רבי יהודה לייב פישמן מימון

היום מלאו חמישים שנה, לפטירתו של רבי יהודה לייב הכהן פישמן מימון. לכן אני מפרסם כאן היום עץ משפחה שלו. רק לפני כן אזכיר בקצרה את תולדותיו.

רבי יהודה ליב נולד בעיירה מארקולשטי שבבסארביה, ביום י"ב כסליו תרל"ו. בעירו היה נקרא "לייב אברהם מלך'ס", על שם אביו. בבחרותו יסד בעיר "חברה משניות", ואחר כך "חברת עצים", ו"אחיסמך", ועוד פעולות לטובת אנשי העיר. בבחרותו נתחנך בישיבות ליטא, ושם נסמך להוראה על ידי הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין אב"ד נובהרדוק בעל ערוך השלחן ועוד, אך עם זאת היה קרוב במעט לתנועת החסידות ושאף מרוחה. משנת תר"ס כבר כיהן כ'מגיד' בעיר הולדתו. ומשנת תרס"ה נתקבל לשמש כרב העיר אונגני הסמוכה. מנעוריו היה פעיל בחובבי ציון ובתנועה הציונית, ומשנת תרס"ב היה בין מניחי היסוד לתנועת המזרחי – הציונות הדתית.

בשנת תרע"ג עלה לארץ ישראל, והתיישב בתל אביב, עם גירושו מן הארץ בימי מלחמת העולם הראשונה, עבר לארצות הברית, ושב לארץ רק בשנת תרעט, אז עמד בראש תנועת המזרחי בארץ ישראל. היה ממייסדי הרבנות הראשית לארץ ישראל, תחת חסותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנת תרפו, כבר הדפיסו לכבודו את "ספר היובל לרבי יהודה לייב הכהן פישמן". היה חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וזכה גם בפרס הרב קוק.

רבי יהודה לייב פישמן מימון. ויקיפדיה

כחובב ספר מושבע, יסד בשנת תרצ"ו את 'מוסד הרב קוק', הוצאת ספרים המוקדשת לספרות התורנית ומדע היהדות. משנת תרצ"ז ועד לפטירתו, במשך עשרים וחמש שנה, ערך את כתב העת סיני. מלבד זה, חיבר ספרים רבים, בעיקר לתולדות גדולי ישראל והציונות הדתית, אך גם בנושאים שונים. בפטירתו השאיר אחריו ספריה בת למעלה מארבעים אלף ספרים.

בקום המדינה, היה מחותמי מגילת העצמאות, ולאחר הכרזת העצמאות, בירך בקול ברכת שהחיינו. נתמנה לשר הדתות בממשלה הראשונה, תפקיד אותו נשא עד לשנת תשי"ב. שימש גם כחבר הנהלת הסוכנות הציונית.

וזה יחוס משפחתו,

• אביו רבי אברהם אלימלך פישמן, נולד ביום כ"ג אדר תרי"ג בהוסיאטין, נתייתם מאמו בלידתה, ולאחר שנתיים נתייתם אף מאביו, משכך, גדל בביתו של ידיד אביו רבי מאיר לייבוש, הלא הוא הגאון המפורסם בשמו המלבי"ם, עד לגיל מצוות.

רבי שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד

בשבת' ג' תמוז, ימלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד שבאמריקה. במאמר שלפנינו, נסקור חלקים מתוך עץ משפחה שלו, על פי מגילת יוחסין שכתב זקינו אבי אביו רבי שניאור זלמן קוטלר. אך תחילה נכתוב בקצרה מי היה האיש.

ר' יוסף חיים שניאור נולד ביום ט' תמוז תרע"ח, לאביו הגאון רבי אהרן קוטלר, שגר אז סמוך על שלחן חותנו בסלוצק. בעקבות המהפכה הקומוניסטית, ברח אביו עם חלק מתלמידיו לעיר קלצק, ויסד בה את הישיבה מחדש. בבחרותו למד בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, בראשותו של הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ. בפרוץ מלחמת העולם השניה, נמלט לעיר וילנא, שם נכנס בברית האירוסין עם בת ר' אריה מלכיאל פרידמן מקובנא, סבו רבי איסר זלמן מלצר שלח לו סרטיפיקט מארץ ישראל, וכך ניצל מאימי המלחמה.

רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד

בירושלים למד בישיבת חברון, ונתקרב גם אל הרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייציק, וכמובן שגם נהנה מקירבת סבו ר' איסר זלמן שכיהן כראש ישיבת עץ חיים. בשנת תש"ו נסע לארצות הברית, והצטרף אל אביו בפיתוח הישיבה הגדולה בלייקווד. לאחר פטירת אביו בשנת תשכ"ג, עמד רבי שניאור בראשות הישיבה, לאחר שכבר בחייו הגיד שיעורים בפני הבחורים. ביום ג' תמוז תשמ"ב נפטר לאחר מחלה קשה. 

בלווייתו שהתקיימה בבורו פארק, השתתפו למעלה מחמשים אלף איש. וארונו הוטס לארץ ישראל והובא לקבורה על הר המנוחות, סמוך לאביו וזקינו. מחשבי החשבונות אמרו, כי אביו רבי אהרן כיהן בראשות הישיבה בלייקווד, תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד, ואף ר' שניאור, כיהן תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד.

וזה סדר יחוסו של רבי שניאור

         א.         אביו הגאון רבי אהרן קוטלר מייסד וראש הישיבות, בקלצק, ובלייקווד. נולד תרנ"ב בסוויסלאץ, נתייתם מהוריו בילדותו, בנערותו למד בישיבה בקרינקי אצל הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, אחר כך למד בישיבות סלבודקה וסלוצק. נשא את זוגתו הרבנית מרת חנה פרל בתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר.

תעלומה ופתרונה, ותעלומה נוספת

כידוע, בעבר, התמותה בגיל צעיר, ממחלות, היתה נפוצה הרבה יותר מאשר בזמנינו, ובפרט אצל נשים שהיו נפטרות פעמים רבות בשעת הלידה, ובשל כך, היה מצוי הרבה יותר נישואין שניים, ולפעמים גם יותר. תופעה זו יצרה בלבול בתחום מחקר יוחסין, בשל העובדה, כי לפעמים שתי אחים, אחד מהם מיוחס לרב אחד, מצד אמו, ואחיו אינו שייך כלל לאותה משפחה, שכן הוא נולד מאם אחרת לחלוטין. ובכך, עץ המשפחה עלול להסתבך.

אצטט כאן קטע מהקדמת הספר 'מדת משנה', הממחיש את הבעיות שיכולות להיווצר מענין זה. רבי אליעזר צבי פינעס, שימש כרב בעיר טאראגין הסמוכה לקובנא, נפטר לפני שבעים וחמש שנה, ביום כ"א טבת תרצ"ז, בהיותו בן כתשעים ושלש שנים. ר' אליעזר צבי חיבר ספר 'מדת משנה', והוא כולל חידושים וביאורים על שתא סדרי משנה... ווילנא תרעד. ואלו דבריו בסוף הקדמתו:

אלה דברי הצעיר והדל אליעזר צבי בה"ר אליעזר צבי פינחס (שם המשפחה פינס מתחלף לעיתים בשם פינחס), חונה פק"ק טאראגין פלך קאוונא, בן הרב הגאון המקובל רב דק"ק טורעוו, בן הגאון החסיד ר' אליעזר הרב דשערעשאוו, בן הרב הגאון הגדול ר' דוד רב דק"ק פרוזין, ממשפחת חותנו של מהר"ם לובלין ר' יצחק כהן, וממשפחת הלבוש וממשפחת המקובל בעל (המספר) [המחבר] ס' קנה חכמה. וממשפחת אמי הנני נכד של הגאון ר' שמואל ממאלאט וממשפחת הורוויץ משפחת השל"ה הקדוש זי"ע כמבואר בספר דעת קדושים, וחותני הי' הרב הג' הצדיק ר' אלי' שמואל יפה זצ"ל אב"ד דשובאט במדינת קורלאנד, ועשרה דורות רבנים וגאונים עד הלבוש זי"ע. ואחי אבי ז"ל הי' הגאון המפורסם מ' ר' מאיר בן הגאון הגדול מופת הדור וכו' מ' ר' יוסף שהי' אב"ד דק"ק סלוצק. אלה דברי המתאבק בעפר רגלי ת"ח אליעזר צבי חונה פה עיר טאראגין פלך קאוונא.

אילו לא היינו רואים את תחילת חתימתו, אלא רק את סופה, שכותב, "ואחי אבי הי' הגאון המפורסם ר' מאיר בן הגאון הגדול מופת הדור ר' יוסף שהי' אב"ד דק"ק סלוצק", היה אפשר להבין שמחבר הספר הוא עצמו בן בנו של רבי יוסף פיימער אב"ד סלוצק. אלא שבראש דבריו, כתב שאביו היה בנו של  "הרב הגאון המקובל רב דק"ק טורעוו", ולא ידענו עד היום שר' יוסף פיימער כיהן גם כרב בק"ק טורעוו, זאת ועוד, ידוע ששם אביו של רבי יוסף פיימער היה ר' מאיר, והוא לא שימש ברבנות, וכאן כתוב שהרב דק"ק טורעוו היה בן ר' אליעזר רבה של שערשוב.

אם כן, ברור שמחבר הספר לא היה בן בנו של רבי יוסף פיימער, למרות שר' מאיר בן ר' יוסף פיימער, היה אחי אביו. על כרחך, שר' אליעזר צבי פינחס/פינס, ור' מאיר פיימער, היו אחים מאותה האם, אך לא מאותו האב.

מיהו אם כן, הרב דק"ק טורעוו אשר לא נזכר כאן בשמו, והוא היה נשוי לאותה אשה שהיתה נשואה גם לרבי יוסף פיימער?

רבי זאב טברסקי מרחמסטריבקא

היום מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמיסטריווקא, משום כך, נפרוט בזה את מגילת יוחסין המגעת לגזע טשערנוביל ועוד קדושים וצדיקי עליון.

רבי זאב נולד ה' אדר תר"י. בזיווג ראשון נשא את מרת בת שבע בתו של שאר בשרו האדמו"ר רבי ישעיהו משולם זישא טברסקי מטשערנוביל, אולם היא נפטרה אחר כשנתיים בלא צאצאים. ובשנית נשא את זוגתו הרבנית מרת צפורה ברכה [נפטרה יח תשרי] בת ר' יעקב שמשון חודרוב מבאהאפלי. רבי זאב שימש ברבנות בכמה קהילות ברוסיה, ובאחרונה היה רב בעיר טולטשין שבאוקראינה. בשנת תר"צ לערך עלה לארץ ישראל בעקבות שני אחיו, וישב בירושלים יחד עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום מרחמיסטריווקא [האח הנוסף ר' מרדכי, כבר נפטר כעשר שנים קודם לכן, כחודש לאחר שהוכה בידי פורעים ערבים בחוה"מ פסח תר"פ], עד לפטירתו ביום כ' סיוון תרצ"ז. בלווייתו השתתפו הרבנים הראשיים לארץ ישראל, רבני ירושלים, וקהל עצום של אלפי איש. לפי מנהג החסידים לא נשאו כל הספדים. לאחרונה נתגלו מכתבי ידו כתבים עה"ת, דרשות ושו"ת ונערכו להוציאם לדפוס.

עץ משפחת אבותיו,

אביו האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, נפטר ד' ניסן תרנ"ה.

אביו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל, נולד תק"ל, נפטר כ' אייר תקצ"ז ומנוחתו בכפר אגנטובקא הסמוך לקייב. תורת נדפס בספר 'ליקוטי תורה'.

אביו הרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנוביל בעל מאור עיניים ומעלה בקודש.

רבי יוחנן מרחמיסטריווקא היה חתן רבי פנחס מקאלק בן הרה"ק רבי זאב מזיטאמיר בעל אור המאיר, ומעלה בקודש.

רבי פנחס מקאלק חתן הרה"ק רבי צבי אריה מאליק, ומעלה בקודש.

רבי מרדכי מטשערנוביל, היה חתן רבי דוד לייקעס, מתלמידי הבעל שם טוב.

יחוס משפחת חותנו

חותנו האדמור רבי יעקב שמשון חודרוב מבאהפאלי, נולד תקצה לערך, ומסופר עליו שהיה מצאצאי הסבא קדישא משפאלי, אולם לא נודע היכן הוא משתלב בעץ המשפחה. זוגתו מרת חנה סימא ע"ה.

אביו רבי יהושע אלעזר חודרוב מברדיטשוב, זוגתו מרת ציזא חנה.

אמו, היתה בת אחות של הרה"ק רבי אליעזר ליבר הגדול מברדטישוב, ור' יהושע אלעזר נתגדל בביתו.

מרת חנה סימה הנ"ל

אביה האדמו"ר רבי גדלה אהרן מסקוליבקה בעהמ"ח חן אהרן

אביו האדמו"ר רבי יצחק יואל מליניץ

אביו הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, ומעלה בקודש.

צאצאיו,

• רבי נחום משה טברסקי אב"ד דק"ק קאוולא הי"ד, חתן דודו רבי יעקב לייב טברסקי מטריסק, נהרג בשואה בשנת תש"ג. [מכתב ממנו בענין ירושת אביו פורסם בקטלוג קדם 2]. שתי בנים היו לו, א. רבי יוחנן טברסקי הי"ד, זו' מרת יענטא בת האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלז.

רבי נפתלי הירץ הלוי מיפו

מאה ועשר שנים מלאו אמש לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים אב"ד יפו. אין לו אילן יוחסין גדול ומורחב, ומן הראוי שצאצאיו יעשו עבודת שורשים מקיפה, על מנת שנכיר את עץ המשפחה המלא שלו.
רבי נפתלי הירץ נולד בביאליסטוק, י"ג חשוון תרי"ג [ולא תר"ג], בשנת תרמ"ג הדפיס בוילנא את הספר קרני אור לבעל יסוד ושורש העבודה עם הגהותיו וביאוריו. בשנת תרמ"ד יצא לארץ ישראל, יחד עם בנו טוביה, והגיעו לארץ ישראל בערב סוכות תרמ"ה, אשתו ושאר ילדיו הגיעו כשנה אחת מאוחר יותר. בתחילה התיישב בשכונת מאה שערים, שם הרביץ תורה בישיבה של חברת 'דגל תורה'. משהכירו בגדולתו חפצו למנותו כסגן לרבה הישיש של העיר הגאון רבי שמואל סלנט, אך לבסוף עלה הצורך למנותו כרב לקהילה ביפו ובנותיה המושבות החדשות. למשרה זו נתקבל בשנת תרמ"ז, והניח את כל היסוד לחיי היהדות בעיר, שחיטה כשרה, הכנסת אורחים, תלמוד תורה, מצוות התלויות בארץ וכדומה.

תמונת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, מתוך קטלוג קדם

אך לבו נשבר בקרבו בראותו כי המתישבים אינם חפצים כלל בקיום התורה והמצוות, ובמכתב להנצי"ב הוא כותב, "שאנכי כבר גמרתי אומר לשוב ירושלימה כי מרוב חולשתי ראיתי כי לא אוכל עוד לראות את כל התועבות הנעשות בתוכה, וירא אנכי כי לימים יבואו לא תהיה יפו "גרועה" מאלכסנדריה ואמריקה". עוד פרשה עגומה היתה כאשר חסידי חבד שביפו הביאו רב לכהן עליהם בברית אחת עם החילוניים, בהביאם שוחטים חדשים לעיר, צעד שנתפס כבזוי והתגרות בר' נפתלי הירץ, "המדיחים התחברו את המתחסדים והמטהרים ויבעטו ברבם... אשר הוא כחומה להדת וליהדות ויעטפו את מעשיהם במסוה של קנאת הדת חסידות ומתנגדות".