רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש

אחד מגדולי רבני פולין, לפני כמאתיים וחמישים שנה, היה הגאון רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.

רבי יוסף חיים נולד בערך בשנת ת"ס לאביו רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, מגזע המהר"ל מפראג, ושאר גדולים.

נשא לאשה את מרת בילא, בת רבי יצחק זעליג קרא אב"ד קאליש, אף היא מגזע גדולים, ולימים מילא את מקום חותנו בקאליש.

מסופר עליו, כי בעת שהיה אב"ד קאליש, אחד הקצבים מסר אותו לשלטונות, וכאשר נודע לו מזה, תיכף אמר לאשתו הרבנית שמוכרחים לעקור מכאן, ולברוח מהעיר, הימים היו ימי אלול, ועד ראש השנה, הגיע לעיר פוזנא, לאחר ראש השנה, המשיך במנוסתו, עד שהגיע לברלין. בהיותו שם, הופיע בבית הכנסת, בליל יום כיפור יורש העצר (קרוין פרינץ), שאהב להאזין לניגוני תפילות היהודים, וכאשר ראה את רבי יוסף חיים, שהיה גדול בקומה משכמו ולמעלה ויפה תואר ובעל הדרת פנים, התעניין לדעת מיהו הרב האורח, ואמר עליו בזה הלשון, איך מעכט מיר ווינטשען שיהי' האיש הזה רב בברלין, כי אז לא הי' רב בעיר ברלין, והבטיחו לו על זה ראשי העדה אשר היה שוחח עמהם, ובמוצאי יום הכיפורים, באו פרנסי וראשי הקהל אל רבי יוסף חיים, וסיפרו לו כל המעשה שהי' ודרישת היורש עצר, על כן המה מציעים לפניו שיקבל על עצמו משרת הרבנות בעירם. ועמד רבי יוסף חיים מכסאו ואמר בכעס ובצעקה גדולה "האם אתמנה לרב על ידי גוי? היתכן כזאת!" וכה חזר ושנה כמה פעמים, ולא חפץ לקבל את הרבנות, ובבוקר השכם עמד בהחבא ובסתר וברח משם ונדד הלאה ונתמנה אח"כ לרב בעיר קרעמיזר במדינת הנובר. [הסיפור הובא לראשונה על ידי ראש"ח מיכלזון בספרו אהל אברהם פיטערקוב תרעא, אות פב. בשמו של רבי שלמה ענגעלמאן אב"ד קלאדאווי מצאצאיו של רבי יוסף חיים, ומשם נדפס כמה פעמים].

כפי הנראה, חזר אחר כך לעירו קאליש, שהרי דרשותיו בקרעזמיר הם משנת תקי"ג ויש ממנו הסכמה בשנת תקכ"ג מקאליש.

רבי יוסף חיים השאיר אחריו כתבים רבים שהיו בידי נכדו ר' שלמה ענגלמן אב"ד קלאדאווא וביניהם חיבור בשם 'כל הכתוב לחיים', והובא שם מדרשותיו בעיר קרעמזיר בשנת תקי"ג, אך לא נדפס. בספר בית אהרן לנכדו הובאו ממנו כמה חידושי תורה.

ביום כ' תמוז תקכ"ג, הסכים על "פירוש על שיר השירים" [המיוחס] לרמב"ן אלטונא תקכ"ד, בצוותא עם רבי יהונתן אייבשיץ ושאר רבנים.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף חיים:

א.      רבי אריה יהודה לייב קרא דיין בקוטנא ודרשן בפוזנא בין השנים תק"ל-תקל"ו, אשתו יוכבד בת ר' אברהם, אחר פטירתו, נדבה עבור נשמתו פרוכת לבית הכנסת בפוזנא. בנו רבי מאיר, מילא את מקומו.

ב.      רבי אביגדור קרא אב"ד לעסלא ופינסק, הוא שנתפרסם בחיכוכיו עם החסידים שבעיר. בנותיו: א. אשת הרב הצדיק מו"ה יהודה ליבוש זצ"ל מק' ניעשוויז, אבי הג"מ יעקב צבי אב"ד שישלעוויטש. ב. אשת רבי גרשון גורדון פו"מ וגבאי דחברא צדקה גדולה בק' ווילנא שנסע לארץ הקודש, אביו [או שמא זקינו] של רבי עקיבא גורדון שהביא לדפוס הגדה של פסח עם פירוש ביזת מצרים לזקן זקינו רבי עקיבא אב"ד בוריסוב, ירושלים תרכה.

הכרך השני בסדרת "למשפחותם לבית אבותם"

שוב מפתיע חוקר הגנאלוגיה וההיסטוריון מ. ירושלמי את עולם הספר, בספרו המרשים והמונומנטאלי "למשפחותם לבית אבותם", כרך ב', מבית "למשפחותם" - המרכז לשורשי המשפחות ותולדות ישראל.

הקורא המעלעל בספר רב הכמות והאיכות, בן כ-700 עמודי כרומו משובחים, עומד נפעם אל מול עבודת המחקר רבת ההיקף שערך המחבר בגפו וללא צוות עורכים.

כמעשהו בכרך הראשון, בו תועדו המשפחות: רוטמן, גולדברג-ידלר, ברז"ל, בינדיגער ושיינברגר, כך מעשהו בכרך זה, בו שרטט ביד אמן את תולדות שלוש המשפחות המעטירות והמפוארות בישראל: ויינשטוק, מינצברג ואסאד.

בספר מפורטים בסדר מופתי דורותיהם של אבות המשפחות, תולדותיהם וקורות חייהם, רשימה מפורטת של הצאצאים, בליווי שושלות משפחה מפורטות ומאירות עיניים.

בגולת הכותרת של הספר עומד האוסף האדיר והנדיר של קרוב ל-800 תמונות ומסמכים מרהיבים, בהם תמונות נדירות ובלתי מוכרות. אוסף התמונות מוסיף נופך רב לספר המהודר, ומעורר השתאות אל מול עבודת הנמלים של איסוף החומר כמו פרטי החיים, אל פונדק אחד.

בני המשפחות המפורטות בכרך, מקבלים כשולחן ערוך את תולדות אבותיהם ובני משפחתם, מגלים שארי בשר לא מוכרים, שלעתים יכול אף להיות השכן מול דלתם, ומקבלים תובנות לחיים, הליכות ומידות נאצלות וצועדים בעקבות האבות.

המחבר לא חסך עמל ויזע, על מנת לשמר לדורות את צאצאי המשפחות, למען לא יחסר המזג, ופעל בשקידה ללא לאות כדי לכבד את אישי המשפחה בדורות עברו ולהנציח את זכרם לנצח.

אל הספר נספח פרק היסטורי על השתלשלות בית חשמונאי ותקופת בית המקדש השני עד חורבנו, וכן מדור מיוחד למכתבי קוראים וצרור מפתחות מפורטים, המהווים חלק אינטגראלי ליצירה כבירה זו.

רבי מוסה חדאד הדיין

היום מלאו 20 שנה לפטירתו של הרב הגאון רבי מוסה חדאד הדיין מג'רבא

רבי מוסא חדאד נולד בג'רבא בחודש אדר שנת תרס"ט, בצעירתו למד אצל הגאון רבי מקיקץ שלי, ולאחר מכן עבר ללמוד אצל הגאון הגדול רבי רחמים חי חויתא הכהן, בצוותא עם גאוני ג'רבא רבי מצליח מאזוז ורבי רפאל כדיר צבאן. היה בקי מאד בשלחן ערוך ובפרט בחלקי חושן משפט ואבן העזר, ומשכך, נתמנה לכהן כדיין בג'רבא עד לזקנותו, עד לשנת תשנ"ג, אז עלה לארץ ישראל. היה גם שוחט ובודק, וסופר סת"ם, הדפיס את הספר דבק טוב לזקנו בג'רבא תשמ"ו, והגיה את הספר זרע דוד למהרס"ך. רבי משה - מוסה, נפטר בירושלים ביום שישי ה' אב התשנ"ג. השאיר הרבה כתבי יד בהלכה, ונדפס ממנו ספר ברכת משה ירושלים תשנו.

משפחת חדאד מהרובע הגדול [חאר'ת כבירה] שבג'רבא, היא אחת המשפחות הגדולות בעיר, מקובל שהם צאצאים מבני חדיד מן הכוהנים [ראה נחמיה ז' לז]. וכן כתב בספר חן טוב למרי נפש, שקבלה היתה ביד בני משפחתם, שלא יקחו אשה כי אם בתולה, והקפידו שלא לנהוג כמנהג העולם, שמי שהיה לו בן יחיד היו נוקבים לו אזנו ונותנים בתוכה נזם זהב, כי בזאת הוא נקרא בעל מום ונפסל לכהונה.

ועוד כותב שם בהמשך הספר, "הנני אציג פה שמות אחדים מגדולי רבנן שהם ממשפחת חדאד כפי שיכולתי לדעת שהיו בעיה"ק ירושלים תובב"א ובחו"ל, ויש מהם חדאד כהן כי כותבי הדורות אמרו שמשפחת חדאד המה כוהנים. וכן נמצא בכתבי רבני המערב הראשונים שמשפחת חדאד ומשפחת כסוס ומשפחת אבטאן כוהנים המה"

ויש שכתבו שאכן היו כוהנים אך נתחללו מן הכהונה, וחדאד הוא לשון חלל. 

על כל פנים, זה סדר יחוסו של רבי מוסה,

• אביו, רבי נסים חדאד, היה סופר סתום ושוחט ובודק כמסורת אבותיו, שימש בתפקידי הקודש בעיר ספאקץ, נפטר כ"ח טבת תש"ד.

• אביו, רבי כמוס מכאל חדאד, מחבר ספר חכם לב על ההגדה, נדפס ליוורנו תרמ"ז, וספר דבק טוב מערכות, שנדפס על ידי נכדו. כל ימיו היה רבי כמוס על התורה וצרכי ציבור. היה דיין בבית הדין שבג'רבא, והוא היה מסדר הגיטין ומברר שמות והנלוה, שרת כרב בעיר מדנין, ושאר תפקידי הקודש, מוהל שוחט וסופר סתם. נפטר ליל ראש חודש אדר תרפ"ו.

• אביו, רבי מוסה חדאד הראשון, היה סוחר גדול ונדיב לב, ובעל צדקות. ופעם אחת העלילו עליו עלילת שוא והכניסו אותו לבית הכלא וניצל בצורה פלאית. נפטר ביום שישי ראש חודש אב תרנ"ז. צאצאיו: א. רבי מרדכי חדאד  ב. רבי כמוס מכאל חדאד.

• אביו, רבי זאכי [יצחק] חדאד, היה שוחט ובודק ואיש חסיד וקדוש, גזבר בתלמוד התורה בעיר ג'רבא, כתב את צוואתו בשנת תרכ"ט, אך האריך ימים עוד, ונפטר בכ' ניסן תרמ"ג בג'רבא, רעייתו מרת יסמינה נפטרה כ"ד סיון תרמ"ו. צאצאיהם: א. רבי יוסף חדאד. ב. רבי מוסא חדאד הנזכר. ג. רבי רחמים חדאד. ד. מרת ורידה אשת ש"ב רבי רפאל חדאד.

רבי יעקב עדס הדיין

היום מלאו חמישים שנה לפטירתו של הגאון רבי יעקב עדס ראש ישיבת פורת יוסף אב בית הדין בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.

תחילה נסקור את קורות חייו ופעלו, ולאחר מכן את אילן היוחסין שלו.

רבי יעקב חי עדס, נולד בשנת תרנ"ח, בהגיעו לגיל מצוות נכנס ללמוד בישיבת אוהל מועד, שבראשותה עמד אביו.

נשא לאשה את מרת חיה אסתר, בתו של רבי עזרא הררי רפול. היא האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ד' אלול תשמ"ח.

רבי יעקב עדס

כבר בצעירותו, נתמנה למגיד שיעור בישיבת אהל מועד, ולאחר מכן בישיבת פורת יוסף, ולימים נתמנה שם כראש ישיבה, תפקיד אותו נשא במשך שלושים שנה. נודע גם כדרשן מובהק, פה מפיק מרגליות. כל לילה היה לומד בחברותא קבלה מחצות ועד אור הבוקר, ולא נודע מזה.

בשנת תש"ד נתמנה לדיין בתל אביב, וכעבור כשנתיים, עלה ונתעלה לכהן כדיין בבית דין בירושלים. לאחר קום המדינה, בשנת תשט"ו, נתמנה כדיין בבית הדין הרבני בירושלים,