יום חמישי, 24 בפברואר 2011

רבי שמשון אפשתיין זכרונו לברכה

בירושלים נפטר אמש רבי שמשון אפשתיין, מרבני שכונת בית וגן, לאחר כמה שנים של חולי.

נמנה כאן את יחוסו המפואר בקצרה.

רבי שמשון היה בנו של ר' חיים שרגא פייבל אפשטיין, בנו יחידו של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין מיסד ישיבת חברון [כנסת ישראל - סלבודקא] בארץ ישראל, ובעהמ"ח 'לבוש מרדכי'. בן הגאון רבי צבי חיים אפשטיין אב"ד באקשט.
רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל


ר' חיים שרגא אפשטיין, היה נשוי למרת פועה בת ר' קלמן. נישואיהם נערכו בעיר חברון, עוד לפני מאורעות תרפ"ט.

רבי משה מרדכי אפשטיין, היה חתנו של הגביר ר' חיים שרגא פייבל פרנק, עץ משפחה של משפחת פרנק, כבר פירטנו במאמר על פטירתו של הרב עמיטל.

רבי צבי חיים אפשטיין, היה חתנו של הגביר ר' שמעון יצחק אייזיק בלוך, ממשפחתו של הגאון הצדיק רבי חיים באקשטר.


ועתה נבוא לפרט את סדר יחוסו של חותנו רבי דב כץ.

יום שבת, 19 בפברואר 2011

רבי מנחם כץ פרוסטיץ - מאה ועשרים שנה לפטירתו


מצאצאיו של השתדלן הנודע רבי שמשון וורטהיימר, לא נודעו הרבה משפחות שיחוסן מגיע בבירור עד אליו. יש מסורות בכמה משפחות, שהם מצאצאיו של רבי שמשון, אבל אין להם עץ משפחה מסודר.

אחד מן הרבנים, שיש אודותיו מסורת כי הוא מצאצאי רבי שמשון וורטהיימר, הוא הגאון רבי מנחם פרוסטיץ כץ אב"ד צעהלים. תלמידו הקרוב של רבינו בעל החת"ם סופר.

על פי המסורת המשפחתית, אביו של רבי מנחם - רבי אליעזר כ"ץ וואנפריד, היה בנו של רבי שמואל כץ, על רבי שמואל כץ מסופר כי הגיע בבחרותו מהעיר וואנפריד, ללמוד תורה, בישיבה שבעיר פרוסטיץ. לאחר נישואיו שם, קבע משכנו בפרוסטיץ, ואחריו צאצאיו.

אשתו של רבי שמואל, כך מסופר, היתה מצאצאיו של השתדלן רבי שמשון וורטהיימר, היו שרצו לשער, כי היא היתה מצאצאיו של הגאון רבי בעריש עשקלש, חתנו של רבי שמשון ורטהיימר, שכיהן כאב"ד פרוסטיץ. אולם, כבר כתב ידידי הרב יחיאל גולדהבר [בחיבורו לתולדות רבי שמשון וורטהיימר שעמו בכתובים], כי לרבי בעריש לא היה זש"ק מזיווגו הראשון, ואשתו השניה, לא היתה בת רבי שמשון וורטהיימר.

*   *   * 

ובכן, רבי מנחם כץ שאנו עוסקים בו כעת, נולד בשנת תקנ"ה לערך, בפרוסטיץ, ונפטר לפני מאה ועשרים שנה בדיוק, אור לט"ז אדר ראשון תקנ"א. תולדותיו נכתבו במספר ספרים. האמור כאן, לקוח בעיקר מספרו היסודי של רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער - 'קהלת צעהלים וחכמיה'.

בבחרותו, נסע רבי מנחם לפרשבורג, ללמוד תורה בישיבתו של רבינו בעל החת"ם סופר, תקופה מסויימת אף זכה להתקרב לרבו, ולשמש אותו. ונזכר בספריו של החתם סופר על הש"ס פעמים רבות. לאחר עשר שנים שלמד בפרשבורג, נשא את בתו של רבי יששכר בער הלוי פרענק, מרת הינדל. רבי יששכר בער, היה בנו של ר' גרשון הלוי שהגיע מטורקיה, והיה ר' יששכר נאמן וסופר הקהל בפרשבורג.

עד שנת תקצ"ד נשאר עדיין בפרשבורג, בצל רבו החת"ם סופר. בשנת תקצ"ד נתקבל לכהן כרב בק"ק ראגנדורף הסמוכה לפרשבורג, עוד לפני שהיתה לו סמיכה לרבנות. רק בכסלו תקצ"ה, קיבל סמיכה מרבו החתם סופר, ובגוף הסמיכה כבר כתוב, שהוא ניהו רב אב"ד בק"ק ראגינדארף. ואף בהיותו בראגנדארף, לא עזב את רבו, והריץ אליו שאלות בהלכה. התשובות להן, נדפסו בשו"ת חת"ס. ואף לפני פטירת רבו החת"ס, הגיע רבי מנחם להיות עמו ברגעיו האחרונים, ונשתמרו סיפורים מיום פטירתו של החת"ס, כ"ה תשרי ת"ר.

באותה השנה, שנת ת"ר, עלה ונתעלה רבי מנחם לישב על כסא הרבנות בצעהלים. שם פעל רבות לחיזוק ענייני היהדות. במעמדו כרב העיר צעהלים, פעל רבות לטובת ענייני הדת בכלל המדינה, והשתתף באסיפות רבנים רבות. ואף השתתף מספר פעמים במשלחות רבנים שבאו לבקר בארמון הקיסר בוינה (יש תמונה אחת מרבי מנחם, על רקע רהיטים מפוארים, ומשערים כי היא צולמה אצל הקיסר). רבי מנחם אף נתמנה ליושב ראש אסיפת הרבנים החרדים הראשונה, שהתקיימה בבודפסט בחודש אב תר"ל.

בצעהלים, החזיק רבי מנחם גם ישיבה חשובה, בה למדו רבים מרבני הדור שלאחריו. בהם, הגאון רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל 'ערוגת הבושם'. ונשתמר מכתב מהמהר"ם שיק אב"ד חוסט, ששלח לבנו ר' אהרן חיים בעת לימודיו בישיבה וכך הוא כותב, "ושמע עצתי וקבל מוסר ותוכחה מרבך הרב המאהו"ג נ"י, כל אשר תשמע הן חריפות ואגדה, יהיה חשוב אצלך לחזור אותו ולחקוק אותו על לוח לבך, ולהבחין אם הוא מובן לך או לא, עצתו ינחך ובדרכיו תלך...".

רבי מנחם האריך ימים מאד, ולמעלה מחמישים שנה כיהן בצעהלים, עד לפטירתו באור לט"ז אדר ראשון תרנ"א. הותיר אחריו כתבים מרובים, שנאבדו ברבות הימים. רק חלק קטן הודפס לפני כעשרים שנה, בשם, 'תולדות וחידושי רבי מנחם כץ פרוסטיץ'.

צאצאיו של רבי מנחם מפורטים להלן:

יום שני, 14 בפברואר 2011

רבי פנחס קלמן זכר צדיק לברכה

משרידים של דור העבר, היה הגאון הצדיק רבי פנחס קלמן זכר צדיק לברכה.
אמש, הוא נפטר בירושלים, שם התגורר בשנותיו האחרונות, בבית אבות נוה שמחה. היום הוא הובא לקבורה בבית החיים סגולה בפתח תקווה.

רבי פנחס נולד בבאלשא יארמוט, בשנת תרע"ז, למשפחת רבנים מפוארת, וגם נישא לבתו של רב העיר באלשא יארמוט כדלהלן. אחרי המלחמה בה נהרג אביו וחלק ממשפחתו, וכן חותנו וחלק ממשפחתו, שב לעירו, עם יתר הפליטה, והם בחרו בו לרב עליהם. וכלשונו בהקמדת הספר גורן דוד:
"שנים מעיר ואחד ממשפחה חזרנו שכולים ורצוצים ממחנות המות לבתינו ומצאנום בלי רוח חיים הכל הרוס, אבוד ועזוב, ביהכ"נ הגדול פוצץ ע"י הצוררים הגרמנים ימ"ש, בתינו נהרסו משפחותינו נשכלו ... בשארית כוחותינו ניסינו לקומם ולחדש במקצת את חיינו הרוחניים והגשמיים. הקמנו מיד מטבח כשר בו אכלו כל השרידים, ובראש ובראשונה שיקמנו וטיהרנו את המקוה שהיה היחיד ששימש את כל הסביבה, זכינו להביא שוחט ת"ח ירא שמים מרבים שגם הוא היה יחידי בכל האיזור, והקמנו בית מקדש מעט, וכן קבענו שיעורים תמידים כסדרם בגפ"ת ... למרות שהיו בין השבים תלמידי חכמים מובהקים חסידים ואנשי מעשה, היה רצונם לבחור בי הקטן והדל ... לרב בעירנו, למען לא תנתן שולשלת הקדש. בהנהגתי אורגנו מחדש חיי הקהילה הקדושה, וזכיתי שעל ידי נעשה חסד של אמת עם בני ישראל הקדושים ששמותיהם לא היו ידועים לנו, ואשר היו הרוגים ופזורים ביערות שבסביבת עירנו, והובאו לקבר אחים בביה"ע של עירנו. כן ליקטנו את כל שרידי ספרי התורה שהיו מושלכים בחוצות ומשמשים למטרות טמאות ר"ל אוי לעינים שכך רואות, שאף אחד מהם לא יצא שלם מתחת ידי הפורעים ימ"ש, וגנזנום ליד קבר האחים של הקדושים הי"ד..." וכו' עיין שם בדבריו.

לאחר עלותו לארץ, שימש רבי פנחס, כרבה של קהילת זכר חיים בפתח תקווה.

רבי פנחס, עסק בההדרתם והוצאתם לאור מחדש בכלי מפואר, של ספרי אבותיו רבותיו, ואבות משפחת רעייתו הצדקנית. הספרים הם זרעו, כי לא הותיר אחריו זש"ק. רעייתו רחל הינדל נפטרה לפני כשנה.

*     *     *

וזה יחוס משפחתו הרוממה

יום רביעי, 9 בפברואר 2011

משפחת רבי גרשון הכהן רפופורט אב"ד אוברעהנהיים

הבקיא ביוחסין, ידידי ר' יוסף נחמיה הכהן קוואדראט, מפרסם כאן מאמר נוסף מפרי עטו, הרי הוא לפניכם.

אחד מבניו הבלתי ידועים של הגאון רבי ר' שמחה הכהן רפאפורט אב"ד בק"ק דובנא שבמדינת וואהלין, הוראדנא שבמדינת ליטא, לובלין שבמדינת פולין, ובסוף ימיו נתקבל לאב"ד בק"ק לבוב שבמדינת פאדאליא, ונפטר עלי דרך בשעברעשין, היה הג"ר גרשון הכהן אב"ד בק"ק אוברעהנהיים (אובערניי) שבמדינות עלזוס.
הרבה פרטים אודותיו לא מצאתי, והיות שב"ב, מתיחסת אליו, לכן ליקטתי פרטים אודותיו, ואוקיר תודה, למה שיחכים עיני בפרטי תולדותיו ויחוס ביתו זו אשתו.
* * *
מקור ראשון בספרי התולדות אודותיו נמצא בס' העורבים ובני יונה (רעדלהיים תרכא), וז"ל שם בפרק י (עמוד 15):
"ואלה תולדות הרב ר' שמחה כהן רפא פורט, המפורסם בעולם על תורתו וצדקתו, ויולד שלשה בנים: את שלמה, את גרשון ואת חיים. ויגדלו הנערים ויהי שלמה איש יושב אהל של תורה בעיר חעלם, שם היה רב ומורה שנת חמשת אלפים תפ"ב (זרע ישראל). ואחיו גרשון היה איש זך הרעיו וישר העיון, שלם הוא ושלמה משנתו, ועל כל אלה נתמנה לרב ומורה בכמה קהלות, עד ארץ צרפת וארץ אשכנז. בסוף ימיו, היה מרביץ תורה בעדת ישראל אוברענהיים, במדינת עלזאס; ומשם נקרא לאב"ד בקהל מגנצא. וכבוד עשו לו במותו שם, יום א' כ' אייר שנת תקכ"ח לפ"ק (ספר הזכרת נשמות ממגנצא). וחיים אחי שלמה ואחי גרשון, הוא הכהן הגדול מאחיו, אשר שמו היה נודע בשערים, מפני טוב שכלו ורוחב לבבו בתורה ובהצנע לכת במדות".
משם הובא פרטים אלו בס' דעת קדושים (פעטערבורג תרנז) עמוד 155, אות ח' בשם אומרם:
"הג' החריף מו"ה גרשון הכהן ראפפורט בדרעזדען, מרביץ תורה בק"ק אובערנהיים במדינת עלזאס ואח"כ אב"ד במגנצא ושם נפטר ך' אייר תקכ"ח (כרמולי)"
את הציון "כרמולי", כוונתו לס' העורבים ובני יונה הנ"ל שחיבר ר' אליקים כרמולי.

משם הועתק לס' לקורות היהודים בלובלין (לובלין תרס), עמוד 67 בערך אביו, מציין את הג"ר גרשון:
"הגאון מו"ה גרשון הכהן רפאפורט אבד"ק אייברינהיים בעלזאס מגנצא".
וכן הוא מוזכר בס' ענף עץ אבות (קראקא תרסג), חלק הענפים סי' פד.
*
בספר כלילת יופי ח"א (קראקא תרמח) בערך אביו מתעלם מהג"ר גרשון דידן, שהרי במקום אחר מביא מדברי העורבים ובני יונה.
גם בס' אנשי שם (קראקא תרנה), אות תקמה, מתעלם מבנו זה, ומביא על אתר מדברי העורבים ובני יונה, ומציין שטעה, אולם כפי שנראה להלן, הרי ברור שהג"ר גרשון דידן היה בן הרבי ר' שמחה.
* * *
הג"ר גרשון הכהן רפאפורט, נולד - כאמור - לאביו הרבי ר' שמחה.
כשהגיע לפרקו נשא לאשה את מרת חי' בת הר"ר יעקב מק"ק אפטא (כן רשום עליה בה"גרונער בוך" דק"ק ווירמייזא).
כיהן כאב"ד בק"ק דרעזדען שבמדינת אשכנז ובק"ק אובערעהנהיים שבמדינת עלזאס השכנה. בס' געשיכטע דער יודען אין דער קורפפאלץ שולל החלטת כרמולי שהיה אב"ד במגנצא, ואכן לא מצאנו שמו בין רשימת הרבנים דשם.
נפטר - כאמור - ביום כ' באייר שנת תקכ"ח לפ"ק, ומנו"כ בק"ק מגנצא (מאינץ) העתיקה.
וכה כתבו עליו במעמארבוך שבק"ק מגנצא:
"יא"נ הרב המופלג בתורה ובחסידות מהור"ר גרשון זצ"ל בן הרב הגאון המפורסם מהור"ר שמחה כהן ראפפורט זצ"ל על שהיתה תורתו אמנתו והעמיד תלמידים הרבה ושפט בצדק דלים בק"ק אוברענום במדינות עלזוס ומנחתו כבוד פה ק"ק מגנצא יע"א וכו' נפטר ונקבר יום א' כ' אייר תקכ"ח לפ"ק".
זוגתו הרבנית חי' האריכה כעשר שנים אחריו ונפטרה בווירמייזא ביום כ' בחשון שנת תקל"ח לפ"ק.
וכה נכתבה עליה במעמארבוך הנקרא "גרונער בוך" דק"ק ווירמייזא:
"האשה הרבנית הזקינה מרת חיי' בת הרב מוהר"ר יעקב מק"ק אפטא ז"ל בעבור לבה"כ העריבה והשכימה, ועובדת ה' בתמימה, והיתה ממשפחה רמה, ויורשי' נתנה עבורה ששה זהו' לצדקה [נפטרת ונקברת בש"ט ביו' ה' כ' חשון תקל"ח ל' והיא היתה אשת המנוח מהור"ר גרשון אוברענים זצ"ל]".
מצאצאם נודע לנו שתיים:

יום שישי, 4 בפברואר 2011

משפחת רבי יוסף הכהן, מחותנו של החפץ חיים

במאמר שפרסמנו לפני שבועיים, אודות משפחתו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים", הזכרנו את חתנו הרב הגאון רבי אהרן הכהן זצ"ל בעל "עבודת הקרבנות", שהיה נשוי לבתו מרת גיטל.

עכשיו נרחיב בע"ה על ר' אהרן, ועל משפחת בית אביו.


רבי אהרן הכהן נולד בתרכ"ג לאביו ר' יוסף הכהן, ואמו מרת הניה בת ר' צבי.

בנו של החפץ חיים, ר' ליב פופקא, בספר זכרונותיו על אביו, מספר כי לפני גמר השידוך של ר' אהרן עם החפץ חיים, התנה החפץ חיים, כי אם באולי יוחלט אצלו, ליסע לארץ הקדושה בתוך זמן המזונות, יסע עמו ר' אהרן, ואם לא יאבה לנסוע עמו אזי הוא פטור ממזונות שהבטיח לו. ונגמר השידוך בשנת תרמ"ב.

ר' אהרן ישב בבית החפץ חיים שנים הרבה, וקיבל תורה ויראת שמים ומדות טובות מחותנו החפץ חיים. וזמנים הרבה למד עמו, וצירפו, לסייעו לו בסידור חבוריו הקדושים.

רבי אהרן הכהן בעל "עבודת הקרבנות"
עוד מספר ר' ליב, כי על ר' אהרן עמדה כל משפחת בית אביו, הוא זה שהשיא את אחיותיו לתלמידי חכמים מובהקים – כמו שנפרט להלן – והוא זה שהושיב את אבותיו בארץ הקודש. [כאמור, לעת זקנתו, עלה אף ר' אהרן עצמו לארץ ישראל].

כאמור, אצל חותנו נתגדל, והיה רב מובהק, ורב פעלים, ושימש אחר כך ברבנות, באיזה קהילות, חיבר כמה חיבורים, הראשון והחשוב שבהם הוא 'עבודת הקרבנות', בו סידר את כל עניני הקרבנות סידורם וזמנם. אחר זה הוציא בארץ ישראל כמה חיבורים מעניני דרוש, וביאורי מקראות, וכולם מלאים מתורת חמיו החפץ חיים ודרכיו הקדושים.

בערך בתרס"ג עזב את בית חותנו והתמנה לרב בעיירה נאווא-שווינצאוו. בהיותו שם הדפיס את ספרו "זכרון יוסף", דרשות על עניני האמונה וגאולה העתידה (ווילנא תרפ"ד).

בשנת תרפ"ו עלה רבי אהרן לארץ ישראל, שם נפטר אחרי עשר שנים לישיבתו בארץ ישראל. ועוד הרחבנו מעט בתולדותיו במאמר הנ"ל.

אביו רבי יוסף הכהן היה איש צדיק תמים. ר' ליב כותב עליו בזכרונותיו שם, ש"בלה לעת זקנתו רוב הימים בתעניות". כאמור, בעידוד בנו ר' אהרן, עלה לארץ הקודש עם רעייתו, ושם נפטר.

אביו של ר' יוסף, היה הג"ר אברהם הכהן שהיה אב"ד בעיר גאניעדז. ישנה תשובה לר' אברהם בס' "עטרת צבי" מהג"ר אפרים אליעזר צבי חרל"פ, ומכנהו "הרב הגדול וכו' מו"ה אברהם נ"י". ר' אברהם נפטר בב' אדר ב' תר"ה.

ר' יוסף הכהן ואשתו הניה זכו למשפחה מפוארת מאד, בנים וחתנים גדולים בתורה וביראה:

א) הג"ר אהרן הכהן, שנישא למרת גיטל בתו של ר' ישראל מאיר הכהן בעל החפץ חיים.

צאצאיהם:
1. הרב ר' אברהם כהן.
2. הרב ר' שלמה קהן-קגן.
3. הרב ר' יוסף חיים קגן.
4. מרת רחל, אשת ר' יהושע משה מרמינסקי.

עליהם הרחבנו בע"ה במאמר הנ"ל.

ב) מרת שרה מיכלע, אשת הרב ר' אהרן סובול.

צאצאיהם:
1. בנם היה הרב ר' משה שמעון סובול המכונה "הרב הנגר", מח"ס "תאיר נרי".
2. מרת פרומע גיטל.
3. מרת חנה ריבה, אשת ר' דוד דולסקי.

ג) מרת יוכבד, אשת הג"ר בצלאל אלכסנדרוב, ת"ח גדול, ומרביץ תורה בגרודנא ובמינסק. חיבר ספר "משכן בצלאל" ו"ילקוט בצלאל" (השני נדפס בפיעטרקוב תרפ"ז).

צאצאיהם:
1. הרב ר' משה מאיר, היה תלמיד ישיבת ראדין. עלה לארץ, ונפטר בכ"ח טבת תשכ"א. אשתו היתה מרת רבקה.
צאצאיהם: ר' יעקב. ר' רפאל. מרת יוכבד.
ר' יעקב היה חתנו של שאר בשרו הרב ר' משה שמעון סובול הנ"ל.
2. שרה. נספתה בשואה עם שתי בנותיה.

ד) מרת שיינא, אשת הגה"צ המפורסם ר' אליקים געציל לויטן. אביו ר' יעקב דוד היה מלמד לבני האדמו"ר מקוידנוב, והיה מכונה "הפרוש מקוידנוב". ר' אליקים געציל למד בצעירותו בראדין. למרות שהיה ת"ח גדול וראוי לכהן ברבנות, הכיר בו החפץ חיים את כוחו בדרוש, והשפיע עליו להקדיש את עצמו לקרב את אחיו לאביהם שבשמים. שימש כמגיד משרים בזמברובה ובדבינסק, ולימים נתבקש אף לכהן בתור מגיד בעיר ביאלוסטוק ומשם עלה לכהן בקהילת בריסק, והיה גם מסובב בעיירות הקטנות לדרוש ולהשפיע על היהודים. המונים היו נוהרים לשמוע את דרשותיו המיוחדות שנאמרו בכשרון רב, הניגון המיוחד שלו, המרטיט לבבות יראת אלוקים שבערה בקרבו והציתה באישה כל שומע, כשרון השיבוץ שלו לשלב רעיונות עמוקים של מוסר ויראת חטא בפסוקים ובמאמרי חז"ל היו נוסכים על השומעים רוח טהרה. בבריסק, היה ממקורביו של הגר"ח סולובייצ'יק מבריסק, והלך בדרכו בהתנגדותו לציונות. חיבר ספר "מחזה עינים" בעניני שמירת העינים (ווארשא תרס"ב, ולאחרונה במהדורה חדשה), ו"רמת שמואל" הספד על הג"ר שמואל מוהילובר (ווילנא תרנ"ט). בתרע"א חלה, וכעבור שנה בתרע"ב נפטר לעולמו, והוא רק בן חמישים שנה.

רבי אליקים געציל לוויטאן המגיד מבריסק


צאצאיהם:
1. ר' משה לעוויטאן. הוא נרצח בצעירותו ע"י העריץ סטאלין ימ"ש בגלל שחשדו בו שהיה טרוצקיסט, כלומר מהנוהים אחרי טרוצקי. הוא היה נשוי למרת פייגא.
2. מרת שרה, אשת רבי אלחנן רבינוביץ. נולד להוריו הרב ר' משה ומרת קיילה דיאמנט (כדי להשתמט מהגיוס השג תעודת זהות של יהודי בשם רבינוביץ שהיה פטרו עקב היותו בן יחיד, וכך נשאר שמו רבינוביץ). תחילה גר במינסק, אח"כ עבר למוסקבה. בהיותו שם המשיך לחיות חיי תורה ולהרביץ תורה בסתר, למרות שנתפס ונאסר מספר פעמים. בשנת תרצ"ה, בתקופת מסך הברזל ואיסור היציאה מרוסיה, החליט פתאום סטאלין להתפטר מרבנים רבים ברוסיה, כנראה במסגרת האיסור לקיים חיים יהודיים שם. משפחתו, יחד עם עוד קבוצה של רבנים, קיבלה הוראה לעזוב את רוסיה תוך 3 ימים, שאם לא – יאבדו את זכותם זו לתמיד. הם עלו לארץ. נפטר ביום ראשון של פסח תשי"ח או תשי"ט.
צאצאיהם:
א. ר' אליקים געציל רבינוביץ.
ב. מרת מרים, אשת ר' משה קלמנזון.
ג. מרת מאשה, אשת ר' יצחק פיירברג.
3. מרת נחמה, אשת הרב ר' חיים מאיר טפילסקי. ר' חיים מאיר עלה לארץ והרביץ תורה לתלמידים, אבל לא האריך ימים, והסתלק בצעירותו בהשאירו אחריו ארבעה יתומים: הניה. אליקים געציל. שמואל מנחם מנדל. צפורה.
אשתו נחמה נישאה בשנית.
4. מרת רבקה.

ה) הרב ר' יחזקאל הכהן.

צאצאיו:
1. ר' משה כהן.
2. ר' יעקב כהן.
נכדו של ר' משה הנ"ל, היה נועם מנחם כהן הי"ד, לוחם בסיירת מטכ"ל, אשר לאחר שרותו הצבאי הצטרף לשב"כ. במהלך שירותו בשב"כ, חשף חוליות מחבלים ומנע פיגועים רבים. נהרג בקרב עם מחבלים ברמאללה ביום ב' אדר תשנ"ד.

ברצוני להודות לגב' חנה אורן, בתם של ר' יצחק ומאשה פיירברג, ונכדת ר' אלחנן רבינוביץ, שחקרה ורשמה את צאצאי משפחת כהן, ועזרה לי בהכנת מאמר זה. התמונות ורוב המידע - ממנה הם.

כמו"כ אודה כאן לכמה צאצאים של מרן החפץ חיים זצ"ל, שעזרו במאמר הקודם על משפחת החפץ חיים: גב' דבורה פופקו, כלתו של בן ציון בר' ליב פופקו, ר' שמואל אהרן תרשיש מבולטימור, נכדו של ר' יוסף חיים קגן, ומר ישראל מאיר גודוביץ מת"א, נינו של ר' ליב. יתברכו כולם ממקור הברכות.