין מישראל, וזמן זמנים עברו בישראל ללא חזון בתורת היחש, עד שהופיעו בקרבנו ס' היוחסין וס' דה"י לר"י הכהן? [סימן השאלה במקור, וכפי הנראה נכתב על ידי בילינסון] שלה"ק, קורא הדורות, צמח דוד, סדר הדורות, שה"ג לגאון חיד"א, כל אחד מהמה פעלו גדולות ונצורות בהלכות והליכות הדורות איש איש  כפי תכונתו ומדתו, זכרה להם אלוה לטובה.

והנה אחריהם קמו חכמי הבקורת, הצטינו בחכמה זו עד למאד, הגדילו איפת הסטארי' העברית למעלה ראש, האמנם אין לכחד כי רוח חדש נתנו בתוך גו חכמת וידיעת מקרא הדורות, ובריאה חדשה בראו עם גידים ועורקים ולב רגש, ועל גבם קרמו עור המליצה, ותהי לנפש חי' המתהלכת בין חכמי הבקורת.

הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא

אחרי אשר הזכרנו את יחוסו של רבי יצחק זילבר מכמה צדדים. נשאר לנו רק להזכיר את יחוסו מצד אמו, עץ משפחה מצד האם, עולה אל משפחות נכבדות בישראל, כמשפחות שפירא ולוריא, אך בתוכם משתלבים עוד פרטים על רבנים נוספים ידועים יותר וידועים פחות, והיחוס ממשיך ומסתעף מעלה בקודש כמה וכמה דורות.

כאמור במאמר הראשון, אמו של רבי יצחק, היתה מרת לאה גיטל לבית שפירא.

אביה היה הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא.

רבי משה מישל שמואל, נולד בשנת תרט"ו, נקרא על שם דודו זקינו הגאון הצדיק רבי משה מישל שמואל לוריא אב"ד קראקינאווא.

נשא לאשה את בתו של הגאון רבי מרדכי אב"ד ראגאווא ופאסוואל, אשר גם על יחוסו ועל יחוס אשתו יש להאריך ולכתוב, ואי"ה עוד נעשה זאת. כבר בצעירותו נתמנה ר' משה מישל לכהן בפוניבז' על מקום זקינו והוא בן עשרים וארבע שנים בלבד, אחר כשלש שנים עבר לכהן כאב"ד בזופראן, ומשם נתמנה בשנת תרמ"ה לכהן בראגאווא על מקום חותנו, ועל שמה נתפרסם.

הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא

רבי משה מישל היה מזקני וחשובי הרבנים בליטא, ובאספות הרבנים שנערכו אחרי המלחמה העולמית, היה רבי משה מישל מן היושבים בראש. נפטר בשנת תרצ"ג.

חיבר ספרים רבים במקצועות התורה, הארות השמש אודסה תרמ"ט, שכיות החמדה, תבואות שמש קיידאן תרפ"ט, מזרח שמש, עין השמש על ספר מהרי"ל קיידאן תרצ"ב. כמו כן הביא לדפוס את ספר חמדת שאול שחיבר זקינו הנ"ל. ועוד ספרים רבים והערות והארות רבות הנלוות לספרים אחרים שנדפסו בהשתדלותו ובהתערבותו.

צאצאיו:

א.      מרת לאה גיטל אשת רבי בן ציון זילבר רבה של קיידאן כאמור לעיל.

ב.      מרת חנה איטל אשת רבי אליהו סאבעל אב"ד טאוויאן פלך קאוונא, היא נפטרה צעירה. היה להם בן אחד בשם מרדכי פנחס הנזכר בספר 'להישאר יהודי'.

ג.       מרת שינע סירא אשת רבי אברהם בנימין רבינוביץ – טייץ אב"ד שובאט בקורלאנד, ובק"ק ליבענהוף, ובסוף ימיו באמריקה. הוא היה אחיו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה. מצאצאיו משפחה ענפה באמריקה.

ד.      מרת צירל אשת רבי חיים פאדראווסקי מקאברין.

ה.      מרים.

משפחת זילבר - ציוני

במאמר הקודם עסקנו אנו ביחוסו של רבי יצחק זילבר, ופרשנו את אילן היוחסין שלו מצד אבותיו, דור אחר דור, עד כמה שידינו מגעת.

ופנו אלי כמה מן הקוראים הקבועים ושאלות בפיהם, אתייחס במאמר זה אל שתים מן השאלות שהעלו השואלים. א. מה פשר שינוי השם מזילבר לציוני אצל אבותיו של רבי יצחק. ב. מה היחוס המדוייק למשפחת באר הגולה.

אענה תחילה לשאלה השניה. במאמר הקודם כתבנו אודות הגאון הקדוש רבי יצחק ציוני אב"ד קרסלבה ורזיצה, כי היה נשוי בזיווג שני למרת חוה "ממשפחת ראווינסון ממשפחת בעל הבאר הגולה, בקרבת משפחה אל משפחת ריבלין ומשפחת הגאון מוילנא", עוד הזכרנו, כי בתם של ר' בן ציון וחוה, מרת מרים היתה נשואה לדודה רבי גרשון רבינסון אב"ד קרסלבה, אשר נסע משם לכהן בליברפול ובקליבלנד. וכעת נבוא לפרט מעט אודות משפחה זו, ולפרט כיצד הם מתיחסים מעלה בקודש, וזה דבר היחוס.

בספר משפחת ריבלין, שחיבר ר' אליעזר ב"ר בנימין ריבלין, והדפיסו בירושלים תרצ"ה, מופיע בסעיף 831, הדמות הבאה: האשה [     ] בת הגאון יוסף ראווינסאן שנשמט לעיל, אשת הגאון הצדיק יצחק ציוני מח"ס "עולת יצחק". בטופס שברשותי, ציינתי בהערה כי שמה של אותה אשה הוא חוה, והיא אמו של ר' בן ציון אב"ד קאזאן אביו של רבי יצחק זילבר, וציינתי שמקור המידע הוא בספר האוטוביוגרפיה של רבי יצחק, "להישאר יהודי".

רבי יוסף רבינסון קריסלאווער מתוך הספר להישאר יהודי

מתולדותיו של רבי יוסף ראווינסאן עצמו שהיה גאון גדול ניתן לקרוא מעט בספרו של רבי יצחק זילבר המזכירו בהערצה. ועדיין אין אנו יודעים את יחוסו של רבי יוסף ראווינסאן במדוייק מעלה בקודש, לשם כך זקוקים אנו לעיין שוב בספר "משפחת ריבלין", בסעיף הקודם, סעיף 830, שם כתוב כך: "הגאון גרשון ראווינסאן [הוא שהזכרנו במאמר הקודם כחתנו של רבי יצחק ציוני],בן הגאון יוסף שנשמט לעיל, היה רב באמציסלאוו, טשנסטחוב וקלוולאנד. וממשיך ריבלין וכותב, הגאון יוסף ראווינסאן היה בן הרב שלמה זלמן שנשמט לעיל, בן הגאון שמחה בונם שנשמט לעיל, בהגאון קלונימוס מדרויא (87).

הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל

היום בערב תשעה באב, מלאו עשר שנים מיום פטירתו של הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר, ששמר על יהדותו בשנים הקשות ברוסיה, ובשנותיו האחרונות, נחשב לסמכות הרוחנית של יוצאי ברית המועצות, אין לי היכולת ואין לי גם הצורך, להכביר מילים על אישיותו המיוחדת, ועל פועלו הרב, שכן עוסקים בכך תלמידיו הרבים, שממשיכים את דרכו, וגם כתבו את תולדותיו בספרים שנדפסו בשנים האחרונות. ספרו הביוגרפי של ר' יצחק, נדפס עוד בחייו, והביאו לדפוס על פי דברי הגאון רבי יצחק הוטנר שאמר לו כי מצוה עליו לספר את קורותיו ברוסיה, ושם הספר בגירסתו העברית, הוא "להשאר יהודי". מזכרונות תלמידיו נדפס ספר נוסף בשם "אחד מל"ו".

רבי יצחק זילבר, ויקימדיה

בלווייתו, שהתקיימה בליל תשעה באב, הזכירו כמעט כל המספידים את המימרא הידועה, "קשה סילוקן של צדיקים יותר משריפת בית המקדש".

אנו עוסקים ביחוסם של צדיקים, ובכך נכתוב כאן, את יחוס משפחתו של הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל.

• אביו, הגאון רבי בן ציון חיים זילבר אב"ד קאזאן, בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, ולאחר נישואיו בב' תמוז תרע"ד, לימד בסניף הרזיצאי של הישיבה, במלחמת העולם הראשונה גורשה משפחתו מאיזורי הספר אל תוככי רוסיה, וכך מצאו את מושבם בעיר קאזאן בלי יכולת לשוב לביתם. כאן נתגלה רבי בן ציון במיטב כוחותיו, כאשר בימים הקשים ההם תחת אימת הקומוניסטים, במסירות נפש מופלאה מילא את התפקידים של הרב, ודאג לכל ענין שבקדושה. בספר אודות רבי אליעזר דון יחיא שנדפס בירושלים מוכתר רבי בן ציון בתארים: "למדן חשוב, צנוע וטהור הנפש". זוגתו מרת לאה גיטל לבית משפחת שפירא.
• אביו, רבי יצחק ציוני בעהמ"ח עולת יצחק, נודע בסביבתו לגאון צדיק וקדוש עליו, וסיפורי נסים סופרו עליו, נודע בכינויו ר' יצל'ה רזיצר, על שם עיר מושבו רזיצה. נולד בשנת תקפ"ה לערך. בצעירותו, בהיותו פחות מבן שלושים שנה, נתמנה לכהן כרב בקריסלאווע - קרסלבה, ואחרי כן נקרא לרזיצה, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תר"ס. זוגתו השניה מרת חוה היא אמו של רבי בן ציון הנ"ל, היתה ממשפחת ראווינסון, והיא ממשפחת בעל הבאר הגולה, בקרבת משפחה אל משפחת ריבלין ומשפחת הגאון מוילנא. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי דוד [צבי] ציוני רב בלוגא, ואחר כך על מקום אביו ברזיצא, חתן רבי משה פלאצ'ינסקי, נפטר בשנת תרס"ד. ומזיווג שני: ב. רבי בן ציון ציוני דלעיל. ג. אשת ש"ב רבי בן ציון דון יחיא אב"ד לוצין וקודם לכן רב בעיר מארינהויז. ד. מרת מרים אשת דודה – אחי אמה, רבי גרשון רבינסון רב בקרסלבה, ובעוד ערים בפולין, ומשם לרב הכולל בליברפול שבאנגליה, ולבסוף בקליבלנד אשר באמריקה שם נפטר בשנת תרס"ח. ה. אשת רבי יהושע ראובן ברוידא אב"ד שעביז, גיסו של הגאון רבי זליג ראובן בנגיס.

רבי יהושע העשל אב"ד דובנא

היום מלאו שלש מאות שמונים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי יהושע העשל אב"ד דובנא, הנקרא בשם דער קליינער רבי העשיל - הרבי ר' העשיל הקטן.

ר' יהושע העשל נולד בשנת תמ"ח לערך, לאביו רבי אלעזר אב"ד דובנא, ולאמו מרת חנה בת רבי צבי הירש אב"ד לבוב.

בערך בשנת תע"ט, כאשר אביו עזב את רבנות דובנא לטובת המשרה ברבנות העיר בראד, נתמנה רבי יהושע העשל למלא את מקום אביו, והוא אך כבן שלושים שנה, משנת ת"פ כבר מופיעה חתימת ידו בפנקס העיר דובנא, ובא בהסכמות על כמה ספרים, ביניהם על ספר אבות דרבי נתן שנדפס תפ"א ובאה שם הסכמתו יחד עם אביו. נפטר בדובנא ביום כ"ט תמוז ערב ראש חודש אב תפ"ט.

לאחר פטירתו השאיר אחריו קרן גדולה לצדקה להחזיק לומדי תורה, בסך ארבע מאות זהובים. גם נשאר ממנו ספר תורה שהיה בבית הכנסת הגדול בדובנא.

בסדר סליחות לח"ק שנדפסו בשנת תקפ"ב, מובאים "סליחות מן שבעה באדר, וגם סדר סליחות מן ערב ר"ח מנחם אב, קיימו וקבלו עליהם הח"ק דק"ק דובנא לקדש צום ועצרה בער"ח אב יום מיתת כבוד הרב הגאון מו"ה יהושע העשל אב"ד דק"ק הנ"ל על פי מעשה שאירע כמבואר בפנקס דק"ק הנ"ל".

בספר נעימה קדושה וילנא תרלב, הובא סיפור המעשה על פי שהעתיק מתוך פנקס החברא קדישא. וזה דבר המעשה: אחר פטירת דודי זקני הגאון רבי יוסף אב"ד דובנא שנפטר בשנת ת"ס, נתמנה רבי אלעזר ב"ר יששכר בעריש לאב"ד ברודא, ואחר כמה שנים נתקבל לאב"ד בק"ק הנ"ל הגאון מו' יהושע העשיל בהגאון מו' אלעזר שהיה אב"ד בק"ק ראזני, והגאון מוהר"ר יהושע הנ"ל כשהיה בן ארבעים נלקה ביסורים ונמשכו עליו שנה ומחצה וקיבלם באהבה כי לא היה בהן ביטול תורה ותפלה. וקודם פטירתו אמר לאביו הגאון מו"ה אלעזר הנ"ל כשאפטר מן העולם יודע אני שבודאי ירצו אנשי קהלתנו לקבור אותי אצל הגאון מו"ה יוסף הנ"ל ואני יודע בעצמי שאיני כדאי וראוי לכך. והשיב לו אביו כי בוודאי ראוי לך לשכב אצלו להיות עמו, כי כבר קבלת יסורים זה שנה ומחצה באהבה, וכאשר נפטר הגאון מו"ה יהושע הנ"ל ביום ער"ח מנחם, הלכו כל אנשי החברה קדישא על בית העלמין להכין קבר להגאון מו"ה יהושע, ועלה במוסכם כל אנשי החברה לחפור קברו אצל הגאון ר' יוסף הנ"ל, וכאשר חפרו הקבר נגעו בקבר של דודי הגאון הנ"ל, ונזדעזע הדף מארון קדשו וראוהו את דודי הגאון הנ"ל מושכב בקברו בשלימות בלי שום שינוי וגרעון ותוארו היה כמו שהי' ישן בחיי חיותו על מטתו ואחז מטהו בידו כמו שצוה דודי הגאון הנ"ל שישימו את מטהו לקברו,

הגאון רבי חיים נאה

היום מלאו שישים שנה לפטירתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה מירושלים.

רבי אברהם חיים נאה נולד בחברון ביום יג אייר תר"נ, לאביו רבי מנחם מנדל ולאמו מרת מוסיה. בבחרותו למד מפי אביו רבי מנחם מנדל, ששימש כרב קהילת חב"ד בחברון, וראש ישיבה בעיר. ולמד גם בישיבות, ישיבת מגן אבות בעיר חברון, וישיבת תורת חיים בירושלים. ומצעירותו היה מקושר אל אדמורי חב"ד כמסורת בית אבותיו. לבקשת אדמו"ר הרש"ב נסע למלא את מקום דודו רשי"ל אליעזרוב בשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, שם פעל לחיזוק היהדות, ובחזרתו לארץ עבר דרך ליובאוויטש, על מנת לבקר בבית האדמו"ר שם.

בשובו לארץ ישראל נשא לאשה את מרת דבורה לבית פניגשטיין. זמן קצר לאחר נישואיהם, נאלצו לגלות למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, וכדלהלן.

רבי חיים נאה לעת זקנה

בשובו לארץ ישראל, נשתלב בחוגי אגודת ישראל בירושלים – העדה החרדית האשכנזית, וכיהן כמזכירו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית.

רבי חיים נפטר באור ליום כ' תמוז, מספר ימים לאחר הופעתו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדובר גדולי התורה האגודאים בירושלים. והובא למנוחות מביתו, אל הר המנוחות בירושלים.

זוגתו מרת דבורה נפטרה ב' תמוז תרצ"ט בירושלים.

ואלו הם בניו של ר' חיים נאה,

• בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה, שימש כבעל תפילה בבית הכנסת של הגאון רבי צבי פסח פרנק בשכונת אחווה בירושלים, ומשם אל בית הכנסת המרכזי בשכונת ימין משה, ומשם אל בית הכנסת פועלי צדק בדרום תל אביב, למד במכון הארי פישל, חיבר ספר גמרא שלמה על מסכת פסחים. ר' ברוך נפטר יא חשוון תשנ"ו.
• רבי משה צבי נאה מפתח תקווה, אשתו דינה לבית שיף מטבריה. בעהמ"ח נחמו עמי,
• הילד שניאור זלמן דובער נאה הי"ד נהרג ביום ט' אלול תרצ"ט בהיותו בן תשע שנים בלבד. מיריות של ערבים על האוטובוס בו נסעו בשער הגיא, בחוזרם מנישואי אחיו הגדול בטבריה.
• מרת חיה לאה אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש בפתח תקווה, שימש כמנקר בשר במשחטות, נפטר ח' כסלו תשנ"ד.
• מרת שרה פייגה אשת ר' אליעזר וינד, נפטר ט' טבת תשנ"ה.
• מרת לנה אשת ר' יוסף בורגנסקי רב בית הכנסת פועלי צדק בנתניה, ומנהל בית ספר שם.
• מרת רחל מרים אשת ר' משה יעקב זילבר מחסידי בעלז. הוא נפטר בר"ח תמוז תשנ"ב, והיא נפטרה לפני מספר חודשים בשבת חול המועד פסח תשע"ד.

האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - קרית צאנז נתניה.

רבי יקותיאל יהודה נולד ביום ד' בשבט תרס"ה בעיר רודניק שבגליציה, נשא לאשה את מרת פסיה בת ש"ב רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אב"ד סיגעט. כבר בצעירותו, נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג, והרביץ שם תורה לתלמידים, בישיבה שעמדה בראשותו. בימות השואה, גלה לאושוויץ, והיה לדמות מופת במחנות. שם, גם שיכל את אשתו ואת אחד עשר ילדיהם. לאחר המלחמה נתגלה בכוחותיו הגדולים, כאשר החל להפיח רוח חיים באודים העשנים, במוסדות שארית הפליטה.

כאשר הגיעה לאמריקה, נשא שם את רעייתו הרבנית בזיוו"ש, בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. והקים גם שם מוסדות תורה וחסידות.

לאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ויסד מוסדות תורה וחסידות, בקרית צאנז בנתניה. ומפעלים רבים בראשם עמד, בית חולים לניאדו, ומפעל הש"ס.

ביום ט' תמוז תשנ"ד נפטר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובכך בא הקץ, לדור הראשון של חסידות צאנז – קלויזנבורג.

הרוצה להרחיב עוד על דמותו, ימצא רבים אחרים שכתבו עליו, ואנו אין עסקנו אלא בשושלת היוחסין של רבי יקותיאל יהודה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.
  

משפחת דננברג מסטאוויסק

הזכרנו במאמר הקודם על רבי רפאל טיקוצ'ינסקי, את אחד מאבות אבותיו, רבי אהרן אליעזר דננברג מסטאוויסק, אשר זוגתו מרת גולדה היתה ממשפחת יפה.

לצערינו, לא נשתמר מידע על יחוסו של ר' אהרן אליעזר, ואין אנו יודעים אף את שם אביו או אמו, זאת ועוד, אף את השייכות של אשתו אל משפחת יפה - שהיתה משפחה גדולה וענפה, בעולם הרבני בכלל, ובליטא / בלארוס בפרט – אף היא לא נודעה, אם כי, רמז אחד, אולי נגלה בהמשך המאמר.

גם על תולדות חייו של ר' אהרן אליעזר עצמו, אין אנו יודעים הרבה, רק מה שכבר הזכרנו, שהיה תלמידו של בעל הכתב סופר, ועוד כמה עובדות על חיבוב התורה שלו, שנשתמרו בקרב בני המשפחה.

מסופר כי היה סוחר יערות ונתעשר מכך, אך לא שמר את הונו לעצמו ותרם סכומים נכבדים למוסדות החסד בסטביסק, הוא גם ביקר  בארץ ישראל ועל פי המסופר תרם סכום נכבד לבניית בית כנסת בירושלים. רייזל היתה בתו השניה, ולאחיה נולדה עוד בת, ורק אחרי שלש בנות נולד לו בן ומרוב שמחתו בבן זה שנולד ביום רביעי בשבוע, קבע לו להאכיל על שולחנו בחורי ישיבה כל יום רביעי בשבוע, ומספר האוכלים על שלחנו באותו יום הגיע לכשישים.

אבל, כן יש לנו קצת מידע על צאצאיו.

את בתו האחת, הזכרנו במאמר הקודם, היא מרת רייזל אשת רבי משה עקיבא רובינשטיין, אף הוא מסטאוויסק. אולם לא כתבנו עליה די, לר' משה עקיבא ורייזל, נולדו כעשרה ילדים, והקטן שבהם, נולד לאחר פטירתו של ר' משה עקיבא, ונקרא על שמו, הוא עקיבא רובינשטיין, שהתפרסם לימים, כאחד מגדולי השחמטאים בעולם.

לאחר שנתאלמנה רייזל, נישאה בשנית לגאון הצדיק רבי ישראל הלר מו"ץ בביאליסטוק, המפורסם בכינויו ר' ישראל פינסקר.

לרבי ישראל [בן רבי זאב מאיר] הלר, היתה זו אשתו השלישית, בראשונה היה נשוי למרת טויבע פייגא בת ר' אלימלך טאהל מביאליסטוק, כפי הנראה ממשפחתו של ר' אייזיק טאל חותנו של הגאון רבי אליעזר שולביץ. וממנה נולדו לו כמה ילדים וביניהם הסופר ר' נחמן הלר. בשנית היה נשוי למרת חיה בת ר' בנימין ברודא מהורודנא, וממנה נולד לו בנו המפורסם, הגאון רבי חיים הלר, שהיה ממנהיגי היהדות בארצות הברית, וחיבר כמה ספרים בכמה מקצועות שבתורה.

וכאמור, לאחר שנתאלמן אף ממנה בשנת תרמ"ג, נשא בשלישית את מרת רייזל בת ר' אהרן אליעזר דננברג, אלמנתו של ר' משה עקיבא רובינשטיין. וכך גדלו בבית אחד כאחים חורגים, שני גאונים, ר' חיים הלר, והשחמטאי עקיבא רובינשטיין.

רבי ישראל נפטר ביום ה אב תרנ"ט בביאליסטוק.

בן נוסף של ר' אהרן אליעזר, הוא ר' חיים לייב דננברג, ר' חיים לייב, נשא לאשה בת גדולים, ממשפחת בית הרב, כפי שכונתה בליטא, משפחת צאצאיו של רבי חיים מוולוז'ין.

הגאון רבי רפאל יונה טיקוצינסקי

היום מלאו עשרים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי רפאל יונה טיקוצ'ינסקי ראש ישיבת ירוחם.

ר' רפאל יונה נולד בשנת תרצ"ו, בבחרותו למד בישיבת אור ישראל בפתח תקווה, בראשות שאר בשרו הגאון רבי יעקב ניימן וחתנו רבי יוסף רוזובסקי. ובבחרותו למד בישיבת פוניבז' בבני ברק, ובירושלים אצל דודו רבי ברוך יצחק לוין בישיבת תורת חיים, וזמן קצר בישיבת בריסק.

נישא לבתו של רבי יצחק צבי שוורץ מגבעת שמואל – בני ברק, ומיד עם נישואיו, נקרא לכהן כר"מ בישיבת הנגב בנתיבות, תחת ראשותו של הגאון רבי יששכר מאיר. ואחר כעשרים שנה, הקים ישיבה גדולה בירושלים, שעברה משם לירוחם, ובה כיהן עד לפטירתו מהתקף לב ביום השישי י"ג סיוון תשמ"ט.

רבי רפאל טיקוצינסקי

ועתה אבוא לכתוב את יחוסו של רבי רפאל יונה.

אביו, רבי ישראל מאיר טיקוצ'ינסקי מבני ברק, "נפש נקי וצדיק, החזיק במוסר ובדקדוק הלכה, כיתת עצמו על דברי תורה" נפטר י"ט אדר ב' תשמ"ד, זוגתו מרת חיה גיטל לבית ראם נפטרה כ"ה ניסן תשכ"ו.

אביו, הגאון רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי, רב ואב"ד וואסנאס, ואחר כך בפיונטניצה הסמוכה ללאמזה. זוגתו מרת אסתר לבית רובינשטיין נפטרה בשנת תרע"ב, בעת שנסעה לטפל במחלתה באיטליה, ולאחר שנים הועלתה לקבורה בארץ ישראל..

אביו רבי מאיר מסטאוויסק, ומכיוון שהיה גר בטיקוצ'ין היא טיקטין, נקראה המשפחה על שמו טיקוצ'ינסקי. וכפי הנראה אינה קשורה למשפחתו של הגאון. רבי יחיאל מיכל טוקאצ'ינסקי ראש ישיבת עץ חיים. זוגתו מרת מרים לבית תאומים.

מרת חיה גיטל הנ"ל אשת ר' ישראל מאיר טיקוצ'ינסקי, היתה בתו של

הגאון הירושלמי רבי רפאל יונה ראם, מו"ץ דשכונת כרם, נפטר כ"ד אלול תרפ"ב. זוגתו מרת גולדה לבית קרצ'מר.

אביו רבי שלמה ראם - אראן שעלה לירושלים, זוגתו מרת חנה רבקה לבית מגיד.

אביו רבי יונה.

אביו רבי שרגא

אביו רבי פנחס

אביו רבי שלמה הרב דעיר חדש,

ומעלה בקודש נין ונכד למהרש"ל.

ר' שרגא הנ"ל, היה חתנו של

ר' אליהו,

ומעלה בקודש נין ונכד לבעל הכנסת יחזקאל.

מרת אסתר הנ"ל אשת רבי אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי היתה בתו של

רבי משה עקיבא רובינשטיין מסטאוויסק, זוגתו מרת רייזל לבית דננברג.

החזן רבי ישראל שטיינפרס

אחד החזנים הגדולים בתולדות ישראל, היה החזן המפורסם רבי ישראל שטיינפרס, המכונה ר' ישראל חזן.
הוא נולד בשנת תרי"ב כפי הנראה בעיר ברדיצ'ב, כאשר נתייתם עבר לגור בבית דודו, ר' חנוך מוזר בחמלניק פודולסק.
נשא לאשה את מרת מרים בת ר' אברהם כץ מויניצה שהיה מחסידי סדיגורא.
ר' ישראל חזן היה מלחין גם ניגונים חסידיים, ונחשב למלחין החצר של בית אנטניא.
בשנות התר"פ נסע ר' ישראל לאמריקה, והיה שם למעלה מעשר שנים, ושם אף נפטרה רעייתו מרים, היא נפטרה בניו יורק, ביום כ"ג תמוז תרפ"ט.
לאחר פטירת רעיתו, חזר ר' ישראל לאירופה, ואחרי שנתיים שהיה בגרמניה, קבע את מושבו בסטניסלב, סמוך אל הרבי מאנטניא.
ר' ישראל נפטר כפי הנראה בשנת תרצ"ט, לפני מלחמת העולם השניה.

על פי המקובל בקרב צאצאיו, אשתו מרים, בת ר' אברהם כץ, היתה מצאצאי התבואות שור.
האם יש מי שיודע כיצד משפחת כץ מויניצא, מחסידי סדיגורא, משתייכת אל התבואות שור?

*   *   *

בתו של רבי ישראל החזן, רבקה, היתה אשת ר' ישראל דוד מעהר.
ר' ישראל דוד היה בן ר' שמואל מעהר מן העיר אנטניא.
ר' ישראל דוד נפטר אף הוא באמריקה.
אמו, היתה מרת פנינה פערל ממשפחת ויסברג או אולי ויסברשט.
על פי מסורת משפחתו הוא היה מצאצאי רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל הלבושי שרד.
האם ידועים צאצאים לבעל הלבושי שרד?
האם יש מי שיודע פרטים על משפחת מעהר או ויסברג / ויסברשט מאנטניא?

הגאון רבי יוסף אשר פולק הי"ד

היום מלאו שבעים שנה לעלותו על המוקד של הגאון רבי יוסף אשר פאללאק אב"ד ווערפעלעט.

רבי יוסף אשר נולד בשנת תרנ"ח, בהיותו כבן עשר שנים נסע ללמוד בישיבת דודו הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש, ומשם נסע לצעהלים ללמוד בישיבתו של הגאון רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, ומשם המשיך אל הישיבה הרמה בפרשבורג ללמוד מפי רבי עקיבא סופר. נסמך להוראה מרבי עקיבא סופר הנ"ל ומהגאון רבי מרדכי וינקלר בעל לבושי מרדכי ממאד.

בשנת תרע"ז נשא לאשה את קראסל בתו של הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא טשאטה בעל שו"ת מי יהודה. מיד לאחר נישואיו החל למסור שיעורים לבחורי הישיבה ולבעלי בתים. וכשנה לאחר מכן נפטרה אשתו בעת לידתה.

רבי יוסף אשר פולק הי"ד

בשנת תר"פ נשא לאשה את מרת סלאווה בתו של רבי משה טננבוים אב"ד ווערפעלעט אלמנתו של הגאון רבי שלום דוב פישל אב"ד שם שנפטר בגיל צעיר, ואחרי כשנתיים נבחר למלא את מקומו גם ברבנות בווערפעלעט. כאן, הקים רבי יוסף אשר ישיבה גדולה, ותלמידיו הרבים היו כרוכים אחריו כבנים אחרי אביהם, הם אשר הוציאו לאור את ספרו שארית יוסף אשר, ירושלים תשלד, ובמיוחד זכור לטוב תלמידו רבי שרגא נוימן ע"ה יושב ראש ועד הפועל איגוד תלמידי ווערפעלעט שעסק רבות בזכרון רבו, והדפיס עלון שיצא לאור בפתח תקווה לרגל יומא דהילולא האחת עשרה, ובו כתב את תולדות הישיבה, ואף זכה לייסד בשכונת הר נוף בירושלים בית כנסת "שארית יוסף אשר" על שם רבו הגדול.

רבי יוסף אשר פולק נהרג בידי הגרמנים הארורים ביום כ"ז אייר תש"ד הי"ד. זוגתו מרת סלאווה נעקד"ה ביום כ"ב סיון.

הרה"ק רבי אורי מראהטין

בל"ג בעומר שנה זו, מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של האדמו"ר רבי אורי מראהטין זיע"א. 

רבי אורי נולד בשנת תק"פ לערך לאביו רבי יצחק בטרטיקוב. לאחר שנפטר אביו, ונשאר אורי יתום, גדל בבית גיסו רבי אביגדור אייזן דלהלן. מילדותו היה נוסע עם אביו אל רבו האדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרעטין, אשר שם עליו את עינו, עד אשר לימים בשנת תקצ"ח לקחו לחתן לנכדתו מרת שרה, בת בנו הרה"ק רבי אברהם. 

בשנת תרכ"ה לאחר שנפטר חותנו, נתמנה רבי אורי למלא את מקומו כמנהיגה של עדת חסידי סטרעטין, ובמשך עשרים וארבעה שנים נשא רבי אורי בעול ההנהגה, עד ליום פטירתו, כאמור ביום ל"ג בעומר תרמ"ט, רבי אורי הובא למנוחות בעירו ראהטין.

צאצאיו.

א.      רבי יהודה צבי השני מסטרעטין, נולד ט' אלול תר"ה, זוגתו מרת הינדא פערל ולאחריה אחותה מרת גיטל לאה בנות הרה"ק רבי שלמה טויב מראזדאל. כיהן כאב"ד סטרעטין על מקום זקינו, ולאחר פטירת אביו גם ניהל את עדת החסידים. נפטר י"ד אייר תרס"ז. צאצאיו נולדו מאשתו הראשונה, והם א. רבי אברהם לנגנר מקנייחניטש חתן רבי פנחס מסטרעטין. ב. רבי שלמה מראהטין. ג. רבי יצחק אייזיק לאנגנר נולד י"א שבט תרל"ו בסטרטין כיהן כממלא מקום אבותיו גם כאשר היגר לארצות הברית שם נפטר ביום כ"ב תמוז תש"ז זוגתו מרת רבקה רייזל בת רבי מרדכי בן רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ד. רבי משה מקוזובה-סטרטין. ה. אשת רבי חיים אייזן בן דודו רבי אביגדור הנ"ל. ו. אשת רבי דוב בער מסטרטין-לבוב, בן רבי אלחנן מקאלושין.
ב.      רבי יצחק אהרן מראהטין. נולד בשנת תר"י לערך. נפטר כ"ו תמוז תרנ"א, כשנתיים לאחר פטירת אביו. בת אחת היתה לו, ושם בעלה אליעזר.
ג.       רבי ישראל מנחם אריה מבראדי. נפטר כ"א סיון תרפ"ב. זוגתו מרת יענטע אלטע בת רבי מרדכי הלר מירוסלב בן הרה"ק רבי משולם פייביש מבראדשין, וחתן הרה"ק רבי שמעון מיערוסלב. היא נפטרה ה' טבת תרצ"ו. בנותיהם מרת פערל אשת ש"ב רבי משה פנחס הלוי אייזן. מרת רבקה רוחמה אשת רבי משה מסטרטין טורונטו חותן רבי יוחנן טברסקי מטולנא. מרת שרה אשת רבי אורי מקנהעהניטש. מרת שיינדל ליבא נפטרה צעירה בבראדי.

הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר, משפירי קרתא דירושלם. 
נולד בירושלים לפני למעלה מתשעים שנה ביום כ"ז תשרי תרפ"ד, נשא לאשה את מרת מלכה שנפטרה כבר לפני כמה שנים, במשך שנים רבות כיהן כאחד מרבני ישיבת טשעבין בירושלים.
בעהמ"ח סדרת הספרים אור החמה בכמה מקצועות התורה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו רבי אליהו צבי קרויזר, נולד בשנת תרנ"ג בירושלים. אגדה התהלכה בירושלים, כי בכל לילה יש מלחמה בביתו של ר' מרדכי יהושע קרויזר, עם בנו הערשל (אליהו צבי) אשר עשה לילות כימים בלימודיו, ולא אבה ללכת לישון, עד שניאותו הוריו לתת לו את לילות סוף השבוע למשמר. ועד שיבה לא פסק פומיה מגירסא ותמיד היה משנן פרקי משניות בלכתו ברחוב. נפטר בשיבה טובה לפני עשרים וחמש שנים, ביום טוב ראשון דסוכות תשמ"ט. זוגתו מרת טויבא לבית משפחת אייזנשטיין, היתה במשך שנים רבות, הטבחית של הישיבות הירושלמיות, עץ חיים ופורת יוסף. נפטרה י"ז אדר א' תשכ"ב. בניהם: א. הגאון רבי דוב מאיר קרויזר מגיד שיעור בעץ חיים, ולאחר מכן ראש ישיבת פרשבורג, ולבסוף ראש הישיבה הגדולה בשיכון סקוויר, בעהמ"ח דבר המלך. ב. הגאון רבי זונדל קרויזר הנ"ל.
• אביו רבי מרדכי יהושע קרויזר אבי משפחת קרויזר בירושלים, נולד בשנת תרל"ג לערך, נפטר כ' חשוון תשכ"א. זוגתו מרת חיה שרה לבית משפחת סולובייצ'יק. בזיווג שני נשא לאשה את מרת שרה הענא בת רבי גרשון יוסף ליפשיץ, היא נפטרה טבת תשכ"ח. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי חיים יוסף קרויזר זוגתו מרת ליבע לבית זילברמן. ב. רבי אליהו צבי קרויזר הנ"ל. ג. רבי יעקב זונדל קרויזר בעמ"ח תפארת יעקב זוגתו מרת רבקה רחל טויבא לבית הורוביץ. ד. רבי יצחק קרויזר. ה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אהרן שלמה קצנלבוגן ראש ישיבת תורה ויראה, נפטר י"ג כסלו תשל"ט, וזוגתו נפטרה תשנ"ה. ו. מרת הניא בילא אשת רבי יעקב שמואל ברוורמן. ז. מרת טויבא רחל אשת רבי צבי זוננפלד נכד הגרי"ח. ומזיווג שני נולדו לו, ח. רבי אברהם משה קרויזר. ט. רבי אהרן קרויזר זוגתו לבית גרוסמן. י. רבי יהודה לייב קרויזר זוגתו לבית אייזנבך. יא. רבי גרשון קרויזר.

החכם רבי מרדכי ויסמן חיות

היום יום ראשון ד' אייר מלאו מאה שנים לפטירתו של החכם החוקר הסופר רבי מרדכי ויסמן חיות, מגדולי הסופרים בדורו. הרבה מן האמור במאמר זה, [ובכלל בבלוג], לקוח מתוך ספרו של מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.

רבי מרדכי נולד ביום ג' שבט תקצ"א בעיר טרנוב שבפולין, לאביו רבי יצחק יהודה לייב חיות, מצעירותו עסק רבות בתורה וקנה מתורתו של רב העיר רבי ישראל רפופורט שאף כתב אליו תשובות שנדפסו בספרו שו"ת מהר"י הכהן, אך רבי מרדכי נמשך אל אהבת לשון הקודש, והיה בקי בתנ"ך ובמדרשים. הרבה לכתוב בנושאים שונים, בחרוזים בגימטריאות ובסגנונות ספרותיים שונים.

החכם רבי מרדכי ויסמן חיות

עסק במסחר בעירו, ומשם עבר לברודי וללבוב, ובשנת תרל"ג עבר לוינה. בה פתח אכסניא כשרה, שהתאכסנו בה דורשי הכשרות שנזדמנו לוינה, ובהם רבנים גדולים. גם היה מוסר שיעורי תורה בבית הכנסת ליוצאי פולין בוינה. בהיותו כבן שמונים ושלש נדרס על ידי חשמלית בוינה, והלך לעולמו.

זמן פטירתו

וונדר כותב שנפטר בה' אדר תרע"ד, מליצי אש כותבים שנפטר ל' ניסן תרע"ד. ואולם

והנה אני מצאתי בכתב העת וילקט יוסף באניהאד, קונטרס טו שנה טז [תרעד], מובא מעשה על ר' מרדכי, וכך כתוב שם: וישב מרדכי אל שער המלך ביום ה' (ד' אייר) שבק לן חיים כבוד  הרבני הישיש החכם המליץ זקן ושבע ימים מו' מרדכי וייסמאן חיות המפורסם בשם מו"ח זל"ה בשנת החמשה ושמונים לימי חייו, פה עי"מ וויען יצ"ו ונקבר ביום א' אחרי מות תרע"ד לפ"ק בכבוד גדול. תנצב"ה.

יתכן שטעותם נבעה מכך שנכתב שם כי הוא נקבר ביום א' אחרי מות תרע"ד, ויום א' אחרי מות על פי לוחות השנה חל לפני ד' אייר. וכיצד נקבר לפני שנפטר.

רבי חיים בצלאל פאנעט

בשבת ימלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי חיים בצלאל פאנעט בנו של בעל המראה יחזקאל.

נולד ביום כ"ג סיון תקס"ג, כבן בכור לאביו שגר באותה עת בעיר ביליץ, החוזה מלובלין בירך את אביו, שבן זה, יאיר את עיני חכמים בתורתו, ורבים ילכו לאורו, ויחיה שבעים שנה. בהיותו כבן ארבע עשרה נסע ללמוד אצל החתם סופר. בשנת תקפ"ג, בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה את מרת שרה אסתר בלומא, בת רבי לייבוש [ב"ר דוד] ניילנדר, מכפר אלפאר הסמוך לסטנוב. מיד לאחר נישואיו נתקבל לכהן כרב באלקאן, אך סרב בגלל שרצה להישאר סמוך אצל חותנו. כבר בצעירותו כיהן כרב בסעליש, ולאחר מכן, נתמנה על מקום אביו, כרב הראשי למדינת זיבנבערגען, ועל מקומו בסעליש נתמנה הגאון רבי שמואל שמעלקא קליין.

רבי חיים בצלאל נפטר כאמור, ביום י"ט ניסן תרל"ד. זוגתו האריכה ימים אחריו ונפטרה כ"ד חשוון תרנ"א.

בנו רבי אשר שמואל הדפיס מתורתו שו"ת דרך יבחר, נינו הדפיס את חיבורו ים הרחב על גיטין, ועוד חיבור אוצר החיים על התורה נמצא בכתובים בידי צאצאיו. חיבורו על התורה אש דת, וחידושים נוספים ממנו, בהם דרשות, כמעט כולם אבדו בשואה. עוד נדפסה הגדה של פסח עם פירוש זבחי אש, מג' הדורות, רבי יחזקאל פאנעט, ובנו רבי חיים בצלאל פאנט, ובנו רבי אשר שמואל פאנעט, ההגדה נדפסה בברוקלין תשכ"ה על ידי נכד המחברים שרשם גם את תולדותיהם בהרחבה.