רבי יהושע העשל אב"ד דובנא

היום מלאו שלש מאות שמונים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי יהושע העשל אב"ד דובנא, הנקרא בשם דער קליינער רבי העשיל - הרבי ר' העשיל הקטן.

ר' יהושע העשל נולד בשנת תמ"ח לערך, לאביו רבי אלעזר אב"ד דובנא, ולאמו מרת חנה בת רבי צבי הירש אב"ד לבוב.

בערך בשנת תע"ט, כאשר אביו עזב את רבנות דובנא לטובת המשרה ברבנות העיר בראד, נתמנה רבי יהושע העשל למלא את מקום אביו, והוא אך כבן שלושים שנה, משנת ת"פ כבר מופיעה חתימת ידו בפנקס העיר דובנא, ובא בהסכמות על כמה ספרים, ביניהם על ספר אבות דרבי נתן שנדפס תפ"א ובאה שם הסכמתו יחד עם אביו. נפטר בדובנא ביום כ"ט תמוז ערב ראש חודש אב תפ"ט.

לאחר פטירתו השאיר אחריו קרן גדולה לצדקה להחזיק לומדי תורה, בסך ארבע מאות זהובים. גם נשאר ממנו ספר תורה שהיה בבית הכנסת הגדול בדובנא.

בסדר סליחות לח"ק שנדפסו בשנת תקפ"ב, מובאים "סליחות מן שבעה באדר, וגם סדר סליחות מן ערב ר"ח מנחם אב, קיימו וקבלו עליהם הח"ק דק"ק דובנא לקדש צום ועצרה בער"ח אב יום מיתת כבוד הרב הגאון מו"ה יהושע העשל אב"ד דק"ק הנ"ל על פי מעשה שאירע כמבואר בפנקס דק"ק הנ"ל".

בספר נעימה קדושה וילנא תרלב, הובא סיפור המעשה על פי שהעתיק מתוך פנקס החברא קדישא. וזה דבר המעשה: אחר פטירת דודי זקני הגאון רבי יוסף אב"ד דובנא שנפטר בשנת ת"ס, נתמנה רבי אלעזר ב"ר יששכר בעריש לאב"ד ברודא, ואחר כמה שנים נתקבל לאב"ד בק"ק הנ"ל הגאון מו' יהושע העשיל בהגאון מו' אלעזר שהיה אב"ד בק"ק ראזני, והגאון מוהר"ר יהושע הנ"ל כשהיה בן ארבעים נלקה ביסורים ונמשכו עליו שנה ומחצה וקיבלם באהבה כי לא היה בהן ביטול תורה ותפלה. וקודם פטירתו אמר לאביו הגאון מו"ה אלעזר הנ"ל כשאפטר מן העולם יודע אני שבודאי ירצו אנשי קהלתנו לקבור אותי אצל הגאון מו"ה יוסף הנ"ל ואני יודע בעצמי שאיני כדאי וראוי לכך. והשיב לו אביו כי בוודאי ראוי לך לשכב אצלו להיות עמו, כי כבר קבלת יסורים זה שנה ומחצה באהבה, וכאשר נפטר הגאון מו"ה יהושע הנ"ל ביום ער"ח מנחם, הלכו כל אנשי החברה קדישא על בית העלמין להכין קבר להגאון מו"ה יהושע, ועלה במוסכם כל אנשי החברה לחפור קברו אצל הגאון ר' יוסף הנ"ל, וכאשר חפרו הקבר נגעו בקבר של דודי הגאון הנ"ל, ונזדעזע הדף מארון קדשו וראוהו את דודי הגאון הנ"ל מושכב בקברו בשלימות בלי שום שינוי וגרעון ותוארו היה כמו שהי' ישן בחיי חיותו על מטתו ואחז מטהו בידו כמו שצוה דודי הגאון הנ"ל שישימו את מטהו לקברו,

הגאון רבי חיים נאה

היום מלאו שישים שנה לפטירתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה מירושלים.

רבי אברהם חיים נאה נולד בחברון ביום יג אייר תר"נ, לאביו רבי מנחם מנדל ולאמו מרת מוסיה. בבחרותו למד מפי אביו רבי מנחם מנדל, ששימש כרב קהילת חב"ד בחברון, וראש ישיבה בעיר. ולמד גם בישיבות, ישיבת מגן אבות בעיר חברון, וישיבת תורת חיים בירושלים. ומצעירותו היה מקושר אל אדמורי חב"ד כמסורת בית אבותיו. לבקשת אדמו"ר הרש"ב נסע למלא את מקום דודו רשי"ל אליעזרוב בשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, שם פעל לחיזוק היהדות, ובחזרתו לארץ עבר דרך ליובאוויטש, על מנת לבקר בבית האדמו"ר שם.

בשובו לארץ ישראל נשא לאשה את מרת דבורה לבית פניגשטיין. זמן קצר לאחר נישואיהם, נאלצו לגלות למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, וכדלהלן.

רבי חיים נאה לעת זקנה

בשובו לארץ ישראל, נשתלב בחוגי אגודת ישראל בירושלים – העדה החרדית האשכנזית, וכיהן כמזכירו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית.

רבי חיים נפטר באור ליום כ' תמוז, מספר ימים לאחר הופעתו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדובר גדולי התורה האגודאים בירושלים. והובא למנוחות מביתו, אל הר המנוחות בירושלים.

זוגתו מרת דבורה נפטרה ב' תמוז תרצ"ט בירושלים.

ואלו הם בניו של ר' חיים נאה,

• בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה, שימש כבעל תפילה בבית הכנסת של הגאון רבי צבי פסח פרנק בשכונת אחווה בירושלים, ומשם אל בית הכנסת המרכזי בשכונת ימין משה, ומשם אל בית הכנסת פועלי צדק בדרום תל אביב, למד במכון הארי פישל, חיבר ספר גמרא שלמה על מסכת פסחים. ר' ברוך נפטר יא חשוון תשנ"ו.
• רבי משה צבי נאה מפתח תקווה, אשתו דינה לבית שיף מטבריה. בעהמ"ח נחמו עמי,
• הילד שניאור זלמן דובער נאה הי"ד נהרג ביום ט' אלול תרצ"ט בהיותו בן תשע שנים בלבד. מיריות של ערבים על האוטובוס בו נסעו בשער הגיא, בחוזרם מנישואי אחיו הגדול בטבריה.
• מרת חיה לאה אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש בפתח תקווה, שימש כמנקר בשר במשחטות, נפטר ח' כסלו תשנ"ד.
• מרת שרה פייגה אשת ר' אליעזר וינד, נפטר ט' טבת תשנ"ה.
• מרת לנה אשת ר' יוסף בורגנסקי רב בית הכנסת פועלי צדק בנתניה, ומנהל בית ספר שם.
• מרת רחל מרים אשת ר' משה יעקב זילבר מחסידי בעלז. הוא נפטר בר"ח תמוז תשנ"ב, והיא נפטרה לפני מספר חודשים בשבת חול המועד פסח תשע"ד.

האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - קרית צאנז נתניה.

רבי יקותיאל יהודה נולד ביום ד' בשבט תרס"ה בעיר רודניק שבגליציה, נשא לאשה את מרת פסיה בת ש"ב רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אב"ד סיגעט. כבר בצעירותו, נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג, והרביץ שם תורה לתלמידים, בישיבה שעמדה בראשותו. בימות השואה, גלה לאושוויץ, והיה לדמות מופת במחנות. שם, גם שיכל את אשתו ואת אחד עשר ילדיהם. לאחר המלחמה נתגלה בכוחותיו הגדולים, כאשר החל להפיח רוח חיים באודים העשנים, במוסדות שארית הפליטה.

כאשר הגיעה לאמריקה, נשא שם את רעייתו הרבנית בזיוו"ש, בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. והקים גם שם מוסדות תורה וחסידות.

לאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ויסד מוסדות תורה וחסידות, בקרית צאנז בנתניה. ומפעלים רבים בראשם עמד, בית חולים לניאדו, ומפעל הש"ס.

ביום ט' תמוז תשנ"ד נפטר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובכך בא הקץ, לדור הראשון של חסידות צאנז – קלויזנבורג.

הרוצה להרחיב עוד על דמותו, ימצא רבים אחרים שכתבו עליו, ואנו אין עסקנו אלא בשושלת היוחסין של רבי יקותיאל יהודה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.