הגאון רבי מנשה קליין זכר צדיק לברכה

בירושלים נפטר הלילה הגאון הגדול רבי מנשה קליין בעל משנה הלכות גאב"ד אונגוואר, והוא בן 88 שנים.

המנוח הדגול, רבי מנשה, נולד לאביו רבי אליעזר זאב מארליווע הי"ד, בחודש ניסן תרפ"ג, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא באונגוואר, ובתחילת המלחמה נתמנה על ידי רבו לכהן כרב באונגוואר. בימי השואה סבל ונתייסר רבות במחנות המוות תחת ידי הנאצים ימח שמם. לאחר המלחמה נסע לארצות הברית, שם נתקרב במיוחד לאדמור מצאנז רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם בעל השפע חיים מקלויזנבורג, ולמד מהנהגותיו. נודע כאחד מגדולי הפוסקים, כתביו ההלכתיים מלאים בפסקי הלכות שכתב לכל שואל, ונדפסו תחת השם 'משנה הלכות', ועוד.

בארצות הברית אף נישא לזוגתו הראשונה בתו של האדמור רבי יחיאל גרטנר. והקים בית מדרש גדול על שם קדושי העיר אונגוואר. לימים יסד אף בירושלים קרית מגורים ובמרכזה בית מדרש גדול, ואף להם קרא בשם 'קרית אונגוואר'.

כאמור, הלילה לאחר שלקה בלבו בתחלת השבוע, הלך לעולמו, כ"ט אלול תשע"א. תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.

רבי מנשה קליין זצל (צילום: שעה טובה)

אומנם, יחוסו מצד הוריו של רבי מנשה קליין, אינו ידוע לי בפרוטרוט, מלבד מסורת כללית המספרת כי מצד אביו הוא מתייחס לגזע השר רבי שמשון וורטהיימר מוינה. אבל עץ משפחה של משפחת חמיו, מסתעף ועולה לגדולי עולם.

רבי מנשה היה חתנו [בזיווג שני] של הגאון רבי דוד שלמה פרנקל בעל ה'באר דוד', בן רבי משולם פייש פרנקל רב ור"מ בק"ק דעברצען.בן רבי יעקב מאיר פרנקל, ומעלה בקודש מגזע חסידי אושוואר.

רבי שלום דובער ליפשיץ זכרונו לברכה

יושב ראש יד לאחים, הגאון רבי שלום בער ליפשיץ, נפטר הלילה שבע ימים, לאחר מחלה קשה.

רבי שלום בער, נולד ברוסיה בשנת תרפט, בילדותו עלה עם אביו לארץ ישראל, והשתכנו ברמת גן.

למד בישיבות חבד ופוניבז', שם התחיל לעסוק בעניני ה'פעילים', שלימים התוסדו כארגון הפעילים 'יד לאחים'.


משנת תשל כיהן כרב שכונה ברמת גן, ומשנת תשמ"א, במשך כשלושים שנה, כיהן כרב חסידי חבד ברמת גן.

בעת האחרונה חלה, והלילה נפטר בבית החולים.

רבי שלום בער ליפשיץ זצ"ל

רבי שלום בער, היה בנו של ר' ישראל לייב ליפשיץ, יליד שנת תרנ"ג, מלומדי תומכי תמימים שבליובאוויטש, ולימים יסד ישיבות לתמימים בערים אחרות. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל, ואף כאן נמנה על הנהלת ישיבת אחי תמימים תל אביב. נפטר תשעה באב תשח. רעייתו של ר' ישראל לייב, היתה מרת זלאטה מאשה.

ר' ישראל לייב היה בן ר' דוד ליפשיץ ומרת רחל.

אילן יוחסין לאדמור רבי אברהם פולק מברגסז

לפני חמש שנים, נפטר בפתח תקוה האדמו"ר רבי אברהם אלטר פולק – האדמור מבערגסאז, בעל מחבר 'אמונת איתן'.

רבי אברהם אלטר, נולד בבית אביו, רבי יוסף מאיר פולק מנהיג חבורת שומרי אמונים בעיר ברגסז, בימי המלחמה העולמית, כאשר אביו הוגלה לקמניץ פודולסק שם נהרג עם עוד כמה אלפים מישראל, רבי אברהם עם אמו ואחותו ניצלו, ובתוך כל תלאות המלחמה, שרדו רבי אברהם עם אמו ואחותו הרבנית ביילא חיה שלימים היתה אשת הרב מנדלסון רבה של קוממיות. כשוך המלחמה, נישאה אמו הרבנית בזיווג שני לכ"ק האדמור רבי אהרן רוקח מבעלז. והוא פרש כנפיו על ר' אברהם וגידלו וחינכו לתורה ולעבודה. וכל ימיו היה מספר על ההנהגות המופלאות שזכה לראות בבית אביו חורגו. בנעוריו למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, ובישיבת סאטמר בירושלים. בהגיעו לגיל נישואין, נשא את בת הרה"ח ר' מרדכי וובר מירושלים, כשאביו חורגו מסדר את קידושיו באופן נדיר. בשנת תשל"א קבע בית מדרשו בפתח תקווה, שם התנהל לפי מסורת אבותיו הקדושים, והשפיע ככל יכלתו על סביבותיו לחזקם ולקרבם לעבודתו ית'. בערוב ימיו עבר לעיר אלעד, ואף שם יסד בית לתורה ולתפילה. לפני חמש שנים ביום כ' אלול תשס"ו, כבה פתיל חייו, והוא נלקח לישיבה של מעלה.

האדמו"ר מבערגסאז

נבוא בשורות אלו, לפרוש את עץ המשפחה שלו, המסתעף ועולה אל אדמורי ספינקא – זידיטשויב, ומעלה בקודש עד לרבינו הבעל שם טוב זיע"א, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שושלות חסידיות ואדמורים רבים.

*   *   *

רבי אברהם אלטר היה בנו של הרה"צ רבי יוסף מאיר פולק מברגסז בן רבי חיים אברהם פולק, בן ר' אביגדור פולק מסיגט, בן ר' יונתן.

ר' יונתן זה האחרון, נשא לאשה את מרת פערל בת ר' עזרא יעקב באש מספינקא. לאחר שנפטר, נישאה אלמנתו לאדמו"ר בעל האמרי יוסף מספינקא [לאחר שנתאלמן פעמיים], והוא גידל בביתו את ר' אביגדור, ולבסוף אף השיא לו את בתו הרבנית מלכה. ובכך, הסברנו את יחוסו של האדמו"ר מברגסז עד לבעל האמרי יוסף.

רבי חיים אברהם פולק, נשא לאשה את מרת ביילא בת רבי שלמה יהודה [זלמן לייב] לאבין מסטרי בן רבי צבי הירש לאבין מסטרי, בן רבי ישראל יוסף מזידיטשויב בן רבי נפתלי הירץ לאבין מזידיטשויב בן ר' יוסף מלובלין תלמיד החוזה.

רבי נפתלי הירץ מזידיטשויב היה חתנו של הרה"ק רבי הירש'לי מזידיטשויב בעל העטרת צבי. ובנו, רבי ישראל יוסף, היה חתן הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב. שני האחים רבי יצחק אייזיק ורבי הירש'לי, היו בני רבי יששכר בעריש מזידיטשויב.

הגאון רבי חנוך העניך אייגש בעל המרחשת

מחר ימלאו שבעים שנה לפטירתו של הגאון הנודע רבי חנוך העניך אייגעש, וזו הזדמנות עבורנו לעסוק בעץ משפחתו, ולפרט את הידוע לנו על יחוסו, ומשפחתו הרחבה.

רבי חנוך העניך נולד לפני כמאה וחמישים שנה, בשנת תרכ"ד, בעיר רוזיינאי [ראסיין] שבליטא. חונך על ברכי אביו רבי שמחה ראובן, וכפי הנראה למד גם מפי מי שכיהן באותם הימים כרב העיר, הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות. ישב ימים ולילות על מקומו בבית המדרש, ואחר כך למד בבריסק, כאשר עבר אביו עם משפחתו לקובנא, קבע מושבו בבית המדרש 'ניוויזער' המקומי, שנודע בגדולת לומדיו. לימים, שידכו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, לנכדת ידידו רבי שמואל זיברטנסקי מגדולי המוצים בוילנא.

לאחר נישואיו עבר רבי חנוך העניך לוילנא, סמוך על שלחן חותנו, וקבע מקום תלמודו בקלויז היסו"ד, בוילנא. בשנת תרנ"ח כאשר נפטר חותנו זקנו ר' שמואל, נבחר רבי חנוך, לכהן כאחד המוצים בעיר, והוא יחד עם הגאון רבי חיים עוזר גרודזנסקי, נחשבו אז לכוחות העולים בין צעירי הרבנים בוילנא.

שלש שנים לאחר פטירת חותנו זקנו, בשנת תרס"א, הדפיס רבי חנוך, את הספר 'עולת שמואל', שחיבר חו"ז הנ"ל, ובסופו צירף, "שלשה ארבעה ענינים מעט מחדושי אשר חנני החונן לאדם דעת ית', אשר היו מסודרים אצלי מכבר, ומצאתים ראויים להעלותם על שלחן הטהור הזה, ואשר קראתים בשם מנחת חנוך על שמי, ואקוה בעזר העליון ית' כי ימצאו דברים רבים מהם חן בעיני המעיינים הישרים בלבותם, ויהי' רעוא דאימא מלתא דתתקבל, ווילנא בחודש העשתי עשר בח"י בו שמואל מעלה עולה לפני ה' לפ"ק".

בשנת תרס"ו נפטר הגאון רבי שלמה הכהן בעל ה'חשק שלמה', שהיה זקן המוצים הוילנאים, ושני המוצים הצעירים, רבי חיים עוזר ורבי חנוך העניך, עלו ונתעלו, ובכהונתם כחברי בית הדין הגדול בוילנא, נתחזק מעמדו, ווילנא חיזקה את עמדתה כירושלים דליטא. שני גאונים אלו, פעלו איש לימין רעהו, ואף כאשר היו אי אלו חילוקים אידיאולוגיים בין השנים, כאשר רבי חנוך העניך נטה לתנועת המזרחי, עם כל זה, לא נתן את ידו לפגו בהגאון רבי חיים עוזר, וכאשר המזרחי ניסו להלחם ברבי חיים עוזר, יצא רבי חנוך בהודעה כי "תנועת המזרחי הפולנית סטתה מן הדרך".

ספרו הגדול 'מרחשת', על עניינים מחלקי השלחן ערוך, החלק הראשון נדפס תרצ"א, והוא על עניינים מאורח חיים ויורה דעה, והחלק השני נדפס תרצ"ה והוא על עניינים מאבן העזר וחושן משפט. "דברים טובים ונמוקים שו"ת וחידושים בעניינים עמוקים".

ביום ט"ו אלול תש"א, הכוהו הנאצים באכזריות מרובה, והעיד הגאון רבי ישראל זאב גוסטמאן שעמד שם בשעת מעשה, כי כשהכוהו, חזר בקול על הפסוק "אשור שבט אפי", לאמר, המכים הם שלוחיו של הקדוש ברוך הוא, ומכות אלו נשלחו אליו מן השמים. כך, עד שנפח את נשמתו ביסורים. השם יקום דמו עם שאר כל בני ליטא שנהרגו בחודשי הקיץ של שנת תש"א, בתוך כל קהל עדת ישראל שש מאות רבוא שנהרגו בשנות הזעם.

וכעת, נבוא לברר את יחוסו, ואת משפחתו הרוממה.

רבי חנוך העניך, היה בן ר' שמחה ראובן אייגעש [אדלמן], בן ר' חיים יהודה לייב אייגעש, בן ר' מאיר שרה ביילעס, בן ר' יצחק.

אביו ר' שמחה ראובן, היה חתן ר' יוסף גארפינקעל מראסיין, בן ר' מאיר גורפינקל, מגזע רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק בעל סדר הדורות.

ר' חיים יהודה לייב, היה חתנו של ר' שלמה אייגעש מוילנא, בן ר' ניסן.

רבי חנוך העניך, נשא לאשה את מרת הינדא, בת ר' שלמה זיברטנסקי מוילנא, בנו של הגאון רבי שמואל זיבערטאנסקי, הנקרא ר' שמואל ליובצער, על שם עיר מוצאו, בן ר' יוסף.

משפחת רבי יחיאל שלזינגר מפרשבורג

עץ משפחת שלזינגר מפרשבורג, הוא גדול ורחב, לא נזכיר כאן את כל בני המשפחה, נמשיך ונעסוק ברבי יחיאל שלזינגר שהיה מגיד מישרים בפרשבורג, נזכיר את יחוסו כלפי מעלה, ואת צאצאיו כלפי מטה.

יחוס אבותיו

רבי יחיאל שלזינגר היה בנו של רבי צבי דוב שלזינגר בן ר' יוסף שלזינגר בן הרב צבי דוב שלזינגר-מרגליות מפרשבורג, בן הרב מיכאל לייב שלזינגר-מרגליות.

ר' צבי דוב שלזינגר אביו של רבי יחיאל, היה תלמיד מובהק למהר"ם בנעט, ולמד אצלו בניקלשבורג, משם נסע לישיבתו של רבינו החתם סופר במטרסדורף. זו' מרת חנה שיינדל.

ר' יוסף שלזינגר הנזכר חתן ר' שלמה זלמן אולמן.

ר' צבי דוב שלזינגר מרגליות, היה מחברי בית דינו של הגאון רבי מאיר ברבי, אב"ד פרעשבורג. נקבר סמוך לקברו של בעל ה'משנת דרבי עקיבא'. בספר תולדות משפחת רוזנטל, מודפסים כמה מכתבים שכתב ר' נפתלי רוזנטל, לבנו אליהו בעת שהיה בפרשבורג, (נדפסו לראשונה בכתב עת האסיף, שנה ה' תרמט 131). המכתבים הם משנת תקל"ה, ובתוך המכתבים מזכיר פעמים, למסור פרישת שלום להתורני מו"ה צבי דוב, ופעם קורא לו התורני ורבני, ופעם מכנהו ש"ב. בהערה כותב שם המו"ל, כי הרב ר' צבי דוב, היה מו"צ ודיין בפרעשבורג, ידיד ומחותן עם ר' נפתלי, והיה מו"צ תחת הרב ר"מ ברבי. בהמשך, מזכירו פעם נוספת וכותב, ושלום לה"ה אהובי ש"ב התורני והרבני המופלא והמופלג דיין מצויין כ' מו"ה צבי דוב נר"ו עם זוגתו היקרה והגבירה מ' לאה תחי' ובנם ר' יחיאל נר"ו, ואחיו הבח' כ' דוד שי'. (רבי עקיבא יוסף כתב כפי שציטטנו במאמר הקודם, שבשעת פטירת אשתו, היה ר' צבי דוב רק פרנס, ואחר כך נתמנה להיות ראש בית דין, ואולי היו לו שתי נשים).

ר' מיכאל לייב מרגליות בשנת תקכ"ח היה פרנס ומנהיג בפרעשבורג, וחתום על התקנות של הקהל. לאחר מכן נתמנה לראב"ד בעיר.

יחוס משפחת חותנו

ר' יחיאל נשא לאשה את מרת גיטל בתו של 'הצדיק הנעלם' רבי יוסף שמואל שוורץ (נפטר ישיש בשנת תרי"א, וזוגתו חנה. להם היה בן נוסף בשם בנימין זאב שוורץ) בן ר' קלונימוס שזוגתו גיטל למשפחת לוצאטו.

כותב רע"י בספרו תורת יחיאל, "ובכן היה אצל א"מ הרבנית מרת גיטל ע"ה בשעת פטירתה י"א ניסן תרמד, כאשר אמרה לה אחי ה"י דברי תנחומין לרפואה שלמה, והשיבה, אזהו שטות תדבר הלא אבי (זקני) זצ"ל כבר יושב פה על המיטה".

ר' קלונימוס הנזכר לעיל, היה חתן רבי יוסף לוצאטו ממשפחת הרמח"ל, ולא היה נכדו. היה בעל קורא מדקדק אצל החת"ס. תלמיד מהר"ם ברבי. לא ידעו כוחו בתורה, וכשחלה את חליו שנפטר בו ביקרו החת"ס ומצאו מלא וגדוש בכל אפיקי הש"ס ושיש לו קונטרסי חידושים רבים, וביקשו מחילה, ובהספדו אמר שלא ידע את יוסף שהוא ת"ח גדול כל כך (אבני בית היוצר סימן כה).